מייקל ג'קסון
ג'קסון, 1984
שם לידה	מייקל ג'וזף ג'קסון
תאריך לידה	29 באוגוסט 1958
מקום לידה	גארי, אינדיאנה, ארצות הברית
תאריך פטירה	25 ביוני 2009
מקום פטירה	לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שנות פעילות	1967 עד 2009
סוגה	רית'ם אנד בלוז, מוזיקת נשמה,מוזיקת פופ, דיסקו, רוק, פאנק (Funk)
עיסוק	זמר, כותב שירים, מפיק מוזיקלי,עיבוד מוזיקלי, רקדן, כוריאוגרף ושחקן
כלי נגינה	זמרה, כלי הקשה, רב נגן
חברת תקליטים	מוטאון, Epic, Sony, The Michael Jackson Company, Inc.
MichaelJackson.com

מייקל ג'וזף ג'קסון (באנגלית: Michael Joseph Jackson;‏ 29 באוגוסט 1958 - 25 ביוני 2009) היה זמר,מוזיקאי, רקדן, כוריאוגרף, מפיק מוזיקלי ופזמונאי אמריקאי. ג'קסון, שנודע בכינויו "מלך הפופ"^[1][2], נחשב לאחד הזמרים הפופולריים והמצליחים ביותר בכל הזמנים.

הקריירה המוזיקלית של ג'קסון החלה כאשר בשנת 1964 הצטרף לאחיו בתור החבר הצעיר ביותר בהרכב המוזיקלי "חמישיית הג'קסונים". בהמשך עזב את הלהקה והחל קריירת סולו. אלבומו Thriller משנת 1982 מכר מעל ל-110 מיליון עותקים ונשאר האלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים, בעוד שארבעה אלבומים נוספים של ג'קסון גם כן נחשבים לאלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים. הווידאוקליפים לשיריו Billie Jean, Beat It ו-Thriller נחשבו לפורצי דרך והשפיעו רבות על תעשיית המוזיקה בהמשך. באותה העת, ג'קסון הפך מספר טכניקות ריקוד מסובכות לפופולאריות במיוחד, בהם ריקוד "הליכת הירח". הסגנון המוזיקלי, הסגנון הווקאלי והכוריאוגרפיההייחודית של ג'קסון הצליחו לגשר על פערי הדורות, הגזעים והתרבויות. הקריירה המוזיקלית של ג'קסון היוותה השראה למיליוני אנשים ברחבי העולם ואמנים רבים בתחום המוזיקה והריקוד הושפעו ממנו.

הישגים נוספים כוללים בין היתר שבירת מספר שיאים עולמיים שנכנסו לספר השיאים של גינס, זכייה ב-15 פרסיגראמי, זכייה ב-26 פרסי American Music Awards, הפקת 17 סינגלים אשר הגיעו למקום ראשון במצעד הפזמונים האמריקאי (כולל ארבעה אשר הופקו בעודו חבר בהרכב חמישיית הג'קסונים), סך מכירות אלבומיו של ג'קסון מוערך בכ-780 מיליון עותקים ברחבי העולם, דבר שהפך אותו לאמן המצליח ביותר מבחינה מסחרית בהיסטוריה של המוזיקה.

לאורך השנים בשל ההתעניינות הרבה בג'קסון, הצהובונים ברחבי העולם עסקו באינטנסיביות בחייו הפרטיים של ג'קסון והתמקדו בעיקר בשינויים הקיצוניים במראהו הפיזי של ג'קסון, בהם שינוי מבנה אפו וצבע עורו, בהאשמות בביצוע מעשים מגונים בילדים ובמערכות היחסים השונות של ג'קסון.

ג'קסון מת ב-25 ביוני 2009 מדום לב בשל מנת יתר של סם ההרדמה פרופופול, במהלך ההכנות לסבב ההופעות העולמי שלו "This is it". פרקליטות מחוז לוס אנג'לס הגישו בעקבות כן כתב אישום נגד רופאו האישי של ג'קסון קונראד מוריי באשמת "הריגה ללא כוונת זדון". מותו של ג'קסון עורר גילויי צער ברחבי העולם. ההערכה היא שקרוב למיליארד אנשים ברחבי העולם צפו בטלוויזיה בשידור חי בטקס האשכבה של ג'קסון.

[עריכה]ביוגרפיה

[עריכה]הקריירה

[עריכה]ילדותו, תחילת דרכו בלהקת חמישיית הג'קסונים ותחילת קריירת הסולו

ערך מורחב – חמישיית הג'קסונים

בית ילדותו של ג'קסון בעיר גארי שבאינדיאנה

ג'קסון נולד ב-29 באוגוסט 1958 בעיר גארי שבאינדיאנה, ארצות הברית (פרבר תעשייתי הנמצא באזור המטרופולין של שיקגו). מייקל הוא בנם השביעי מבין תשעת ילדיהם של ג'וזף וקתרין ג'קסון. משפחת ג'קסון השתייכה באותה העת למעמד הבינוני-נמוך כאשר האם, קתרין, השתייכה לעדי יהוה (זרם בנצרות) וגידלה את ילדיה על פיה. האב, ג'ו, היה פועל בבית חרושת לפלדה, שהופיע לעתים עם להקת הרית'ם אנד בלוז "The Falcons". ג'ו גידל את ילדיו באופן קשוח ושתלטני ונהג להתעלל במייקל פיזית ונפשית באמצעות מכות וכינויי גנאי. אף על פי כן, מייקל ציין כי המשמעת הקפדנית של אביו הייתה גורם משמעותי להצלחתו.

בשנת 1962 החלו ג'קי, טיטו וג'רמיין להופיע באזור העיר גארי עם שניים משכניהם בהרכב "The Jackson Brothers". ב-1963 הצטרפו ללהקה שני האחים הקטנים, מרלון ומייקל, לאחר שכבר אז הפגינו יכולות שירה וריקוד. באמצע שנת 1967 מייקל החליף את ג'רמיין כזמר הראשי של הלהקה. באותה תקופה אימצו חברי הלהקה את השם "The Jackson Five" (מאנגלית: חמישיית הג'קסונים) כשם להקתם. בהמשך הופיעו באופן אינטנסיבי באינדיאנה ולאחר שזכו בתחרות כשרונות צעירים חשובה ב-1966 (בה ביצעו גרסת כיסוי ללהיט של הטמפטיישנס, "My Girl", בביצוע מייקל) החלו לקיים הופעות באופן מקצועי בשיקגו, אילינוי ובאזור מזרח ארצות הברית. חלק גדול מהופעותיהם היו במועדונים של קהילת השחורים. לעתים אף הופיעה החמישייה במקומות למבוגרים בלבד, דוגמת מועדוני חשפנות, כדי להרוויח כסף.

בהמשך הלהקה הצליחה להשיג חוזה הקלטות בחברת התקליטים המקומית "Steeltown" ובעקבות כך הם החלו לעבוד על אלבום הבכורה שלהם. הסינגל הראשון שהוציאו נקרא "Let Me Carry Your Schoolbooks" והוא הפך במהרה ללהיט מקומי. שנה אחר כך הוציאו את הסינגל "We Don't Have to Be Over 21) To Fall in Love)". בשנת 1968 הוחתמה הלהקה עם חברת התקליטים "מוטאון". הלהקה זכתה לפירצה הגדולה כאשר ארבעה סינגלים שלהם הגיעו למקום הראשון במצעד ה-Billboard Hot 100 האמריקני ("I Want You Back", "ABC", "The Love You Save," ו-"I'll Be There").

במסגרת הלהקה, בין השנים 1972 ל-1975 ג'קסון הוציא לשווקים ארבעה אלבומי סולו תחת חברת מוטאון, בהם "Got to Be There" ו-"Ben". הפופולאריות של הלהקה החלה לדעוך לקראת אמצע שנות השבעים.

חמישיית ג'קסון נשארו עם מוטאון עד שנת 1976, וכשרצו יותר חופש מוזיקלי עברו ל"אפיק" (Epic), אך כיוון ששם הלהקה היה שייך למוטאון הם החליפו את שמם ל"הג'קסונים" (The Jacksons) כפי שהיו ידועים בשנים המוקדמות יותר. הם המשיכו להופיע ברחבי העולם, הוציאו לשווקים שישה אלבומים נוספים בין השנים 1976 - 1984, במהלכם ג'קסון היה כותב השירים הראשי של הלהקה וכתב להיטים כמו "Shake Your Body (Down to the Ground)", "This Place Hotel," ו-"Can You Feel It"

בשנת 1978 ג'קסון כיכב בתפקיד הדחליל לצידה של דיאנה רוס בסרט הקולנוע המוזיקלי "The Wiz", גרסה אפרו-אמריקאית לספר הקוסם מארץ עוץ בו צוות השחקנים כולו היה אפרו אמריקנים. במהלך הפקת הסרט The Wiz נוצר לראשונה החיבור בין ג'קסון למפיק המוזיקלי קווינסי ג'ונס, אשר הלחין את פסקול הסרט. ג'קסון ביקש מג'ונס להפיק לו אלבום סולו. בעקבות כך ג'ונס הפיק לג'קסון את אלבום הסולו הראשון של ג'קסון "Off the Wall". כותבי השירים של האלבום כללו בין היתר את ג'קסון,סטיבי וונדר ופול מקרטני. האלבום אשר יצא לשווקים בשנת 1979 זכה להצלחה עצומה כאשר בסופו של דבר הוא מכר מעל ל-20 מיליון עותקים ברחבי העולם והפך את ג'ונס למפיק-על בתעשיית המוזיקה. למרות ההצלחה המסחרית העצומה של האלבום, ג'קסון הרגיש כי האלבום היה צריך לזכות להצלחה רבה יותר ובשל כך הוא היה נחוש בדעתו לגרום לכך שאלבומו הבא יתעלה על ההצלחה של "Off the Wall".

[עריכה]שנות השמונים

מייקל ג'קסון עם הנשיא רונלד רייגן ורעייתו ננסי רייגן, בביקור בבית הלבן ב-1984

מייקל ג'קסון, 1988

במהלך שנת 1982 פרש ג'קסון באופן סופי מלהקת חמישיית הג'קסונים.

שיתוף הפעולה הבא בין ג'ונס וג'קסון הניב את אלבום הסולו השני של ג'קסוןThriller אשר יצא לשווקים בשנת 1982. האלבום אשר מכר למעלה מ-110 מיליון עותקים היה לאלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים‏‏. האלבום זיכה את ג'קסון בשמונה פרסי גראמי (שיא עולמי) והניב להיטים כגון Thriller , The Girl Is Mine, Billie Jean ו-Beat It.

ב-25 במרץ 1983, ג'קסון הופיע בשידור חי בספיישל טלוויזיוני לרגל 25 שנה לחברת מוטאון בו גם הופיע יחד עם חמישיית הג'קסון וגם ביצע לבדו את השיר "בילי ג'ין". בהופעה זו ביצע ג'קסון לראשונה את ריקוד "הליכת הירח". בשידור צפו כ-47 מיליון צופים.

ב-14 במאי 1984, ג'קסון הוזמן לבית הלבן כדי לקבל פרס מידי הנשיא רונלד רייגן על תרומותיו הרבות לארגונים המטפלים באנשים בעלי התמכרות לאלכוהול וסמים. ג'קסון זכה בשמונה פרסי גראמי במהלך אותה השנה.

בשנת 1984 ג'קסון שיחק בסרט מדע בדיוני תלת ממדי בן 12 דקות בשם "קפטן איו" אותו ביים פרנסיס פורד קופולה והפיק ג'ורג' לוקאס. הסרט הוקרן בגני השעשועים של וולט דיסניברחבי העולם במהלך שנות השמונים והתשעים.

בשנת 1985 כתב ג'קסון את שיר הצדקה "We Are the World" יחד עם ליונל ריצ'י אשר הופק על ידי קווינסי ג'ונס. השיר בוצע על ידי להקת על בה השתתפו האמנים הפופולרים ביותר בארצות הברית בתקופה זו. הסינגל הפך בהמשך לאחד הסינגלים הנמכרים ביותר בכל הזמנים, כאשר קרוב ל-30 מיליון עותקים שלו נמכרו ברחבי העולם. הכנסות השיר שימשו לצורך מתן סיוע לקורבנות הבצורת באתיופיה באותה השנה.

שיתוף הפעולה הבא בין קווינסי ג'ונס וג'קסון הניב את אלבום הסולו השלישי של ג'קסון "Bad" אשר יצא לשווקים בשנת 1987 וזכה להצלחה מסחרית ניכרת. נכון לשנת 2008, האלבום מכר מעל ל-30 מיליון עותקים ברחבי העולם‏‏. לאחר מכן נפרדו דרכיהם של ג'ונס וג'קסון. סבב ההופעות העולמי של Bad החל ב-12 בספטמבר באותה שנה והסתיים ב-14 בינואר 1989. ג'קסון שבר שיא גינס לאחר ש-504,000 איש נכחו בשבעה מופעים באצטדיון ומבלי. הוא ביצע בסך הכל 123 מופעים בפני קהל של 4.4 מיליון אנשים וזכה בשיא גינס נוסף כאשר את סבב ההופעות גרף 125 מיליון דולרים. במהלך סבב ההופעות הוא הזמין ילדים מעוטי יכולת לצפות במופעים בחינם, נתן תרומות לבתי חולים, בתי יתומים וארגוני צדקה אחרים.

בשנת 1988, ג'קסון הוציא לשווקים את הספר האוטוביוגרפי הראשון שלו בשם "Moon Walk" אשר מכר מעל 200,000 עותקים. בספר ג'קסון סיפק מידע רב על ילדותו, על התקופה בה היה שותף בלהקת חמישיית הג'קסונים ובהתעללות בו מצד אביו. ג'קסון ציין בספר גפ כי עבר שני ניתוחי אף וניתוח פלסטי נוסף בו יצרו גומה בסנטרו. הוא ייחס את השינויים הרבים במבנה פניו לתהליכי התבגרות, להרזיה, לדיאטה צמחונית הקפדנית שעבר, לשינוי סגנון השיער שלו, ולתאורה על הבמות. הספר הגיע למקום הראשון במצעד מכירות הספרים של הניו יורק טיימס.

בשנת 1988 ג'קסון שיחק בסרט המדע בדיוני "Moonwalker". עלילת הסרט הורכבה מקולאז' של סיפורים קצרים, קטעים מהופעתיו של ג'קסון ווידאו קליפים של ג'קסון.

ההצלחה העצומה לה זכה ג'קסון במהלך שנות השמונים הביאה לכך שג'קסון זכה באותה העת לכינוי "מלך הפופ" (כינוי שניתן לו על ידי אליזבת טיילור).

[עריכה]שנות התשעים

אחד מהפסלים הזהים הרבים של מייקל ג'קסון אשר מוקמו בכל רחבי אירופה במהלך קידום המכירות של אלבומו "HIStory".

במרץ 1991, ג'קסון חידש את החוזה שלו עם סוני עבור 100 מיליון דולרים.

אלבום האולפן השמיני של ג'קסון "Dangerous" יצא לשווקים במהלך 1991. נכון לשנת 2008, האלבום מכר מעל לשבעה מיליון עותקים ברחבי ארצות הברית ומעל ל-32 מיליון עותקים ברחבי העולם. האלבום הניב להיטים כגון Remember the Time, Black or White ו-Heal the World.

בשנת 1992 ג'קסון הקים את "קרן רפאו את העולם" ( "Heal the World Foundation"), ארגון צדקה תרם מיליוני דולרים. מטרותיה העיקריות של הקרן הן עזרה לילדים נזקקים, תרומה לסביבה ומימון תרופות לילדים רעבים ולילדים בארצות לא מפותחות. בנוסף, הקרן נועדה לעזור לילדים מניצול והתעללות וגם לאנשים שהיו מכורים לסמים ולאלכוהול. הקרן עבדה בשיתוף עם קרנות ומוסדות אחרים על מנת להשיג את המטרות שלה בעוצמה מלאה. מחוץ לקרן, ג'קסון היה נוהג לבקר בבתי יתומים ובבתי חולים ברחבי העולם, לחלק מתנות ולממן ניתוחים של השתלות איברים וטיפולים רפואיים.

אחת ההופעות המפורסמות ביותר שלו הייתה במחצית של משחקי הסופרבול בינואר 1993. בניגוד למקובל בהופעות המחצית של הסופרבול במרבית השנים הקודמות, ג'קסון היה האמן היחיד שהופיע במחצית כולה.

ב-24 בפברואר 1993 ג'קסון קיבל את "פרס האגדה החיה" בטקס הגראמי ה-35 בלוס אנג'לס.

במהלך פברואר 1993 ג'קסון העניק ראיון באורך 90 דקות לאופרה ווינפרי, הראיון הטלוויזיוני השני שלו מאז 1979. במהלך הראיון ג'קסון סיפר על ההתעללות של אביו בו במהלך ילדותו וכמו כן ציין כי הוא חש כי הוא החמיץ חלק גדול משנות הילדות שלו וציין כי הוא אחד האנשים הבודדים בעולם. כמו כן, באותו הראיון ג'קסון הכחיש את השמועות בצהובונים לפיהם הוא רכש את עצמותיו של איש הפיל, השמועות על כך שהוא ישן בתא חמצן, או על כך שהוא הלבין את עורו. במהלך הראיון ג'קסון ציין לראשונה כי הוא חולה במחלת הויטיליגו. הראיון נצפה על ידי 90 מיליון צופים בארצות הברית בלבד, והפך בכך לשידור הרביעי (שאיננו שידור ספורט) הנצפה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. הראיון הגביר גם באופן ניכר את המודעות למחלת הויטיליגו, אשר לא הייתה מוכרת במיוחד עד לאותה העת.

בשנת 1995 הוציא ג'קסון לשווקים את האלבום הכפול "HIStory", האלבום האישי ביותר של ג'קסון שנכתב כמעט כולו אחרי ההאשמות שהוגשו נגדו שנתיים לפני כן. הדיסק הראשון, הכיל 15 מהלהיטים הגדולים ביותר של ג'קסון בעוד שהדיסק השני, הכיל 15 שירים חדשים. זהו האלבום הכפול הנמכר ביותר בכל הזמנים, כאשר 20 מיליון עותקים שלו נמכרו ברחבי העולם.

בשנת 1997 הוציא ג'קסון לשווקים את האלבום Blood on the Dance Floor: HIStory in the Mix אשר הכיל רמיקסים לסינגלים הנמכרים ביותר מהאלבום HIStory בנוסף לחמישה שירים חדשים. המכירות של האלבום בכל העולם נאמדו על 6 מיליון עותקים נכון לשנת 2007, מה שהפך אותו לאלבום הרימיקסים הנמכר ביותר בכל הזמנים.

ביוני 1999 ג'קסון היה מעורב במספר אירועי צדקה. הוא הופיע לצד לוצ'אנו פבארוטי במופע צדקה במודנה שבאיטליה. המופע אשר נועד לגייס כספים ארגון המלכ"רWar Child, גייס מיליון דולרים עבור פליטי קוסובו וילדי גואטמלה. מאוחר יותר באותו החודש, ג'קסון ארגן מספר מופעי צדקה בגרמניה ובקוריאה. אמנים נוספים אשר השתתפו במופעים הללו כוללו בין היתר את סלאש, הסקורפיונז,מריה קארי ואנדראה בוצ'לי. הכספים אשר גויסו במהלך האירוע הועברו לקרן נלסון מנדלה לילדים, לצלב האדום ולארגון אונסק"ו.

[עריכה]העשור הראשון של המאה ה-21

מייקל ג'קסון בלאס וגאס, 2003

באוקטובר 2001, ג'קסון הוציא לשווקים האלבום Invincible שהגיע למקומות הראשונים בארצות הברית ובריטניה ונמכר בכ-8 מיליון עותקים.

בעקבות פיגועי 11 בספטמבר ג'קסון עזר לארגן את מופע הצדקה "United We Stand: What More Can I Give" בוושינגטון הבירה אשר שודר ב-21 באוקטובר 2001 וכלל הופעות של עשרות אמנים גדולים, לרבות ג'קסון, אשר ביצעה את השיר "What More Can I Give" בסיום המופע.

ב-15 בנובמבר 2006 ג'קסון קיבל את פרס ה-Diamond Award על מכירת למעלה מ-100 מיליון אלבומים, בטקס ה-World Music Awards 2006.

ב-11 בפברואר 2008, יום השנה ה-25 ליציאת אלבומו של ג'קסון Thriller, ג'קסון הוציא לשווקים גרסה מחודשת לאלבום בשם Thriller 25 אשר כלל שתי רצועה שלא פורסמה בעבר בשם "For All Time" בנוסף למספר רימיקסים אותם הפיק יחד עם אמנים פופולארים שונים כגון אייקון, פרגי, Will.I.Am וקניה ווסט. שני רמיקסים אשר יצאו לשווקים בתור סינגלים זכה להצלחה מתונה: "The Girl Is Mine 2008" ו "Want to Be Startin' Somethin' 2008". האלבום Thriller 25 הגיע באותה העת למקום הראשון במצעד המכירות בשמונה מדינות באירופה. במשך 12 שבועות האלבום מכר יותר משלושה מיליון עותקים ברחבי העולם. כדי לחגוג את יום הולדתו ה-50 של ג'קסון חברת Sony BMG הוציאה לשווקים סדרת אוספים בשם "King of Pop" של להיטיו הגדולים.

ב-29 אוגוסט 2008, במסגרת חגיגות יום הולדתו ה-50 של ג'קסון, סוני הוציאה לשווקים סדרת אוספים בשם "King of Pop" המכילה את להיטיו הגדולים של הזמר.

בשנת 2009 נודע כי אלבומו Thriller עתיד להיות מומחז בברודוויי.‏^[3]

במרץ 2009 הודיע ג'קסון לראשונה במסיבת עיתונאים בלונדון כי במהלך יולי 2009 הוא מתכנן לערוך בלונדון 10 הופעות ענק בשם "This Is It" לאחר עשור ללא הופעות‏‏ ‏^[4]. סבב ההופעות אשר אמור היה להיות סבב ההופעות הגדול ביותר של ג'קסון מאז סבב ההופעות העולמי של אלבומו HIStory בשנת 1997, נחשב באותה העת על ידי רבים לאחד מהאירועים המוזיקליים החשובים ביותר של השנה כאשר למעלה ממיליון צופים בסך הכל היו אמורים לצפות במופעים. ג'קסון ציין במקביל כי הוא מעוניין לפרוש לצמיתות לאחר סבב ההופעות. תוך שעות ספורות נמכרו כל הכרטיסים (זוהי שבירת שיא למכירת הכרטיסים המהירה ביותר), בעקבות כך ג'קסון התחייב לערוך 50 מופעים שונים. בשבועות שקדמו לסבב ההופעות ג'קסון התכונן לסבב ההופעות בלוס אנג'לס יחד עם הכוריאוגרף/במאי קני אורטגה. סבב ההופעות אמור היה להיערך בין ה-13 ביולי 2009 עד ה-6 במרץ 2010.

פחות משלושה שבועות לפני ההופעה הראשונה אשר הייתה אמורה להתחיל בלונדון, ג'קסון נפטר מדום לב.

[עריכה]עבודות של ג'קסון שמתוכננות לצאת לשווקים לאחר מותו

בעקבות העלייה המסיבית במכירות של אלבומיו של ג'קסון לאחר מותו, הודיעה חברת סוני ב -16 במרץ 2010 כי הם חידשו את החוזה עם היורשים של זכויות היוצרים של שיריו של ג'קסון אשר היה אמור לפקוע בשנת 2015. במסגרת החוזה המחודש מתוכננים לצאת לשווקים בשנים הבאות עשרה אלבומים חדשים של ג'קסון עם חומר שלא פורסם בעבר. האלבום החדש הראשון מיועד לצאת לשווקים בנובמבר 2010, והאלבום האחרון מיועד לצאת לשווקים לפני דצמבר 2017.

[עריכה]חייו האישיים

[עריכה]מערכות יחסים

במהלך סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים ניהל מערכת יחסים קצרה ומתוקשרת עם השחקנית זוכת פרס האוסקר טייטום או'ניל. במהלך שנות השמונים ניהל מערכת יחסים קצרה ומתוקשרת עם השחקנית ברוק שילדס. שילדס ציינה בשנת 2009 כי על אף שג'קסון מעולם לא הציע לה להתחתן עמו באופן רשמי, ג'קסון נהג לשוחח עימה פעמים רבות על האפשרות שהם יתחתנו ויגדלו יחד ילדים מאומצים. כמו כן ציינה כי באותה העת היא הסתייגה מהצעותיו של ג'קסון.

[עריכה]הנישואים לליסה מארי פרסלי

ב-26 במאי 1994 נישא ג'קסון בחשאיות בטקס פרטי ברפובליקה הדומיניקנית לזמרת וכותבת השירים ליסה מארי פרסלי, בתו של אלביס פרסלי. הזוג הכחיש את קיום טקס הנישואים כמעט חודשיים שלמים לאחר שנישא. רק ב-1 באוגוסט 1994 נודע לאשונה בכלי התקשורת על נישואיהם של ג'קסון ופרסלי.

פרסלי וג'קסון נפגשו לראשונה בשנת 1975, במהלך מספר הופעות של משפחת ג'קסון בקזינו MGM Grand Hotel and Casino בלאס וגאס כאשר פרסלי הייתה בת השבע באותה העת. השניים נפגשו בשנית באמצעות חבר משותף בתחילת שנת 1993. לאחר המפגש הם נשארו בקשר טלפוני מידי יום. כאשר ההאשמות בדבר ההתעללות המינית בג'ורדן צ'נדלר החלו להתפרסם בכלי התקשורת, פרסלי סיפקה לג'קסון תמיכה רגשית. אף על פי כן היא ציינה כי באותה העת היא הייתה מודאגת מאוד ממצבו הבריאותי המדרדר של ג'קסון וההתמכרות שלו לסמים. כמו כן פרסלי ציינה כי "אני מאמינה שהוא לא עשה שום דבר רע ושהוא נאשם בטעות ובשל כך התאהבתי בו. רציתי להציל אותו. הרגשתי שאני מסוגלת לעשות זאת." באחת משיחות הטלפון שהתקיימו בין השניים, פרסלי ציינה כי ג'קסון היה מסומם, מבולבל והזייתי. זמן קצר לאחר מכן, היא שכנעה אותו ליישב את ההאשמות בבית המשפט ולעבור שיקום. ג'קסון הציע נישואין לפרסלי, ארבעה חודשים בלבד לאחר שהקשר ביניהם חודש, במהלך שיחת טלפון אשר התקיימה בסתיו 1993.

באותה העת, גורמים שונים בכלי התקשורת העריכו כי נישואיהם של ג'קסון ופרסלי היו תעלול יחצני אשר נועד לשפר את תדמיתו של ג'קסון בלבד ולהסיט את תשומת הלב מההליכים המשפטיים שהתנהלו באותה העת נגד ג'קסון.

ג'קסון ופרסלי התגרשו לבסוף ב-20 אוגוסט 1996.

פרסלי מופיעה בוידאו קליפ של ג'קסון לשיר "You Are Not Alone", שיר אהבה מאלבומו "HIStory".

[עריכה]הנישואים לדבי רואו

במהלך סבב ההופעות העולמי של אלבומו HIStory, ג'קסון נישא לאחות הדרמטולוגית דבורה ג'ין רואו ב-14 בנובמבר 1996 בטקס מאולתר בחדר המלון בו שהה בסידנישבאוסטרליה. במהלך שלוש שנות נישואיהם רואו ילדה את שני ילדיו הבכורים של ג'קסון.

ג'קסון פגש לראשונה את רואו באמצע שנות השמונים לאחר שאובחן במחלת הוויטיליגו. במשך שנים רבות טיפלה רואו בג'קסון והעניקה לו תמיכה רגשית. במקור, לא היו לשניים שום תוכניות להתחתן, אבל לאחר שרואו נכנסה להריון, אמו של ג'קסון שכנעה אותם לעשות כן. ב-8 באוקטובר 1999 התגרשו בני הזוג ורואו העבירה את המשמורת על הילדים לאחריותו של ג'קסון וויתרה על זכויותיה כהורה.

[עריכה]אבהות

מייקל ג'קסון ובנו ביורודיסני, 2006

ג'קסון היה אב לשלושה ילדים:

• מייקל ג'וזף ג'וניור (נודע בעיקר בכינוי "פרינס"), אשר נולד ב-13 בפברואר 1997 מנשואיו של ג'קסון לדבי רואו.
• פאריס מייקל קתרין, אשר נולדה ב-3 באפריל 1998 מנשואיו של ג'קסון לדבי רואו.
• פרינס מייקל השני (נודע בעיקר בכינוי "בלאנקט"), אשר נולד ב-24 בפברואר 2002 באמצעות הפריה מלאכותית ואם פונדקאית שזהותה נותרה חסויה עד היום.

בנובמבר 2002 כאשר ג'קסון התארח במלון בברלין, ג'קסון הוציא את בנו בלאנקט, אשר היה באותה העת בן 11 חודשים בלבד, אל מרפסת חדרו וניפנף אותו מעבר למעקה הבטיחות אל המעריצים שחיכו לו למטה. התמונות של האירוע אשר זכו לכיסוי תקשורתי נרחב גרמו לתדהמה רבה ולפיקפוק בקרב רבים לגבי הכשירות של ג'קסון כהורה. ג'קסון ציין בעקבות האירוע כי זו הייתה טעות איומה מצדו והתנצל על מעשיו.

לאורך כל השנים תמיד כאשר ילדיו של ג'קסון הופיעו בפומבי פניהם הוסתרו באמצעות מסכות בטענה כי צעד זה נועד להבטיח את שלומם תוך שמירה על זהותם. דבי רואו ציינה בעבר כי ג'קסון הגהה את הרעיון בעקבות איומי המוות האנונימים הרבים אותם נהג לקבל ובשל החשש מניסיון חטיפה אפשרי של אחד מילדיו.

ב-30 ביוני 2009, החלו להתפרסם בתקשורת שמועות על כך שג'קסון איננו כלל אביהם הביולוגי של ילדיו.‏^[5]

ב-3 באוגוסט 2009, מעל לחודש לאחר מותו של ג'קסון, בית המשפט פסק כי בהתאם לצוואתו של ג'קסון, המשמורת הקבועה על ילדיו של ג'קסון תועבר לאמו, קתרין ג'קסון. כמו כן פסק בית המשפט כי לאחר שקתרין תלך לעולמה המשמורת תעבור לזמרת דיאנה רוס, ידידתו של ג'קסון.

[עריכה]מצבו הבריאותי ומראהו החיצוני

[עריכה]מחלת הוויטיליגו (בהרת)

ג'קסון שנתיים לאחר שאובחן כחולה במחלת הויטיליגו, בתצלום ג'קסון נמצא בשלבים המוקדמים של המחלה

במהלך שנות התשעים עורו של ג'קסון הפך לבן לגמרי.

צבע עורו של ג'קסון היה חום בהיר במשך כל נעוריו, אך החל מאמצע שנות השמונים צבע עורו החל להפוך בהיר יותר באופן הדרגתי עקב מחלת הויטיליגו (בהרת) בה לקה כשהיה בשנות ה-20 לחייו. שינוי זה זכה לכיסוי תקשורתי נרחב, כולל שמועות שהוא מלבין את עורו. ג'קסון ציין בעבר כי מחלת הוויטיליגו שכיחה בקרב משפחתו של אביו. לאורך השנים המשיכה המחלה להתפשט בכל חלקי גופו וג'קסון נאלץ לטשטש את הבדלי הצבעים של עורו באמצעות איפור, דבר אשר גרם לו להיראות חיוור למדי. מכיוון שהאזורים הבהירים על גופו רגישים מאוד לשמשג'קסון נאלץ לקחת עמו באופן קבוע מטרייה לכל מקום על מנת שלא להיחשף לקרני השמש. בשנת 1986 עבר ג'קסון סדרת טיפולים קוסמטיים בפניו, בצווארו ובידייו שמטרתם הייתה להסוות את התפרצות המחלה.

תדמיתו של ג'קסון נפגעה רבות בשל שינוי גוון העור שלו, בעיקר משום שרבים האשימו אותו בכך שהוא מתכחש לשורשיו ולגזעו, זאת על אף שג'קסון ציין לכל אורך השנים כי הוא גאה בהיותו אפרו-אמריקאי ושאין באפשרותו לעשות דבר נגד המחלה הקשה.

[עריכה]מחלת הלופוס (זאבת)

ג'קסון היה חולה בלופוס עורי (זאבת), דבר שגרם לפגיעה בצורת אפו של ג'קסון. כאשר ג'קסון עבר ניתוח שכשל הוא נכנס לסדרת ניתוחים שהצליחה לשקם את אפו. במהלך השנים ג'קסון חטף הרבה עלבונות וביקורות על אפו, אך מעולם לא הגיב בנושא זה, למרות שצורת אפו היא לא בחירתו.

[עריכה]ניתוחים פלסטיים

בשנת 1979 ג'קסון שבר את אפו במהלך ביצוע של ריקוד מורכב. ניתוח האף שעבר בעקבות כך לא היה מושלם וג'קסון התלונן על קשיי נשימה אשר לטענתו עלולים להשפיע על הקריירה שלו. הוא הופנה בהמשך לד"ר סטיבן הופלין אשר ביצע את ניתוח האף השני של ג'קסון.

מנתחים פלסטים שונים ציינו בעבר כי להשערתם ג'קסון עבר מספר ניתוחי אף, ניתוח במצח, בשפתיים, וניתוח בעצם הלחי. ג'קסון מצדו טען כי הוא עבר במשך חייו רק שני ניתוחי אף ושום ניתוח אחר על פניו, אם כי בשלב מסוים הוא ציין כי עבר ניתוח להוספת גומה בסנטר.

[עריכה]משקל גוף

ג'קסון איבד משקל רב במהלך שנות השמונים המוקדמות בשל שינויים בתזונה. לאורך השנים הועלו השערות בתקשורת כי ג'קסון סבל מאנורקסיה נרבוזה. ג'קסון סבל גם מירידה קיצונית במשקלו באופן חוזר ונשנה בשלבים מאוחרים יותר בחייו. רופאים שונים הניחו גם כי הוא סבל מתפיסת גוף שלילית, מצב פסיכולוגי הגורם לכך שהאנשים הלוקים בהפרעה זו נוטים לדמיין פגמים גופניים הקיימים אצלם, אולם איש מלבדם לא מסוגל לראות את הפגמים הללו.

[עריכה]כוויות בקרקפת

ב-27 בינואר 1984 ג'קסון ואחיו השתתפו בפרסומת לפפסי בלוס אנג'לס. בשל טעות בפירוטכניקה שערו של ג'קסון עלה בלהבות במהלך צילומי הפרסומת וג'קסון ספג כתוצאה מכך כוויות מדרגה שנייה על הקרקפת. בעקבות כך, ג'קסון נזקק לטיפול רפואי ממושך ולטיפול קוסמטי על מנת להסתיר את הצלקות שנותרו לו הקרקפת. ג'קסון מעולם לא החלים לחלוטין מפציעה זו.

[עריכה]מצבו הכלכלי

אחוזת נוורלנד

במהלך שנות השמונים ג'קסון התעשר מאוד והחל לרכוש נכסים במיליוני דולרים בהם גם הזכויות על מרבית שירי להקת הביטלס עליהם שילם 47.5 מיליון דולרים.

במרץ 1988, ג'קסון רכש קרקעות בעלות של 17 מיליון דולר במחוז סנטה ברברה שבקליפורניה לצורך בניית אחוזת עניקת לה קרא "Neverland". בהמשך הוא בנה במתחם האחוזה לונה פארק פרטי, גן חיות פרטי ואולם קולנוע פרטי. ערך האחוזה נאמד בשנת 2003 על סך 100 מיליון דולרים.

ההכנסות השנתיות של ג'קסון בשנות השמונים ובשנות התשעים מוערכת בכ-50 מיליון דולר. בשנת 2003, סך הכנסותיו לאורך הקריירה הוערכו בכ-2 מיליארד דולר.

למרות ההכנסות הגבוהות מהן נהנה במשך הקריירה, ג'קסון שקע בחובות כבדים בשל אורח החיים הראוותני שניהל ונאלץ במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 ללוות כספים רבים במטרה להציל את אחוזתו מעיקול.

בשנת 2007 ג'קסון וסוני רכשו את חברת ההפצה של ויאקום Famous Music LLC. עסקה זו העניקה לג'קסון את הזכויות על השירים של אמנים רבים בהם אמינם, שאקירה ובק.

הונו של ג'קסון נאמד בשנת 2007 בכ-236.6 מיליון דולרים.

[עריכה]השמועות בצהובונים

לאורך השנים נפוצו סיפורים סנסציונים שונים בתקשורת אודות אישיותו של ג'קסון. הבולטים שבהם היו:

• בשנת 1986, הצהובונים פירסמו ידיעה לפיה ג'קסון ישן בתא לחץ המאפשר מתן חמצן במינונים גבוהים לצורך האטת תהליך ההזדקנות שלו. אל הידיעה צורפה גם תמונה של ג'קסון בה הוא שוכב בתא לחץ מסוג זה. למרות שהטענה לא הייתה נכונה, ג'קסון היה זה שהפיץ את הסיפור המפוברק בעצמו.

• כאשר ג'קסון רכש שימפנזה בשם באבלס, נטען בצהובונים כי זוהי דוגמה לנתק של ג'קסון מן המציאות.

• במהלך שנות השמונים נטען גם כי ג'קסון מעוניין לרכוש את עצמותיו של ג'וזף מריק ("איש הפיל").

[עריכה]השתייכות דתית

בילדותו משפחתו של ג'קסון השתייכה לזרם עדי יהוה (זרם נוצרי). בשנת 1987 החליט ג'קסון להתנער מהשתייכותו לזרם עדי יהוה בתגובה לכך שהקהילה החרימה את הווידאו קליפ של Thriller.

[עריכה]האשמות במעשים מגונים בילדים

[עריכה]ג'ורדן צ'נדלר

בקיץ 1993 הואשם ג'קסון בביצוע מעשים מגונים בנער בן 13 בשם ג'ורדן צ'נדלר, בנו של רופא שיניים בשם אוון צ'נדלר. צ'נדלר אשר העיד בפני פסיכיאטר ובפני המשטרה, תחת השפעת סם הרגעה אותו נתן לו אביו, טען כי ג'קסון התעלל בו מינית, כולל אקטים של נשיקות, אוננות ומין אוראלי בעת שהוא התארח באחוזת נוורלנד. כמו כן צ'נדלר סיפק תיאור מפורט של איבר המין של ג'קסון. באותה התקופה אביו של ג'ורדן, אוון צ'נדלר הוקלט בחשאי כאשר הוא מאיים לפגוע בקריירה המוזיקלית של ג'קסון במידה ולה ייענו לתביעותיו. כמו כן, אוון צ'נדלר ניסה לנהל משא ומתן עם ג'קסון על הסדר כספי תמורת שתיקתו. מקורביו של ג'קסון טענו באותה העת כי ג'ורדן צ'נדלר היה קורבן לאב קנאי אשר מטרתו הבלעדית הייתה לסחוט כספים מג'קסון.

בעקבות ההאשמות החלה חקירה רשמית, על אף שאימו של ג'ורדן התעקשה כי ג'קסון איננו אשם. במהלך החקירה נערך חיפוש מקיף באחוזתו של ג'קסון. במקביל ילדים רבים ובני משפחתו של ג'קסון אשר נחקרו הכחישו בתוקף כי ג'קסון היה פדופיל. במסגרת החקירה המשטרתית ג'קסון נאלץ להסכים לחיפוש גופני פולשני במהלכו נבדק אם איבר מינו של ג'קסון תואם לתיאורים אותם סיפק ג'ורדן. מקורביו של ג'קסון ציינו בעבר כי ג'קסון מעולם לא התאושש מההשפלה אותה עבר בבדיקה הגופנית.

ההאשמות שלא הוכחו מעולם יושבו לבסוף מחוץ לכותלי בית-המשפט בהסדר כספי על סך 22 מיליון דולר ששילם ג'קסון למתלוננים. פרשה זו פגעה באופן ניכר בקריירה המוזיקלית של ג'קסון, בתדמיתו ובהצלחתו.

[עריכה]גאווין ארוויזו

בשנת 2003 הואשם ג'קסון בשנית בביצוע מעשים מגונים, הפעם בנער בן 13 בשם גאווין ארוויזו. ההאשמות הועלו בעקבות ההקרנה של הסרט התיעודי "Living With Michael Jackson" במהלכו נראו ג'קסון וארוויזו מחזיקים ידיים בעת שארוויזו התארח באחוזת נוורלנד בשל מחלה סופנית ובעזרתו של ג'קסון החלים מהמחלה. כמו כן, במהלך הסרט צויין כי ילדים המתארחים באחוזת נוורלנד נוהגים לבקש לישון עם ג'קסון.

רצף של מאורעות אשר התרחשו לאחר הקרנת הסרט, הביא את אמו של הנער לפנות לייעוץ משפטי, שבגינו נשלחה המשפחה כולה לחוות דעת אצל פסיכולוג. אחיו של גאווין טען שהיה עד ראייה ליחסי מין בין גאווין לג'קסון וכאן החלה הסחיטה מצד המשפחה. בשל גילו הצעיר של גאווין, היה מחויב הפסיכולוג לדווח לרשויות על המעשה. ביוני 2003 נפתחה חקירה רשמית במשרד השריף שבסנטה ברברה, ובחודש יולי נחקרה המשפחה בפעם הראשונה. ב-18 בנובמבר פשט צוות של יותר מ-70 חוקרים ממשרד התובע המחוזי וממשרד השריף על אחוזת נוורלנד, עם צו חיפוש.

במהלך השנתיים שעברו בין האישומים למשפט עצמו, ג'קסון התמכר לדמרול וירד במשקל באופן ניכר. המשפט החל ב-31 בינואר 2005 בסנטה מריה שבקליפורניה ונמשך במשך חמישה חודשים עד אשר ב-13 ביוני 2005 חבר המושבעים זיכה את מייקל ג'קסון מכל האישומים. בין האישומים: מעשה מגונה בקטין, נסיון לשכר קטין וחטיפה.

לאחר המשפט, בצעד מתוקשר היטב עבר ג'קסון להתגורר באופן זמני באי בחריין שבמפרץ הפרסי, כאורחו של השיח' עבדאללה.

[עריכה]מותו, טקס האשכבה לזכרו והלוויתו

כוכבו של ג'קסון בשדרת הכוכבים שבהוליווד לאחר מותו

ב-25 ביוני 2009, פחות משלושה שבועות לפני תחילת סבב ההופעות הצפוי של ג'קסון, ג'קסון לקה בדום לבבאחוזה אותה השכיר במחוז הולמבי הילס שבלוס אנג'לס. לאחר שניסיונות ההחייאה אותם ביצע רופאו האישי כשלו הוזמן צוות חובשים ממחלקת מכבי האש של לוס אנג'לס. צוות החובשים החל באופן מיידי לבצע ניסיונותהחייאה לג'קסון. מאמצי ההחייאה נמשכו כל הדרך עד אשר האמבולנס הגיע למרכז הרפואי על שם רונלד רייגן ובמשך שעה לאחר מכן. בשעה 14:26 נקבע מותו של ג'קסון. דקות ספרות לאחר מכן, אחיו של מייקל, ג'רמיין ג'קסון בישר לעולם על מות אחיו באמצעות אמצעי התקשורת.

בשל ספקות לגבי סיבת המוות של ג'קסון, לבקשת המשפחה בוצעה בג'קסון נתיחה משפטית נוספת מספר ימים לאחר מותו.

ב-7 ביולי 2009 ערכה המשפחה טקס אשכבה פרטי לג'קסון, בבית הקברות "פורסט לואן" שבלוס אנג'לס, ולאחר מכן נערך טקס אשכבה ציבורי בהיכל הספורט סטייפלס סנטר בלוס אנג'לס בהשתתפות אלפי מוזמנים. הטקס שודר בתחנות הטלוויזיה הגדולות ברחבי העולם, ועל פי ההערכות צפו בו יותר ממיליארד איש בשידור חי. כמות הצופים של טקס האשכבה בארצות הברית נאמדה על פי נילסן על 31.1 מיליון איש. סטיבי וונדר,ליונל ריצ'י, מאריה קארי, ג'ון מאייר, ג'ניפר האדסון, אשר, ג'רמיין ג'קסון, ושאהין ג'אפרגולי הופיעו במהלך טקס האשכבה. ברי גורדי וסמוקי רובינסון קראו הספדים, בעוד שקווין לטיפה קראה שיר בשם "We had him" ("לנו היה אותו") שנכתב לרגל האירוע על ידי מאיה אנג'לו. בתו של ג'קסון בת ה-11, פאריס מייקל קתרין, בכתה כאשר סיפרה לקהל, "מאז שנולדתי, אבא היה האב הכי טוב שאתם יכולים לדמיין... רק רציתי להגיד שאני אוהבת אותו... כל כך הרבה". ארונו של מייקל ג'קסון לא נטמן בבית הקברות לאחר הטקס, ובני משפחתו לא הודיעו לתקשורת היכן ייקבר.

הדיווחים הרשמיים ציינו כי מותו של ג'קסון נגרם משימוש במשככי כאבים אשר ניתנו לו על ידי רופאו האישי, קונארד מוריי, אשר הפך לחשוד העיקרי בפרשה. ב-24 באוגוסט, צויין מפי גורמי ידיעות שונים כי מותו של ג'קסון הוגדר על ידי גורמי המשטרה כמקרה רצח ובשל כך מטופל בהתאם. גורמי אכיפת החוק חוקרים עדיין כיום את רופאו האישי של ג'קסון, קונראד מוריי.

הלווייתו של ג'קסון התקיימה ב-3 בספטמבר 2009 בטקס פרטי בבית העלמין "פורסט לואן" שבקליפורניה.

נכון שהוא מכוער