נכנסים אנו לימי השובבים מה זה אומר?

שובו בנים שובבים {ירמיה ג'}

כתב רבינו האר"י הקדוש "בשער רוח הקודש" עמ' סב תיקון כז וזה לשונו:

עניין ימי השובבים הנודעים הוא תיקון גדול לפגם היסוד, רוצה לומר שיש מנהג קדום בכל ישראל להתענות ארבעים יום רצופים, מיום הראשון של פרשת שמות, עד פרשת תרומה וקצת מפרשת תצוה ונתנו בהם סימן "שובו בנים שובבים" ראשי תיבות של המילה שובבים זה שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים. והנה עיקר התענית בארבעים ימים ההם לא נתקנו אלא על עוון הקרי, וימים אלו מסוגלים להתענות בהם על עוון הקרי יותר מכל ימות השנה.

"הטעם לכך" וטעם הדבר שזמן זה של פרשת שמות וארא וכו,,, מסוגלים להתענות על עוון הקרי יתבאר לך ממה שביארנו בעניין גלות מצרים בחומר ובלבנים מה ענינו דווקא בחומר ובלבנים, ושם נתבאר כי אותם אנשים שנשתעבדו בגלות מצרים, היו אותם הניצוצות של הנשמות שיצאו מאדם הראשון, באותם מאה שלשים שנה שפירש מן אשתו והיה מוליד שדין ורוחין על ידי טיפות קרי. וכל אלא הטיפות נתקנו בגלות מצרים ההוא.ולכן בזמן של הפרשיות האלו בתורה שמות וארא וכו'.. ששם מדובר על גלות מצרים, יש בהם סגולה לקבל תשובת האדם המתענה בהם על עוון הקרי. ולכן הם מתחילים מן פרשת שמות מפני שאז בפרשה ההוא היה התחלת השעבוד, ומסתיימים בפרשת משפטים ששם כתוב כי תקנה עבד עברי, וענין הסמיכות של עבד עברי אל מתן תורה, כי אז נגמרו אותם הניצוצות להיתקן בענין כי תקנה עבד עברי עד כאן. והנה אחי היקר סגולה נפלאה מרבינו האר"י לתיקון היסוד והוא להתענות בימי השובבים, ואם האדם קשה לו מאוד להתענות, יכול לעשות פדיון לתעניות אלו, כפי ששמעתי ממו"ר בשם הבבא מאיר זצוק"ל, כי אדם שרוצה לפדות את העוון הזה [וכמובן שלא לחזור לסורו לפגום ולפדות חס ושלום] יפדה את אותם פ"ד תעניות כך: שיחשב כל תענית כארוחת צהרים עם שתיה, ובס"ד יתוקן לו כנגד פ"ד תעניות פ"ד פדיונות העוון הידוע.

והנה איזה מצוה גדולה יש יותר מלתרום את אותו פדיון של הפ"ד תעניות לארגון שומרי ברית קודש, שמרויח האדם בזה:

א. פדיון כספי לארגון של זיכוי הרבים.

ב. תיקון היסוד על פי הזוהר הקדוש שנקרא תשובת המשקל היכן שפגמת תתקן, כלומר שאחרים לא יפגמו.

ג. זיכוי הרבים שאין כדוגמתו.

ועוד הרבה דברים גדולים ביותר על ידי שתחלק ספרים ודיסקים המדברים בענין שמירת הברית, שברוך השם השיבו אלפים בתשובה מפגם היסוד על ידי הארגון הקדוש