הישרדות ממוות גופני

"כל הכאב נעלם"

"היתה הרגשה של שלווה ושקט מוחלט, בלא שום פחד"

 "הייתי בעמק מאד אפל, אחר כך חשבתי טוב, עכשיו אני יודע למה מתכוון התנ"ך בגיא צלמוות, מפני שהייתי שם".

"אחרי שחזרתי, בכיתי מפעם לפעם במשך כשבוע, מפני שנאלצתי לחיות בעולם הזה, אחרי שראיתי את ההוא".

"זה פתח בשבילי עולם חדש שלם...חשבתי כל הזמן "עלי לגלות כל כך הרבה".

"שמעתי קול שאומר לי מה לעשות - חזור - ולא חשתי שום פחד"

אשה שהוחייתה לאחר התקף-לב העירה:

התחלתי לחוות רגשות נפלאים ביותר . לא הרגשתי כלום מלבד שלווה, רווחה, נוחות פשוט שלווה. הרגשתי שכל הצרות שלי נעלמו וחשבתי לעצמי  "כמה שקט ושלווה ולא כואב לי בכלל"

אדם ש"מת" מפצעים שנפצע בוויטנאם אומר כי ברגע שנפגע הוא חש: תחושת הקלה עצומה. לא היה כאב ומעולם לא הרגשתי נוח כל כך. הייתי שליו וזה היה רק טוב.

  מהוא "השלד" הכללי?

 על יסוד נקודות דימיון שלו, הרשו לי כעת, לחבר חוויה קצרה, "אידיאלית" או "מושלמת" מבחינה תיאורטית, שתכלול את כל הגורמים המשותפים בסדר שהוא אופיני לאורח הופעתם.

אדם גוסס, וכשהוא מגיע עד למצוקה הגופנית החמורה, הוא שומע כי רופאו מכריז עליו כמת. הוא מתחיל לשמוע רעש לא נעים, צילצול או זימזום רם, ובו בזמן מרגיש כי הוא עובר במהירות גדולה במנהרה ארוכה ואפלה. לאחר מכן מוצא הוא את עצמו פתאום מחוץ לגופו הפיסי, אבל עדיין באותה סביבה פיסית מיידית, ורואה את גופו ממרחק, כאילו הוא צופה בו. הוא מתבונן בנסיונות ההחייאה מנקודת תצפית בלתי- רגילה זו, והוא שרוי בבלבול ריגשי.

לאחר זמן מה הוא מתעשת ומתרגל מעט למצבו המוזר. הוא מבחין עדיין יש לו "גוף", אבל גוף בעל טבע שונה מאד ובעל כוחות שונים מאטד מן הגוף הפיסי שהותיר מאחוריו. במהרה מתחילים להתרחש דברים נוספים. אחרים באים לפגוש אותו ולעזור לו. הוא מבחין ברוחותיהם של קרובים ושל ידידים שכבר מתו ולעיניו מופיע רוח אוהבת וחמה מסיג שלא פגש מעולם לפני כן- הוויה של אור. הוויה זו שואלת אותו באורח לא מילולי שאלה כדי לגרום לו להעריך את חייו, והיא עוזרת לו בכך, שמראה לו כבפנורמה שיחזור כללי, מהיר כהרף עין, של האירועים העיקריים בחייו. בנקודה מסוימת, הוא מוצא את עצמו מתקרב אל מכשול או גבול כלשהו, המייצג ככל הנראה, את הגבול שבין החיים הארציים והחיים הבאים. עם זאת הוא מגלה שעליו לחזור לארץ, שזמן מותו טרם הגיע. בנקודה זו הוא מתנגד, שכן, כבר נמשך אחר ההתנסות שלו במה שאחרי החיים ואין הוא רוצה לחזור. הוא מוכרע על ידי רגשות עזים של שמחה, אהבה ושלום. ואולם, למרות העמדה שלו, הוא חוזר איכשהו ומתאחד עם גופו הפיסי, וחי.

לאחר מכן הוא מנסה לספר לאחרים, אבל נתקל בקושי לעשות זאת. מלכתחילה, אין הוא מצליח למצוא מלים אנושיות הולמות, כדי לתאר את אותם ארועים לא ארציים. הוא גם מגלה שהאחרים מלגלגים ועל כן הוא חדל לספר. ועם זאת, החוויה משפיעה עמוקות על חייו, ובמיוחד על השקפתו על המוות,  ועל יחסו לחיים.