לשאלה הקצרה בת ה-3 מילים "איך להעתיק במבחן?", ניסועשרות אלפי תלמידים להמציא שיטות, תחכומים ותחמוניםאיך לגרום למורה בעלת עיני הנץ, להסית את המבט אלמחוץ לשדה הראייה שלה אליכם. רוב השיטות נכשלו, נפסלו,ואומנם חלקמהשיטות עשו כברת דרך בתעשיית ההעתקותבמבחנים. בכתבה הבאה. כולנומכירים את המצב העגום בו אנו מגיעים למבחן עם 0 ידע, עיניים מותשות, ותירוץ עלובשבדר"כ משכנע רק את עצמנו בסופו של דבר. עשרות נסיונות להתחבב על המורה בבוקרהמבחן, או להחמיא לה על השמלה שלבשה אולי 3 פעמים בשבוע, לא עוזרים בסופו של דברלשכנע את המורה שהמצב הבריאותי, הנפשי, והפסיכולוגי שלכם לא מאפשר לכם לכתוב מבחן. אתם מתיישבים בכיתה, משתדלים להצמד לילד\לילדה שיכולים לתקתק את התשובות במבחן בקצבמהיר, קצב הדומה לאותו קצב של אבי ביטר מתכרע על ארוחה מוגדלת במקדונלדס. אחרישבדקתם את הסביבה הקרובה שלכם, ואחרי שהגעתם למצב של אין מצב להעתיק מהחרשניםשיושבים לידכם, הגיע הזמן לשלוף תוכניות מגירה. רוצים לשמוע כמה מהן?
כף יד כספר היסטוריה השיטה הכימוכרת, היא כמובן לקחת את הדברים הכי חשובים שצריך ללמוד, ולהתחיל להשמיט מהחומרמילים לא חשובות, כדי שהכל יכנס לכף יד העדינה שלנו. 4-5 שורות יכולות בהחלט להכנסבתוך כף יד, וזאת לאחר שצמצמתם והורדתם מילים לא הכרחיות, והשארתם את הבשר האמיתי. ברוב המקרים זה עובד. בחלק מן המקרים, אנחנו בטעות מעתיקים את החומר שלא הופיעבכלל בבחינה. ולך תגיד את זה למורה...
פיסות נייר, שליפים מי שאכל גזר כל חייו, טחן סלטי גזר וכב"ז, התברך בראייהממוקדת. הראייה הזו, תשמש אתכם במהלך כל המבחן, ואף תציל אתכם ברגעים קשים. כלהנדרש לעשות, זה לקחת כמה פיסות נייר קטנות, ולדחוס בהם חצי עמוד פוליו, באותיות מזעריות שגם אם המורה המרגיזהתתפוס אתכם, היא תצטרך לשבת עם טלסקופ כדי לפענח את הכתוב. ברוב המקרים זה פועל, ובחלקם אנחנו פשוט יותר מידי מתאמצים בלקרוא, ואז המורה פוסלת את המבחן. ולך תראהלמורה שמה שכתוב שם, זה בכלל פתק לסופר...
פסס...מההתשובה ל-2? כשאתם עם עיפרון ביד, וכלום מילים על הטופס, הגיע הזמןבלפתח תקשורת מעמיקה עם החנון של הכיתה. אחרי שישבתם ליד החרשנים, והם סירבו בתוקףלעזור לכם ולשמור על טוהר הבחינה כפי שהמורה רוצה, הגיע הזמן לעשות את עצמכםצרודים. ביימו השתעלויות, התעטשויות, וכיוצא בזאת, כדי לרמוז באופן עדין לחנוןהמתחנפן, שיעזור לכם בשאלה השניה במבחן. ברוב המקרים, זה עובד. בחלק מהמקרים, אנחנו לא שמים לב שהוא בטור שונה, או שעד שהוא כבר מסכים לעזור, הוא לוחש לכם תשובהארוכה מידי, ואז מבלי לשים לב, אתם תצעקו: "מה?!" - ואז, לך תסביר למורה שיש לךפיצול אישיות, והאישיות השניה שלך עלתה לך על העצבים.
התיאטרון קם לתחייה אתם באמצע מבחן. לא יודעים כלום. לא יכולים להעתיק, לא ללחוש, ולא לשלוף שליפים מתוחכמים, כי שכחתם להכין. אם הגעתםלתחתית שבקרשים, הגיע הזמן ליישם את תוכנים החירום. באמצע הכיתה, כשכל הכיתה כותבתאת מה שאתם לא התאמצתם ללמוד, ביימו הצגה סוחטת דמעות. ספרו למורה בפומבי, שלאהתכוננתם למבחן כי סבתא שלכם התחתנה עם סבא שלכם אתמול, ובדיוק כשהם היו בחופה, בתדודה שלכם נזכרה לגלות לכם, שההורים שלכם בעצם אחים. או למשל, ספרו לה בפני כלהכיתה, עד כמה היה קשה מצבכם ליל אמש בגלל סיבות אישיות שאתם לא יכולים לספר. ברוב המקרים, זה יכול לעבוד. בחלק מהמקרים, המורה תבקש לדבר איתך בסוף השיעורעל זה. ואז, לך תשכתב לה תסריט מבויים מהולוויד, בו אתה השחקן הראשי והאומלל, שלאמסוגל לעשות מבחן בתושב"ע.
לסיכום, כשהראש מסרב ללמוד כמויות גדולות שלחומר בע"פ, והמצב רוח ללמוד לתנ"ך שואף ל-0 עגול, אל תסתמכו על הפתקים, ההצגות, אוהחרשנים ה(לא)נחמדים. תלמדו טוב, תעברו על סיכומים, ואם בסוף גם זה לא יעבוד, תהיו יצירתיים