בניית אתרים בחינם

עופרים - העשרה לימודית



הכבוד הינו ערך יסוד אוניברסאלי, והוא נבחן ונמדד מדי יום ביחסם של בני אדם לזולתם.
להתייחס לזולת בכבוד משמעו - לתת חשיבות לכל אדם באשר הוא ולהכיר בערכו מעצם היותו "אדם", ולא בשל מעמדו, תפקידו, הישגיו או קבוצת השתייכותו.
בכל אדם פועם צורך אנושי עמוק שיתייחסו אליו בכבוד, והוא מצפה מאחרים שיתייחסו באופן חיובי לזהותו, לרגשותיו, למחשבותיו, לאמונתו, למעשיו ולקשייו.
נקודת המוצא ביהדות ביחס לכבוד האדם משתקפת באמרה "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" (אבות ב', י'): כשם שאינך רוצה שיפגעו בכבודך, כך היזהר שלא לפגוע בכבוד חברך, ומוסיף הרמב"ם בקשר ליחס אל הזולת: "... שתהיה חמלתי ואהבתי לאחי באמונה כאהבתי וחמלתי לעצמי, בממונו וגופו וכל מה שיש לו או שהוא חפץ. 
וכל מה שארצה לעצמי ארצה לו כמוהו, וכל מה שלא ארצה לעצמי... לא ארצה לו כמוהו...".
במדינת ישראל נחקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (1992) שקובע: "... אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם...". בהתייחסו לחוק אמר השופט העליון אהרון ברק: 
"
הסיכוי הוא בהעלאת כבוד האדם למקומו הראוי, כערך יסוד של החברה שלנו... חשיבותו של ערך זה הוא בהיותו גורם מאחד ומגבש את בני החברה הישראלית על כל גווניהם, לבני חברה אחת, אשר על דגלה חרוט כבוד האדם".


ערכים במפתח הלב חודש אייר - למידע נוסף הקליקו כאן.

"כבוד האדם וחירותו" הוא מסוג הנושאים, שמיד בשעה שמעלים אותם באוזניו של בן דורנו הם הופכים להיות טעונים במגוון של אסוציאציות והקשרים שמרכיבים את החיים המודרניים. מששומע אדם מודרני צירופים אלה, הוא עשוי להתייחס לשרשרת רצופה של מאבקים, שראשיתם בתנועות חברתיות ותמורות תרבותיות כמו רנסנס, הומניזם, רפורמציה, ודומיהם; באוזניו מהדהד חזון ערכי המהפכה הצרפתית: חירות, שוויון ואחווה שנועדו להגן על כבוד האדם והטביעו את חותמם על העולם המערבי כולו; ויותר מכול הוא ער ורגיש לשיח היום-יומי הרווח במקומנו, שמעלה צירופים אלה אם בזיקה לחקירות השב"כ, להמתות חסד, לחדירה לרשות הפרט, לשמירה על קניינו ועוד...  למידע נוסף הקליקו כאן.


זה הוא חוק יסוד שנועד להגן על זכויות האדם העיקריות במדינת ישראל. כפי שכותרתו מבהירה, החוק קובע את כבוד האדם ואת חירותו כערכי היסוד מהן נגזרות זכויות האדם המוגנות בחוק היסוד, שהתקבל כ"מגילת זכויות האדם" של המשפט הישראלי. אין בחוק היסוד סעיפים משוריינים, והכנסת יכולה לשנותו ברוב רגיל

.

למידע נוסף הקליקו כאן


כבוד וכבוד האדם בחברה ובמשפט בישראל

לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בשנת 1948, בחרה החברה האנושית, באמצעות ארגון האומות המאוחדות, בערכי כבוד האדם – ,human dignityהחירות והשוויון כבסיס לכל זכויות האדם. בעקבות מהלך זה, שנקבע בהכרזת האו"ם לכל באי עולם, גם מערב גרמניה ודרום אפריקה הדמוקרטית קבעו את כבוד האדם כערך היסוד בלב חוקותיהן, האחת בשנת 1949 והשנייה ב – 1992.

למידע נוסף הקליקו כאן



כבוד האדם במקרא

זכויות האדם מבוססות על "זכויות טבעיות", שהן הזכויות המוקנות לאדם מכיוון שנוצר בצלם אלוהים, ומכוח טבעו וכבודו האנושי. זכויות אלה אינן תלויות בשלטון כלשהו, ולפיכך אין השלטון רשאי לשלול אותן. מהנחות אלה נובעות בראש וראשונה הזכות לחיים, המקדשת את חיי האדם מכל וכול, והזכות לכבוד, שניתן לראות בה את העיקרון הכללי שממנו נובעות כל שאר הזכויות. עם זאת, יש לזכור כי אין זכויות מוחלטות ובלתי מוגבלות.

חוק כבוד האדם וחירותו, שהתקבל בכנסת, הוא אחד הביטויים למימוש הזכות לכבוד.


למידע נוסף הקליקו כאן


הקליקו על התמונה לפתיחת קובץ PDF


https://drive.google.com/file/d/1UDDpXXvIjHrhng70jzNCjT4Fk5SeJGfZ/view?usp=sharing


הקליקו על התמונה לפתיחת קובץ PDF

https://drive.google.com/file/d/14YV1hlNep61VfaaVNviiRg1ZzeG2PJcR/view?usp=sharing



הקליקו על התמונה לצפייה בסרטון


https://www.youtube.com/watch?v=CTMUKA55xaY







טואול - בניית אתרים בחינם