נשיאים ורוח


  • 20-08-2005

היום האחרון של הלימודים הגיע, המורה כבר כמעט סיימה לחלק את התעודות, וכולם מחכים בקוצר רוח שהיום הזה ייגמר וחופשת הקיץ תתחיל. המורה אומרת :"ילדים, מי שיענה ראשון ונכון על השאלה שאשאל, יוכל ללכת הביתה מוקדם".

רוני הקטן חושב לעצמו: "יופי, אני חכם, אני יודע הכל, אני אוכל לצאת מפה מוקדם".

המורה שואלת: "מי אמר 'לפני ארבעה תריסרים ושבע שנים'?"

"אברהם לינקולן", קופצת נעמי ועונה לפני שלרוני יש סיכוי לפתוח את הפה.

"יופי נעמי, את יכולה ללכת הביתה", אומרת המורה. רוני מתעצבן אבל שותק.

המורה שואלת: "מי אמר 'יש לי חלום'?"

ושוב, לפני שרוני מספיק לענות, קופצת אליס ועונה: "מרטין לותר קינג".

"נכון מאוד", אומרת המורה בהתלהבות, "אליס, לכי הביתה".

בשלב הזה רוני ממש מתעצבן. המורה ממשיכה ושואלת: "מי אמר 'אל תשאל מה ארצך יכולה לעשות בשבילך'?"

מרי קופצת ומקדימה את רוני, ואומרת: "ג'ון קנדי".

"נכון מאוד מרי, לכי הביתה", אומרת המורה.

רוני מאדים ומתרתח, וכשהמורה מסתובבת הוא אומר: "הלוואי שהזונות האלה יסתמו את הפה".

"מי אמר את זה?" מסתובבת המורה בזעם.

"ביל קלינטון, המורה. אני יכול ללכת עכשיו?".