מסיבת הסידור והחומש

סידור תפילה, ספר שבו נוסח סדרי התפילות . עיקרו התפילות והברכות לימי חול ולשבתות (התפילות לחגים מכונסות ב"מחזור ", ואולם בסידורים מורחבים נכללות גם תפילות לחגים, סליחות, פיוטים, ספר תהילים קריאות בתורה ועוד).

את הסידור הראשון, בצירוף הלכות תפילה, ערך עמרם בן ששנא ("סדר עמרם גאון") לפי בקשתם של יהודי ספרד. סדר תפילות אחר ערך סעדיה בן יוסף גאון . מבית מדרשו של רש"י יצא "סידור רש"י" העוסק בהלכות התפילה, וכן "מחזור ויטרי " המלמד על מנהגם של יהודי גרמניה וצפון צרפת.

גם ב"משנה תורה" לרמב"ם יש סדר תפילות לכל השנה. וכן נשתמרו כתבי יד קדומים של סידורים לפי מנהגי ספרד, איטליה, ארצות הבלקן ועוד.

בולט בייחודו הוא סידור ה"תכלאל" התימני. הסידור היה מהספרים הראשונים שנדפסו ומאז הופיע במתכונות שונות. לימים נכתבו לו פירושים רבים, בהם פירושי אבודרהם , "אוצר התפילות", "עץ חיים" על ה"תכלאל" התימני, "עולת ראי"ה" של אברהם יצחק הכהן קוק ו"נתיב בינה".

ההבדלים בנוסחי התפילה של העדות השונות אינם עקרוניים ברובם, ותבניות התפילה היסודיות זהות בכולם. חלק מנוסחי התפילה המקומיים נשכחו עם התפוררות קהילות או בעקבות תפוצתן של מהדורות מודפסות.

רבים מחכמי ישראל העירו על דיוקי מנהג ולשון בנוסחים הקיימים. בנוסחי עדות המזרח, ואחריהם - חסידות חב"ד , שולבו בתפילות דקדוקים ותיקונים לפי מסורות האר"י .

סידור התפילה תורגם לשפות רבות כדי להקל על הבנת התפילות, וזרמים שונים ביהדות, ובעיקר הרפורמים , הקונסרבטיבים והרקונסטרוקציוניסטים , הגיהו את סידור התפילה לפי השקפותיהם ואף הוציאו לאור סידורים מקוריים משלהם.