|
סיילו מאחיקו
היא אמנית ורקדנית. היא למדה טרפז ומשמעת בקרקס ותמיד המוסיקה ריתקה אותה. היא מאושרת, רגישה,
אמיצה ויש לה לב רחב.
היא מתלבשת בבגדים חריגים ומוזרים.
קשה לה לבטא מילים, אפילו את שמה היא מתקשה לכתוב ורק משרבטת.
ניקולאס באואר
הוא דוקטור לארכיאולוגיה, מבולגן מאוד, אך ממושמע ואובססיבי לעבודה שלו. הוא הרפתקן ומצבו הכלכלי המצוין נותן לו להרבות לטייל ברחבי העולם. יש לו חוש הומור מפותח והוא מתמיד להתמקד בעבודתו ברצינות רבה. ניקולאס אוהב מאוד לנסוע בג'יפ. הוא שומר יערות מודרני.
מוגלי
חברו של ניקולאס, נולד במדברים של אוסטרליה המערבית, בליבה של שבט המחפש מי תהום בעזרת מטה עץ, בן של איש אנגלי שנשאר לחיות עם הילידים. הוא מאוד מלומד, אבל עם הרגלים תרבותיים הזרים לעינינו. הוא לא מדבר ספרדית כמו שצריך וכשהוא מתרגז הוא מתווכח עם ניקו בניב בלתי מובן של השבט. ניקולאס הציל את חייו. החל מאותו הרגע ועקב המסורת של השבט שאומרת שחייו שייכים לאיש אשר מציל אותו, מוגלי הולך אחריו לכל מקום. הוא מעריץ את ניקו ואת בנו, הוא נאמן להם לגמרי
מלווינה בדוז'ה אגרו
מכנים אותה נחש-רע (בספרדית: מלביצ'ה), היא אחותו של ברטולו. היא מפתיעה את ניקולאס עם יופייה ועם הידע שלה באומנות, שפות וטיפולה בילדים שבמציאות הם כל כך שונים לעומתה. היא מרבה לפתות כך במקומות הכי יקרים ואקסלוסיבים. היא עקשנית ואובססיבית. היא מאוד שטחית ומסוגלת לעשות כל דבר כדי להשיג את ניקו, האובססיה שלה.
ברטולומה בדוז'ה אגרו
מכנים אותו ברטו, הוא בא ממשפחה חשובה ויש לו מחסור בכספים. הוא מניפולטור, הוא איש ערמומי ונבון ואין לו ייסורי מצפון. הוא ערמומי ותככן במשימותיו ובשבילו המטרה מקדשת את האמצעים. הוא מאוד מעשי, רמאי, לא חושף בפני הכל את התכסיסים שלו ובגלל כל אלו הוא מאוד אסטרטגי כדי להשיג את מטרתו. הוא אוהב את החיים הטובים, בגדים טובים ואוכל טוב. ובדומה לאחותו מלווינה הוא יודע קצת מהכל. הוא שאפתן ללא גבולות.
חוסטינה (טינה) גרסיה
היא מנהלת משק הבית של האחוזה מימים ימימה. יש לה תדמית של ויקטוריאנית אבל היא מסתתרת מאחורי מסכה של אישה מרושעת שמסתירה גם סוד שלה. היא קפדנית במיוחד, אין לה ייסורי מצפון כלל וכלל והיא מסוגלת לעשות כל דבר בשביל התועלת האישית שלה ושל ברטולו, אשר היא מאוהבת בו בחשאי.
חספר חנטוס
הגנן המסתורי של האחוזה, הוא יודע דברים רבים והכיר את מר אינצ'אוסטי -
בעל האחוזה לשעבר. איש אינו יודע מי הוא בדיוק ומה מטרותיו.
מוניטו
הוא בן שבע. הבית שלו הוא הכניסה של מרכז קניות שנשאר סגור בלילות. הוא ישן במרפסת יחד עם קבצן זקן בשם טוליו. הוא מתקיים מתכסיסים שונים כמו פריצות של דלתות מכוניות. יש לו חברים שגדולים ממנו בהרבה: מלצרים, מוכרים בקיוסקים, שוטרים. הוא מדבר מעט מאוד. הוא מדבר עם הידיים. כשהוא חש חוסר אונים או אי צדק הוא רץ לו ברחובות. לעומת אללי הוא לא מפחד מכלום. הוא ניצל ממוות מרעב. החולשה שלו היא האוכל, הוא נואש לאוכל. הוא חי רעב כל הזמן. האמת היא שלמוניטו מציק הרעב מזה זמן רב ומשום כך שום דבר לא מספק אותו. הוא אוהב את המוסיקה, הריקודים, השלוליות והיונים. הוא תמיד זקוק לאהבה... ולפעמים, כשהוא רעב בלילות, מבוייש, הוא עושה פיפי במיטה וחולם שהוא רץ.
אללי
היא בת 6. היא אחותו הקטנה של ראמה. היא מעריצה את אחיה. היא מפחדת מהמשטרה. היא הכי חלשה וחסרת ישע יותר מכולם וכולם במפעל מגנים עליה. היא תמימה, מתוקה, עדינה, פחדנית, ממושמעת ורגישה. שקטה.למבט שלה יש השפעה רבה. יש לה עיניים עצובות של בן אדם שלמרות גילו הצעיר הוא חווה הרבה. היא רומנטיקנית, היא אוהבת בובות. היא משתמשת ברוקוקו (סגנון באומנות עם עודף בקישוטים), היא קמעונאית ומעייפת
קריסטובל באואר
בנו של ניקולאס. יש לו ידע רב ומגוון בעקבות החיים שחווה. הוא מתמחה בארכיאולוגיה וכשהוא מתווכח עם אביו בנושא מסוים, הוא תמיד יוצא צודק. יש לו אוסף של נחשים מרחבי העולם.
ז'קה
מאז שהוא זוכר את עצמו הוא גר ברחוב. מעולם לא הכיר את הוריו ואף לו קרוב משפחה. הוא שונא את השם שלו. יש לו כינויים רבים, תמיד איזו פנינת לשון, כאשר המוכרים ביותר הם "ז'קה" (בספרדית: מהרחוב) ו"הבלונדיני". יש לו בעיה רצינית של זהות. אין לו שם. אבל ז'קה לא מוטרד מעברו. הוא ילד עליז, סקרן, חברותי. הוא בוטח בחיים שתמיד יובילו אותו למקומות הנכונים. זה מה שהוא חשב כאשר חוסטינה לקחה אותו מהרחוב כדי לתת לו מחסה. הוא לא תיאר לעצמו איזה סוג של בית היא תיתן לו. הוא גאוותן והוא לא רוצה שירחמו עליו או לקבל צדקה. אם הוא רוצה משהו, הוא משיג אותו, או גונב, אבל לא מבקש. עקב זאת הוא מתחיל לעסוק בסחר חליפין. יש לו אלרגיה לספרים, הוא שונא ללמוד. שונא להתרחץ, צריכים להכריח אותו ותמיד זה יהיה נושא בעייתי.
לוס
היא גרה באחוזה, חוסטינה בנתה לה את חדרה במחסן שם היא נולדה. היא נעלה אותה שם לנצח והיא נתנה לה את השם האירוני לוס (בספרדית: אור) - אור בשביל ילדה שגדלה בצל זהותה, בחשכה של השקר.
טיאגו בדוז'ה אגרו בלקייר
הוא בנו היחיד של ברטולומה. הוא גר מזה מספר שנים בלונדון, אשר אביב שלח אותו לשם ללמוד כדי להחזיק אותו רחוק מענייניו המזוייפים. הוא תלמיד טוב ללא כל מאמץ, מנהיג מלידה, לא מפחד מכלום ומלצר מעולה. כולן מאוהבות בו. הוא אוהב את המוסיקה והספורט.
טיאגו (פדרו לאנסני).
חסמין
בת 14. היא צוענייה. תגיע לאחוזה בתחילת העלילה. המפלט של חסמין בשביל ההישרדות היומיומית היה קריאה בכף היד. היא למדה מה להגיד לפי הלקוח. מלבד העזר בקריאה בכף היד לצורך גניבה, לחסמין יש פעמים חזיונות בקריאת כף יד. לפעמים היא רואה דברים שמבהילים אותה או משפיעים עליה. יש לה זיכרונות חזקים מאוד מהתרבות הצוענית. היא שרה ורוקדת פלמנקו. בבדידות שבלילה היא מספרת לעצמה או לחבר נסיבתי שלה סיפורים על משפחתה, על הקהילה שלה, כדי לא לשכוח את זהותה. כאשר היא פוגשת את סיילו היא מוקסמת מהקרון שלה שמזכיר לה את הקרוואן הצועני בו גרה.
חסמין (אאוחניה סוארס).
ראמה
בן 14. גר באחוזה בתחילת העלילה. הוא אחיה של אללי. ראמה מקריב את חייו בשביל אחותו. הוא מגן עליה מאוד. כאשר לפני מספר שנים הופרדו מאימם, שנסעה לעבוד בחו"ל ולעולם לא חזרה, ראמה ואחותו הקטנה הלכו לגור ברחוב לאחר כמה אסונות שחוו. משם אספה אותם חוסטינה. הוא יודע קרוא וכתוב. הוא למד כמה שיכל מאימו והשתפר לבדו. בתקופה בה היה ילד רחוב הוא היה אוסף ושומר את הספרים שמצא וכך לימד את עצמו לקרוא. יש לו אינטליגנציה יוצאת דופן, אך בגלל שזה לא דבר חשוב בעולמו הוא שומר זאת בסוד. הוא קורא את כל מה שעיניו פוגשות.
מריאנלה
בת 14. אימה נטשה אותה כאשר הייתה תינוקת בפתח של כנסיה. הכומר הטביל אותה בשם מריאנלה. כאשר נפטר, מריאנלה נשלחה לבית יתומים שם חוותה דברים איומים וברחה. מאז בילתה בילדותה ברחוב. יש לה כוח יוצא דופן. יש לה ידיים מגושמות, היא שוברת הכל בטעות. היא גדלה ברחוב עם הבנים ולכן היא מתנהגת כמוהם. היא גסת רוח וזועפת. במועדון בשכונה, שם לפעמים נתנו לה לאכול, היא גילתה את ההתאגרפות. היא אוהב להתאגרף והיא מתאמנת. ישר לה סל קטן של אגרוף שממנו היא לא נפרדת אף פעם. אין לה נקודת מבט של בת. היא שונאת להתיפייף ובמיוחד להתאפר.
מריאנלה (מריאנה אספוסיטו).
|
.PNG)
.jpg)
.gif)
