האנה מונטנה האתר השווה, לחיים

רדו למרכז השכונתי ותקנו מנעולים ענקיים. לא ביותר מדי כסף- אתן לא צריכות לפרנס אנשים אחרים "על גבכן". כנ"ל גם לא את המוכרים של לי קופר דיזל וכל הצ'קלקות למיניהם...

תחזרו הביתה. תגידו שלום אמא שלום אבא. תנשקו-תחבקו.
אמא ואבא זה לא רק מפעל לכסף מתקתק, אלא אהבה ללא גבולות והרבה מקום להערות והארות חשובות ..)

קחו את המנעולים החזקים שקניתם ותסגרו את הבוידם עם המנעולים החזקים ותשאירו שם את כל הקללות והבגדים שאספתן קודם. אל תפתחו את הבוידם לעולם. תזמינו שירות הובלה שיגרור אותו לים, ועכשיו!

זאת רק מטאפורה, אבל בינינו מספיק שתעשו את הטיהור הזה בראש וכולנו נגלה עולם שלם בהרבה יותר טוב.

מקווה שקצת חוכמה ובינה תקפה את ראשכן ושהיא לא תעזוב אותו

אמא שלי, היא הבנאדם הכי מדהים שפגשתי .אני לא יכולה לבקש אמא יותר מתחשבת ודואגת ממנה.
היא יודעת עלי יותר ממני, היא מכירה אותי הכי טוב בעולם. כשאני חושבת על הבנאדם שאני כי רוצה להיות איתו כשקשה לי- זה היא.
אתמול אחרי הלימודים יצאתי עם חברים שלי למרכז ביישוב שבו אני גרה. אחרי שרוב האנשים שהיו שם הלכו, הלכנו לעזור למוכרת בחנות הממתקים לסדר שם. הזמן עבר מהר, ופתאום נזכרתי ששכחתי להודיע לאמא שלי על זה..
בדקתי את הטלפון שלי והיא באמת התקשרה אליי 3 פעמים. הרגשתי רע כי לא הודעתי לה והיא דאגה לי. דיברתי איתה והיא נשמעה כועסת וגם פגועה. הרגשתי נורא...
כשחזרתי הביתה היא שכבה על הספה וקראה עיתון. הסתכלתי לה בעיניים והיא הסתכלה בשלי ואז הניחה את העיתון והלכה לנוח. בלי להגיד לי מילה.
אחרי זה חשבתי לעצמי מה לאכול ואז ראיתי שהיא הכינה ארוחה, כזאתי כמו שאני אוהבת, שעוד הייתה חמה. זה שבר אותי. אני לא יודעת איך להתנצל ומה להגיד לה.