אחיותיי היקרות.. אני כותבת אליכן ברגעי האחרונים, בשארית הכוחות שנותרו בי,
אני כותבת בדמעות ובדם ליבי השבור והמיוסר.. כן, אני, רויטל אברהם בת 19 עומדת לפני הסוף,
צעירה אבל השערים בפני נסגרים..
אני מרגישה כמו פרח יפה שסוגר את עלו..
גם אני כמותכן חלמתי רבות על הילדים שייוולדו לי,
הבעל שאחיה איתו, המקצוע שאעסוק ועודד.. אבל..אלוקים גזר אחרת,
והיום אני יודעת שאם הייתי חיה את חיי אחרת זה לא היה קורה. נולדתי למשפחה דתית במרכז הארץ..
מיום שעמדתי על דעתי ידעתי שאני ילדה יפה..
מאז שהייתי ילדה בגן הייתי מאוד מושכת תשומת לב בתווי פני המיוחדים,
גדלתי בידיעה שנתברכתי ביופי נדיר,
ואני לא מגזימה,
מנת היופי שקיבלתי היא משהו יוצא דופן במיוחד.
הוריי החכמים ניסו תמיד לגמד בעיניי את עצם היותי יפה
והשתדלו להמשיך בסדר חיים תקינים ובלי התייחסות מיוחדת,
אבל אני שהייתי ילדה חכמה מאוד גדלתי וטיפחתי את היופי הזה יותר ויותר,
העידוד מצד החברה גרם לי להבין שביופי אפשר לקנות-חברות, מעמד וכבוד..
עשיתי את זה בכל דרך, למדתי להבין שיופי כמו שלי צריך לנצל..
דאגתי להיראות טוב, יותר מידי טוב. אהבתי ללבוש בגדים צמודים שיבליטו את גופי.
שערי הארוך, המיוחד היה תמיד גורם להתפלאות
רבה וכך כל פרט במראי החיצוני נמדד בתשומת לב רבה,
איך אפשר לבלוט יותר, להיראות יותר.
במיוחד אהבתי לצאת בחצאית צרה וקמרה כשלרגלי מגף ארוך.
נהניתי לחוש איך מבטי האנשים נדבקים בי לרגעים ארוכים..
בעוונותיי זה עשה לי טוב!
כשמורותיי לתיכון קלטו את המצב וניסו לשנות היה כבר מאוחר,
נמשכתי בחבלי קסם למעגל הזה שנקרא-להראות, להתבלט. זכרוני מילותיה של מורתי- "רויטל, קיבלת מתנה נדירה, יופי מיוחד, זה הניסיון שלך. שמרי עליו מכל משמר יבוא יום וכל היופי הזה יינתן לאדם המתאים".
הייתי מראה שהדברים חודרים לליבי אבל
בעצם הם כלל לא נכנסו דרך אוזניי..
הייתי שיכורה מרדיפה אחרי עוד בגד בולט, ועוד מראה שחצן שיסובב את כולם..
היום אני יודעת בוודאות שהכשלתי
מאות ואולי אלפי אנשים בלבוש שלי..
עשיתי זאת בהנאה אמיתית. האיתות הראשון היה בערב אחד..
עמדתי במטבח וטיגנתי חביתה,
שערי הארוך היה אסוף וקצבותיו
נגעו באש שמתחת למחבת.
בתוך שניות הפך שערי ללהבה של אש גדולה ואדמונית
. שערי היפה נשרף, אבל אני ניצלתי. זכורני איך שכבתי בבית החולים בוכה בהיסטריה
מרוב צער על שערי השרוף ואבי יושב לצידי מנחם ומרגיע-
"רויטל, ה´ עשה לנו נס יכולת כולך להישרף.
. אנא,תביני זה לטובתך, תשתני והכול מאחורינו". אבל אני לא שמעתי, היית אז בת 16 ותוך שנתיים גדל שערי והתייפה..
והמעשה, האיתות נשכח מליבי לגמרי.
תמיד הייתי אהובה בכיתה אף פעם לא סבלתי מבדידות או כאב..
כל מה שביקשתי ניתן לי מיד, כך עברתי את חיי.
בגיל 16 מטבע הדברים גדלתי והתייפיתי,
לא יכולתי שלא להתאפר זה כבר הפך להיות
חלק מימני באותה התקופה הסתבכתי קצת יותר לעומק,
אני לא יכולה לפרט על זה קשה לי מאוד אבל תבינו...
שכחתי לספר,
הייתה לי סבתא צדיקה שהייתי קשורה אליה מאוד..
היא מאוד כאבה את המצב הרוחני שלי והייתה מנסה בכל דרך לחזק אותי,
היא הייתה נותנת לי כסף לקנות בגדים יותר צנועים אבל גם זה לא עזר..
תקופה קצרה אח"כ כשהייתי בת 16 וחציי היא נפטרה.
בכיתי עליה נורא..
היא הייתה חלק מהעולם שלי ולא הבנת
י איך העולם יכול להמשיך להתקיים בלעדיה.. לאחר תקופה התאוששתי. אני חייבת לציין שהמוות שלה גרם לי
להתחזקות קלה אבל תוך כמה חודשים
חזרתי למעשיי ואף הגברתי אותם. ככל שהגיל התבגר כך נעשיתי יותר
שחצנית ובולטת. ובסוף הגיעה ההתראה השנייה..
באחד הלילות חלמתי על סבתא שלי היא ישבה על אבן ובכתה.. עמדתי לידה ושאלתי אותה-
"סבתא, למה את בוכה?!"
היא הצביעה על ראשה ולא אמרה מילה.
התעוררתי מזועזעת, ניסיתי להירגע והצלחתי.
מעשה זה פרח מזיכרוני עד מהרה וכך גם האיתות השני עבר בלי התייחסות
ואז זה הגיע..אמנם בהדרגה אבל בעקביות.
בהתחלה אלו היו כאבי ראש סטנדרטיים.
אמא שלי אמרה שאני עייפה ולומדת קשה ושאקח לי מנוחה,
אבל הלב שלי הרגיש אחרת. כעבור חודש לא יכולתי לעמוד מרוב כאבי ראש,
היה ניראה לי שמשהו שם עומד להתפוצץ לרסיסים.
הדרך למרפאה הייתה מלאת חששות וכך גם הציפייה לתוצאות של הבדיקות המקיפות
. כשישבנו אמא ואני בחדרו של הרופא, הפנים שלו אמרו הכול..
"כזו בחורה יפה וכ"כ חולה"- פרצתי בבכי וביקשתי הסברים. גם אמא בכתה היינו חסרות אונים המציאות עלתה על כל דמיון..
. אני נושאת גידול ממאיר בראש, המוות הוא עניין של זמן..
אני לא זוכרת איך הגענו הביתה באותו יום, אני זוכרת רק הרבה דמעות,
כאב וחוסר אונים מוחלט. לפתע נזכרתי בחלום,
בסבתא הבוכה ומצביעה על ראשה. אך,
אולי אם הייתי מתייחסת לאיתותים הכול היה ניראה היום אחרת.
. אבל אני המשכתי במעשיי בלי שום התייחסות..
ביום המחרת הלכנו לבית החולים,
בחלומות השחורים ביותר לא האמנתי שהטיפולים האלו
כ"כ כואבים זה פשוט מוות הרגשתי ששורפים לי את העצמות
את הדם את כל מה שיש לי מבפנים..
אלוקים הטוב..אתה טוב ואני לא שמעתי לך,
אבא איך התעלמתי מרחמייך הרבים?! ההמשך עצוב וכואב נורא,
קשה לי לכתוב אותו.. שערי היפה, המדהים נשר.
תוך מס´ חודשים אני נותרתי קירחת, חיוורת וחלשה.
כל רופא שטיפל בי ציין באוזניי שיש לי יופי נדיר וזה צבט לי את הלב
, ה´ נתן לי פיקדון יקר, יופי מיוחד, ואני השתמשתי בו הפוך,
במקום לשמור עליו הפקרתי אותו...אלוקים! אני היום בת 19 מיוסרת מהחיים,
מלאה כאבים ימיי ספורים המחלה גוברת עליי אני רואה את המוות קרוב,
אני רוצה שכל מה שהתייסרתי יהיה כפרה על העוונות שלי. אתן,
אחיות שלי אנא מכן הלב שלי שבור וקרוע תשמעו לדברי האחרונים שמרו על צניעותכן מכל משמר,
מה יישאר לנו אח"כ, מה, יש דין ויש דיין הוא רואה הכול ויודע הכול..
והכול יבוא במשפט. אנא מכן, תתחזקנה בצניעות בכל ניסיונות וזה
שווה אל תחכו לאיתותים. אנא מכן, בשבילי. הכרית ספוגה בדמעותיי אני כותבת בשארית הכוח שיש בי אלוקים,
אני מבקשת, תאמרנה שההתחזקות הזאת תהיה לרפואתי אני מתחננת,
אני רוצה לחיות. רויטל אברהם.
רויטל נפטרה כמה זמן אחרי שכתבה את המכתב והצוואה שהשאירה הייתה לפרסם את המכתב שלה ברבים...
שיראל למה את חושבת ככה?! אני חילונית זה לא אומר כלום על הבנאדם יש לי חברה דתייה והיא מקבלת אותי כמו שאני אז כדי שתבינו אנחנו לא נגדכם כולנו בני אדם! ואם את לא מקבלת את זה אז כנראה לא מגיע לך שיאהבו אותך
הסיפור אמיתי יש עליו גם סירטונים: יוטיוב- http://www.youtube.com/watch?v=Hw_iz2aR0_E מעלה הרשת: http://www.maale.org.il/index.php/movies/show?vidid=536
קראו משו עצווב תיקראו עד הסוף היא ממש שמחה על הבית החדש שהם מצאו. בפעם הראשונה בחייה, הוא היה בצד הנכון של העיר. היא פירקה את המזוודות בהתלהבות, מסתכלת על הווילונות החדשים הנעים ברוח. כמה נפלא! חדר לבד, סוף סוף! בי ת ספר יתחיל בקרוב- יבואו חברים, יהיו מסיבות פיג'מות וסתם מסיבות-בדיוק כמו שהיא תמיד רצתה את החיים שלה. ביום הראשון של בי ת ספר, הכל עבר חלק, היא מצאה חברים חדשים, ואפילו מצאה לעצמה חבר! היא חשבה לעצמה:" אני רוצה להיות מקובלת ואני הולכת להיות כזו, כי מצאתי לעצמי חבר שהוא כוכב נבחרת הכדורגל!" כי בבי ת ספר הזה אתה צריך כוח, ולצאת עם הבחור הזה ייתן לה כוח. הייתה רק בעיה אחת- ההורים שלה אמרו שהיא צעירה מכדי לצאת עם בחורים. "אז אני לא אומר להם את כל האמת. הם לא יבחינו בהבדל. מה יש לי להפסיד?" היא ביקשה להישאר עם חברים בלילה ההוא. ההורים שלה עשו פרצוף, אבל הסכימו. היא התכוננה בהתרגשות למאורע הגדול. אבל אז התחילו לעלות בה רגשות אשם. אבל מה רע בפיצה, מסיבה ונסיעה לאור ירח? ובכן, הפיצה הייתה טובה, והמסיבה הייתה פצצית, אבל הנסיעה תצטרך לחכות, כי הוא כבר היה חצי שיכור בנקודה ההיא. אבל הוא נישק אותה ואמר שהוא בסדר גמור, אבל אז החדר התמלא בעשן והוא לקח שאיפה מהג'וינט. היא לא יכלה להאמין שהוא מעשן כאלה דברים. עכשיו הוא היה מוכן לנסיעה, אבל רק אחרי עוד סיבוב מהג'וינט. הם קפצו למכונית, לא חושבים שהוא שיכור מכדי לנהוג. כשהם הגיעו לשם סוף סוף, הוא ניסה לעשות מהלך (ובמהלך, אני לא מתכוונת לכדורגל). "אולי ההורים שלי צדקו, אולי אני באמת צעירה מכדי לצאת עם בחורים. אלוהים, איך יכולתי להיות כל כך דפוקה?" היא חשבה. היא ביקשה ממנו לקחת אותה הבייתה, והוא נכנס למכונית והניע. תוך שניות הם עברו את מהירות המותרת. תוך כדי הנהיגה המטורפת שלו, היא הבינה שחייה בסכנה. היא התחננה לפניו שיאט, אבל הוא רק הגביר מהירות. "רק תוריד אותי בבית! בבקשה!" ואז, היא ראתה אור בוהק ולבן. "אלוהים, תעזור לנו! אנחנו הולכים להתרסק!" פתאום הכל הפך שחור. היא הרגישה שמשהו מוציא אותה מהתנוחה המוזרה שהיא ישבה בה, ושמעה בליל קולות "שמישהו יתקשר לאמבולנס!" "הילדה הזאת בחיים!" רק כמה מילים. אבל היא ידעה שהיו שתי מכוניות בתאונה. היא תהתה אם הוא היה בסדר, ואם האנשים במכונית השניה עדיין בחיים. היא התעוררה בבית החולים לפרצופים עצובים. "היית בתאונה, וזה לא נראה טוב" הצלילים הדהדו בראשה בזמן שהם אמרו לה בעדינות שהוא מת. "עשינו כל מה שיכולנו, אבל זה נראה כאילו נאבד גם אותך". "אבל מה עם האנשים במכונית השניה?" היא קראה. "אנחנו מצטערים, אבל גם הם אינם". היא התפללה :"אלוהים, סלח לי על כל מה שעשיתי, רק רציתי לילה אחד של כיף" היא פנתה לאחות:" אמרי למשפחות של האנשים במכונית השנה שאני מצטערת, שהייתי עושה הכל כדי להחזיר להם את האובדן שלהם. אמרי להורים שלי שאני מצטערת ששיקרתי." האחות רק עמדה שם- היא מעולם לא הסכימה. היא רק לקחה את ידיה עם דמעות בעיניה. אחרי כמה דקות, היא מתה. איש אחד שאל את האחות:" למה לא הסכמת לבקשתה האחרונה של הילדה המסכנה?" היא הסתכלה אליו, בעינים עצובות ורטובות. "בגלל שהאנשים במכונית השניה... הם היו ההורים שלה. הסיפר הזה הוא עצוב, אך אמיתי. שימו לב, כי מחר זה יכול להיות אתה. קרא והעבר ל10 אנשים או יותר.
הקשיבו לבקשתה האחרונה של המלאך הזה. אם תעשו את הטובה הקטנה הזו למענה, היא תרד מהשמים להגן עליך. אנא עשו זאת, בשבילה.שלחו זאת ל10 אנשים תוך 24 שעות, וראו מה קורה תוך 4 ימים. אתם תקבלו הפתעה. זו אמת, גם אם אתם פקפקנים
שלום אני דותן ואני ילד מאוד סקסי! תקשיבי, ממי, א י חחיב לדבר איתך ואת חייבת להחזיר לי תגובה!! אחרת אף אחד לא יכתוב לך תגובות באתר הזה.
אז תקשיבי לי ממי שלי מתוקה, את חיבת לצאת איתי מתיישהו לדייט, ואז נילך לבית שלי, נתפשט שנינו, ניכנס למיטה ונחיל להתנשק, ולהתחבק ונהיה עירומים ואני אצטרך לגעת לך בכוס!זה יהיה סקס לא נורמלי!!!!!!!!!!!!!!
אם את לא תבואי ותעשי איתי את כל הסקס הזה, בסוף תיפול עלייך קללה נוראית לכל החיים! תיזהרי .
כדי להיות איתי בקשר:תל אביב, רחוב הסולטן .17
להתראות בסקס!!!!!!!!!!
את סקסית מתוקה ממי יפתי נסיכתי הכל אני אעשה בשבילך!
יש לי שניי דברים להגיד לך :) למה שמישהי כוסית תרצה לשכב איתך הדבר היחיד שישבך .... אתה מכוער ואני אומרת את זה מכול הלב באמת שכן :) והדבר השני אתה באמת חושב ש******* תירצה לשכב איתך...אני לא רוצה לשכב איתך ואני לא בתולה אז....אני אני יגיד את זה בקצרה אתה יכול לשכוח לכול החיים שלך שמישהי תרצה לשכב איתך !!! אז אולי פשוט תנסה את מזלך אם בנים ?!
היא סיפרה שהיתה מאוד יפההה .. וזה מה שגרם לה ללכת בחוסר צניעות .. להיות בן אדם שחצן. היא נולדה למשפחה דתיה אז מביחה הלכתית היא היתה צריכה להסתיר את היופי שלה לישמור על עצמה ולהיתשדל להיות צנועה והיא לא עשתה את זה.. והמחלה לא באה מהאיפור או משהו כזה .. היא באה כעונש על זה שרוטיל לא הלכה בדרך ה'.
תיראו גם אני יודעת ואני יגיד את זה:יופי זה לא הכל בחיים!!!בנותת יד עוד הרבה בחייים ולא צריך להיסתכל מה את לובשת מי אוהב אותך ומי לא כי גם אני ילדה יפה(ככה אומרים לי)ילדם אחרים המשפחה והחברים לכתה אבל למרות הכל אני מיתביישת ללכת עם חציית מיני וכל הדברים האלה אז בנות תישמרו על עצמכן ותיזכרו היופי לא ק ו ב ע.
אג"ב לדעתי היא לא מתה מיזה שהיא היתה שחצנית כשנישרף לה השיער(שלא נדע)אז הרי יש גז והגז הזה מזיק לבריאות אז היא ניחספה אליו וחתפה גידול נורא אין פשוט נורא אז צריך לישמור על מה שיש לנו
שתדעי אני לא מנסה להשויץ באמת שלא תחשבי שאני כזאת פשוט יוצא לי להשויץ זה מין מחלה אני פשוט גם מאוד יפה כמו רויטל כולם אומרים לי את זה כולם קוראים לי נסיכה ומלכה ועד כמה כינוים כאלה אפילו הבנים אומרים לי מלכה וכאלה... ואפילו רבים עלי..... אני מודה שאני מנצלת ת'יופי שלי ואחרי שקראתי ת'סיפור המרגש הזה אני ילמד לפעם הבאה לא לנצל ת'יופי של תודה רבה לך מכול הלב ששמת את הסיפור הזה באמת תודה...
בנות אני ילדה דתיה ואני יודעת מזה שמירת צניעות וזה מאד קשה הסיפור אמיתי לגמרי אני מכירה אותה והיא מבקשת ממכן בנות ישראל להתחזקק כדאי לכןן לחשוב פעמיים כי היא צודקת הסיפור מאד מרגש ומחזק עוד מעט בא המשיח להתחזק!! כל בת שתיקח לליבה ולא תזלזל באף באף אחד שלא תסבלו גם אתןן!!!!
למנהלת האתר יש לי כמה דברים להגיד לך כמה דברים רעים וכמה דברים טובים!!
1.את חייבת לקצר את הסיפור הזה לעשות אותו בקצרה
2.למה?כי זה גורם להמון אנשים לא לקרוא אותו!!חייבת!!
3.הסיפור הזה מקסים וטוב שסמת אותו באתר שלך
4.למה?כי הוא מרגש עד דמעות ולאחרוןןןן
5.זה בכללי תוסיפי עוד דברים לאתר שלך למשל בדיחות סיפורים וכאלה!!פה סיימתי ביי!!
תגידי מה לא הבנת היא מתה מסרטןן איך היא מתה מאיפור אומרים לך שהיא מתה מגידולל מזה גידול??. זה סרטןן וגם היא השחצנה מהיופי שלה ובדבר אחד את צודקת שישימו תמונה שלההה בבקשההההה
שלום הסיפור הזה נורא עצוב ונוגע ללב אני מבקשת ועוד הרבה ילדים שקוראים את הסיפורים האלו שתפסיקי לשים את זה. האתר שלך נורא כיפי ואין יום שאני לא נכנסת אליו רק עם את יכולה להפסיק לשים את הסיפורים האלו זה נורא עצוב ורק עם אפשר שתמשיכי לשים חידוניםם זה נורא כיףף חחח.
גלישה נעימה !!!
[ אורח ] שיראל
.jpg)
עם האתר שלך..
בהצלחה באתר