מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יובנטוס
 |
| מידע כללי |
| כינוי |
הגברת הזקנה, ביאנקונרי, הזברות, יובה |
| תאריך ייסוד |
1 בינואר 1897 |
| אצטדיון |
האצטדיון האולימפי שבטורינו (28,442) |
| בעלי הקבוצה |
{{{בעלים}}} |
| נשיא |
{{{נשיא}}} |
| יו"ר |
ג'ובאני קובולי ג'ילי |
| מנכ"ל |
{{{מנכ"ל}}} |
| מאמן |
קלאודיו ראניירי |
| ליגה |
סרייה A |
| תארים |
| מספר אליפויות |
27 1 |
| מספר גביעים |
9 |
| תארים אחרים |
{{{תואר אחר}}} |
| תלבושת |
|
|
יובנטוס (Juventus, "נעורים" בלטינית) היא אחת מקבוצות הכדורגל הוותיקות והמצליחות באיטליה ובעולם. קבוצת הכדורגל, אשר ממוקמת בטורינו, מתחרה בסרייה א', הליגה האיטלקית הראשונה.
הקבוצה משחקת, בדרך כלל, בחולצת פסים שחור ולבן ובמכנסיים שחורים או לבנים. במקור הייתה אמורה הקבוצה לשחק בצבע הוורוד, אך בעקבות טעות במשלוח מאנגליה, נשלחו אליה המדים השחורים-לבנים של הקבוצה האנגלית, נוטס קאונטי. מאז משחקת יובנטוס בתלבושת ה"זברה".
אצטדיון הבית של הקבוצה הוא הדלה אלפי, אך בתחילת עונת 2006-2007 אצטדיון זה החל לעבור סדרת שיפוצים. על כן, כעת הקבוצה משחקת באצטדיון האולימפי בטורינו, שמכיל 28,442 מושבים, אותו היא חולקת עם מועדון נוסף מהעיר, טורינו קאלצ'ו.
[עריכה] היסטוריה
יובנטוס נוסדה בנובמבר 1897 על ידי תלמידי בית ספר על יסודי בטורינו. הקבוצה זכתה בגרסה מוקדמת של הליגה האיטלקית הבכירה ב־1905. בשנת 1923 משפחת אניילי (בעלי פיאט) השתלטה על המועדון ובנתה אצטדיון פרטי בוילר פרוסה, ליד טורינו. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1926, זכתה יובנטוס באליפותה השנייה.
ב־1933 החלה הקבוצה לשחק בסטאדיו קומונאלה - האצטדיון העירוני. המועדון חגג את אליפותו העשירית בשנת 1961, אבל לא זכה בשום תואר אירופאי עד 1977 עם גביע אופ"א. יובנטוס זכתה בגביע אירופה לאלופות לראשונה בשנת 1985 ושנית ב־1996, וכן הגיעה לגמר בשנתיים שלאחר מכן אך הפסידה לבורוסיה דורטמונד הגרמנית ולריאל מדריד.
בתחילת שנות ה־30 זכתה יובנטוס ב־5 אליפויות רצופות (מ־1931). יובנטוס בעלת 27 אליפויות איטליה ו־9 גביעים סך הכול (שני הישגים אלו הם שיאים איטלקיים). מועדון יובנטוס הוא אחד מארבעת המועדונים היחידים באירופה שזכו בשלושת התארים האירופאים הגדולים.
עד לאחרונה שחקני יובנטוס היו חייבים להיות בעלי שיער קצר. המועדון סיפק לשחקני הקבוצה לבוש פורמלי ואף אילץ אותם להשלים את לימודיהם. רוב שחקני יובנטוס נשארו במועדון עד סוף הקריירה שלהם, ורבים מהם עדיין עובדים במועדון או בפיאט (או בחברות קשורות אחרות).
אלסנדרו דל פיירו האיטלקי, המכונה "הנסיך", נחשב בעיני רבים לגדול שחקניה של יובנטוס ולסמלה. כרטיס השחקן של דל פיירו נרכש מקבוצת פאדובה. הוא משחק עד היום בקבוצה ונחשב עדיין לאחד הכוכבים הגדולים. ב-10 בינואר 2006 כבש דל פיירו שלושה שערים נגד פיורנטינה, כולל את שערו ה-185 שהקנה לו את מלכות השערים של הקבוצה בכל הזמנים.
כיום יובנטוס היא חברה כלכלית הנסחרת בבורסה של מילאנו.
את הקבוצה אימן האיטלקי הוותיק פאביו קאפלו, לאחר שמרצ'לו ליפי עזב למען אימון הנבחרת האיטלקית בסוף עונת 2003/04. פאביו קאפלו עזב את יובנטוס לאחר פרשת הטיית המשחקים בסרייה א' . במקומו הגיע המאמן הצרפתי דידייה דשאן שהתפטר שני מחזורים לפני סוף עונת 2006/2007. את מקומו של דשאן תפס קלאודיו ראניירי שחתם על חוזה ל-3 שנים
[עריכה] פרשת הטיית המשחקים בסרייה א'
במאי 2006 נחשפו הקלטות של מנכ"ל יובנטוס לשעבר, לוצ'יאנו מוג'י, בהן ביקש ממשבץ השופטים בליגה האיטלקית לשבץ שופטים אשר נוטים לטובתה. בעקבות כך התפטר יו"ר התאחדות הכדורגל האיטלקית, וב-11 במאי 2006 התפטר כל דירקטוריון יובנטוס. ביולי 2006 קבע בית המשפט האיטלקי בעקבות הפרשה כי יובנטוס תרד לליגה השנייה לראשונה בתולדותיה, ובנוסף יורדו ממאזנה 17 נקודות (תחילה קבע בית המשפט שיש להוריד ממאזנה 30 נקודות אך בית המשפט לערעורים המתיק את עונשה). לאחר עירעור שהגישו הקבוצות המעורבות בפרשה, הומתק עונשה של יובנטוס והוחזרו לה 8 נקודות, כלומר - יובנטוס פתחה את העונה עם מינוס 9 נקודות. בנוסף, נשללו מיובנטוס שתי האליפויות האחרונות בהן זכתה, בעונת 2004/05 ובעונת 2005/06. למרות העונשים, הצליחה הקבוצה לסיים במקום הראשון ולעלות בחזרה לסרייה A.
[עריכה] האוהדים באיטליה וברחבי העולם
האולטרס הראשונים של יובה הופיעו באמצע שנות ה-70. הם נקראו "ונצ'רמוס" ו-"אוטונומיה ביאנקונרה" אך בתוך הארגונים הללו לא היה סדר. שתי קבוצות האולטרס המאורגנות הראשונות הוקמו בשנת 1976, "פוסה די קאמפיוני" וה"פנתרים" וכעבור שנה הוקם הארגון המוכר והמפורסם מכולם - "פייטרס". בראש הפייטרס עמד ג'וזפה רוסי, דמות חשובה מאוד בקרב אוהדי יובנטוס והייתה לו השפעה רבה על האוהדים הצעירים בטורינו.
בשנות ה-80 הוקמו עוד כמה קבוצות אולטרס כשהמפורסמות ביותר ביניהן הן ה- "ויקינג" וה-"נוקלאו ארמאטו ביאנקונרו". הם היו נערצים בקרב האוהדים והיחידים שנשארו מוגדרים כחוליגנים מפני שמעולם לא חששו להיכנס לקרבות קשים עם אוהדים של קבוצות יריבות.
בשנת 1987 התפרק הארגון "פייטרס" בעקבות קרבות קשים ואלימים במשחק חוץ נגד פיורנטינה. רוב פליטי ה"פייטרס", יחד עם חברי שני ארגונים אחרים (אינדיאנס" ו-"ג'ובנטו ביאנקונרה") החליטו להקים ארגון חדש בשם "אראנצ'ה מאקינה" (התפוז המכני) ע"ש סירטו של סטנלי קובריק שאופיין באלימות קשה. השם של הארגון עורר תרעומת קשה באיטליה והארגון נאלץ לשנות את שמו. הארגון הצליח להתל במבקרים ובפוליטיקאים ושינה את שמו ל-"דרוגי", שם הדמות הראשית בסרט התפוז המכני. הדרוגי הפכו לארגון האולטראס החזק ביותר באיטליה עם למעלה מ-10,000 חברים בין השנים 1988 ל-1996.
בשנת 1993 החליטו מספר חברים בדרוגי להחיות את ארגון פייטרס. ב-4 השנים שלאחר מכן נלחמו שני הארגונים על השליטה ביציע הדרומי.
לאחר הזכייה בליגת האלופות בשנת 1996 חברי ארגוני האוהדים היו כל כך נלהבים והחליטו לחזור לשתף פעולה. דרוגי, פייטרס ועוד מספר ארגוני אוהדים קטנים התאחדו וכך הוקם הארגון - "Black and White Fighters Gruppo Storico 1977".
בינתיים, ארגון אוהדים גדול אחר, "אירידוצ'יבילי ואלנטה", צבר כוח גדול ביציע הדרומי. בעקבות סנקציות קשות שהוטלו עליו וסירוב לשתף פעולה עם יובנטוס, נעלם הארגון בעונת 2001/02.
בשנת 2003 הנהלת יובנטוס החלה בפרויקט בשם- Juventus Centro Coordinamento Club" ("Juventus Club DOC") כשהמטרה היא הקמת ארגון המאגד תחתיו את כל מועדוני האוהדים הרשמיים של יובנטוס באיטליה וברחבי העולם ובכך לתת איזון מול ארגוני האולטראס על ידי הקמה של ארגון אוהדים מתון שאינו דוגל בפעילויות חולגניות.
מועדון האוהדים הישראלי הרשמי הוא "יובנטוס קלאב ישראל". המועדון חבר בארגון ה-"Juventus Club DOC" והוא פועל בשיתוף פעולה עם ותחת חסות מועדון הכדורגל של יובנטוס.
[עריכה] סגל הקבוצה
מציין שחקן שהצטרף בעונה זו למועדון.
- אליפות איטליה: 27
- 1905, 1925-26, 1930-31, 1931-32, 1932-33, 1933-34, 1934-35, 1949-50, 1951-52, 1957-58, 1959-60, 1960-61, 1966-67, 1971-72, 1972-73, 1974-75, 1976-77, 1977-78, 1980-81, 1981-82, 1983-84, 1985-86, 1994-95, 1996-97, 1997-98, 2001-02, 2002-03.
-
ליובנטוס נשללו האליפויות של עונת 2004/05 ושל עונת 2005/06 בשל פרשת השחיתות בה הייתה מעורבת.
- קופה איטליה: 9
- 1937-38, 1941-42, 1958-59, 1959-60, 1964-65, 1978-79, 1982-83, 1989-90, 1994-95.
[עריכה] שחקנים מפורסמים
