בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

אתגר השילוב: חזון מול מציאות-תמונת מצב

 
   פורום דרושים עבודה    וועדת דורנר דו"ח סופי    מדברי החברים    סיבת הקמת האתר    קישור לתחרות האתרים    הסרט לשלב את סמואל
   סקרים    סטטיסטיקה גלישה באתר    עיתונות    התחום המחקרי    חדשות ועדכונים    שילוב בעבודה
   לימודים אקדמאים ותוכניות לימודים    ההצגה "עולמו של אלון
 
    מטרת האתר
    חוק חינוך מיוחד
    חוזרי מנכ"ל
    דו"ח מבקר המדינה
    פסק דין ית"ד
    פורום דרושים עבודה
    פסק דין מרציאנו
    פסק דין ית"ד השני
    ישיבות וועדת דורנר
    פורום התייעצות והחלפת מידע
    וועדת דורנר דו"ח סופי
    צור קשר
    מדברי החברים
    קישור לתחרות האתרים
    הסרט לשלב את סמואל
    סקרים
    סטטיסטיקה גלישה באתר
    עיתונות
    התחום המחקרי
    חדשות ועדכונים
    שילוב בעבודה
    לימודים אקדמאים ותוכניות לימודים
    ההצגה "עולמו של אלון
מי שמעוניין לקבל את האתר בקובץ של WORD, נא לפנות אל עורך האתר באמצעות המייל
הסרט "לשלב את סמואל"

בתאריך ה-13/2/11 הוצג בערוץ הראשון הסרט המרגש ועטור הפרסים "לשלב את סמואל". הסרט עוסק בסוגית שילובו של ילד הלוקה בשיתוק מוחין במערכת החינוך הרגילה בארה"ב. מוצגות גם דוגמאות לשילובם של ילדים עם לקויות נוספות (אוטיזם ובעיות נפשיות).

בניגוד לארץ בארה"ב החינוך המיוחד נתפס בעיקרו של דבר כשירות ולא כמסגרת פיסית סגורה ומבודדת. השירות הזה ניתן לכל הילדים בעלי הצרכים המיוחדים, שלומדים במסגרות החינוך הרגילות. ילדים בעלי צרכים מיוחדים מושמים במסגרות של חינוך מיוחד רק במקרים נדירים ביותר. מכיוון שבארה"ב אין כמעט מסגרות פיסיות סגורות של חינוך מיוחד, הרי שרוב שירותי החינוך המיוחד (כולל התקציבים הכרוכים בכך) מוקצים לטובת השילוב.

את חשיבות הסרט ניתן לתמצת במשפט הבא: "תמונה אחת שווה לאלף מילים", שכן מרבית הנושאים הרשומים במסגרת אתר זה מוסברים בתמציתיות קולעת באמצעות סרט באורך של כשעה. אני ממליץ בחום לכל המוסדות האקדמאים, שמלמדים את נושא השילוב להציג אותו בפני הסטודנטים, שמעוניינים להתמחות בנושא. חשוב שיצפו בסרט גם הורים, ששוקלים האם לשלב את ילדם במסגרות חינוך רגילות.

להלן הנושאים העיקריים, שבאים לידי ביטוי בסרט:

1)      היסטוריה: השילוב הוא נושא חדש באופן יחסי בנוף החינוכי. בעבר הלא רחוק הילדים בעלי הצרכים המיוחדים הושמו במסגרות נפרדות. אף אחד לא דרש מהם דבר, שכן אף אחד לא ציפה, שהם מסוגלים ללמוד ולהתפתח, שידרו להם תחושה שהם חסרי ערך וחסרי חשיבות, דיכאו את הרצונות והחלומות שלהם כבלתי ריאליים. הם היו מבודדים מבחינה חברתית ולא השקיעו בהם בפן הלימודי. במסגרת סרט זה מובאת "דוגמא חיה" לאדם בוגר הלוקה בשיתוק מוחין, שמסביר, כיצד התייחסו אליו, כאשר היה ילד. כאשר רואים לאן הוא הגיע כיום במבחן התוצאה, לאחר שהוריו התעקשו לשלבו למרות הקשיים, המכשולים "והרמת הגבות" מסביב, אז מתמלאים בתחושה של בושה וכלימה על היחס שגילו כלפיו וכלפי בעלי הצרכים המיוחדים בתקופה זו.

2)      הצלחת השילוב: הסרט ממחיש עד כמה השילוב מצליח, אם משקיעים בו אנרגיה ומאמץ בצורה נכונה במסגרת הבית-ספרית. במסגרת סרט זה אנו רואים, כיצד הדברים באים לידי ביטוי וזאת הן בהיבט החברתי והן בהיבט הלימודי:

א)      היבט חברתי: הילדים אוהבים את סמואל, מדברים עליו באופן מעורר כבוד, מחפשים את קרבתו, מתנדבים תמיד לעזור לו בכל מה שנדרש. הילדים בניגוד למבוגרים הם פחות נגועים בגזענות ובדעות קדומות, ובעזרת הכוונה נכונה של הצוות החינוכי תורמים לשילוב לא פחות מהמורים עצמם.

ב)      היבט לימודי: אנו רואים בסרט, שסמואל מסתדר עם חומרי הלימוד של הכיתה הרגילה, כאשר הוא מקבל את אמצעי העזרה והסיוע הנדרשים לשם כך.  כמו כן הישגי התלמידים האחרים לא נפגעים כתוצאה מנוכחותו של סמואל, נהפוך הוא העזרה שהם נותנים לסמואל בלימודים גורמת להם לדעת את החומר יותר טוב ולהגיע להישגים יותר טובים. נקודה זו מבהירה את תרומת הילדים לשילוב, שאינה פחותה מתרומת המורה עצמו (הילדים לומדים אחד מהשני באמצעות האינטראקציה ביניהם, והדבר נמנע מהם במסגרת של החינוך המיוחד)

3)      התייחסות המערכת את הילד המשולב: במסגרת סרט זה בולטת ההתייחסות אל הילד בעל הצרכים המיוחדים כעל מכלול אישיותי שלם ומורכב ולא מסתכלים עליו דרך הפריזמה הצרה של הלקות שלו בלבד. תפיסת הילד באמצעות הפריזמה של הלקות בלבד מעודדת הפרדה, אי השקעה בילד וכן את כל התופעות המכוערות של ניכור, זלזול ודעות קדומות, שנלוות לכך. (הלקות היא רק מרכיב אחד באישיותו של הילד, ולכן אין לתפוס את הילד דרכה בלבד).

4)      קבלת הילד המשולב: בסרט הזה מקבלים את הילד כפי שהוא, ולא מנסים לשנות אותו כדי שיהיה כמו שאר הילדים. במקום זאת מנסים להשקיע בו ולקדם אותו כמה שניתן בהתאם ליכולותיו ולצרכיו. הלקות לא נתפסת כמחלה, שיש לרפא, אלא כחלק מהאישיות, שיש לקבל אותו ולדעת לחיות ולהתמודד איתו בהצלחה. הדבר בולט בדבריו של אדם הלוקה בשיתוק מוחין, שאמר בהרצאה, שהלקות שלו היא חלק אינטגראלי ממנו, והוא לא תופס אותה כמחלה, שהוא צריך להירפא ממנה (להתמודד: כן לשנות: לא).

5)      בסרט זה מוצגים שני סוגים של אנשי חינוך:

א)      אנשי החינוך, שלא מאמינים בילדים הללו וביכולותיהם להתקדם ולהתפתח. הדברים מומחשים בסרט מדבריהם של הורים, באשר למה שנאמר להם על ילדיהם ע"י אנשי מערכת החינוך באשר לסיכוייהם העתידיים. במבחן הסופי אנו, כמובן, עדים לכך שהתוצאה הייתה שונה לחלוטין. לא מופיעים בסרט הורים, שהסכימו עם האבחנות הללו של אנשי החינוך, הלכו בדרך שהומלצה להם, ושילמו על כך, כך אני מניח, מחיר כבד מנשוא (כי בינינו רוב הציבור לא שוחה בניגוד לכיוון הזרם אלא איתו).

ב)      אנשי חינוך שמאמינים בשילוב, רואים בו עבודת קודש, ובזכות האמונה, הרצון וההשקעה, יש גם תוצאות.

6)      הסביבה הביתית: השילוב הוא דרך חיים, ומתוקף זה הוא לא יכול להצטמצם לזירה הבית-ספרית בלבד. השילוב צריך ללוות את הילד בכל המסגרות שבהן הוא נמצא (בית ספר, בית וסביבת מגורים). מתוקף זה השילוב דורש מאמץ מורכב ומתואם מצד הורים והמערכת החינוכית. ההורים צריכים להשקיע בילדם הן בכסף והן בזמן על מנת לתת לו את כל מה שנדרש, כאשר הוא נמצא בביתו או בסביבת מגוריו. אל להורים לחשוב, שהמערכת החינוכית, טובה ככל שתהיה, מסוגלת לעשות את כל הדברים לבד. ההורים גם צריכים להיות מתואמים ומעודכנים באשר למה שנעשה בבית הספר, על מנת שיוכלו להשקיע בילדם כהמשך ישיר וטבעי לכך, לאחר שהוא חוזר מהמסגרת הלימודית. כמו כן הם צריכים לעדכן את הצוות החינוכי בבית הספר בדברים חשובים, שיכולים לסייע לו לתפקד טוב יותר. בין ההורים למערכת החינוכית צריכה להיות מערכת של הפריה הדדית. במסגרת הסרט הזה אנו מתוודעים לאופן ההתייחסות אל סמואל כחלק אינטגראלי מהמשפחה. הדבר בא לידי ביטוי בכך, שלא מנסים לשנות אותו מצד אחד, עושים הכול כדי שהוא יהיה מאושר מצד שני, ומנסים לעזור לו ככל שניתן מצד שלישי. ההורים של סמואל וכן אחיו לא רואים בלקות שלו נטל. נהפוך הוא: הם סבורים שסמואל נתן להם יותר ממה שהם נותנים לו. הוא הכניס אור לחייהם, והפך אותם לאנשים טובים ורגישים יותר.

7)      הסייעת: נושא זה מוזכר בסרט בקצרה. חשיבות הסייעת היא גדולה מאוד, שכן היא צריכה לעזור לילד, היכן שנדרש, אבל מצד שני היא חייבת לתת לו אפשרות להתפתח, לתפקד ולהרגיש עצמאי כמו שאר הילדים, מבלי להתערב היכן שלא צריך (הדברים נאמרו במפורש בסרט). בשביל לדעת לעשות את התפקיד הרגיש והמורכב הזה כמו שצריך נדרשת מומחיות רבה ביותר. המצב בארץ טעון שיפור בהקשר זה.

8)      אתגר השילוב: למרות שהשילוב מצליח במקרים רבים בארה"ב הוא מהווה אתגר רציני ביותר גם שם, וזאת מהסיבות הבאות:

א)      נושא השילוב הוא נושא חדש באופן יחסי. מתוקף זה טרם נערכו מספיק מחקרי עומק על מנת לוודא מהם התנאים האופטימאליים, שצריכים להתקיים על מנת שהוא יצליח ויהיה אפקטיבי יותר.

ב)      המערכת החינוכית לא תמיד ערוכה לשלב. לא תמיד המורים, שצריכים לשלב מקבלים הכשרה וסיוע, כיצד לעשות זאת, ולעיתים הם נאלצים לקחת סיכונים מחושבים בהקשר לכך. כמו כן יש עדיין מורים, שלא מאמינים בשילוב וחולקים עליו. כאשר מורים כאלה מקבלים מהמערכת החינוך את משימת השילוב, יש סכנה גדולה לכישלון עקב "נבואה שמגשימה את עצמה"

ג)       השילוב דורש תיאום מרבי ואופטימאלי בין ההורים למערכת החינוכית, והדבר לא תמיד מתקיים.

עם זאת אפשר בהחלט לומר, שגם בהיעדר תנאים אופטימאליים לשילוב, עדיין יש להעדיפו על פני השמה במסגרות של חינוך מיוחד.

לסיכום, במסגרת אתר זה כתבתי בהרחבה על נושא השילוב. מילים יוצרות באופן טבעי ריחוק, ולא תמיד מצליחות לבטא את המציאות הרגשית, החיה, הנושמת והבועטת בתמציתיות הראויה. הסרט הזה עושה את זה!!! הוא ממחיש באמצעות תמונות רצות, שלא מדובר "במציאות מדומה" אלא במציאות אנושית יום-יומית. הסרט הזה נותן חיים של תמונה וצבע למילים ולמשפטים הכתובים באתר זה, ולכן אני ממליץ עליו בחום.

עורך האתר.

אתגר השילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה- תמונת מצב

 אתגר השילוב חזון מול מציאות: תמונת מצב.