שמואל א' י"א

סיפורי המלכת שאול (שמ"א ט'-י"א) כוללים שלושה טקסי המלכה, האחד בנוכחות שמואל ושאול בלבד אחרי הזבח בבמה, הבא אחריו- בכנס העם במצפה והשלישי בגלגל אחרי המלחמה בעמון. הסיפור בפרק י"א עוסק במלחמה נגד עמון להצלת תושבי יבש גלעד. מלחמה זו מספקת לשאול את ההזדמנות להוכיח את מנהיגותו, ואכן הייתה זו הוכחה לכל הספקנים לגבי כשירותו של שאול המלך.

ההמלכה השלישית

חלוקת הפרק1-10: שאול מזעיק את כל העם לעזרת אנשי יבש גלעד.

11-13: שאול מכה את בני עמון.

14-19: חדוש המלוכה בגלגל ושמחת שאול והעם.

אנשי יבש גלעד מי הם?

יבש גלעד, ישוב בעבר הירדן המזרחי בנחלת שבט מנשה ראובן כד וחצי שבט המנשה בקשו ממשה רבנו להאחז בנחלה זו. התנאי יניחו רק הנשים והמקנה והם ישתתפו בכבוש הארץ יחד עם שאר השבטים.

עמון- גבלה בשכנות להם מצד דרום.

מלחמת מכמש "נסכלת, לא שמרת את מצוות ה' אלוהיך"

פרק י"ג עוסק בהכנות למלחמה בפלישתים ועל רקע מלחמה זו הוא מזיג עימות בין שאול לשמואל. הסכסוך בינהם מסתיים בעונש קשה ששמואל מנבא לשאול. כדי להעריך את דברי שמואל החריפים אל שאול חשוב להבין את הרקע לתקרית הקשור בהכנות למלחמה, במצב הקשה של בני ישראל מול הפלישתים ובתפקידו של של שאול לחלץ את בני ישראל ממצוקתם.

האהדה לשאול מתחלפת בביקורת נוקבת בקרב מכמש.

נקודת המפנה חטא שאול בגלגל- בהקרבת הקורבן העצמת הביקורת ע"י המחבר בעזרת שלושת מערכי השוואה:

א.    השוואה בין שאול ובין יונתן בתוך הסיפור.

ב.     השוואה בין בית שאול ובין בית עלי מתפרשת על פני חלקים בספר- לקיחת ארון ה' ממחנה ישראל משותפת מרמז על סוף זהה – האב מת וכן בניו מתים באותו יום.

ג.      השוואת שאול למקצת השופטים שקדמו לו.- לגדעון ביטויים משותפים מוטיבים דומים: תיאור זעקת העם, עוצמת האויב, הפחד שנפל על ישראל, נחבאו במערות ובמקומות מסתור, מעט לוחמים לגדעון- 300, שאול יוצא עם 600 לוחמים, מעטים מנחים רבים, אנשי אפרים מצטרפים למרדף, הישועה ביד ה', יש קווי דימיון בין גדעון ליונתן ולא לשאול הנכשל מס' פעמים במילוי דבר ה'. שאול שם את מבטחו בחייליו ולא בה'.

שלבי קרב מכמש

1. יונתן רוצח את נציב הפלישתים.

2. צבא ישראל נסוג אל הגלגל אחרי רצח הנציב הפלישתי.

3. ישראל נמלטים אל ארץ גד וגלעד מפני הפלישתים.

4. גדוד ישראלי עולה להתארגנות בגבעת בנימין.

5. הגדוד הישראלי נערך בגבע.

6. ויצא המשחית ממחנה פלישתים שלושה ראשים...אל דרך עופרה...דרך בית חורון... דרך הגבול הנשקף .... המדברה(שמ"א י"ג 17-18) .

7. התקפת יונתן.

8. התקפת שאול.

9. "וכל איש ישראל המתחבאים בהר אפרים שמעו כי נסו פלישתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה" (שמ"א י"ד 22)

10. צבא ישראל הודף את הפלישתים עד אילון.

"החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה'

שמואל א' ט"ו

הערך העליון של ההיסטוריון המקראי הוא " שמוע בקול ה'".ההישג הגדול של שאול, שהצליח לנצח אויב הסטורי של עם ישראל, שעוינותו מאז יציאת מצרים עד ימי שאול עולה מפעם לפעם בסיפור ההיסטורי של העם- אינו עןומד לזכותו. כוונתו החיובית בעיניו של שאול להחליף את טבח הצאן והבקר בזח לה' נידונה לשלילה מוחלטת.

עמלק- מוצאו, תולדותיו ומשמעותו לדורות.

עמלק היה שבט נודדים, הנזכר פעמים רבות במקרא לגנאי.

מוצאו מעשיו והוא לא זכאי לנחלה, לכן נדד.

(הם היו האויבים הראשונים שעמדו בפני בנ"י _בני ישראל) בצאתם ממצרים.

היו תקופות שהעמלקים הגיעו עד ארץ כנען, הם מכונים שוסים על שם עיסוקם כבוזזים.

עמלק בזיקה לישראל

עמלק נחרת במקרא כאויב הראשון שלחם נגד ישראל בצאתו ממצרים. מלחמה זו נתפסה כמלחמת קודש של השמד טוטאלי. עמלק נוצח, אך לא הושמד. לזכר הנצחון בנה משה מזבח והכרז כי  "מלחמה לה' בעמלק מדור דור" (שמות י"ז 14-17). עמלק רצה לפגוע לא רק בישראל שהיה עטור נצחון והילת גבורה, אלא בעיקר באלוהי ישראל שנתן להם את ניצחון. ומכאן הכרזת החרם של ה' על העמלקים עד עולם.

בתקופתו של שאול סכנו העמלקים את גבולה הדרומי של ישראל זו הייתה מלחמה בלתי מתפשרת על רקע כלכלי – חברתי בין הנודדים – הרועים לבין מלכות שאול (האוכלוסייה החקלאית). שמואל המריץ את שאול לצאת למלחמה כשהוא מזכיר לו את איבת הדורות שבין העמלקים לבין ישראל ."פקדת את אשר עשה עמלש לישראל אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים.." . שאול מנצח את העמלקים, אך לא משמיד אותם והם נזכרים בהמשך בתקופת מלכות דוד.

חטא שאול

לא שמע בקול ה'. שאול שנמשח ע"י הנביא- שליח ה' היה חייב לשמוע ולציית לדבר ה', גם אם לדעתו קיימים שיקולים הגיוניים אחרים הנכונים למציאות מסוימת. שאול חייב להביע אמון ונאמנות גדולה לה'.

נימוקיו של שאול לכך שלא השמיד את הבקר ולא הרג את אגג הם:

א.    העם החליט להשאיר את מיטב הצאן והבקר על מנת לזבוח לה' (לא להרבות ברכוש אישי) ואילו השאר הושמד.

ב.   ואביא את אגג- במטרה להוציאו להורג בגלגל- ולא כמעשה חמלה.

ג.      באשר לביזה העם עשה זאת ולא שאול.

ד.     שאול אינו מודה בחטאו.

ה.    תשובתו של שמואל ה' אינו חפץ בזבח, אלא דורש את חובת הציות לדברו.

שמואל  ממשיך ומוכיח את שאול המורד ואינו מכיר בחטאו וקובע כי המרי – הוא בדרגת חטא כמו מעשה הקסם והפצרותיו של שאול (הויכוח)) הם כמו חטא התרפים.

חומרת עונשו של שאול (גם בהשוואה לחטאו וכן ביחס לחטא דוד) נובעת מן העובדה שהוא אינו מכיר בחטאו מיד ומגלגל את האחריות אל ועל העם.(הזהו מנהיג שאינו נושא באחריות?!) דוד לעומתו מודה מידית בחטאו.

הויכוח הממושך לא הותיר מקום להפחתת הרושם החמור של חטא שאול ובמידה כנגד מידה מודיע שמואל לשאול "יען מאסת את דבר ה' וימאסך ממלך"( 23) ורק אז שאול מודה בחטאו "חטאתי כי עברתי את פי ה' ואת דבריך" (24).

• הקינים יתרו הקיני חותן משה, יעל אשת חבר הקיני לשבט הקיני קשרים הסטוריים עם בנ"י, שאול זוכר להם חסד על התנהגותם החיובית כלפי עם ישראל.

• האות בקריעת כנף מעיל שאול , אליגוריה לקריעת הממלכה מעל שאול