|
אנטומיה:
הנחשים, כשאר הקשקשאים, עטויים במעטה קשקשים מחומר קרני, אשר אותו משילים כמה פעמים בתקופת חייהם. ה'עור' הישן נקרא "נשל". עקב התארכות גופם, איבריהם הפנימיים של הנחשים מאורכים, וגם האיברים הזוגיים סדורים אחד אחרי השני ולא זה לצד זה. בעזרת מערכת שרירים חזקה ומאה עד 400 חוליות מתפתל הנחש וכך מתקדם.
לנחשים אוזן פנימית בלבד ולכן מסוגליםל לשמוע בעיקר זעזועים בקרקע ואת רוב הצלילים אינם שומעים כלל. ראיית הנחשים גם היא אינה מיטבית. ישנם נחשים כמו העכסן האמריקני אשר מסוגלים לחוש בקרינה איפרה אדומה וזאת באמצעות גומות חישה מיוחדות הממוקמות בין העיניים לנחיריים. הנחשים הם בעלי חוש ריח מפותח ביותר והוא חושם המרכזי. הנחש מוציא את לשונו ואוסף את מולקולות הריח ומעבירם ל"איבר יעקובסן" הנמצא בחיכם העליון. איבר יעקובסון משדר את אותות הריח למוח.
באזור בו אצל שאר הקשקשאים (לטאות לדוגמה) נמצא אגן הירכיים נמצא הביב. הביב הוא חור שמשמש את הקשקשאים הן כפתח המין והן להפרשות שתן וצואה. כשאר הקשקשאים לזכר שני אברי מין .
נחשים הם פויקלותרמיים (או במינוח השגוי 'בעלי דם קר') כשאר הזוחלים, זאת אומרת שטמפרטורת גופם משתנה לפי טמפרטורת סביבה. לכן רמת פעילותם תלויה בטמפרטורת הסביבה- כשהטמפרטורה עולה, עולה רמת פעילותם ולחלופין.גדול הנחשים הוא אנקונדה שאורכו עשוי להגיע ל-5 מטרים ויותר.
רביה:
נחשים מתרבים בדרך כלל בקיץ או באביב. הנקבה משחררת פורמונים המושכים את הזכרים אליה. הזכרים מתלפפים סביב הנקבה בתופעה הנקראת "כדור הזדווזות". לא ברור כיצד הנקבה בוחרת את הזכר, אך לאחר מכן מתיישר אחד הזכרים מתחת לנקבה במקביל לה ומפרה אותה.
הנקבה מטילה בין 2 ל-100 ביצים, תלוי במין (זן) הנחש. הביצים מוארכות, רכות ודקות. לאחר חודש עד חודשיים בוקעים הצאצאים מן הביצים בעזרת שן מיוחדת (שנקראת שן הביצה) אשר נופלת לאחר הבקיעה. בכמה מיני נחשים שומרות הנקבות את הביצים עד לבקיעתן בגופן ומשריצות את צאצאיהן.
| נחשים |
אנקונדה ירוק |
| מיון מידעי |
| ממלכה: |
בע"ח |
| מערכה: |
מיתרנים |
| מחלקה: |
זוחלים |
| סדרה: |
קשקשאים |
| תת־סדרה: |
לטאיים |
| קבוצה: |
נחשים | | 
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
