 פירות ההדר שייכים כולם לסוג הדר (Citrus) במשפחת הפיגמיים (Rutaceae). פרי ההדר מחולק לפלחים, המכילים בקבוקוני מיץ ועטופים בקליפה דקה – טיפוס הפרי הזה, ענבה ייחודית למשפחת הפיגמיים, נקרא הספרידיום (Hesperidium). מחקרים הראו כי רק שלושה מהמינים האכילים מן הסוג הדר הם מינים אמיתיים מבחינה בוטנית. מיני ההדר המקוריים הם פומלו ("פומלה" – Citrus maxima), מנדרינה (Citrus reticulate) ואתרוג (Citrus medica), ומקורם בדרום מזרח אסיה. האתרוג, המוכר לנו מארבעת המינים בסוכות, היה ההדר הראשון שהגיע לאזורנו, ככל הנראה, רק בתקופה הפרסית (סביבות 400-500 לפנה"ס). העדות הקדומה ביותר לגידולו פה בתקופה זו נמצאה לאחרונה על ידי ד"ר דפנה לנגוט מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. ככל הנראה עץ זה לא גדל באזורנו בתקופת המקרא, כך שלא ברור לאיזה צמח מתייחס הפסוק "פרי עץ הדר" (ויקרא כ"ג מ'). כל יתר ההדרים (תפוז, לימון, אשכולית ועוד) הם בני כלאיים בין מינים אלה, מיעוטם נוצרו בטבע ומרביתם זני מכלוא שפותחו על ידי האדם. גידול הדרים מסחרי בארץ החל בסוף המאה ה-19, בעיקר בקרקע החמרה של מישור החוף, ותפוזי ג'אפה, ובעיקר הזן "שמוטי", נודעו בטיבם בכל העולם. בעשורים האחרונים הצטמצם גידול ההדרים בארץ, מסיבות כלכליות שונות – עליית מחירי המים, צמצום שטחי החקלאות במישור החוף לטובת בינוי וגורמים נוספים. ההדרים השונים פורחים ומבשילים פירותיהם בחלקת הפרדס הקטנה בגן הבוטני בעונה זו, ואתם מוזמנים לבוא ולראות
תפוז (ראשי תיבות של תפוח זהב) הוא מין של עץ מסוג הדרים. פרי התפוז הוא אחד מפירות ההדר הנפוצים ביותר. הוא עגול, וצבעו כתום. לרוב, השם "תפוז" יתייחס לפרי, והעץ יקרא "עץ התפוז". התפוזים גדלים באקלים סובטרופי ובאקלים ים-תיכוני ונפוצים בכל רחבי העולם, בישראל קיימים במקומות לחים. טעמו של התפוז נע בין מתוק לחמוץ. את טעמו החמוץ מעניקה לו, כמו לכל פירות ההדר, החומצה הציטרית. לרוב, אוכלים את התפוז כאשר הוא מקולף וטרי, או שסוחטים אותו ושותים את מיצו. לתפוז קליפה מרירה אשר לרוב לא נעשה בה שימוש, אך במאכלים מסוימים היא משמשת כחומר טעם או כקישוט, ויש המייחסים לקליפה סגולות בריאותיות (היא עשירה בוויטמינים ומינרלים) והלבנת שיניים. היא יכולה לשמש גם להכנת ריבה, או חטיף מתוק (קליפות תפוזים מסוכרות). הקליפה מורכבת משני חלקים או מרקמים: שכבה לבנה דקיקה העוטפת את הפרי ונקראת לבנה (החלק הפנימי של הקליפה) ובלועזית: אלבדו ושכבת הקליפה החיצונית שהיא מחוספסת עד גבשושיתית, קשה וכתומה.  הקליקו על התמונה או על הקישור לפתיחת הקובץ https://drive.google.com/file/d/1DS7jIZS5Ly16gZvs1YE_aXvOmCcxG0AZ/view?usp=sharing |
 לפתיחת בקובץ הקליקו על התמונה או על הקישור https://drive.google.com/file/d/1ZwcFg7cQK7iWYGAHBY4DzV6PA6vzkH-p/view?usp=sharing
 לצפייה בסרטון הקליקו על התמונה או על הקישור https://www.youtube.com/watch?v=TTm7fElMwp8 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
