היריבות בין WWF וה-WCW החל בשנת 1997, כאשר מקמהן החליט להוציא את אלוף ה-WWF ברט "היטמן" הארט מחוץ לחברה.

בשנה קודמת, 1996, ה-WCW הציעו להארט לעבור אליהם. מקמהן הציע למתאבק חוזה עם משכורת נמוכה יותר, אך משך החוזה היה 20 שנה והארט החליט להישאר. למרות הסכמתו של הארט, מקהמן מיד התחרט על העסקה וטען שהוא בבעיות כספיות. מקהמן איים בביטול החוזה והציע לברט לעשות את הטוב ביותר בשבילו ולחתום עם ה-WCW. יותר מאוחר טען מקמהן שהוא יכול לשלם את הכסף של החוזה ורצה שהארט ישאר, אך כאשר נשאל וינס על קווי העלילה העתידיים של הארט, ענה שהארט הוא לא חלק מהתוכניות ארוכות הטווח שלו. כתוצאה מכך הארט בחר לחתום אצל ה-WCW.

מקמהן החל לשאוג מהאפשרות שהארט יעזוב בעודו מחזיק בתואר האליפות בו זכה בשנה הקודמת. דאגה זו הייתה מבוססת, שכן מוקדם יותר אלופת הנשים של ה-WWF, אלונדרה בלייז, עברה ל-WCW בזמן שהחגורה הייתה בידה, וזרקה אותה באחד מפרקי "ניטרו". החשש היה שהארט יופיע ב-WCW כשהוא מחזיק את חגורת אליפות ה-WWF. למרות שברט הארט הבטיח שדבר כזה לא יקרה, מקהמן נשאר מודאג ועל כן הוחלט שבקרב האחרון שלו ב-WWF יפסיד הארט את החגורה.

קרב זה היה בסדרת ההישרדות (Survivor Series 1997) שנערך במונטריאול, קנדה. הארט הקנדי אמר שהוא מוכן להעביר את החגורה, אבל לא ל"יריבו" שון מייקלס ולא במונטריאול. הארט הציע להעביר את החגורה למתאבק אחר או למייקלס מחוץ לקנדה, אך מקהמן היה נחוש בדעתו.האולטימטום של ברט חצה כמה גבולות ולכן הוחלט לסטות מהסיום המתוכנן (פסילה כפולה בעקבות התערבויות חיצוניות) של הקרב בין מייקלס והארט: שון מייקלס נעל על ברט את מהלך ההכנעה שארפשוטר ששייך לברט וזה היה הסימן המתוכנן לשופט כדי לסיים הקרב ולתת את האליפות לשון מייקלס לפי הוראתו של מקמהן. הארט טען שזה לא היה הסיום עליו סוכם עמו וירק על מקמהן ישר אחרי צלצול הפעמון בעוד שהמוזיקה של מייקלס מתנגנת. לאחר מכן ברט בעט מתסכול בחפצים וזרק מסך טלוויזיה בטרם עזב את הזירה. מאוחר יותר באותו לילה דווח שברט ומקמהן נכנסו לתגרה מילולית אמיתית.