הצילום נותן לך את הכלים והיכולות לראות דברים בצורה אחרת .
אתה יכול לתפוס תמונה שתראה כל כול האושר ושמחה .
ובתמונה אחרת צער ויגון .
אתה בוחר לאן לכוון את העדשה , את בוחר את הזום ואת התאורה .
אתה הוא יוצר המציאות שתיתפס בעין המצלמה.
שנים רבות אני עוסק בצילום כתחביב מקצועי , מצלם :טבע ,נופים,אנשים,לפעמים מקרים קשים ולא שיגרתיים ובמיוחד אוהב לצלם ילדים . .jpg)
גם את / ה מצלמים את תמונות חייכם אתם יכולים לבחור את הקומפוזיציה ואת הזווית , לפעמים חודרת קרן אור ו"שורפת" את התמונה או חושפת אותה חשיפת יתר , אולם תמונה אחת שנהרסה , אין דינה להרוס קריירה שלמה .
לפעמים "מצלמים" מראות קשים ולא נעימים והדבר גורם לנשימה להעתק , אולם אין הדבר אומר שזונחים את התחביב , אז מותר לקחת כמה ימים לנשום להחזיק את המצלמה מבלי ללחוץ על ההדק אלא רק לחוש את הקור שלה , לתת לו לחדור לתוך תוכך . ואת לאט לאט להעביר אותה בין האצבעות ולהתרגל למגש לתת לה להכנס לתוך שקע כף היד עד שתרגיש חלק ממך .
לפעמים תעברו באותו המקום ותזכרו בדברים, תעמדו והקומפוזיציה תעלה בכם זיכרונות , צלילים או ריחות , אל תנסו "לחנוק" אותם תנו להם לצאת הביאו את עצמכם לידי ביטויי באותם רגשות "תרכבו" על ההרגשה ותנו לה להוציא מתחת לידכם את התמונה הכי טובה, אומנם יכאב טיפה , אולי יהיה לא קל , אולי היד תרעד עת תבוא ללחוץ ולקבע את התמונה , אולם עוד כמה שבועות ימים וחודשים שתביטו ביצירת המופת ,תבינו שמתוך הכאב הצלחתם לברוא פרי שכול כולו יופי הרמוניה ושלמות מלאה .
נו ממשיכים במלאכת הצילום , לא אכחש ולא אומר כי מדי פעם לא תופיע לכם בחלונית הקטנה אותה תמונה קשה , אולם לאחר שנייה היא תחלוף כלא היתה והצילום ימשיך כי ילד מתוק עומד בצידה השני של המדרכה .
זה המקום לציין כי כל התמונות באתר הינם פרי צילומיי,הלכתי בדרך ברגעי שמחה ואושר,ברגעי עצבות,לבד או עם אנשים ורק הבטתי אל האופק והתמונות הביטו בי בחזרה,הטבע במלוא הדרו קיבל אותי אל תוך תוכו . לכל תמונה יש זיכרון , אולם כעת המבט אל התוצאה גורם לי לחייך ואולי גם לקבל מחמאה על התוצאה הסופית , נכון שהדרך היתה לא קלה- אולם התוצאה הסופית מרשימה .
|
