|
מי שלא שם לב - אני בכיתה.
אני את שלי אלמד, גם אם זה יהיה על חשבון ההפסקה.
ממך אני כבר לא מצפה.
מי שאני מתכוונת אליו - יודע.
אני כל כך קטנה שלא רואים אותי?
אתם לא מכירים אותי, אני יודעת גם לכעוס.
עכשיו אתה צוחק, כשתקבל את המבחן שלך תבכה.
אם אני יכולה להגיע בזמן, גם אתם יכולים.
אני מסתכלת עלייך כבר הרבה זמן ואתה לא מפסיק לדבר. עכשיו זה לא יעזור - צא להירשם.
גם אם אני לא אומרת, אני יודעת בדיוק מי העתיק.
מי שלא רוצה - שלא יהיה פה.
מסתובב כמו סטודנט חופשי.
אתה מחכה להזמנה מיוחדת?
אני מדברת בשקט. מי שיקשיב - ישמע.
צאו החוצה שניכם. אתה והמסטיק.
הצלצול הוא בשביל המורה.
חברה שלכם מדברת.
אני את הבגרות כבר עשיתי.
אני את החומר כבר יודעת.
תפסיק ללעוס כמו פרה.
טוב שלא שכחת את הראש שלך.
הגיע הזמן שתיקח את עצמך בידיים.
עוד מעט תבלע את כולנו (על פיהוק).
מספיק עם הטיילת הזו.
את חושבת שאם תתחבאי מאחורי התיק אני לא אראה אותך?
אולי נקריא לכל הכיתה את מה שרשמת בפתק?
אולי תספר לכולנו, שכולנו נצחק.
יהיו תלמידים שפשוט לא יישבו פה.
חבל לי על השלושה, ארבעה תלמידים טובים שיש פה.
הזמן הוא שלכם, לא שלי.
כולם מחכים רק לך.
יש לי עיניים בגב.
זה שהייתי חולה לא אומר שאני לא יודעת מה היה בכיתה.
חמור קופץ בראש.
אני רואה שאתם עושים את הבוחן בזוגות, אז אני אחלק את הציונים לשניים.
כואב לך הראש? סימן שיש לך ראש.
אם אני יכולה לא לצאת לשירותים במשך שיעור שלם גם אתם.
אני אחת ואתם ארבעים.
אסביר אלף פעם למי שלא הבין, אך לא אסביר אף לא פעם נוספת למי שלא הקשיב.
נגמרו לי מיתרי הקול אתמול בערב.
לא יקרה לכם כלום אם תישארו עוד דקה.
לא תהיה לי בעיה להכשיל פה חצי כיתה.
עליך לא הייתי מאמינה.
אני רוצה לשמוע מישהו שעוד לא השתתף היום.
כשאני מדברת - לא מצביעים.
אני מלמדת גם בכיתה המקבילה ושם כבר הספקנו את כל החומר.
גם בבית אתה זורק את הזבל על הרצפה?
עוד פעם אחת אתה מקשקש על השולחן אתה מנקה את כל השולחנות בבית ספר.
תעשו מסיבת פרידה כי עוד מעט אתה עובר מקום.
מה כל כך מצחיק? נראה איך תצחקו כשתראו את הציון שלכם במבחן.
אחר כך תגידו לא ידעתי.
אתה רוצה גם קפה ועוגה?
אתם הכיתה הכי גרועה שהייתה לי מאז שהתחלתי ללמד.
אני באה לפה ללמד ולא להיות שוטרת.
ההפסקה היא בשביל ללכת לשירותים ולא בשביל להשתולל.
למה תמיד כשאני מסתובבת אל הלוח מתחילה מאחורי חגיגה?
למי שלא שם לב - השיעור התחיל.
להכניס מחברות - להוציא דפים.
אתה גם חצוף וגם חוצפן.
זה ירשם בתיק האישי וילווה אותך כל חייך.
למה האחרונים תמיד בסוף?
|
|
|
