חברה אזרחית

 חברה אזרחית היא סך כל הארגונים והפעילויות של האזרחים במדינה.

"חברה אזרחית"  היא מושג המתאר את פעילותם של האזרחיםהנמנים עם אותם הארגונים, התנועות והפעילויות למען הפרט והחברה. ארגונים אלו מעצימים את כוחו של הפרט במדינה וזכותו להשפיע ולשנות החלטות מדיניות, כך מתחזקת איכות החיים במדינה.

בחירות

הליך דמוקרטי, שבו לכל אזרח מעל גיל 18 יש זכות הצבעה במטרה לבחור את נציגיו לכנסת, ומגיל 21 לכל אזרח יש גם זכות להבחר לכנסת.

• הבחירות הן הליך מרכזי והכרחי לקיום הדמוקרטיה.

• הן הדרך בה האזרח יכול להשפיע ולבחור אצ נציגיו לכנסת.

• יוצרות מעורבות של האזרח במדינה ובחברה.

• הבחירות מעוררות את האזרח לגבש עמדה לגבי האופי של החברה ושל המדינה בה הוא חי.

• הבחירות מאפשרות חילופי שלטון.

• הבחירות משמשות אמצעי להגבלת השלטון. – שלטון שיודע שהעם יכול להחליפו ישדל לפעול למען האזרחים וזכויותיהם.

ההגבלות בחוק לגבי יכולתו של אדם להבחר לכנסת או לראשות הממשלה.

·        אזרח שנידון ל 5 שנות מאסור בגלל ריגול או בגידה במולדת – עבירות ביטחון.

·        אזרח הממלא תפקיד ציבורי כגון: נשיא, שופט, רמטכ"ל.

·        אזרח בעל אזרחות כפולה כגון: אזרחות ישראלית ואזרחות של מדינה זרה אחרת,ואינו מוותר על האזרחות הנוספת.

·        מועמד או רשימה שבמטרתה או במעשיה יש שלילה של קיומה של מדינת ישראל.

בבחירות דמוקרטיות חייבים להשמר מספר תנאים:

• בחירות חופשיות חייבים להתמודד שניי מתמודדים או שתי מפלגות לפחות, כדי לאפשר את חופש הבחירה.

• בחירות כלליות כל אזרחי המדינה זכאים להשתתף בבחירות אין לשלול את זכות הבחירה.

• בחירות חשאיות איש מלבד הבוחר אינו רשאי לדעת כיצד הוא בוחר, לכן ההצבעה נעשית באופן מוסתר.

• בחירות חוזרות הבחירות מתקיימות במרווחי זמן הקבועים בחוק. בישראל נקבע שהבחירות יערכו בכל 4 שנים.

קואליציה המפלגות החברות בממשלה.

בחברה דמוקטית קיימות מפלגות שונות. במהלך הבחירות כל אזרח יכול לבחור במפלגה עמה הוא מזדה, או מפלגה המשקפת את דעותויו.

המפלגה שזכתה במספר הקולות הגדול ביותר, תרכיב את הממשלה.

בכנסת ישראל 120 חברי כנסת, כדי להרכיב ממשלה המפלגה הגדולה צריכה לצרף אליה מפלגות נוספות המוכנות לשתף עמה פעולה, ושסך חברי הכנסת המתאחדים איתה יעבור את ה- 60.  ההסכם בין המפלגה הגדולה והמפלגות שחברו אליה לממשלה  הוא הסכם קואליציוני

אופוזיציה המפלגות שאינן חברות בממשלה. והן אינן משתפות פעולה עם הממשלה.

תפקידי האופוזיציה:

• לייצג את עמדותיו של המיעוט.

• להעביר ביקורת על תפקודו של השלטון.

• להתנגד לשלטון.

• להציג דרך שונה מדרכה של הממשלה, לתת לו חלופה.

נהוג למיין את התנועות הפוליטיות ל"ימין" ול"שמאל" שהם כינויים לזרמים פוליטיים – אידאוליוגיים. (ראה טבלה עמ' 101) דוגמה למפלגות ימין איחוד לאומי-מפד"ל, ליכוד, ישראל ביתינו

דוגמה למפלגות שמאל: מר"צ, העבודה, חד"ש. 

• הצעות חוק: תפקידה העיקרי של הכנסת הוא לחוקק חוקים הצעה לחקייה יכולה לבוא מן הממשלה,- הצעת חוק ממשלתית. מחבר כנסת, קבוצה של חברי כנסת – הצעת חוק פרטית או ועדות הכנסת. הצעת חוק יכולה להיות גם להצעת חוק חדש, או לתיקונו או לביטולו. 

                                          ב      ג     "ץ

                            \        |           /

                           \         |            /

                          \          |             /

                    בית המשפט              הגבוה             לצדק

אחד מתפקידי בית המשפט העליון הוא בג"ץ, שתפקידו לעסוק בעניינים שבין האזרח לרשויות השלטון.

תפקידו של בג"ץהוא:

1. להגן על זכויות האדם והאזרח ועל זכויות הקבוצה.

2. בג"ץ פועל כגוף המעביר בקורת על פעולתן של רשויות השלטון – המחוקקת והמבצעת, כדי שתפעלנה על-פי החוק ללא חריגות מהסמכות שלהן.

בג"ץ הוא בי"מ היחידי היה לדון בעניינים שבין רשויות השלטון והאזרח, כלומר אזרח או קבוצה המרגישים שנפגעו ע"י הרשויות יכול לעתור – לפנות לבג"ץ ולבקש את עזרתו.

במקרה ובג"ץ החליט כי רשות מסויימת פגעה באזרח או בקבוצה הוא רשאי להפסיק את פעולתה של אותה רשות.

בתי דין דתיים

בתי הדין הדתיים במדינת ישראל מוסמכים  לדון במעמד האישי של האזרחים

כל אזרח על פי חוקי דתו

בשיטת המשפט בישראל לכל דת המוכרת על ידי המדינה: יהדות, אסלאם, נצרות והדת הדרוזית יש בית דין משלה השופט על פי ההלכה שלה.

* בתי הדין הרבניים עוסקים במעמדם האישי של היהודים (נישואין, גרושין, גיור וכו') והם פוסקים לפי ההלכה היהודית. השופטים בבתי דין רבניים נקראים דיינים

* בתי הדין השרעיים הם בתי הדין הדתיים של האוכוסייה המוסלמית בישראל ובהם מכהן איש הדת המוסלמי הנקרא קאדי, והוא מוסמך לעסוק במעמדם האישי של המוסלמים לפי הלכות האסלאם.

*בתי הדין של העדה הדרוזית דנים בעניינם האישיים של בני העדה, ובראשם מכהן קאדי מאד'הב.

*בתי דין נוצריים הן הכנסיות של הנוצרים בישראלוהן מספקות לנוצרים שרותי דת שונים וגם בתי דין נוצריים.

פסיקות של בתי דין אלה מוכרות על – ידי המדינה.

הפרדת רשויות

עקרון במשטר דמוקרטי שלפיו יש להפריד בין שלוש הרשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת כדי להגביל את השלטון וכדי למנוע ריכוז כוח השלטון בידי שליט אחד.

המטרות שבהפרדת הרשויות:

1. כדי למנוע מצב שהשליט או השלטון ירכזו בידיהם כוח רב ויפגעו בזכויות האזרחים.

2. לגרום לכל רשות למלא את תפקידה ביעילות.

למרות עקרון הפרדת הרשויות אין הפרדה מוחלטתבין הרשויות והן פועלות בתיאוםוכל רשות מפקחת על הרשויות האחרות וזאת כדי שאף אחת מן הרשויות תצבור כוח רב מדיי. וכך מתקיים מנגנון שמאזן ומבקר בין כל הרשויות. (ראה דגמים לשילוב בין הרשויות עמ' 131)