בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

האתר לחומרי למידה בשילוב בחטיבת ביניים

 
 
    אתר הבית לשילוב וחינוך מיוחד
    על השילוב
    מקרא
    ספרות
    הסטוריה
    גיאוגרפיה
    מדעים
    אזרחות
    לשון והבעה

 

 

  

בשנים האחרונות מקובל לשלב תלמידים לקויי למידה בכיתות רגילות תוך כדי השילוב הם מקבלים תמיכה של מורה משלבת המתמחה בחינוך מיוחד. השילוב מסייע לילד החריג להשתלב בחיי חברת הילדים הרגילים, ללא תוויות, ולהכינו לקראת השתלבותו בחברה כבוגר. בחוק לחינוך המיוחד שנקבע על ידי הכנסת הוחלט, כי כל ילד זכאי לחינוך, גם הילד החריג. החברה המערבית מצויה כיום בתהליך מואץ של פיתוח אמצעים ושיטטות שמטרתם לעזור לילד החריג ולהתגבר על קשייו ולקדם את שילובו בחברה. חובת חינוכו מוטלת על החברה ובאמצעותה על מערכת החינוך הקיימת בה (זקס, לוין, וייסקוף 1992)

 

מהי לקות למידה

המונח השכיח ביותר לליקויי למידה הוא "נזק מוחי מזערי" (Minimal Brain Damage) . הבסיס המשוער להתהוות התופעה הוא נוירולוגי. תסמונת לקויי למידה מאופיינת בהפרעות ספציפיות בתחום הרגשי וההתנהגותי, הבאות לידי ביטוי בוויסות הדחפים, פעילות יתר או תת פעילות. בתחום הקוגנטיבי מתגלים קשיים ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות כגון: קריאה, כתיבה וחשבון ובשימוש בהן, הפרעות בזיכרון, בחשיבה, בקשב ובריכוז והפרעות בהתמצאות במרחב ובזמן, בתפקוד המוטורי, בארגון ועוד (שרן 1971, שרוני 1990, זקס, לוין, ווייסקוף 1992, בחוזר מנכ"ל 1996) זקש, לוין ווייסקופף (1992) מוסיפים, כי המשותף לכל הילדים לקויי הלמידה הוא תת השגיות, לכן הילד לקוי הלמידה זקוק להדרכה קבועה של המחנך וההורה. תפקידם של האחרונים הוא לסנן את הגרויים, לווסת את סביבתו של הילד לקוי הלמידהוללמדו דפוסי תגובה והתנהגות שיסייעו בהתפתחותו הרגשית והנפשית. חשוב להדגיש שלא כל התופעות מופיעות בהכרח ביחד, לעומת זאת קורה לעיתים קרובות שליקוי דומיננטי מסוים משפיע על יכולת ההתקדמות בכמה שטחי למידה, למשל: בעיות בקשב וריכוז ישפיעו על התקדמות הלמידה בקריאה, חשבון ובשאר מקצועות הלימוד.

האבחנה של משרד החינוך ללקות למידה של ילדים בגיל בית ספר נקבעת כאשר רמת המיומנויות ורמת ההישגים של התלמיד נמוכות במובהק מהמצופה על פי גילו הכרונולוגי, היכולת השכלית שלו ודרגת הכיתה המתאימה לו.

 

שילוב במקום בידוד

החינוך הוא אחד מן המנגנונים הבסיסיים של החברה להעברת ערכים מדור לדור ולשינוי עמדות חברתיות כלפי החריג תוך חתירה לקבלתו ושילובו באמצעות המפגש איתו. החוקרים טוענים, כי רק השילוב כשלעצמו אינו מסוגל לתרום לשיפור בתפקוד החברתי הן של החריגים והן של הילדים הרגילים. יש צורך בתכנית מיו7חדת לשיפור האינטרקציה בין שתי הקבוצות (בימת האינטגרציה 1994). מטרת השילוב, על פי חוזר מנכ"ל (1996), היא לצמצם ככל האפשר את בידודו ובידולו של החריג ולהקל על השתלבותו כמבוגר שווה זכויות בחברה שבה הוא חי.

מטרות החינוך המיוחד הן: לשקם את הילד המוגבל ביכולתו הגופנית, השכלית והנפשית ולהכינו לחיים חברתיים ומקצועיים תקינים ככל האפשר (רונן1975; נגר,1991). וזקס (1979) טוענים כי החינוך המיוחד אינו שונה מהחינוך הרגיל, כאשר כאן יש להתחשב בצורכי הילד החריג, הקשורים לחריגותו, ובצרכים הזהים לכלל הילדים. משמע שלא כל הילדים החריגים זקוקים לחינוך מיוחד פורמלי, כלומר למסגרת נפרדת, חלקם זקוקים להתאמות ולהשלמות בכיתה רגילה. רונן (1990) טוען שמיון ילדים והפרדתם מנציח תוויות שליליות ולא תמיד מייצג קבוצות שהן בעלות צרכים זהים. כיתת השילוב, בהיותה כיתה שבה לומדים ילדים רגילים, היא מסגרת אירגונית-חינוכית שבה אפשר לממש את העיקרון של קבלת השונה ויצירת תנאי סביבה נאותים שיסייעו לילדים בעלי צרכים שונים להתקדם מבחינה לימודית, חברתית וחינוכית (רונן 1975). רונן (1992) ונמרוד (1995) מדגישים כי שילוב החריג בחברת תלמידים מחייב את המורה לקדם כל ילד מהנקודה שבה הוא נמצא בדרך המתאימה לו ובמשך בזמן הנדרש לו, ולהתייחס לכל אחד מילדי הכיתה כאל פרט בעל צרכים מיוחדים, לכבד אותו ולתת אמון בו וביכולתו. חשוב שהילד החריג ייתמך על ידי מורה מסייע בדרך של עבודה אינדבידואלית או קבוצתית. שיתוף הפעולה בין מורה הכיתה לבין המורה המסייע, הוא תנאי הכרחי לשילובו של הילד לקוי הלמידה במערכת הלמידה הנורמטיבית. בחטיבת הביניים הרגילה משולבים בדרך כלל ילדים מוגבלים מבחינה גופנית או אמוציונלית, שמנת המשכל שלהם אובחנה בין 50 ל- 70. תפקידו של  בית הספר להיערך בהתאם לצרכים הדיפרנציאליים של תלמידים אלה ולהעמיד לרשותם את התנאים להצלחה (חוזר מנכ"ל 1996). שילובם של ילדים לקויי למידה בבית ספר רגיל, בכיתות הרגילות, מהווה תהליך חינוכי בעל חשיבות ומשמעות. ההתנסות החברתית, המעשית והאישית מקרבת והופכת את הלא מוכר למוכר.

 

עמדת המורים המשלבים

 

במחקר שבדק את עמדותיהם של מורים רגילים המשלבים בכיתותיהם תלמידים לקויי למידה (בן יאיר 1998 ) נמצא כי: לרוב המורים המתמחים בחינוך המיוחד עמדה חיובית כלפי השילוב. לשנות הוותק בהוראה ולניסיון בשילוב קיימת השפעה על עמדתם החיובית של המורים.

לעזרה שמקבלים המורים בכיתותיהם במערכת החינוך הרגילה מן המורים המשלבים, אין השפעה על עמדותיהם.

למרות האהדה והעמדות החיוביות של המורים, עדיין קיימת בקרבם הסתייגות מן השילוב, כאשר הנימוקים העיקריים הם: השילוב מהווה נטל, חסרה להם הדרכה ובעיקר הם מעדיפים שהמורה המשלב ילווה אותם בכיתתם ברוב שעות הלימוד.

לאור ממצאי המחקר, המערכת צריכה להכשיר מורים המסוגלים להתמודד עם מסגרות שילוב ולקדם את החריג במערכת החינוך הרגילה. ההצעות הן: להמשיך ולחקור את הנושא.

לתגבר את שעות העזרה בכיתות הרגילות.

להכשיר מורים מן החינוך הרגיל בתחום החינוך המיוחד

לתת ייעוץ והדרכה מלווים מתמשכים למורים מן החינוך הרגיל בתחום החינוך המיוחד.

לשתף ולחשוף את המורים מן החינוך הרגיל בשיעורים לדוגמה שבהם משולבים תלמידים

מן החינוך המיוחד בכיתה רגילה.

להכשיר סטודנטים להוראה להתמודד עם קשת רחבה של ילדים חריגים, כולל שיתוף פעולה עיוני ומעשי בין מסלולי החינוך המיוחד והחינוך הרגיל.

בשנת הלימודים הראשונה בחטיבת הביניים ילוו המורים המשלבים את התלמידים בכיתות ובשיעורים באינטנסיביות, כדי להקנות לתלמידים מיומנויות למידה וכדי להקל על המורים מן החינוך הרגיל.

 

 

 

   מתוך:בן יאיר, ורד, יוני 2001 ,בטאון לילדים,בטרם המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות לילדים  

©כל הזכויות שמורות לורד בן יאיר

  היכנס לעריכת כותרת תחתונה לשינוי טקסט זה