תלחצו על הקשיור ותגיעו ישר לאודישן של ישראל בר און
מילים לשיר של ישראל:
אני עדיין קם בבוקר
ושותה קפה עם שניים סוכר
אני עדיין ישן בלילה על כרית ומיטה
נכון שזה לא בחדר שבו הייתי רגיל עד עכשיו להיות
אבל בחדר בו
פחות או יותר, יותר טוב לי
אני עדיין קם בבוקר
ואוכל פרוסה של לחם עם גבינה לבנה
אני עדיין שותה מים לרוויה
נכון שעכשיו על פי המצב
אני זה שצריך לדאוג להכל
אבל טוב שזה ככה
אחרת לא הייתי יכול להמשיך הלאה
אז נרים כוס יין
לחיי חיים בריאים יותר
אז נרים כוס יין
לחיי חיים אמיתיים יותר
אז אני עדיין קם והולך לעבוד
מתחזק את עצמי בכבוד, בכבוד
אני משתדל שלא ליפול יותר מידי למטה
נכון שלתוש יש כרגע ביקוש
יורת משמעותי בחיים שלי
אבל זה מקובל וזה נורמלי נראה לי
כנארה
אז נרים כוס יין
לחיי חיים בריאים יותר
אז נרים כוס יין
לחיי חיים אמיתיים יותר
תלחצו על הקישור ותגיעו ישר לתוכנית שבה ישראל בר און המלך שר את השיר הלאה ^
באתי מעולם מלא ספקות ודאגה, כל הזמן קורים דברים, אין זמן להירגע. השנים חולפות וכבר חלף חצי חלום, אבל אני עוד מחפשת מקום.
מבקשת דרך בין שבילים מפותלים, בתקווה שיום אחד אבין את הכללים, הסתובבתי די אך לא למדתי הרבה, רק דבר אחד ידעתי יפה:
הלאה! צריך ללכת הלאה, לטפס למעלה, ולא להרתע. הלאה! עוד ללכת הלאה, רק ללכת הלאה, ולא להכנע.
לא מצאתי את דרכי, ולא היה לי טוב, פעם פעמיים כבר ראיתי את הסוף. אך דווקא כשרגלי כושלות והכוחות כלים, משהו קורא אליי מבפנים:
הלאה! צריך ללכת הלאה, לטפס למעלה, ולא להרתע. הלאה! עוד ללכת הלאה, רק ללכת הלאה, ולא להיכנע.
תלחצו על הקשירו ותגיעו ישר לתוכנית שבה ישראל שר את השיר מלח הדמעות ^
ובחוץ עכשיו שקט הכל בראשי המחשבות רצות יש גם רגעים כאלה מעלים בי זיכרונות איש אינו עוצר את השעון אני מתבגר בסוף כל יום מן חיפוש מתמיד קבוע מנסה למצוא את הטוב היו ימים זרחתי כמו האור היו ימים כבתי בשקיעה היו ימים כמעט אבדתי היו ימים של אהבה כל אותם הרים של פחד ואגם גדול של חלומות החברים שנשארו לי חברים של זיכרונות בלילות בהם נמחק חלום בלילות שנכתבו שורות הד הצחוק המתגלגל לו ואת מלח הדמעות
|