|
קר וגשום בתל אביב . דצמבר 1967 , ואני קצין צנחנים צעיר יושב בקרון הרכבת המתעתדת לנסוע לחיפה . בעודני יושב ומהרהר על מה עושים " רגילה " חורפית . מתיישבת מולי אשה יפיפיה ומבוגרת . בערך בתחילת שנות הארבעים לחייה . מטופחת ומחוייטת . רגליה עטויות בגרבי ניילון בצבע העור , ונועלת נעלי עקבים דקים . ברררררר . היא פולטת לעברי עם חיוך קטן . קרררר . כן , השבתי לה מעט המום מהתפרצותה להרהורי , וממראיה המדהימים . מבטי שנפל על ברכיה העגולים נקלט בעיניה . אך מייד הסטתי את מבטי לכוון החלון בחיפוש ציפורים לא קיימות . תגיד . לא קר לך ככה ? שאלה ועל פניה חיוך רחב . הו . לא . הבטלדרס הזה די מחמם . וחוץ מזה יש לי מעיל רוח , והצבעתי על התד"ל אליו נקשר המעיל המנומר . תגיד , והרובה הזה . הוא אמיתי ? צחקתי , כן הוא אמיתי . והוא נקרא קלצ'ניקוב . זה רובה שלל . מוזר מאד . הוא נראה כרובה צעצוע . הרכבת החלה אט אט לצאת מן התחנה . כאשר לפתע שאלה , איכפת לך להחליף עימי מקום ? הישיבה נגד כוון הנסיעה עושה לי סחרחורת . קמתי אספתי את חפציי , והחלפנו מקומות . כשהזדקפתי הבחנתי של התאים שמסביבנו ריקים . ומייד עלתה בי מחשבה שאולי הולך להתפתח כאן משהו עם האשה המדהימה הזאת . היא ארגנה את תנוחת , הסירה את מעילה העליון . ונשארה עם הז'קט המחוייט שלה . הז'קט עמד להתפוצץ מן החזה הגדול שהיה כלוא בתוכו . קרררר אמרה וכיסתה את עצמה במעילה כשמיכה . כפות רגליי קפואות . יש לי רעיון . חלצי נעלייך והניחי את כפות רגלייך בין ברכי ואכסה אותן במעילי . ללא מילים חלצה את נעליה . גלשה מעט במושבה , והניחה אותן על מושבי בין ברכיי . שלפתי את מעיל הרוח המנומר מהתד"ל , וכיסיתי את ברכי כשכפות רגליה בינהן . נהדר . אמרה הן כבר מתחממות . הצמדתי את ברכיי לכפות רגליה , אך גם אני התחממתי . ואברי החל לפעום חיים . לפתע היא החלה לחכך את כפות רגליה אל פנים ירכיי , והרגישה בזקפתי . היא גלשה עוד טיפה במושבה לעברי וכפות רגליה שפשפו את אברי לכל אורכו , נשימתה החלה להיות כבדה , והיא ממשיכה ומחככת את רגליה באברי , ואני מרגיש שהוא הולך וצובר לחץ לקראת פיצוץ בתוך תחתוני . לפתע התנתקה ממני , וללא מילים נעלה את נעליה . הזדקפה , אחזה בידי ואמרה בקול צרוד . בוא . ככפוי שד קמתי ממקומי אחזתי את הקלאצ' , והלכתי אחריה כפוף קמעה על מנת להסתיר את זקפתי האדירה . הגענו לקצה הקרון , היא העפה מבטים מהירים סביב נכנסה לתא השירותים ומשכה אותי אחריה . היא נעלה את התא , ומיד נצמדה אלי , והצמידה את שפתיה המלאות אל פי בנשיקה לוהטת ורטובה . לשונותינו התפתלו כנחשים בתוך פיותינו . ידה השמאלית מצמידה את ראשי לעברה , וידה הימנית נכנסה אל תוך מכנסיי ולפתה את אברי הזקוף . לפתע התנתקה ממני ובידיים רועדות פתחה את מכנסיי והפשילה את תחתוניי . הביטה למטה ואמרה בלחש צרוד . הוא מדהים , מעולם לא היה לי דבר כזה . היא ירדה על ברכיה ובלעה את אברי הפועם אל תוך פיה . לשונה רפרפה עליו בטירוף . היא החלה לגנוח , וגם אני . זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שאשה מצצה את אברי , ובאיזה טירוף . לפתע הושיבה אותי על מושב האסלה . הפשילה את חצאיתה כלפי מעלה . פתחה את כפתורי הז'קט . את כפתורי חולצתה , והרימה את חזייתה ושחררה את שדיה המדהימים . אחזה באברי בידה האחת . הזיזה את תחתוניה הצידה , כיוונה את אברי לשפתי נרתיקה , והחלה לגלוש אט אט עליו . כאילו לחוש כל מילמטר מאורכו בתוך גופה . כשכבר כולו הייה בתוכה , קפאנו במקומנו לדקה או שתיים , ואז החלה לעלות ולרדת על אברי הרועם . גניחות עזות יצאו מפיה . לפתע היא קלטה זאת ומשכה את ראשי מתוך שדיה הגדולים , והצמידה את פיה לפי בנשיקה עם לשונות מתפתלים , והיא עולה ויורדת על אברי , וגניחותה התחזקו . אני כמעט לא הייתי שם . הייתי בגן עדן שכולו עונג מטרף . לפתע הקצב שלה עלה במהירות , תנועותיה פסקו , וכל גופה רעד כעלה נידף . באותו הרגע התפץ אברי כהר געש לוהט , ופלט את הלאבה הרותחת אל תוך גופה . כך ישבנו דבוקים עוד מספר דקות , ואחר כך בשקט קמנו , סידרנו ויישרנו את בגדינו . לפני שיצאנו מן התא שלחה את שתי ידיה סביב צווארי ונשקה לי . ניתקה ממני , ואמרה בצחוק קל ובלחש , נעים מאד . שמי שירה . נעים מאד השבתי . שמי רוני . שבנו למקומנו . אך הפעם היא ישבה לשמאלי . ידי חובקת את כתפה , והיא משעיה ראשה על כתפי . שאר הדרך לחיפה העברנו בשתיקה . כשירדנו מן הרכבת , שאלה . אתה הולך הביתה או בא אליי ? אלייך כמובן , עניתי . אבל מה עם בעל , ילדים ? ילדים אין לי , ובעלי יגיע הבייתה רק בעוד מספר שבועות . הוא בים , קפטן של אוניה . או קיי אמרתי לה וצחקתי , יש לי עשרה ימים , כדאי שנצטייד במזון כי לא נצא מן הבית בימים הקרובים . אני מתכוונת שלא נצא מן המיטה . ענתה בצחוק מתגלגל . לקחנו מונית ונסענו אליה . זו הייתה " רגילה " לא רגילה . |
|
