בית החולים שבו נולדתי הוא דג'ני אשר נמצא ביפו, בית חולים זה משמש כבית חולים סיעודי למיטב ידיעתי.

גדלתי בבית משפחה מסורתית , להורים מסורים ( ניצולי שואה) .

יש לי אחות שקטנה ממני ב – 4 שנים.

את רוב זמן הילדות שלי העברנו בשכונת רמת החיל אשר נמצאת בתל אביב.

החיים באותה תקופה היו פשוטים , את הבתים בנינו בעצמנו , קיבלנו בית פשוט וקטן עם חלקת דונם. לאחר תקופה מסוימת הוספנו לו מספר חדרים.

זו היתה תקופה מאוד ציונית , תקופת קום המדינה שבה המדינה עדין היתה בחיתוליה.

אבא שלי עבד בחברת חשמל ואמי היתה עקרת בית וטיפלה בי ובאחותי.

באותה תקופה עוד היו מביאים את החלב בבקבוקים עם חמור ועגלה, למזלנו היינו בין הראשונים שקיבלו מקרר חשמלי שזה היה נחשב למותרות באותם ימים. שכן עדין היו מוכרים קרח ברחוב.

אפילו כבישים עוד לא היו בשכונה.

הבית שלנו היה הכי קרוב לבית הכנסת ולגן הילדים. אבא שלי היה הולך כל שבת לבית כנסת , והיינו מכבדים את השבת.