פרק 2

מדיניות פנים של גרמניה הנאצית 1933-1939

הגורמים לעליית הנאצים לשלטון

1.      הסכם ורסאי 1919-

בשנת 1919 נחתם הסכם ורסאי בין גרמניה לבין בעלות הברית שניצחו אותה במלחמת העולם ה-1.

הסכם ורסאי נקרא ע"י היטלר "חרפת ורשאי" וזאת משום שהוא פגע בה בתחומים רבים (למשל בתחום הכלכלי גרמניה חויבה במיליארדי דולרים, בתחום הצבאי צומצם צבאה עד ל-100 אלף חיילים ובוטל חוק גיוס חובה, כמו כן נלקחו ממנה שטחים). כאמור לאור המצב הקשה בגרמניה חידש היטלר והמפלגה הנאצית את התעמולה על חרפת ורסאי וטען כי מנהיגי רפובליקת וימאר "תקעו סכין בגבה של גרמניה" כאשר חתמו על ההסכם המביש אף על פי שגרמניה לא נוצחה.

2.      משבר כלכלי בסוף שנות ה-20-

בשנת 1929 התמוטטה הבורסה האמריקאית, הוול סטריט שבניו יורק, והדבר גרם למשבר כלכלי בארה"ב ובעולם כולו. בשלב זה דרשה ארה"ב מגרמניה את כל ההלוואות שהעניקה לה לשיקומה בשנות ה-20 ולכן כתוצאה מדרישה זו והמשבר הכלכלי שפגע בגרמניה הסתבכו הבנקים הגדולים, נכנסו לקשיים ופשטו רגל. מפעלי תעשייה הושבתו ומס' המובטלים עלה לכמות עצומה, ב-1930 היו כ- 3 מיליון מובטלים בגרמני וב-1933 ערב עליית הנאצים לשלטון עמד מס' במובטלים בגרמניה על כ-6 מיליון שהם 1/3 מכל הפועלים בגרמניה. עם כן היטלר והמפלגה הנאצית ניצלו את המצב הכלכלי הקשה והאבטלה הגוברת כדי למשוך אליהם את כל מרי הנפש.

3.      שיטת הבחירות היחסית-

השיטה היחסית היא שיטה  שמעודדת ריבוי מפלגות שיטה זו הביאה לכך שברייכסטאג יהיו מפלגות רבות ועובדה זו הביאה לכך שקמו ממשלות רבות שנשענו על קואליציות לא יציבות. לכן הממשלות הללו התחלפו לעיתים קרובות והתקשו להתמודד עם המשברים הכלכליים והחברתיים למשל ב-1930 התפטר הרמן מילר ראש ממשלת גרמניה ובמקומו התמנה היינרך ברנינג אך גם הוא לא מצליח להקים ממשלה וכך באו ראשי ממשלה נוספים כגון פפן שלייכר אך אף אחד מהם לא הצליח להתמודד עם המשבר ובאין ברירה מטיל הנשיא הינדנבורג את הרכבת הממשלה על היטלר. יש לציין שבבחירות האחרונות הפכה המפלגה הנאצית לגדולה ביותר כאשר קיבל כ-230 מושבים מתוך 495.

עקרונות האידיאולוגיה הנאצית

1.      לאומנות ועליונות המדינה-

הנאצים ראו במדינה ערך עליון, ערך מקודש ששום אדם ושום עקרון אין בו כדי להגביל את סמכותה ואת זכויותיה של המדינה. טובת המדינה היא מעל הכול וסיפוק צרכיה הם אלה שיכוונו את גורלו של האדם. הנאצים התנגדו לרעיון של המדינה המשרתת את אזרחיה, להפך הם החזיקו ברעיון של אזרחים המשרתים את המדינה לכן גם הנאצים התנגדו לשים מגבלות למדינה. המדינה היא שתכוון את חייו של הפרט כאשר הפרט הוא בטל ומבוטל במדינה הכול יכולה.

2.      שלילת דמוקרטיה וליברליזם-

הנאצים טענו כי המדינה היא שקובעת מה טוב ומה רצוי ומכאן שאין צורך להתייחס לזכויות האדם והאזרח כגון חופש הביטוי וחופש המחשבה וכדומה. עפ"י הנאצים בכל חברה קיימת קבוצה קטנה ומצומצמת של אנשים המוכשרים כדי לכוון את גורלה של החברה ואולם רובו של העם אינו כזה ולכן מתן זכויות פוליטיות לאזרחים זהו מעשה של חוסר אחריות שסופו באנארכיה (אי סדר).

בנוסף הנאצים טענו כי האנושות מתחלקת לגזעים שונים שקיימים הבדלים ביניהם ולכן אין שוויון ביניהם (הגזע הארי, הסלבי והשמי).

3.      עליונות המנהיג (הפיהרר)-

האידיאולוגיה הנאצית תבעה לבטל את רצון הפרט לפני המנהיג (הפיהרר) שהוא האדם החזק במדינה שעומד להוציא את גרמניה מבעיותיה הקשות ולהחזיר לה את כבודה האבוד שנרמס בורסאי.

הפיהרר עומד מעל הכול וכולם כפופים לו. דרך שלטונו מחייבת צייתנות עיוורת תוך השתקת הרגש והמצפון, הפיהרר אינו טועה לעולם ואין לבקר אותו.

4.      מרחב מחייה-

היטלר טען כי ככל שעם גדל בכמות האנשים שבו כך הוא חייב להגדיל את שטחו עפ"י גישה זו העם הגרמני זקוק למרחב מחייה למיליוני הגרמנים והוא רשאי להבטיח לעצמו מרחב זה גם על חשבונם של עמים אחרים. הנאצים מבקשים ליישם את עיקרון מרחב המחייה באמצעות כיבושים טריטוריאליים במזרח אירופה על חשבונם של העמים הסלבים (עמי מזרח אירופה) שהם עבדים וכן כדי לפצות את העם הגרמני על חוזה ורסאי המשפיל שלקח מהגרמנים שטחים ועליהם הוקמו מדינות חדשות.

5.      תורת הגזע-

תורת הגזע שימשה כמרכיב המרכזי באידיאולוגיה הנאצית.

לפי תורת הגזע הנאצית הגזעים המרכיבים את האנושות אינם שווים והם שונים זה מזה בצורתם החיצונית ובתכונותיהם הפנימיות.

העם הגרמני הוא הגזע העליון, הגזע הארי גזע האדונים שכולל את כל כוחות היופי היצירה והגבורה האנושית, כאשר מתחתיו נמצאים הגזעים הסלבים שהם עבדים (עמי מזרח אירופה) ומתחתיו כלומר בתחתית הסולם נמצא הגזע השמי, היהודי שמייצג את כל ההרס והשפל, מדובר למעשה בגורל שאין לשנותו משום שגזע ודם הם תכונות ביולוגיות בלתי ניתנות לשינוי, כלומר גורלו של אדם נקבע מרגע לידתו.

הצעדים שנקט היטלר לביסוס משטרו הטוטליטרי בגרמניה 1933-1939:

1.      חקיקה אנטי דמוקרטית-

א.      השתלטות על החיים הציבוריים והמדיניים במדינה, פיקוח על כל מסגרות החיים ברחבי גרמניה.

ב.      מסירת כל עמדות המפתח במדינה לאנשי המפלגה הנאצית.

ג.       השתלטות על כל מנגנוני השלטון ולהפיכתה של המפלגה הנאצית לגוף המקיים פיקוח מוחלט על חיי המדינה.

ד.      הקמת המשטרה החשאית הנאצית ה"גסטפו" שהייתה אחראית על ההוצאה לפועל של כל רצונות המפלגה, למעשה המשטרה החשאית הייתה כלי שבאמצעותו המפלגה הנאצית הצליחה להטיל פחד ואימה על המתנגדים למשטר.

ה.     הקמת מחנות ריכוז למתנגדי המשטר.

ו.        השתלטות על העיתונות ועל כל צורות היצירה התרבותית והרוחנית בגרמניה.

2.      שריפת הרייכסטאג 1933-

כבר עם עלייתו של היטלר לשלטון הוא קיבל החלטה נחושה והיא לרכז לידיו. לשם כך הוא פיזר את הרייכסטאג וקבע בחירות חדשות בתחילת חודש מר, אך מספר ימים לפני הבחירות נשרף בניין הרייכסטאג ע"י פעילים נאצים. שריפה זו נועדה לתת לממשלה הנאצית סיבה להעליל את הקומוניסטים כי הם ביצעו את המעשה הזה דבר שיאפשר לנאצים לפעול נגדם לכן עקב שריפת הרייכסטאג ובהתאם לדרישתו של היטלר הוציא הנשיא הגרמני הינדנבורג צו חירום להגנת העם והמדינה, צו זה כולל מספר סעיפים למשל הוא מגביל את חופש הביטוי, חופש העיתונות, חופש ההתאגדות ומאפשר צווי חיפוש, צווי החרמה. בנוסף הצו מאפשר מעתה להיטלר לעביר לידיו את כל הסמכויות השלטוניות של כל אחת מהמדינות הגרמניות. כמו כן הצו קובע כי כל אדם שימצא אשם בפשעים של בגידה במולדת יידון לעונש מוות.

כאמור היטלר משתמש בצו החירום על מנת לטפל בקומוניסטים למשל את חברי הפרלמנט הקומוניסטים שם במעצר והוציא אותם אל מחוץ לפרלמנט, כל האיגודים הקומוניסטים הוצאו אל מחוץ לחוק, הופסקה פעילותם של תנועות הנוער הקומוניסטיות וכן הופסקה פעילותם של העיתונים הקומוניסטים.

·         הערה: יש לציין שבחודש מרץ נערכו לבסוף הבחירות והיטלר באמצעות טרור מגביר במעט את כוחו.

3.      חוק ההסמכה 1933-

בחודש מרץ 1933 התקבל ברוב חברי הרייכסטאג חוק ההסמכה שמסר להיטלר את הזכות הבלתי מוגבלת להוציא חוקים ותקנות לתקופה של 4 השנים הבאות חוק ההסמכה מסמיך את היטלר לפעול ב-4 שנים הבאות בכל צורה אפשרית כדי לשמור על ביטחונה של גרמניה. החוק למעשה מבטל את הפרלמנט ואת הפרדת הרשויות ומעתה היטלר הפך להיות רשות מחוקקת של אדם אחד וכעת הוא יכול לבסס את שלטונו הטוטליטרי על גרמניה כולה.

4.      ביטול שאר המפלגות 1933-

בחודש יולי 1933 הוציא היטלר איסור מפורש על קיומן של מפלגות בגרמניה פשט למפלגה הנאצית כלומר מעתה יושבים ברייכסטאג רק חברי המפלגה הנאצית וחלק מחברי הפרלמנט של מפלגות אחרות נלקחו למחנות מאסר (בעיקר המתנגדים החריפים שלו).

5.      ליל סכינים ארוכות 1934-

בשנת 1934 הציע ארנסט רהם מפקד ה-S.A. להיטלר את הסיוע בהגנת המולדת אך היטלר החל לחשוש מרהם מפקד ה-S.A. ומהארגון שלו בשל הסיבות הבאות:

א.      היטלר הבין כי כוחו של ארגון ה-S.A. הוא גדול מידי בתחילת הדרך בשנות ה-20 הוא מנה מאות אנשים וכעת הגיע מספרו ל-3 מיליון והוא העניק למפקדיו עוצמה רבה מידי והיטלר החל לחשוש ממנו ומהעומד בראשו.

ב.      היטלר הבין שארגון ה-S.A. הוא בסך הכול ארגון של בריוני רחוב שכושרו מספיק לקרבות רחוב אך לא יהיה מספיק לממש את הפנטזיה של מרחב מחייה, את מרחב המחייה יוכל לממש רק הוורמכט ויחידות ה-S.S. על כל הניסיון והמסורת שלהם.

משום כך ב-30 ביוני 1934 פתח היטלר בשורה של חיסולים אכזריים כאשר הוא מחסל ללא משפט כ-1000 מאנשי ה-S.A. כולל העומד בראשו. באמצעות צעד זה ביסס היטלר את מנהיגותו הבלתי מעורערת ואת שליטתו המוחלטת במפלגה הנאצית.

6.      איחוד משרות קאנצלר+נשיא 1934-

באוגוסט 1934 מת הנשיא הינדנבורג והיטלר החליט לאחד לידיו את שתי המשרות של הקאנצלר והנשיא ולהפוך לשליט יחיד. לאיחוד המשרות מלבד החשיבות הסמלית גם חשיבות מעשית שכן כתוצאה מאיחוד קיבל היטלר את תפקיד המפקד העליון של הצבא הגרמני והחיילים נשבעו לו באופן אישי.

7.      התחום הכלכלי שנות 30-

עם עלייתו של היטלר לשלטון הוא פעל כדי לפקח על כל אמצעי הכלכלה וזאת במטרה לפתור את בעיית האבטלה הכבדה וכן כדי להקים כלכלה צבאית לצרכים מלחמתיים. הדבר יעשה באמצעות הקמת תעשייה צבאית, עבודות יזומות למובטלים, פיטורי יהודים ממשרות ציבוריות כדי לספק עבודה לגרמנים, כמו כן הטיל היטלר פיקוח חמור על המסחר הפרטי והתעשייה הפרטית. כמו כן קבעו הנאצים שמעתה והילך אסור על הפועלים להתאגד או לשבות או להפגין ובכדי לעודד יצור מקומי ותוצרת גרמנית הטילו הנאצים מכסים גבוהים על יבוא והופעל לחץ התושבים הגרמנים לרכוש תוצרת גרמנית.

8.      חינוך ותרבות שנות 30-

בשנת 1933 הוקמה "לשכת התרבות של הרייך" ובראשה עמד גבלס שר התעמולה. החינוך הנאצי הקיף את כל בתי הספר, תנועות הנוער ואת אגודות הספורט בגרמניה. היטלר רצה לבסס את מערכת החינוך על טהרת הגזע הארי. כל בתי הספר במערכת החינוך היו כפופים לגבלס לשכת התרבות של גבלס היא זאת שמינתה את מנהלי בתי הספר, את המרצים באוניברסיטאות, את מרכזי תנועות הנוער. כולם חויבו להישבע אמונים להיטלר. מורים שלא היו מהגזע הארי פוטרו מעבודתם והחינוך בבתי הספר שם דגש על לימודי ההיסטוריה המפוארת של גרמניה, ציות עיוור לפיהרר ונאמנות למולדת. בגרמניה הוקמה תנועת הנוער ההיטלראי ויש לציין שכל יצירות האומנות המוזיקה, הספרות, הסרטים והמחזות היו נתונים לפיקוח של לשכת התרבות של גבלס וכן חל איסור על מוזיקת ג'ז ונגינה בסקסופון.