מזל סרטן:

עדי- טומבוי אמיתית, חברמנית ויפה. מתלבשת לרוב במכנסי בנים או מכנסי ספורט. מתחבבת ע"י כל הבנים שבשכבה שלה וגם הבנים בשכבות הגבוהות והנמוכות, אך לעומת זאת, לא ע"י הבנות. שחקנית בין הטובות בכדורגל, ואוהבת לשחק טניס, כדורסל, לגלוש בסקייטבורד, לגלוש בים ובמיוחד לרקוד ברייקדאנס.

לירון- חתיך השכבה, מעולה בספורט, כל הבנות מאוהבות בו עד הגג, מעט שחצן ובעל כבוד עצמי גבוה מעל שצריך. מעולה בכדורגל ובאתלטיקה.

איתי- הליצן של השכבה ובכלל של בית הספר, מגניב ומצחיק אך גם רגיש ולא מראה זאת. טוב בכדורגל וחולם להיות סטנדאפיסט מצליח.

דנה- , חתיכה, עיניים כחולות מבריקות, שיער בלונדיני, גוף חטוב,בקיצור ברבי ומה עוד צריך בשביל להיות מלכת השכבה? אהה נכון.. רכלנית, שוויצרית וחושבת את עצמה...

שרונה- שפוטה של דנה ומסכימה עם כל דבר שהיא אומרת. יוצאת איתה לשופינג ונותנת לה להתנהג אליה כמו אל שינויים יחולו אצלה במשך הזמן...

דנה- עליה אפשר לומר שהיא גם שפוטה של דנה אבל קצת פחות. היא חולת אופנה כמו דנה, וחולמת להיות דוגמנית...

דניאל- ילד מגניב, יחסית ערס וחולה כדורגל. כל העניין של עדי בתוך החבר'ה לא נראה לו והוא מנסה לעשות הכל בשביל לגרום לבנים לשנוא אותה.

דור- ילד לא מגניב ולא "חנון".בין שחקני הכדורגל של הכיתה (ז/3).

שרון- מגניב, חבר'מן וחתיך. הרוב מכנים אותו ש-רון והוא מרוצה מכך. מתאהב במשהי מאוד מיוחדת אבל מתבייש בה לפני חבריו...

דגנית- בקבוצת ה"חננות", אוהבת לימודים ובמיוחד את שיעור תנ"ך, רגישה מאודואוהבת חצאיות מנוקדות...

גלית- בקבוצת ה"חננות", אוהבת לימודים ובמיוחד את שיעור ספרות, חכמה במיוחד ובוגרת מאוד. מנסה בעזרת עבודת מחקר פרטית לחקור איך נוצרות הקבוצות. החלום שלה זה להיות כתבת בעיתון מפורסם. חברתה הטובה של דגנית

רותי- בקבוצת ה"חננות", אוהבת לימודים וגם "להתפלסף" ולהסביר כל דבר שהיא עושה. השיעור האהוב עליה הוא מתמטיקה, והיא מבריקה במיוחד בחשבון. עם אופי נהדר אך ביישנית.

אורן- בקבוצת ה"חננים" אוהב לימודים ומכור למחשב, אוהב את שיעור גאוגרפיה וגם מומחה בו. מתאמן באופניים ומתחיל לבנות שרירים.

דולב- הרוב חושבים שהוא בקבוצת ה"חננים" אבל הוא לא מרגיש שייך לשם. הוא מופנם ומעדיף לבלות את רוב הזמן עם הכלב שלו פולי. השיעור האהוב עליו הוא אומנות והוא צייר מוכשר מאוד.

עומרי- בקבוצת ה"חננים" וחולה טלוויזיה ומחשב. אוהב את שיעור מחשבים ומומחה בזה.

פרק 1

"זהו, הסתיים החופש הגדול, מתחילים שנה חדשה, מבאס.". אלו היו המחשבות שעברו בראשו של לירון שהאוטובוס: הגיע לתחנה שליד ביתו.

 כשראה את איתי התעודד קצת. "הי אח שלו מה המצב?" "הכל סבבה מה איתך?" "האמת לא משהו, נגמר החופש..." "אתה רואה את חבר שלך אחרי הרבה זמן שלא ראית אותו ואומר שמבאס שנגמר החופש?" שאל איתי בקול נעלב "אתמול היית אצלי מטומטם" "אז מה, אבל אם לא הייתי אומר את זה לא הייתה דרמה..." ענה איתי.

לירון דחף את איתי כך שכמעט נפל מהכיסא באוטובוס. איתי, מחקה את פרצופו של לירון, דחף את לירון בדיוק באותה תנועה:

 כולם באוטובוס התפקעו מצחוק, כי לאיתי יש כישרון בחיקוי ובמיוחד הוא גורם לכולם לצחוק, הוא הליצן של בית הספר.

 לירון נעלב בהתחלה אבל אז הצטרף לצחוק של כולם. כשנערה חדשה נכנסה לאוטובוס, כולם השתתקו.:

 עד אז היו באוטובוס רק בנים ופתאום בת נכנסת ומקלקלת להם הכל.לילדה היה מראה של כל בת, אבל הלבוש, צורת ההליכה, הילקוט:

 והכדורגל שהיא החזיקה ביד:

היה ברור שבגדים לא הכי בראש שלה, אבל גם לימודים לא. היה לה שיער שחור פזור, מכנסי בנים בצבע חאקי וגופייה שחורה עם שרשר של בנים. היא נעלה נעלי ספורט שחורות גבוהות, ותיקה היה שחור של בנים, של מותגי קדס, והוא נישא על כתף אחת שלה. כשהתיישבה, מלאת ביטחון עצמי, אמרה:"מה זה השתיקה הזאת, כאילו שאנחנו באיזה לוויה...." הבנים, שהבינו שהיא זורמת, המשיכו לדבר. איתי הסתכל עליה והחליט שהיא צריכה להשתלב איתם, עם הבנים, כי אחרת לא תמצא איפה להיות, והיא נראתה, לפחות בעיניו, אחת משלהם. זה כנראה בעיקר בגלל הכדורגל שבידיה, חשב, כי לעומת שאר הבנות, אהבה כדורגל. שהבנות התחילו לעלות הן לא שמו לב לילדה החדשה והתיישבו, כרגיל, בקבוצות שלהן. השחצניות היפיפיות התחילו לדבר:דנה:"שיואו, את לא יודעת איזה חולצה פגזית ראיתי בקניון, אבל לא נשאר לי כסף ממה שלקחתי, לבנה כזו, עם חצי שחור, והיה מבצע יחד איתה עם תיק אדום 100לף!!!!

דגנית:"גלית, נכון היה חופש משעמם? לא היו שיעורים בכלל.... איזה התרגשות אנחנו בחטיבה!!!!"

גלית:"נכון, אני מחפשת נושא לעשות עליו את מחקר השנה שלי, אולי אני אתקבל לאיזה ירחון קטן..."

 שהגיעו לבית הספר:

, התחלקו התלמידים לכיתות, והילדה החדשה השתייכה לכיתה ז/3. 

:

"זאת עדי והיא תילמד איתנו, אני מקווה שתשתלב יפה" אמרה המורה ונתנה לעדי לבחור מקום.

לרגע חשבה ללכת לבנות אבל אחרי חשיבה הבינה שלא תתקבל לשום קבוצה, לא ליפיפיות השחצניות ולא לחנוניות, אז נגשה לכיוון הבנים ואיתי קרא לה לשבת לידו.

נשמע צלצול להפסקה. כל הבנים רצו למגרש והגיעו ראשונים. הם לא ידעו עם איזה כדור לשחק, ואז נכנסה עדי ואמרה שעם שלה.