מחשוב עסקי

  • מאת קובי_שפיבק

ברצלונה (בלי ויקי וכריסטינה?)


סיפור הסרט ויקי כריסטינה ברצלונה של וודי אלן, הוא סיפור שבו מתגלות 4 נשים, שנוגעות בגבר אחד, וכולן עושות זאת בברצלונה. בעוד שויקי וכריסטינה זוכות במרבית התהילה, פנלופה קרוז הנהדרת (מריה-הלנה בסרט) זוכה רק לקטעים ספורים, שבהם היא מצליחה "לגנוב את ההצגה". כמוה, גם ברצלונה הנפלאה, נחשפת רק במנות מדודות. אל האישה הרביעית, אולי החשובה מכולן, הגעתי בעקבות רמז דק, שניתן להבחין בו, מבליח לרגע, בדקה השביעית.
יש קטע קצר שבו רואים ברקע, תהלוכת זיקוקים ברחובות ברצלונה, כאשר ויקי וכריסטינה הולכות למסעדה. רבים וודאי לא שמו אליו לב. מצד שני, כמי שאוהב להרכיב תמונות שלמות, מחלקי פאזל קטנים, אני תמיד מחפש אותם חלקים נסתרים, הצצות, הופעה לרגע, רמזים קטנים, שמובילים לסיפור מרתק. תהלוכת הזיקוקים, הייתה עבורי קצה של חוט, שממנו התחלתי.
למה לבקר בברצלונה?
יש הרבה סיבות טובות להיות בברצלונה בכל עת. עבודותיו של אנטוניו גאודי שקורצות מפינות רבות בעיר ובמיוחד כנסיית המשפחה הקדושה ופארק הגואל, מראות כמה חיות יכולה להוסיף לחיים, אדריכלות צבעונית שונה ואחרת. הרמבלה - הרחוב הראשי ששוקק חיים, נראה כמו קרנבל שמתקיים כל הזמן, אמנים וצבע, בכל שעות היום. ויש את הר היהודים שמשקיף על כל העיר והכפר הספרדי שמציג כיצד חיים בכל רחבי ספרד.
ויש את מתקני האולימפיאדה העשרים וחמש שנערכה בעיר בשנת 1992 ויש לברצלונה גם שתי קבוצות כדורגל טובות ופלמנקו וטפאס ופאייה (מאכלים קאטלוניים אופייניים), ואת הרובע הגותי שבו ניתן למצוא את המאכלים האלה ועוד הרבה אחרים. ומעל כל אלה יש כמובן גם את המזרקה המוזיקלית הגדולה באירופה. כך, מי שמחפש יעד מושך לסוף שבוע, ימצא בברצלונה וסביבותיה, הבטחה מרתקת ומהנה.
ביחד עם זאת, כמי שמעדיף להפוך את ה"נחמד", לגרנדיוזי, למצות כל חוויה, לפני שאני בוחר יעד ועיתוי לטיול, אני נוהג לעשות "שיעורי בית". בודק חלופות שונות, מחפש עיתוי מתאים, זוויות וכיוונים לא מוכרים. באופן מיוחד אני אוהב למצוא פסטיבלים ואירועים מיוחדים. תהלוכת הזיקוקים שבסרט, הובילה אותי למרסה.
מי הייתה מרסה?
האגדה מספרת כי מרסה, הבתולה הקדושה או אם הרחמים בשמה האחר, התגלתה בלילה של ה-24 בספטמבר 1218 בו זמנית לשלושה אנשים. המלך ג'אום הראשון, הקדוש פר נולאסק והקדוש ראמון דהפניאפורט. היא ביקשה משלושתם להקים מסדר של נזירים שיצילו נוצרים שנכלאו על ידי הסרקנים, במסגרת מלחמות דת של אותה התקופה.
כמה מאות שנים לאחר מכן, בשנת 1687, ברצלונה סבלה ממכת ארבה קשה, ופרנסי העיר פנו למרסה לעזרה. כאשר זאת הגיעה, החליטה מועצת העיר להכתיר את מרסה כפטרונית העיר ובתפקיד זה היא משמשת מאז ועד ימינו.
אחרי שהאפיפיור פיוס התשיעי הכיר בה גם כקדושה רשמית של הכנסייה בשנת 1868, החלו החגיגות לכבודה מדי חודש ספטמבר. אלה הופסקו כמה וכמה פעמים בתקופת המלחמות כמו גם בימיו של פרנקו שנלחם ברצונם של הקאטלונים לקיים פולחן תרבותי עצמאי.
איך חוגגים?
כיום הפסטיבל של מרסה נמשך 5 ימים רצופים, סביב התאריך 24 בספטמבר בכל שנה. כדי להבין את המהות שנחגגת בו, מדובר במונחים ישראליים, על מין שילוב של חנוכה ופורים, ל"ג בעומר ויום העצמאות ויתכן שעוד חג או שניים ששכחתי, כן וגם שבוע הספר העברי. הכול ביחד בחגיגה שמתמשכת ונפרסת לאורכה ורוחבה של העיר.
כדי להבין את ההיקף שבו מדובר הרי שיש בחגיגות 14 מוקדים מרכזיים. בכל אחד, כחמישה אירועים, בכל יום. מספר דומה של אירועים יש במוקדי משנה מקומיים, ועוד מספר רב של מופעי רחוב ספונטניים. הכפילו וסכמו את כל אלה, ותקבלו מאות רבות של מופעים ואטרקציות שניתן למצוא בכול רחבי העיר במהלך חמשת הימים.
כך מספיק שתסתובבו במרכז העיר ו"תיפלו" על מגוון מרתק של הופעות ומצגי רחוב, בקשת רחבה של אומנויות, כאלה שעונות לכל טעם תרבותי. אם תתכננו את מהלכיכם בתבונה, סביר שתגיעו אל היהלומים שבכתר.
היהלומים שלי
כאשר בררתי מה הם אותם יהלומים שמציע הפסטיבל קיבלתי הרבה המלצות. תהלוכת הזיקוקים שהופיעה בסרט, משכה באופן טבעי את תשומת ליבי. ברחוב וייה ליטאנה, צועדות שתי תהלוכות, באתנחתא של כחצי שעה בין אחת לשנייה. מעין עדלאידע מקומית, שבה הזיקוקים נוטלים תפקיד מרכזי. אין מדובר בזיקוקים לשמים, אלא אותם זיקוקים שמחזיקים ביד ומהם יוצאים פרצי אש נוצצים, שנמשכים דקה ארוכה.
התהלוכה הראשונה היא של ילדים. לאחריה תהלוכה של בוגרים. תחפושות אתניות מקומיות, דרקונים יורקי אש, הרבה מוזיקה, הרבה קצב, אנשים שצועדים על רקע תיפוף של תופים ובעיקר הרבה זיקוקים, ריח אבק שריפה, אש ועשן. באוויר הזיקוקים מתחלפים ברצף, ועל הרצפה הולכים ונערמים הררי הזיקוקים שהתבלו. אנו מצאנו את עצמנו, מתקרבים, מציצים ובורחים לאחור, מפחד האש. מין משחק מרגש, סוחף ומלהיב.
משם המשכנו אל חוף הים. ישבנו על החול. הפעם כדי לצפות במופע זיקוקים בשמים. במקום מתקיימת תחרות של אמני זיקוקים, שבה צוותים מכל העולם, מנסים להראות את כוחם וייחודם. הפעם היה זה צוות צרפתי שרצה להוכיח את עצמו. הוא צבע את השמים באלפי זיקוקים ותצוגה בלתי שגרתית שבה המראות היו כמו יצירת אומנות. כך יושבים על החול, ומתחלקים עם הקהל מסביב, בקריאות וואוו שהולכות ומתגברות. בדיעבד, התברר לנו, שזאת הייתה רק ההקדמה...
קדמו לאלה מפגש עם ציפור שבאה לברך אותנו על הר היהודים. היא עפה אלינו, מעלינו, קרוב קרוב ואחרי זה נחתה על כף ידי. האם הייתה זאת מרסה שחזרה ובאה לברך אותנו?
השיא היה במזרקה
את החגיגות מסיימים במופע ייחודי ומרהיב ליד המזרקה של ברצלונה, לפני ארמון המלך. מדובר בארמון שבו נתנו פרדיננד ואיזבלה את ברכת הדרך לקולומבוס במסעו לאמריקה. בארמון זה הם גם קיבלו את פניו כשחזר.
סביב המזרקה שהפכה לאטרקציה מרכזית, ובה צופים מדי יום אלפים רבים, התקבצו הפעם מאות אלפים, מתושביה של ברצלונה, כמו גם תיירים רבים. בין כיכר אספניה ועד למזרקה, התמלא הרחוב הרחב, בנחילים אינסופיים של אדם. קהל צוהל ושמח. בעוד שבימי חול, פועלת המזרקה לסירוגין, בהופעה משולבת של מים ומוזיקת רקע בין שמונה וחצי לעשר וחצי, אחת לחצי שעה, הפעם זה היה שונה. היא פעלה ללא הפסק, ושימשה מרכיב מרכזי, במופע שלא מן העולם הזה.
בשעה תשע ניתן האות ואל המים, והמוזיקה, הצטרף מופע ענק של זיקוקים חריג ויוצא דופן. במשך ארבעים דקות וללא הפסק, נצבעו השמים במטחים בלתי נגמרים של זיקוקים, כאילו הוטל על המבצעים, לירות לשמיים מחסן ענק של זיקוקים שתוקפם עומד לפוג. כך המוזיקה מנגנת, המים רוקדים, הקהל נע ושר, השמים נצבעים שוב ושוב באין סוף גוונים וצורות, והשילוב המהפנט הזה, נמשך ונמשך. רעד וצמרמורת נעימה עוברים לאורך הגב. תחושה שנמצאים בעולם אחר.
ניתן כמובן לספר על עוד הרבה חוויות, ריקוד הסארדונה המסורתי של תושבי קטלוניה, נגני הרחוב בכל סגנון אפשרי: רגה ושירה קובנית, דיץ' אוסטרלי וכמובן הפלמנקו המוכר. והיו גם הפירמידות האנושיות בגובה מדהים ובלונים גדולים ובובות ענק. אבל כדי ליהנות ממלוא הקסם והעוצמה, לחוות את הרעד והרטט, רק נוכחות ממשית בפסטיבל, יכולה לתת את הדבר השלם והאמיתי.
כך בנופיה המיוחדים של ברצלונה, מרסה 2009 הייתה עבורנו, מה שויקי וכריסטינה, היו עבור חואן-אנטוניו גונזאלו בסרט - הזדמנות לריגוש של מעל ומעבר, חוויה שזוכרים לכל החיים. זה לא נגמר בזה.
רוני
מניסיוני למדתי, כי למרות כל הלימוד והתכנון המוקדם, מקיף ככל שיהיה, אין תחליף למי שבאמת מכיר את השטח, מורה דרך מקצוען שיודע להצביע על מה שבאמת חשוב ומעניין. לכן כשרצינו לתור את סביבות העיר נעזרנו בשירותיה של רוני המר, מורת דרך ישראלית שמלווה טיולים במקום, כבר מספר שנים טובות.
נסענו איתה להרי המונטסראט, לראות תופעת טבע ייחודית ואת הכנסייה של הבתולה השחורה. "עכשיו נגיע למונטסראט מהכיוון היהודי, כאשר נחזור נעשה זאת מהכיוון הנוצרי." היא אומרת בחיוך. וכאשר מסתכלים על ההרים המעוגלים, שמזדקרים כלפי מעלה (תופעת טבע מעניינת וייחודית למקום), קל להבין למה היא מתכוונת.
בכניסה לכנסיה היא מצביעה על פסלו של חוזה מריה סובירקס, ממשיך דרכו של גאודי בבניית כנסית המשפחה הקדושה. המיוחד בו היא מסבירה, ואנו בודקים ומאמתים, זאת העובדה שמכל מקום שתסתכלו עליו, תמיד הוא יסתכל עליכם, בדומה לעיני המונה ליזה, של ליאונרדו דה וינצי.
בהמשך היא מצביעה על 4 עצים שקיימים במקום מתקופת כיבוש המקום על ידי נפוליאון. כל אחד מסמל תכונה אחרת: הדקל הוא עץ החיים, הברוש מסמל את הנצח, הזית את השלום והדפנה את הניצחון. במקום אחר היא מראה על ציורי קיר שמוקדשים לארצות שונות כולל ארץ הקודש. כך היא יודעת להצביע על המיוחד, המעניין והחשוב, ונותנת לסובב, משמעות וחיים, כאלה שלמתבונן חסר הדרכה, קרוב לוודאי שהיו נעלמות וחסרות.
בטיול אחר לפיגורס, העיר שבה נולד, חי ונפטר סאלוודור דאלי, היא לוקחת אותנו למוזיאון התיאטרון. המוזיאון נתרם על ידי דאלי כמתנה לעיר. תרומתה הייחודית של רוני היא הדגשים, ההסברים, ההצבעה על כל האטרקציות המרגשות שבפנים. את דאלי האמן וה"משוגע", היא הופכת לדמות חיה צבעונית ותוססת. במקום לעמוד מול חפצים דוממים, אנו חשים כאילו דאלי נמצא איתנו, חולק את רעיונותיו ומחשבותיו.
כך היא מדגישה ומחדדת נקודות נסתרות, שראויות לתשומת לב מיוחדת. משלבת הומור ומידע פיקנטי. מצרפת חלקי פאזל לתמונה מלהיבה, מחברת אבני דרך, לכדי סיפור מרתק.
אזהרות
כיוון שכל מסע כרוך בסכנות וסיכונים, אני נוהג תמיד ללמוד, לשאול, לבדוק למפרע, ממה כדאי ורצוי להיזהר. לכן, אני קורא על "האיומים האופייניים" לכל מקום, כדי שהחוויה המיוחדת, ללא תהפוך למפח נפש מאכזב.
כך למשל למדתי שהכייסים בברצלונה, נמנים על ה"צמרת" האירופאית. "כאשר אני חוזר הביתה עם חמש מאות יורו בערב, עבורי זה יום חלש", שמעתי סיפור על וידוי של כייס מקומי. עוד מתברר כי התור הארוך ביותר בברצלונה הוא במשטרת התיירות. עשרות ומאות תיירים שלא נזהרו כיאות מפני אותם כייסים ואיבדו את כספם וארנקם ממתינים שעות ארוכות כדי לדווח, לרוב ללא כל תוצאות נוספות.
אולם בעוד שכייסים היא צרה שתמיד טוב להיזהר ממנה, גם למרסה יש "קוץ" שצריך להיזהר מפניו. תהלוכת הזיקוקים ברחוב ויה ליטאנה, גובה גם היא לא אחת מחיר. בעוד שהמקומיים משתמשים במשקפיים מיוחדים להגן על עיניהם, ובגדים עבים (ולפעמים גם אפודים מיוחדים) להגן על הגוף, שני אנשים שראינו שלא נזהרו, "זכו" לצריבת שערם.
מצד שני, כאשר יודעים ממה להיזהר, ערוכים ומוכנים מראש, יודעים למה לשים לב, טיול בברצלונה בזמן המתאים ועם מורה דרך מתאים, הופך לחוויה יוצאת דופן. מסע מרתק ומלהיב שלא ישכח לעולם.
מה ניתן ללמוד מהסיפור?
אני משתף בכל אלה מכמה טעמים. ראשית אני רוצה להמליץ על טיול לברצלונה, לכל מי שמחפש יעד תיירותי מעניין, מיוחד ומושך.
שנית אני רוצה לתת טיפ משמעותי יותר, לכל מי שמחפש את האטרקציה הבאה שלו בחו"ל - אל תסתפקו ביעד מעניין, אלא חפשו גם את העיתוי, האירוע, הפסטיבל הייחודי שנערך במקום, כדי להפוך את ה"נחמד" לוואוו ממושך. יותר מזה, לאחר שכבר מצאתם יעד ופסטיבל מעניין, חפשו עליהם מידע בגוגל, וסביר שתגלו עושר מפתיע של רשמים, מכאלה שכבר ניסו. (כך למשל, הקישו "מרסה" ו"ברצלונה" ותראו מה תקבלו).
שלישית אני רוצה לספר כי כמו בסיפור על ברצלונה, בעיסוקי המקצועי אני מספר למנהלי מידע מדי שבוע, סיפור על מסע מרתק ומלהיב לגילוי טכנולוגיה אחרת, ובו אני חושף וחולק עם מנהלי המידע, את הסודות הנסתרים שרבים לא מכירים, על מה שמרתק, רלוונטי ושימושי בתחומי המחשוב, התקשורת ואינטרנט.
כמו בשיעורי הבית לפני הטיול לברצלונה, אני מחפש נושאים מלהיבים, אוסף ומרכז יחד עם צוות עוזרים מקצועי, את כל מה שבאמת מעניין וחשוב. כמו תרומתה הברוכה של רוני המר, גם אנחנו פונים בכל תחקיר למספר מומחים מובילים בתחומם, כדי לחלוק את ידיעותיהם וניסיונם עם הקוראים.
וכמו האזהרות שאני מחפש כדי לא להפוך את הלימונדה ללימון, גם אנחנו מציגים תמיד את הסכנות והאיומים, בצדו השני של המטבע. אנו עושים זאת, כאשר אנחנו מתארים באופן אובייקטיבי ואמין, מהן המגבלות, האתגרים והסכנות בכל טכנולוגיה ונושא, כדי למנוע מפח נפש, ולהימנע מכישלונות שאחרים כבר חוו.
כך למנהלי מידע בארגונים, שרוצים ליהנות מיותר הצלחות מקצועיות ולגלות מדי שבוע "ברצלונה" חדשה, אנו מציעים להצטרף אלינו, ולגלות מדי שבוע את הטכנולוגיות המבטיחות והמרתקות ביותר. ומי מהם שרוצה לחגוג לא רק בברצלונה, מוזמן...
הפניות
לאנשים שרוצים להתרשם באופן ישיר ממספר תמונות, סרטונים ורשמים שלי ממרסה 2009 בברצלונה, מוזמנים לעשות זאת בקישור זה. (מומלץ מאד לצפות)
אפשר ליצור קשר עם רוני המר במייל hamroni@zahav.net.il.
כדי למצוא פסטיבלים ואירועים מיוחדים בעולם, ניתן להיעזר בהמלצה על אתר שמציע 1664 קישורים לפסטיבלים ואירועים ב-1374 ערים וב-186 ארצות, בקישור זה.
מנהלי מידע שרוצים לחגוג עוד ועוד הצלחות, ולגלות מדי שבוע "ברצלונה" אחרת, ובנוסף לקבל טיפים מעשיים ושימושיים, יכולים לקבל דוגמא לא מחייבת, בקישור זה.
נשמח למשלוח המלצה על מאמר זה, לחברים וידידים, שגם הם עשויים לדעתכם ליהנות מטיול מרתק לברצלונה, לשלב טיולים עם פסטיבלים או למנהלי מידע שירצו לחגוג עם הטכנולוגיה, את הפסטיבל האישי שלהם.

קובי שפיבק הוא העורך הראשי של pCon - תחקירים מקצועיים במחשוב שיוצרים יותר זמן פנוי ומצילים כסף.


הוספת מאמר