מדברים בטלוויזיה. מספרים איך הנצ'ים משתמשים בגזענות סמויה. יוצאים להפגין .מתלבשים יפה. יוצאים למסיבות שלוש פעמים בשבוע. משרתים בצבא, במילואים. משלמים מסים, מסבירים להורים מה צריך לשלם וכמה לחשמל ולגז,קוראים ספרים,שומעים מוזיקה ישראלית,מרצים להרבה מאוד בני אדם על העלייה מאתיופיה,ההרוגים בסודן. מארגנים אירועים, מתנדבים בכל מקום אפשרי...

"אין אתיופים במדינת ישראל"

כך פתח את שיחה חבר שהגיע לבקר ולהתרשם מארץ זבת חלב ודבש, שאלתי לתומי:הלא ראית את חברי וקרובי? הלא רבצת במועדונים ופיזזת עם ביתא ישראל בסוף השבוע האחרון?!. "כן,רואים אותם ראיתי הרבה מאוד ילדים במועדונים בתל אביב, אבל לא מרגישים אותם. הנה שמעתי לא מכבר שאתם בכלל עוברים תהליך מאוד פרובלמטי בעת רצונכם להינשא, מערכת החינוך בזה לכם כפי שלא בזו להורי בשנות השישים בארה"ב- לפחות אז היה סוג של דיאלוג בעד ונגד השחורים יצאו ולא פחדו כלל וכלל,לעומת זאת, אתם מתלוננים ומולקאים.

איך אתה מעז? פניתי לעברו.

"זאת עובדה" הוא משיב לי וממשיך.. "הבט ידידי: כל העת שהאתיופים כואבים את האפליה ובסופו של יום משוחחים רק בינם לבין עצמם ולמחרת היום נהנים מחיבוק הדוב של המדכא ואף מזינים אותו באינפורמציה שהוא כלל לא זקוק לה על מנת שאותם יחידים = (הכוונה לפקידי דיכוי אתיופים בצורות מעונבות מכופתרות בדר"כ אלו שמשנים את הטונציה שלהם לקראת מפגש עם 'בן תרבות') ירגישו שונים מאחיהם האתיופים וקרובים ל"אובייקט" הלבן, זו צרה צרורה שלצערי חולים בה הרבה מאוד קבוצות מיעוט בכל העולם. במילים אחרות "הפרד ומשול"

תסביר לי את כוונתך-אוקיי:"יש נטייה בקרב קבוצות נחשלות לראות במי מהקבוצה השלטת כחזק כאולטימטיבי ורצון עז להידמות לו לתרבותו למנהגיו להגותו  וזאת שורש הבעיה שלכם, עד כמה שאני מבין התרבות שלכם היא עשירה ומגוונת אין לכם שום צורך לרצות את האחרים ולחקות את תרבותם.

האם האתיופים בישראל הצליחו ליצור תת-תרבות בישראל, באמריקה יצרנו את הבלוז והיום ההיפ הופ הוא הזרם המוביל במוזיקה יש לנו נשיא, פוליטיקאים, ספורטאים, בדרנים, אינטלקטואלים, סופרים ברמות גבוהות מאוד ומצד שני יש גם את העוני והאלימות, מה שהפתיע אותי זה שראיתי צעירים אתיופים ששואבים את תרבות הגטו (( טאג לייף- ביצ'אז -פימפס, כאשר הם מחקים או מובלים לחקות את הצד הזה במטבע נוצרת אי הבנה ויצירת סטיגמות על האפרו אמריקאים. הדבר השני הוא: האם אלו שמכוונים אותם לשיר על ראפ עושים זאת כי זה הכי קל או כי המדריכים שלהם לא מודעים לטקסטים העדכניים במוזיקה הזו. לדוגמה- אתה זוכר שפגשנו איזה מדריך נוער במרכז הארץ שעבד עם הקבוצה על שיר ראפ ובשיחה איתנו אמר המדריך באופן פרדוקסלי שראפ זו מוזיקה בעייתית שמדרדרת את הנוער.  ג'ק אמר בסוף דבריו "אין לכם שום אידיאולוגיה, אתם משרתים את מי שמדכא אותכם. אתם חייבים שפה אחרת, מחאה אחרת, להתחיל הכל מהתחלה – לשרוף את כל מה שהכתיבו לכם ולבנות מחדש את התשתית שלכם המבוססת יחדיו על הקידמה בשילוב המורשת וההיסטוריה המופלאה שלכם."

 בחזרה לפורום