x
בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
   -    
 
    דף הבית
    אוריאל אופק
    אנדה עמיר-פינקרפלד
    דוד זהבי
    דניאל סמבורסקי
    ידידיה אדמון
    יחיאל הלפרין
    יעקב פיכמן
    לוין קיפניס
    מנשה רבינא
    מרדכי זעירא
    משה דפנא
    משה וילנסקי
    מתתיהו שלם
    נחום נרדי
    עמנואל עמירן
    פניה ברגשטיין
    רבקה גוילי
    רפאל ספורטה
    שמואל בס
    שרה לוי תנאי
    קישורים
    פורום משוררים
 
 
מרדכי זעירא
(1905-1968)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המשתלמות שערכו את הנושא על מרדכי זעירא:
 
רכזת: ספי לוי
שולמית טואטי; אסתר קמל; דבי קדמי; ניצן קטן; איילת חורב; מרים שאולי; טלי ברנס; רחלי פרץ;
נעמה קריגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

מרדכי זעירא נולד בקייב שברוסיה, אביו חבב חזנות ולכן ספג בילדותו ניגונים חזניים וזמירות חסידיים. זעירא לא קיבל חינוך מוזיקלי בשל מצב כלכלי ירוד של המשפחה. עלה ארצה בהיותו בן 19, הצטרף לקיבוץ אפיקים והחל להלחין שירים של הזמר העברי. לפני עלייתו לארץ נעצר לזמן מה בשל פעילותו בתנועת "השומר...". את הכינוי "הטרובדור של הזמר העברי" רכש לעצמו לאחר שתרם רבות לזמר העברי, למרות שעד שנות העשרים המאוחרות לא למד בצורה מסודרת לנגן או להלחין.

המלחין יואל אנגל דחף את זעירא להתפתח בתחום המוזיקלי. לאחר שחזה פעמיים בהצגה "נשפי פרץ" (ההצגה הראשונה של תיאטרון "אֹהל"), שאת המוזיקה שלה כתב אנגל, החליט, כי עליו ללמוד מוסיקה.

זעירא מלחין ישראלי , כתב בין היתר מנגינות לטובי המשוררים והפזמונים ביניהם נתן אלתרמן, יעקב אורלנד, אהרון אשמן ואלכסנדר פן. שירו הראשון שהתפרסם היה "שיר הרשת" על תחנת כוח בנהריים. בשנת 1931 חיבר זעירא את שירו הידוע "הבו לבנים" לנשף פורים של תיאטרון האהל.

בשיריו של זעירא קיים מיזוג של מזרח ומערב אך בולטת בשיריו נימת הזמר החסידי שקלט, כאמור, עוד כילד מהבית וכן השפעת הלחן הרוסי. הצלחת שיריו מוסברת בהיותם קליטים אך בו בזמן יש בהם התפתחות פיוטית מעניינת ובעלת חן מלודי. זעירא היה קשוב למה שקרה בארץ וכמה משיריו הם תגובות ב"זמן אמיתי" למאורעות שאירעו.

זעירא התפרנס למחייתו מעבודה בחברת החשמל כבודק מונים. את זמנו הפנוי הקדיש להלחנה והפצת שיריו. אלא שבאותם ימים לא היו תקליטים או תחנת רדיו, ודרך ההפצה המקובלת הייתה ערבי "שירה בציבור". בדרך זו עברו השירים מפה לאוזן.

לאחר פרוץ מלה"ע השנייה התגייס לצבא הבריטי, שם הקים את הלהקה "מעין זה", שהופיעה בפני חיילים ארץ-ישראליים במזה"ת ובאירופה ובפני ניצולי שואה. באותה תקופה חיבר שירים רבים, ביניהם "מה אומרות עינייך", "לילה לילה". רוב השירים שחוברו אז כונסו בספר "מרדכי זעירא - מבחר יצירותיו", שיצא לאור בשנת 1960.

שיריו של זעירא מושרים בפי כל חובבי זמר עברי ותופסים מקום מכובד בכל השירונים, בהם מודפסים שירי ארץ-ישראל. זאת משום יכולתו הרבה בחיבור מנגינות, המתחבבות אפילו לאחר האזנה הראשונה ואינן בגדר "פזמון", שימיו קצרים ונשכח במהרה.

בין שירי המבוגרים שהלחין:

"בין עופרת לעופרת", "בכרם תימן", "גם לשקט יש קול", "הודיה", "הורה 'טוב'", "הזקן מנהריים", "היה או לא היה", "הכד", "היו לילות", "המנון הנח"ל", "הנאווה", "הנה החללה", "הנה תמו יום קרב וערבו", "העלמה", "השיר אלייך", "זכריני", "חמישה יצאו מולדת לבנות", "כינרת, כינרת", "לילה לילה", "ללכת עמך", "מה אומרות עינייך", "ניגון עתיק", "נגן עוגב", "נעולה היא דלתי", "על גבעות שייך-אבריק", "פרחה ברוח", "רק את לי נותרת", "שבילי אדם", "שיר ההודיה", "שיר החוזרים ללא בית", "שיר החי"ל", "שיר השירה", "שיר לאלף עריסות", "שיר לכותל", "שיר של זייד", "שלכת", "שיר שמח", "שירת הנודד", "שני שושנים", "איה", "שיר הלגיונות", "הגדודנים", "שיר המגן והמרי", "שועלי שמשון", "השיר לנח"ל", "חולצה כחולה", "ליל גליל", "יודקה", "עד אור הבוקר", "ככה כך ולא אחרת", "פה נספר על בר", "שיר הרשת", "שיר החליל", "תני את ידך"

(אם רצונכן לראות את שמות המשוררים כנסנה לאתר "שירונט")
 
 
 

השירים ויצירותיו

 
 
 
 
 

פעילויות

 
 
 
 

ראשית ניתן לעבוד על זעירא במסגרת סופר/משורר החודש אף כי את רוב שירי הילדים הוא רק הלחין.

מראים את תמונתו של זעירא ומדברים עם הילדים עליו ועל היותו משורר ומלחין ומה זה מלחין...

מלחין – מחבר מנגינה, יוצר יצירה מוזיקלית (אבן שושן)

לספר לילדים כי זעירא הלחין הרבה שירים, במיוחד למבוגרים ואנו נלמד כמה משירי הילדים שלו בגן. את השירים ניתן לכתוב בהגדלה כך שהילדים יוכלו גם לראות את המילים ויזואלית, נבאר מילים קשות (אם קיימות כמובן) ונהנה מהשירים, כמו בכל פעם ניתן גם לצייר ציור מתאים לפי ראות עיניהם.

אפשרות נוספת הינה לעבוד בחגים מסוימים על שיריו על פי מה שהלחין (טו בשבט, פורים, חנוכה, ל"ג בעומר). כמובן שבנוסף למה שנזכר לעיל.

לדוגמא: השיר "בר כוכבא"

לספר את סיפור בר כוכבא והאריה ולהשוות עם השיר.

לבדוק איך השיר מתפתח- כמו בלדה.

ניתן ללמד את הילדים על משפטים קצרים ("איש היה בישראל"), ומשפטים ארוכים ("כל העם אהב אותו זה היה גיבור"). כדי להדגיש זאת שרים או מקשיבים לשיר ובסיום משפט מוחאים כף, מקישים בתיבה סינית או בכל כלי אחר וניתן אפילו להתהלך בחדר וכששומעים סיום משפט לעצור! (כמו משחק הפסלים).

אפשר ללמד את הילדים מקצב ריתמי- אוסטינטו (מקצב שחוזר על עצמו). בשיר הזה המקצב הוא טה טטה (בר כוכבא) ניתן לעבוד כך שהילדים מקישים את המקצב (במחיאות כף, בהקשה על הברכיים או בהקשה על תיבה סינית וכו'..) והגננת שרה ואחר-כך ניתן להתחלק לשתי קבוצות כך שקבוצה אחת מקישה את המקצב וקבוצה שניה שרה את השיר.

 

קישורים

 
  האתר פותח על ידי המשתתפות בהשתלמות מוזיטק והוקם על ידי ענת שפירא
חינוך מוזיקלי לגיל הרך, האגף לחינוך קדם יסודי