מערכת המשפט כולל שני ערכות שיפוטיות בתי המשפט לעיני משפחה,   ובתי דין רבניים אשר פוסקים מכח ההלכה היהודית ומוקנית להם סמכות בלעדית להחליט על גירושין בין בני זוג לרבות בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים ולהורות על מתן גט. 
במסגרת הליכי הגירושין, נידונים נושאים רבים שבהם גם בית המשפט וגם בתי הדין הרבני מוסמכים לפסוק, כגון חלוקת רכוש, תביעת מזונות אישה או מזונות ילדים, משמורת וזמני שהות ועוד. מלבד זאת בית הדין הרבני מוסך לטפל בתביעות גירושין הליכי שלום בית, תביעת כתובה או שלילת זכויות האשה לכתובה. 
כאמור בני זוג יכולים להתגרש רק בבית דין הרבני, בין שהם דתיים או חילונים נישאו כדת משה וישראל או בחתונה אזרחית בחו"ל מעונינים להתגרש בהסכמה או לחילופין רק צד אחד מעונין בגירושין. 
תפקידו הראשי של טוען רבני הוא לייצג את אחד מהצדדים בהליכים המתנהלים בבית הדין הרבני, וזאת תוך ידע מעמיק בהלכה היהודית ובדין האישי החל על הצדדית בד בבד עם הבנה משפטית רחבה. 
לדוגמא טוען רבני יכול לשכנע את בית הדין כי קיימת עילה הלכתית לגירושין במקרים בהם מוגשת תביעה לגירושין, כגון בגידה, מחלה שהוסתרה מהצד השני, חוסר יכולת להביא ילדים, חוסר קיום יחסים ועוד. 
כמו כן יכול הטוען לשכנע את בית הדין בתביעות כתובה ולהוכיח כי האשה זכאית לקבל את מלוא כתובתה , או לחילופין להציג עילות הלכתיות לכך לשלילת זכותה בכתובה. 
לסיכום: טוען רבני הבקיא בהלכה היהודית ובדין האישי. ובכך יש לו יתרון על פני עורך דין בכל הנוגע להליכים השונים בבית דין הרבני, כמו כן הטוען הרבני מוסמך להעניק חוות דעת בנושאים הלכתיים.