בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

האתר לחומרי למידה בשילוב בחטיבת ביניים

 
 
    אתר הבית לשילוב וחינוך מיוחד
    על השילוב
    מקרא
    ספרות
    הסטוריה
    גיאוגרפיה
    מדעים
    אזרחות
    לשון והבעה
 
 

 

 

 
 
 
 

גבולות ישראל לאחר מלחמת ששת הימים.

מדוע פרצה המלחמה?

משנת 1949 ,במשך 18 שנים המדינות הערביות, שגבולותיהן משותפים עם מדינת ישראל, ניסו לשבש את חייהם של תושבי מדינת ישראל.

·         סוריה הפגיזה ללא הפסקה את הישובים היהודיים הנמצאים על-יד הגבול שלה.

·         ממצרים ומירדן חדרו חוליות מחבלים וחיבלו ופגעו ביישובים ובאנשים הגרו בהם.

בתקופה שלפני המלחמה המדינות הערביות ומצרים בעיקר עשו מהלכים שנראו כהכנה למלחמה נגד מדינת ישראל.

ישראל הכינה  תוכנית מבצעית להגנה ולתקיפה במקרה הצורך.

בחודש יוני ב – 1967 פרצה "מלחמת ששת הימים" בין ישראל למדינות הערביות השכנות. המלחמה נמשכה ששה ימים וצה"ל הצליח לכבוש:

·         ממצרים את מדבר סיני ורצועת עזה

·         מירדן את אזור יהודה ושומרון

·         מסוריה את רמת הגולן

בעקבות הכיבושים של מדינת ישראל שטח המדינה גדל מאוד. הגבולות החדשים של מדינת ישראל נקראו "הקו הסגול" בגלל שבצבע זה צבעו את הגבולות על המפה.

משנת 1949 סומן הגבול בקו ירוק ולכן נקראים גבולותיה הישנים של מדינת ישראל גבול " הקו הירוק".

 

עבודה

הקף את התשובה הנכונה.

1.     מדוע פרצה מלחמת ששת הימים?

א.    המדינות הערביות ביקשו לחיות בשלום עם ישראל.

ב.     מדינה ישראל שיבשה את חייהם של תושבי המדינות הערביות

ג.      המדינות הערביות שיבשו את חייהם של תושביי ישראל

 

 

 

2.     כיצד שיבשו מדינות ערב את חייהם של תושביי מדינת ישראל?

א.    סוריה הפגיזה ומצרים שיתפה פעולה עם ישראל

ב.     סוריה הפגיזה את המדינה ודרך מצרים וירדן נכנסו מחבלים.

ג.      ישראל הפגיזה את מדינות ערב.

 

3.     מתי פרצה מלחמת ששת הימים?

א.    ביוני 1949

ב.     ביוני 1972

ג.      ביוני 1967

 

4.     כמה ימים נמשכה המלחמה?

א.    ששה ימים

ב.     ששה שבועות

ג.      ששה חודשים

 

השלם את המילים החסרות.

1.בעקבות מלחמת ששת הימים שטח ישראל___________.

2. הגבולות החדשים נקראו "________________".

3. הגבולות נקראו "הקו הסגול" כי__________  בצבע ___________

4. הקו הירוק סומן בשנת __________ והקו הסגול סומן בשנת_______.

 

ענה על השאלות במחברת

1.     מה ניסו המדינות הערביות לעשות במשך 18 שנים?

2.     כיצד נהגה סוריה?

3.     כיצד נהגו ירדן ומצרים?

4.     איזה מהלכים עשו מדינות ערב?

5.     מה עשתה מדינת ישראל בעקבות הכנותיהם  למלחמה של מדינות ערב?

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חזרה למבחן באזרחות

 

חברה אזרחית

 

 חברה אזרחית היא סך כל הארגונים והפעילויות של האזרחים במדינה.

"חברה אזרחית"  היא מושג המתאר את פעילותם של האזרחיםהנמנים עם אותם הארגונים, התנועות והפעילויות למען הפרט והחברה. ארגונים אלו מעצימים את כוחו של הפרט במדינה וזכותו להשפיע ולשנות החלטות מדיניות, כך מתחזקת איכות החיים במדינה.

בחירות

הליך דמוקרטי, שבו לכל אזרח מעל גיל 18 יש זכות הצבעה במטרה לבחור את נציגיו לכנסת, ומגיל 21 לכל אזרח יש גם זכות להבחר לכנסת.

  • הבחירות הן הליך מרכזי והכרחי לקיום הדמוקרטיה.

  • הן הדרך בה האזרח יכול להשפיע ולבחור אצ נציגיו לכנסת.

  • יוצרות מעורבות של האזרח במדינה ובחברה.

  • הבחירות מעוררות את האזרח לגבש עמדה לגבי האופי של החברה ושל המדינה בה הוא חי.

  • הבחירות מאפשרות חילופי שלטון.

  • הבחירות משמשות אמצעי להגבלת השלטון. – שלטון שיודע שהעם יכול להחליפו ישדל לפעול למען האזרחים וזכויותיהם.

 

ההגבלות בחוק לגבי יכולתו של אדם להבחר לכנסת או לראשות הממשלה.

·        אזרח שנידון ל 5 שנות מאסור בגלל ריגול או בגידה במולדת – עבירות ביטחון.

·        אזרח הממלא תפקיד ציבורי כגון: נשיא, שופט, רמטכ"ל.

·        אזרח בעל אזרחות כפולה כגון: אזרחות ישראלית ואזרחות של מדינה זרה אחרת,ואינו מוותר על האזרחות הנוספת.

·        מועמד או רשימה שבמטרתה או במעשיה יש שלילה של קיומה של מדינת ישראל.

 

בבחירות דמוקרטיות חייבים להשמר מספר תנאים:

  • בחירות חופשיות חייבים להתמודד שניי מתמודדים או שתי מפלגות לפחות, כדי לאפשר את חופש הבחירה.

  • בחירות כלליות כל אזרחי המדינה זכאים להשתתף בבחירות אין לשלול את זכות הבחירה.

  • בחירות חשאיות איש מלבד הבוחר אינו רשאי לדעת כיצד הוא בוחר, לכן ההצבעה נעשית באופן מוסתר.

  • בחירות חוזרות הבחירות מתקיימות במרווחי זמן הקבועים בחוק. בישראל נקבע שהבחירות יערכו בכל 4 שנים.

 

קואליציה המפלגות החברות בממשלה.

בחברה דמוקטית קיימות מפלגות שונות. במהלך הבחירות כל אזרח יכול לבחור במפלגה עמה הוא מזדה, או מפלגה המשקפת את דעותויו.

המפלגה שזכתה במספר הקולות הגדול ביותר, תרכיב את הממשלה.

בכנסת ישראל 120 חברי כנסת, כדי להרכיב ממשלה המפלגה הגדולה צריכה לצרף אליה מפלגות נוספות המוכנות לשתף עמה פעולה, ושסך חברי הכנסת המתאחדים איתה יעבור את ה- 60.  ההסכם בין המפלגה הגדולה והמפלגות שחברו אליה לממשלה  הוא הסכם קואליציוני

 

אופוזיציה המפלגות שאינן חברות בממשלה. והן אינן משתפות פעולה עם הממשלה.

תפקידי האופוזיציה:

  • לייצג את עמדותיו של המיעוט.

  • להעביר ביקורת על תפקודו של השלטון.

  • להתנגד לשלטון.

  • להציג דרך שונה מדרכה של הממשלה, לתת לו חלופה.

 

נהוג למיין את התנועות הפוליטיות ל"ימין" ול"שמאל" שהם כינויים לזרמים פוליטיים – אידאוליוגיים. (ראה טבלה עמ' 101) דוגמה למפלגות ימין איחוד לאומי-מפד"ל, ליכוד, ישראל ביתינו

דוגמה למפלגות שמאל: מר"צ, העבודה, חד"ש. 

 

 

 

 

כנסת ישראל

 הרשות המחוקקת, נוסדה בט"ו בשבט 1949

הממשלה

הרשות המבצעת

בתי המשפט

הרשות השופטת

כנסת ישראל היא "בית הנבחרים של המדינה", בה יושבים נציגי העם שנבחרו בבחירות, ותפקידה המרכזי לחוקק חוקים.

1. הכנסת היא הרשות המחוקקת מוסמכת לחוקק חוקים שבאמצעותם נקבעים דרכי ההתנהגות וסדרי השלטון במדינה : הכנסת, הממשלה ובתי המשפט.

2. לכנסת נבחרים 120 חברי כנסת

3. הבחירות לכנסת נערכות פעם ב- 4 שנים

4. החכ"ים שנבחרו לכנסת מייצגים את המפלגות שהתמודדו בבחירות ועברו את אחוז החסימה.

5. בראש הכנסת מכהן יו"ר הכנסת

6. הכנסת מפקחת וממקרת את הממשלה באמצעות ועדות, הצעות אי-אמון, אופוזיציה

7. הכנסת בוחרת את הנשיא ואת מבקר המדינה

8. הכנסת מאשרת את הרכבתה של הממשלה

9. הכנסת מאשרת את תקציב המדינה

הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה, והיא המוסד האחראי על ניהול ענייניה של המדינה.

 

1.הממשלה היא הרשות המבצעת את החוקים שחוקקה הכנסת.

2. הממשלה מחליטה על המדיניות הכללית של המדינה בכל תחומי החיים: מדיניות חוץ וביטחון, כלכלה, חינוך ועוד וכיצד להוציאה אל הפועל.

3. הממשלה מורכבת מראש ממשלה ומשרים שהוא בוחר- כל שר ממונה על תחום מסוים:  שר הבטחון ממונה על תחום (תיק) הבטחון וכד' .

4. " שר בלי תיק" שר שאינו ממונה על משרד ממשלתי מסוים.

5. לכל שר סגן שר המומונה של ידי השר.

 

בתי המשפט הם הרשות השופטת, והפם פועלים על פי החוקים שנקבעו בכנסת.

במשטר דמוקרטי קיימת רשות שופטת עצמאית שאינה תלויה ומושפעת מהרשות המחוקקת והמבצעת. ועצמאותה מבטיחה את אמון הציבור כרשות הפועלת ללא העדפת אף צד ופועלת למען הצדק לכל אדם ואזרח.

1. בתי המשפט פועלים על-פי החוקים שנקבעו בכנסת.

2. תפקיד בתי המשפט לאכוף את החוקים, ליישב סיכסוכים, להעביר ביקורת על פעולות השלטון ולהגן על זכויות האזרחים.

3. בישראל 3 רמות (ערכאות) של בי"מ: בי"מ שלום, בי"מ מחוזי ובי"מ עליון

4. כל אדם זכאי לשוויון בפני החוק ליחס שווה  ללא תלות במוצאו, מינו ודתו.

5.  פומביות המשפט  ההליך המשפטי נעשה בדלתות פתוחות במטרה שהצדק לא רק ייעשה, אלא גם ייראה.במקרים מסויימים הדיונים נערכים בדלתיים סגורות ע"מ לשמור על הגנת המדינה או על קטין וכד'

6. הזכות להליך הוגן כל אדם זכאי להגנה משפטית ואם אין ביכולתו לממן עו"ד המדינה ממנה לו סנגור

7. אדם נאשם בעבירה פלילית נחשב זכאי, עד שלא הוכחה אשמתו

8. לכל אדם יש זכות לערער על החלטה של בי"מ

9. לכל אדם זכות למשפט חוזר

 

  • הצעות חוק: תפקידה העיקרי של הכנסת הוא לחוקק חוקים הצעה לחקייה יכולה לבוא מן הממשלה,- הצעת חוק ממשלתית. מחבר כנסת, קבוצה של חברי כנסת – הצעת חוק פרטית או ועדות הכנסת. הצעת חוק יכולה להיות גם להצעת חוק חדש, או לתיקונו או לביטולו. 

 

                                          ב      ג    

                            \        |           /

                           \         |            /

                          \          |             /

                                                 

                    בית המשפט              הגבוה             לצדק

 

 

אחד מתפקידי בית המשפט העליון הוא בג"ץ, שתפקידו לעסוק בעניינים שבין האזרח לרשויות השלטון.

 

 

תפקידו של בג"ץהוא:

  1. להגן על זכויות האדם והאזרח ועל זכויות הקבוצה.

  2. בג"ץ פועל כגוף המעביר בקורת על פעולתן של רשויות השלטון – המחוקקת והמבצעת, כדי שתפעלנה על-פי החוק ללא חריגות מהסמכות שלהן.

 

בג"ץ הוא בי"מ היחידי היה לדון בעניינים שבין רשויות השלטון והאזרח, כלומר אזרח או קבוצה המרגישים שנפגעו ע"י הרשויות יכול לעתור – לפנות לבג"ץ ולבקש את עזרתו.

במקרה ובג"ץ החליט כי רשות מסויימת פגעה באזרח או בקבוצה הוא רשאי להפסיק את פעולתה של אותה רשות.

 

בתי דין דתיים

בתי הדין הדתיים במדינת ישראל מוסמכים  לדון במעמד האישי של האזרחים

כל אזרח על פי חוקי דתו

בשיטת המשפט בישראל לכל דת המוכרת על ידי המדינה: יהדות, אסלאם, נצרות והדת הדרוזית יש בית דין משלה השופט על פי ההלכה שלה.

* בתי הדין הרבניים עוסקים במעמדם האישי של היהודים (נישואין, גרושין, גיור וכו') והם פוסקים לפי ההלכה היהודית. השופטים בבתי דין רבניים נקראים דיינים

* בתי הדין השרעיים הם בתי הדין הדתיים של האוכוסייה המוסלמית בישראל ובהם מכהן איש הדת המוסלמי הנקרא קאדי, והוא מוסמך לעסוק במעמדם האישי של המוסלמים לפי הלכות האסלאם.

*בתי הדין של העדה הדרוזית דנים בעניינם האישיים של בני העדה, ובראשם מכהן קאדי מאד'הב.

*בתי דין נוצריים הן הכנסיות של הנוצרים בישראלוהן מספקות לנוצרים שרותי דת שונים וגם בתי דין נוצריים.

 

פסיקות של בתי דין אלה מוכרות על – ידי המדינה.

 

 

הפרדת רשויות

עקרון במשטר דמוקרטי שלפיו יש להפריד בין שלוש הרשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת כדי להגביל את השלטון וכדי למנוע ריכוז כוח השלטון בידי שליט אחד.

המטרות שבהפרדת הרשויות:

  1. כדי למנוע מצב שהשליט או השלטון ירכזו בידיהם כוח רב ויפגעו בזכויות האזרחים.

  2. לגרום לכל רשות למלא את תפקידה ביעילות.

 

למרות עקרון הפרדת הרשויות אין הפרדה מוחלטתבין הרשויות והן פועלות בתיאוםוכל רשות מפקחת על הרשויות האחרות וזאת כדי שאף אחת מן הרשויות תצבור כוח רב מדיי. וכך מתקיים מנגנון שמאזן ומבקר בין כל הרשויות. (ראה דגמים לשילוב בין הרשויות עמ' 131)

 

 

 

 

כל הזכויות שמורות לורד בן יאיר

©

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  היכנס לעריכת כותרת תחתונה לשינוי טקסט זה