|
מהי הזהות הלאומית של הישראלי
1 הקדמה
1.1 הטיעון הציוני התבסס על קביעה ש"העם היהודי" הוא לאום, אבל חסרה לו מולדת, ולכן
מן הצדק הוא ש"העולם" יאפשר ללאום זה להיות בעל טריטוריה משלו. לעומתם, טענו שוללי
הציונות שהיהדות אינה לאום אלא דת, ולכן לנמנים עליה אין צורך במדינה משלהם, כי הם
יכולים לחיות בכל מדינה. מכאן שאין הצדקה לא להקמת מדינה יהודית ולא להמשך קיומה.
מאז הויכוחים האלה נלחם היישוב העברי להקמת מדינה עצמאית בארץ ישראל, והשיג
את מבוקשו בהחלטת האו"ם הקוראת לכל אחת משתי הקהילות הגדולות בארץ להקים
איש את מדינתו, "מדינה ערבית" ו"מדינה יהודית". המדינה שהקים היישוב העברי היא
ישראל, והזהות הלאומית של תושבי מדינה זו היא העומדת לדיון בחיינו.
שתי תשובות עשויות להינתן. דעה מקובלת היא שבישראל יש "לאום יהודי", והישראלים
ממוצא יהודי הם פשוט יהודים המתגוררים בישראל. תפיסה אחרת היא שבישראל קם
לאום חדש, שאיננו חלק מן "העם היהודי". האמנם הלאום הקיים בישראל הוא "לאום
יהודי"?
1.2 מיהו יהודי
בעקבות חוק השבות (1950) המתיר לכל יהודי להיכנס לישראל וליהפך מייד לאזרח בה
ובעקבות פסיקות משפטיות, נתעורר פולמוס "מיהו יהודי", וב- 1970 נקבע בחוק[1]
כי יהודי הוא - "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".
תיקון זה בחוק מראה שכל יהודי הוא בן הדת היהודית:
1 ) הדת היהודית קובעת כי "מי שנולד לאם יהודיה" הוא יהודי, והחוק מאשר קביעה זו:
ועל כן מי שנולד לאם יהודיה הוא בן הדת היהודית (בהסתייגות המפורטת בהמשך).
2 ) מי שקיבל עליו את הדת היהודית על ידי גיור, ברור שהוא בן הדת היהודית.
3 ) התוספת "אינו בן דת אחרת" היא תנאי של (1) לעיל. היא מניחה בשתיקה כי לאדם
שנולד יהודי יש דת, ואם לא עבר לדת אחרת, הוא נשאר בן הדת היהודית.
מן התיקון הזה לחוק השבות נובע כי כל יהודי הוא יהודי לפי הדת, ועל כן כלל היהודים -
"העם היהודי" - איננו לאום אלא הוא דת.
אזרחים חילוניים רבים בישראל טוענים שהם יהודים רק לפי הלאום ולא לפי הדת. טענה זו
מופרכת מכוח החוק. יהודי הוא מי ששייך לדת היהודית, וגם יהודי חילוני, אם לא "עבר לדת
אחרת", שייך לדת היהודית. האמונה החילונית איננה נחשבת ל"דת אחרת". ואכן החוקים
המכוונים ל"יהודי" חלים גם עליו.
חל עליו לא רק חוק הנישואין והגירושין, אלא גם חוק שעות עבודה ומנוחה. הוא אינו רשאי
לבחור לו את יום המנוחה כרצונו כמו מוסלמי או נוצרי. יום המנוחה שלו הוא דווקה בשבת.
אין אפוא שום הבדל בין יהודי דתי ובין יהודי חילוני.
התוצאה היותר מהותית של ניצחון תפיסת "יהודי" בחוק הישראלי כבן הדת היהודית הוא
שישראל קובעת שהיהדות איננה לאום. כך היא נותנת נשק בידי אויביה הטוענים שאין
הצדקה לא להקמת מדינה יהודית ולא להמשך קיומה.
2 משמעות "לאום"
מאז תום מלחמת העולם השנייה מוגדרים בעולם המושגים "לאום" ו"לאומיות" באופן ברור.
לאום הוא חבר אנשים הקשורים לטריטוריה מסוימת שבה חי הלאום, ולאנשים אלה חשובה
אחדותה של הטריטוריה שלהם, והם מקיימים עליה או שואפים להקים עליה ממשלה משלהם.
אמנם ייתכן שהיסטוריה משותפת או תרבות משותפת מסייעים לאנשי הלאום להכיר בקיום
הלאום שלהם, ולשמור על הטריטוריה ועל הלאום שלהם, אבל ייתכנו גם טעמים אחרים לרצונם
של אנשי הלאום להקים לאום ולשמור על קיומו. התרבות וההיסטוריה אינם תנאי לקיום לאום.
ראוי לבדוק הגדרה זו על יסוד המצב הקיים במדינות העולם.
2.1 לאום בדמוקרטיות המערב
במדינות הדמוקרטיה המערבית לאומיות (nalityסnati) פירושה השתייכות כל אזרחי המדינה
ללאום המדינה, שהוא ה- Nation. לאום המדינה אחד הוא לכל האזרחים. ואינו כרוך בהשתייכות
אתנית או דת. כל האזרחים שייכים ל"לאום המדינה", וזה פשר השוויון הקיים בין כל האזרחים
של מדינות הדמוקרטיה המערבית.
גם לפי הכנס האירופי על לאומיות 1997 : "לאומיות פירושה הקשר המשפטי-החוקי בין האדם
ובין המדינה, ואין הוא מציין מוצא אתני של אדם".[2]
מסמך היסוד של האו"ם מ- 1945 מאשר תפיסה זו. הוא מדבר במפורש על אזרחי המדינות
החברות באו"ם. נאמר בו, כי החברוּת של המדינות באו"ם היא של האנשים הכלולים בכל אחת
מהאומות החברiת באו"ם[3] . כל מדינה מייצגת באו"ם את כל האזרחים שלה.
יש מקום להעיר כי "לאום יהודי" שראינו לעיל כי אינו קיים בישראל, גם בעולם כולו אינו קיים.
שהרי כל יהודי בעולם מיוצג באו"ם על ידי לאום המדינה שלו. היהודים הם צרפתים או בריטים,
אמריקנים או ארגנטינאים, והדת של מי מהם שרוצה בכך היא הדת היהודית. אין היהודים בני
הלאומים השונים של מדינות העולם השונות יכולים להיות בו בזמן גם בנים ל"לאום יהודי".
2.2 שלוש גישות לרישום "לאום".
1. גישת הדמוקרטיות המערביות ברורה. כל אזרח שייך ללאום המשותף האחד, הוא "לאום
המדינה". כל האזרחים הם "בני הלאום". ושום אדם לא יהיה רשום, ולכן גם לא יהיה מופלה
על פי החוק, בגלל מינו, דתו, מוצאו, או צבע עורו. אסור לשאול את האזרח ולא לרשום עם
איזו קבוצה אתנית או דתית הוא נמנה. פרטים אלה אינם נוגעים ללאום.
2. בברית המועצות וביוגוסלביה המאוחדת היה האזרח רשאי לבחור בין לאום המדינה שהוא
גר בה, ובין הלאום של אחד מהוריו. הזכות של אזרח לשמור את הלאום של הוריו יש בה
מיסוד ההשתייכות למוצא. אבל האזרח עצמו קבע, ולא השלטון, עם איזה לאום האזרח נמנה.
3. לפני כן הייתה נהוגה גם גישה אחרת ל"לאום". בגישה זו השלטון מבדיל בין בני האדם
הנתונים למרותו "לפי הדם". השלטון מחליט על פי המוצא מי שייך ללאום המדינה, ומי
זר. כך היה במשטר הנאצי. השלטון קבע לאיזו "קבוצה לאומית" שייך כל אדם. בדומה
לכך גם במשטר הישן של דרום אפריקה היה כל תושב ממוין לפי הגזע, מיון שביסודו
הוא "לפי הדם".
מנהיגי ישראל מצהירים שהמשטר בישראל הוא דמוקרטיה מערבית. המושגים "לאום"
ו"לאומיות" ity , NationNational [4] , אינם מכוונים לדת או למוצא אתני. ולכן עקרונית לאום
המדינה בדמוקרטיה הישראלית כולל את כל האזרחים. כלל האזרחים היהודים בישראל
איננו "לאום המדינה", כי לא כל האזרחים כלולים בו. ועוד, הרי בישראל יהודי פירושו בן
הדת היהודית. ואולם אם נעמיק בבעיה נוכל לראות כי יש קבוצות בני אדם שהחלוקה
הפשטנית של "דת" ו"לאום" אינה מתארת אותם כהלכה.
2.3 "קבוצת אוכלוסין" בימי התורכים
בשלטון התורכי ובמנדט הייתה האוכלוסיה מחולקת למילאטים. "מילאט" הוא קבוצה אתנית
בעלת דת מיוחדת משלה. ראש המילאט מנהל את המעמד האישי של בני המילאט. במנדט
קראו למילאט בשם "עדה דתית". ראש המילאט היהודי בימי התורכים נקרא "חכם באשי",
בהשפעה אשכנזית שונה התואר ל"רב ראשי", מוסד שירשנו מאבותינו התורכים.
2.4 סמכות השלטון מטעם עדה דתית או מטעם לאום המדינה?
מכריזי העצמאות ידעו שהעולם מחולק ללאומים ולא למילאטים. הם ידעו שהלאום שישראל
מייצגת הוא "לאום מדינה". עדות לכך בפקודות הראשונות שנחקקו במועצת המדינה הזמנית[5].
מועצת המדינה קבעה אז שהערבים הנמצאים בשטח מדינת ישראל שותפים בהקמת המדינה,
וכך נכללה בפקודה הוראה שערבים הנמצאים בשטח שחל עליו המשפט של מדינת ישראל
ישותפו במועצת המדינה הזמנית. וכן נקבע שאזרחים ערבים ישותפו בממשלה הזמנית
העומדת לקום.
בפקודת הבחירות לאסיפה המכוננת[6] נקבע שכל אדם - ולא רק יהודי - הנמצא בשטח שחל
עליו המשפט של מדינת ישראל, ישתתף בַבחירות שיכוננו את מדינת ישראל ויקבעו לה חוקה.
לאום המדינה, ולא בני הקהילה היהודית, הוא אפוא מקור הסמכות של השלטון במדינה.
לימים הסביר השופט מאיר שמגר: "הסמכות ליצור חוקה היא בידי העם. קביעה זו נובעת מן
האימוץ של התפיסה כי הריבונות שוכנת בעם. החקיקה החוקתית היא פרי החלטתו של העם
באמצעות נציגותו הנבחרת, היינו הכנסת הריבונית"[7].
והרי כבר קודם לכן נכללה במגילת העצמאות קריאה "לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל
- - - ליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ".
3 לאום ומילאט היום
3.1 לפני ההתקבלות לאו"ם
עם הכרזת העצמאות נתפס המונח מילאט כפרימיטיבי. גם "עדה דתית" נפסל. הרי מונח זה
סותר את הטיעון הציוני. בהכרזת המדינה, בהרכב המתוכנן של מועצת המדינה הזמנית ושל
הממשלה הזמנית ובפקודת הבחירות לאסיפה המכוננת - בכל אלה הובן שכלל האזרחים הוא
מקור הסמכות לשלטון, וכל האנשים הגרים בישראל "בלי הבדל דת, גזע ומין", הם המהווים
יחד את הלאום החדש. על יסוד פרסומים אלה החליט האו"ם שהלאום הזה רוצה ויכול לקיים
שוויון מלא לכל אזרחיו - ושנה אחרי הכרזת העצמאות קיבל את ישראל כחברה באו"ם ( 11
במאי 1949 ).
3.2 מהפכה: חקיקה מילאטית, אנטי לאומית, בישראל !
אבל מאותו רגע השתנה הכול. התפיסה היהודית הציונית, האתנית-דתית, השתלטה על ישראל,
ולפיה אין בנמצא "לאום מדינה" ישראלי. קהילת יהודי ישראל היא השלטת במדינה, והיא רק חלק
מהעם היהודי. החלה חקיקת חוקים המפלים בין האזרחים ונותנים זכויות יתר למילאט היהודי.
המילאטים לא נעלמו, הם רק החליפו את שמם: למילאט הישן התחילו לקרוא בשם המכובד "לאום".
אבל קורה שהמשמעות המקורית של "לאום" נשמרת גם היום ברישומי משרד הפנים. תושב חדש
שאינו יהודי נקבע הלאום שלו לפי הדרכון שהוא מציג. אזרח מצרי יירשם כבן הלאום המצרי, ולא
"ערבי" או "קופטי"; אזרח בלגי יירשם כבן הלאום הבלגי, ולא ולוני או פלמי. "לאום" בישראל הוא
בעל משמעות כפולה - כלפי פנים הוא "עדה דתית" (מילאט) וכלפי מה שמחוץ לישראל הוא Nation
ו- alityחסNati.
3.3 אמנת האזרח
המשמעות הכפולה בולטת בדרכון, בסעיף Nationality. ה- Nationality של אזרחי ישראל
היא ישראלית. אבל בתוך ישראל " "Nationality היא כינוי למילאטים ! ה"פתרון" שהשלטונות
מצאו היה לתרגם את nalityסNati לא "לאומיות" אלא "אזרחות". אבל "אזרחות" היא Citizenship .
בכל מדינה האמנה הקיימת בין גופי השלטון במדינה ובין האזרחים מיוסדת על הלאומיות[8].
השימוש ב"אזרחות" בדרכון הישראלי הוא הטעיה וזיוף.
למעשה, גם בישראל האמנה הקיימת בין האזרח ובין המדינה היא "אמנה לאומית". כל אזרח
ישראלי מבוטח ב"ביטוח הלאומי", בבתי החולים יולדות נשים ללא כל שאלה עם איזה מילאט
הן נמנות; גימלאות משולמות בשווה על פי בסיס הלאום האחד המשותף לכל האזרחים, גם
קיצבאות ילדים ניתנות לכל בני לאום המדינה. גם "הליגה הלאומית" בכדורגל כוללת את הקבוצות
לא על בסיס מילאטי. גם המיסים חלים בשווה על כל האזרחים; הוקם גם "שירות לאומי", ועוד.
גם חוק שירות הבטחון חל בשווה על כל אזרח, ולא על המילאט היהודי. ההבדל המעשי בגיוס
בני 18 לצהל נובע מסידור מתוחכם השומר על ההפליה, ומאפשר לקצין הגיוס לקרוא בעיקר ליהודים,
ולא לקרוא לכל הישראלים חייבי הגיוס למלא חובה לאומית זו;
אבל אף על פי שכל אלה אמנם קשרים לאומיים, בכל זאת השלטון בישראל מקפיד להפריד בין
"האזרחות" ובין "הלאומיות"[9]. כאילו האמנה בין השלטון ובין האזרחים מיוסדת על "אזרחות",
והיא המייצגת את הקשר המשפטי-החוקי בין האדם ובין המדינה. מדוע בישראל אין זו הלאומיות?
כי "הלאומיות" בתוך ישראל מציינת את המילאט, ולא את "לאום המדינה". הרישום באנגלית בדרכון
הוא מזויף. הוא איננו מגלה את ההשתייכות המילאטית, ומעמיד פנים כאילו בישראל מוכר לאום
מדינה ישראלי. אבל בלי הזיופים של השלטון המילאטי היהודי - מהו הלאום שלנו?
4 הלאום שלנו
4.1 מה שם הלאום החדש ?
גם לפני עצמאות ישראל הייתה שאלת הזהות הקיבוצית מנקרת בלב דורות הצעירים[10].
רבים האזינו בדריכות למבעים כנעניים, והמימסד יצא מגדרו כדי להזהיר ולהתריע נגדם. הוא
תיאר את הכנענים כמפלצתיים ומסוכנים ביותר לעתיד שלנו, שצריך להיות המשך פשוט וברור
של ההוויה היהודית. התפיסה הכנענית אכן ראתה בהכרזת העצמאות התחלה חדשה בתולדות
הארץ וקראה "להתחיל מאלף" .
הכנענים האמינו שכמו בכל ארצות ההגירה גם בארץ ישראל נוצר לאום חדש המורכב מצאצאי
המהגרים ומבני הארץ הוותיקים. "העם היהודי" הוא עדה אתנית-דתית, ולא לאום. ההזדהות עם
התקופה העברית העתיקה ועם השפה החישו את התגבשות הלאום החדש. השם שהכנענים
קראו בו ללאום זה הוא "הלאום העברי". הלאום העברי בפיהם כלל את כל יושבי הארץ, בלי
הבדל דת או מוצא אתני.
התפיסה הכנענית היא תפיסת הדמוקרטיה המערבית, האו"ם והכנסים האירופיים על לאומיות.
היא השלטת במגילת העצמאות ובפקודות הראשונות של ישראל. כל החרפות שזכו בהן הכנענים
נובעות מן הפחד מהפשטות והבהירות של הפתרון הכנעני, במיוחד מן הנתק בין בני הארץ ובין
אבותיהם הביולוגיים, נתק שמתרחש בכל ארצות ההגירה.
4.2 לאום ישראלי
לפני הכרזת העצמאות לא היה השם "ישראל" שם של מדינה, ו"עברי" מבוסס על שפת האנשים
החשים שהם בני הלאום החדש. אבל שם לאום נקבע לרוב על פי שם המדינה, ומכוון לכלל
האזרחים. השם "עברי" עלול להיתפס היום כמכוון רק לחלק מהם.
מאחר ששם המדינה שלנו הוא "ישראל", ויושביה הם "ישראלים", נראה "לאום ישראלי" כשם
הטבעי ללאום שלנו. הדרכון הישראלי מעיד בחלקו האנגלי שנושא הדרכון הוא בן לאום המדינה
הישראלי, בדיוק כמו שדרכונים של מדינות אחרות מעידות על ה- Nationality של בעליהם.
הלאום שלנו הוא ישראלי Israeli Nation, והזהות של לאום זה היא "לאומיות ישראלית". הלאומיות
המשותפת לכל בני לאום המדינה מחייבת השלטת שוויון מלא והפסקת האפליה כלפי לא יהודים,
כלפי ערבים, כלפי רוסים, כלפי מהגרי עבודה.
על יסוד המיסמכים והעקרונות למיניהם ובעיקר על יסוד השיתוף למעשה, כל אזרחי ישראל שייכים
ללאום הישראלי. הדת היהודית מעוניינת כמובן לשמור על בדֵלותה מכל מה שאינו יהודי. אבל הלאום
הישראלי ניזוק מן ההתבדלות הנכפית בכוח החוק על ידי השלטון. הכינוי "לאום" למילאטים הוא
סכנה לחברה ועלול להפוך אותה לרב-לאומית.
לתפיסת לאום ישראלי משותף מתנגדים כל מנהיגי המילאטים, ולא רק מנהיגי המילאט היהודי.
מה יעשה אחמד טיבי אם יוכר פה הלאום הישראלי? מילים חריפות נשמעות נגד התפיסה הלאומית
הישראלית בכל התחומים. מאמץ ניכר נעשה לעצב את דמותו של כל ילד מילדינו כשייך ל"העם
היהודי", או "לעם הערבי", ולא ללאום הישראלי. השלטון המילאטי בלט בדברי ראש הממשלה
אולמרט שהכריז "אני קודם כול יהודי ורק אחר כך ישראלי"[11], ונתניהו התובע מן הפלשתינאים
להסכים שמדינת ישראל "שייכת לעם היהודי", כלומר ליהודים זרים מכל העולם.
4.3 לאום המדינה הוא "לאום יהודי"?
בדרום אפריקה הישנה סברו הלבנים שהלאום האפריקנרי כולל רק אותם. אמנם לכל יושבי ישראל
יש זכויות אזרח אבל לא לכולם כל הזכויות. גם על יסוד המוסכמה שישראל היא מדינה "יהודית ודמוקרטית",
אין להניח ש"הלאום היהודי" יוכל להיחשב ללאום המדינה. לא סביר שבדרכון הישראלי יהיה כתוב
naity JewishסNati, ולא ייתכן שהמילאטים יופיעו בדרכון. שיהיה Arab nalityסNati ? או
nality DruzסNati? מדינה דמוקרטית, חברה באו"ם, לא תוכל לקבוע "לאום יהודי" כשם לאום המדינה.
4.4 "לאום יהודי" אסון ליהודי העולם
הגדרת לאום המדינה של ישראל כ"לאום יהודי" הופכת את כל היהודים בעולם לזרים במדינותיהם.
היום הם שייכים איש איש ללאום המדינה שלו, והיותם יהודים פירושה חברות בקבוצה דתית, שאינה
תחליף ללאום המדינה שלהם.
קיום "לאום יהודי" אי שם בעולם, כשאותו שם משמש כשם הדת שלהם, חותר תחת מעמדם ומזיק
והורס את חייהם. יהודי בארץ מגוריו, הנחשב במדינתו כבן לאום המדינה שהוא יושב בה, אינו יכול
להיות בו בזמן גם בן "לאום מדינה" דמיוני של ישראל. יהודי העולם אינם חלק מן "הלאום היהודי"
שהוא כביכול מועמד להיות שם לאום המדינה של ישראל.
5 הברירה
אי אפשר שבישראל לא יהיה שום "לאום מדינה". לא תיתכן בימינו מדינה שבעליה הוא מילאט
אמורפי המורכב מבני לאומים זרים המפוזרים בעולם כולו. כלל האזרחים של כל מדינה הוא
בעליה של המדינה. זכויות היתר שהמילאט היהודי בישראל לקח לעצמו אין להן מקום במדינה
דמוקרטית. כל אזרח זכאי לשמור את זהותו הדתית, אבל מבחינת הלאום הוא חייב להיות בן
ללאום הישראלי המשותף האחד הקיים במדינה. אם היהודים שבישראל יסרבו להיות בני
לאום המדינה הישראלי, ויישארו רק בני עדה דתית המפוזרת בכל העולם - הלאום
הישראלי הצעיר ימות בעודו באיבו.
המשטר הלא-דמוקרטי, הדתי-אתני של היום, אינו מאפשר ללא יהודים להצטרף ללאום הישראלי
ולכן הוא דוחף אותם לפזול לעבר כוחות אנטי ישראלים. משטר מסתגר ודוחה לא יוכל לגדול ולא יחזיק
מעמד לאורך ימים. יותר ויותר יורגש חלל לאומי, אשר במהרה יתמלא על ידי לאום מדינה אחר. בני
הדת היהודית בחלקם ימצאו להם בעת מצוקה מקום אחר בקרב קהילות יהודים על פני כדור
הארץ. היהודים הנותרים ייאלצו לקבל את מרותו של לאום זר כאזרחים נסבלים בתוך חברה לאומית
שקשה היום לדעת מה יהיה אופיה.
© הרצאה, מקוצרת ממאמר-מקור, לכנס "זהויות בהתהוות בתרבות הישראלית", כנס לכבוד פרופ'
נורית גרץ, יוני 2009 .
[1] חוק השבות (תיקון מס' 2), תש"ל-1970
[2]
he Legal bond between a person and a State and does not means t "Nationaliy
( סטרסבורג, 6 בנובמבר 1997 ). ethnic origin 'sperson indicate the.
3 ראו
We the peoples of the United Nations… http://www.un.org/aboutun/charter/preamble.shtml
[4] ולא במשמעות אזוטרית כגון שבט אינדיאני במדינת ניו יורק וכדומה.
[5] ר' פקודה שפורסמה בעיתון הרשמי מס' 2 מיום 21.5.1948 , תוס' א', עמ' 1 .
[6] פקודה מס' 12 לשנת תשמ"ט ,בעתון הרשמי מס' 33 מיום 19.11.48 .כבר בהכרזת העצמאות של מדיבת ישראל
הוזכרה "אסיפה מכוננת"', שתפקידה לקבוע את החוקה של מדינת ישראל ולהסדיר את הקמתם של מוסדות השלטון
הנבחרים והסדירים.
[7] ע"א 6821/93 - בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי .פסק הדין ניתן ב /11/1995 9 .
[8] לעיל צוטטה ההגדרה שנתקבלה ואושרה בכנס האירופי על לאומיות ב 1997
[9] כאשר נזקק אזרח ישראלי בחו"ל להציג תרגום של תעודת הזהות שלו נוצרת סתירה בין מה שכתוב בדרכון ובין תרגום תעודותיו הישראליות. איש עסקים דרוזי בצרפת נתבקש להציג את תרגום תעודת הזהות, ה"לאום: דרוזי" החשיד אותו בזיוף מסמכים.
[10] יעיד על כך יודקה ב"הדרשה" של הזז.
[11] תארו לעצמכם את נשיא ארצות הברית המנוח ג'ון קנדי מכריז "אני קודם כול קתולי ורק אחר כך אמריקאי"...
|
![[1]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftn1){kind=link}
![[2]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftn2){kind=link}
![[3]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftn3){kind=link}
![[4]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftn4){kind=link}
![[5]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftn5){kind=link}
![[6]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftn6){kind=link}
![[7]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftn7){kind=link}
![[8]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftn8){kind=link}
![[9]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftn9){kind=link}
![[10]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftn10){kind=link}
![[11]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftn11){kind=link}
![[1]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftnref1){kind=link}
![[2]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftnref2){kind=link}
![[4]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftnref4){kind=link}
![[5]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftnref5){kind=link}
![[6]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftnref6){kind=link}
![[7]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftnref7){kind=link}
![[8]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftnref8){kind=link}
![[9]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftnref9){kind=link}
![[10]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftnref10){kind=link}
![[11]](http://www.2all.co.il/web/scripts/blank.gif#_ftnref11){kind=link}