נכנסו..
הינהבית הממתקים שלהם:
והינה עמי ותמי:
טוב אז ככה הולך הסיפור:
עמי ותמי גרו בבית קטן על - יד היער השחור.
לילה אחד
שמעו הילדים את אמא ואבא מתלחשים.
אמרה האם:"רק כיכר לחם אחת נשארה לנו בבית
. בבוקר נשאיר את הילדים ביער, אולי ימצאו להם תותים 
לאכול".
ענה האב:"הרי זה נורא!." אמרה האם:"מוטב שלא נראה אותם סובלים מרעב".
שמעו הילדים ובכו.
עמי חיבק את אחותו
, יצא החוצה אסף אבנים
וחזר למטתו
.
בבוקר נתנה להם אמא פרוסת לחם
ולקחה אותם לעבי היער.
בעודם הולכים, פיזר עמי אבנים וסימן את השביל. בקרחת היער הבעירה אמא מדורה 
ואמרה:"שבו והתחממו ליד האש. אביכם ואני נלך לחפש פחמים".
הילדים נשארו לבדם. בערב תמי נבהלה
,
אך עמי הוביל אותה הביתה לאורך שביל האבנים. שמחו ההורים לרגע, אך כאשר הילדים שכבו לישון רעבים, שוב שמעו את ההורים מתלחשים.
אמרה האם:"רק חצי כיכר לחם נשארה. בבוקר נשאיר את הילדים ביער".
ענה האב:"הרי זה נורא".
אמרה האם:" מוטב שלא נראה אותם סובלים מרעב".
שמעו הילדים ובכו
. עמי חיבק
את אחותו ורצה לצאת החוצה לאסוף אבנים, אך הדלת היתה נעולה
, והוא חזר למטתו בוכה ועצוב
.
בבוקר נתנה להם אמא פרוסת לחם
אחרונה ולקחה אותם לעבי היער.
בעודם הולכים פורר ופיזר עמי את הלחם לפירורים לסמן את השביל. שוב הבעירה אמא מדורה 
ואמרה:"שבו והתחממו ליד האש. אביכם ואני נלך לאסוף פחמים".
הילדים נשארו לבדם. בערב תמי נבהלה,
ועמי רצה להוביל אותה הביתה לאורך שביל הפירורים - אבל הוא לא מצא אפילו פירור אחד, כי הציפורים 
נקרו ואכלו את כל הפירורים.
עמי ותמי הלכו יד ביד בין העצים המפחידים
.
לפתע ראו שביל נחמד ובית קטן שקירותיו שוקולד,
מן החלונות מציצות סוכריות
, וגגו - עוגיות
. תמי התקרבה וקטפה סוכריה עמי לקח שוקולד מן הקיר
.
השניים קטפו המון ממתקים, עד שפתאום נפתח חלון, ואשה זקנה עם עיניים אדומות ואף ארוך
אמרה:"ילדים ברוכים הבאים! 
הכנסו פנימה, ואתן לכם מרק
ולחם
גלידה 
וקצפת
".
עמי ותמי נכנסו לבית הממתקים, ולפניהם שולחן עגול שרגליו רגלי חתול, ועליו מרק חם ולחם
וגלידה
וקצפת
. הם טעמו מעט ואכלו
עוד ולא השאירו פירור.
ובינתיים הזקנה הכינה להם מיטות ושמיכות עשויות קורי עכביש
, והם שכבו לישון שבעים ומרוצים
.
בבוקר אמרה הזקנה , ובידה מטאטא
מזנב ציפורים:" לכי ילדה אל המעיין והביאי מים בדלי.
גרפי את השביל, כבסי את הבגדים, והכיני מרק טעים. ואתה עמי רזה שכמותך, הכנס לכלוב ואל תעשה דבר". הילדים נבהלו מן הזקנה שהפכה למכשפה ורצו לברוח, 
אך היא עצרה אותם בכוח וצחקה:"אוהוהו אהה בבא יגא כל יכולה!
"
לאחר שבוע אמרה המכשפה לתמי:"לכי אל המעיין והביאי מים בדלי, אספי עצים למדורה, ומהרי, מהרי! הדליקי אש בתנור , ואת המים שימי בסיר הענק. מהרי,הכיני מרק אוהוהו אהה בבא יגא כל יכולה" ענתה תמי:" אינני יודעת אם הוא מוכן".המכשפה פתחה את דלת התנור והכניסה את ראשה פנימה. מיד דחפה אותה תמי וסגרה את התנור.
המכשפה קראה:" פתחי מהרי, ילדה קטנה - אחרת אהפוך אותך לצפרדע שמנה
!"
אבל תמי לא נבהלה. היא שחררה את עמי מהכלוב , ושניהם מלאו את הכיסים ממתקים, ברחו מן הבית וחזרו הביתה. ובבית ההורים שמחו למראה הילדים והממתקים, והבטיחו שלעולם לא ישלחו אותם הרחק מביתם.:
הסוף!
