|
רוצה להכיר את אמא של תומאס רוס (כריסטובל ב"כמעט מלאכים")? קרא את הכתבה הבאה ותמות מאהבה.
כשתומאס מגיע לאולפנים על מנת לצלם, יש לו דרך ארוכה לעבור עד שהוא מגיע לחדר ההלבשה. בדרך עליו להביא הרבה חיבוקים: אחד אחד מחבריו לעבודה מתקרבים אליו בכדי להגיד לו שלום. מריה דל כרמן, אמו, אינה מקנאה כלל. לנפך, היא אומרת שהיא נהנית מאוד לראות איך אוהבים את תומי, הילד הכי מפונק מהקאסט. בזמן הראיון, הוא דואג שלא נדבר הקול גבוה מדיי, כי מצלמים סצנות. בין מצלמות וסטי הצילומים, הוא נע כמו דג במים, ולמרות שזו היא החוויה הראשונה שלו ברצועת השידור היומית (לפני כן עשה מספר פרסומות), הוא כבר מתנהג כמו מומחה של ממש.
שיחות והרררבה פינוקים.
כששאלנו אותם כיצד הם מסתדרים, אף אחד מהם לא היסס לרגע לענות: "מעולה!", בדואט. "עם תומאס אף פעם אין בעיות, הוא ילד מאוד פשוט ואמיתי", אומרת אימו, שלא מסתירה את גאוותה. מריה דל כרמן מספר שתומי הוא דברן מעולה ושהשיחות עימו מאוד מועילות, כי הן עוזרות לו לתפקד בחיים. ולה כדי להיות קרובה לבנה. "סצינה טיפוסית בבית היא כאשר תומי מתיישב בשולחן באוכל, בזמן שאני מבשלת, ומזמין אותי לשיחה. אז אני מתכוננת כי אני יודעת שקרה משהו והוא צריך לדבר על זה. למזלי, הוא תמיד מספר לי את הדברים שקורים לו. הוא מאוד שקוף", ממשיכה מריה.
רגעים טובים.
בזמן הפנוי, הפעילות המועדפת על כל המשפחה היא לצאת לטיול בחיק הטבע.כולם ביחד, עם האבא והאח הבכור, הולכים לדוג, ומהטיולים הם תמיד מביאים סיפורים טובים.
יש רגע ביום שהוא בלעדי של תומאס ומריה: לפני השניה, כשהם קוראים ביחד ספר. למרות שאמו מנסה לשכנע אותו לגוון קצת. תומאס תמיד בוחר ב"חייל הכד" ("El soldadito de plomo"). הם כבר קראו אותו מאות פעמים, אבל, רחוק מלהימאס לו, הוא תמיד מוצא חן בעיניו יותר.
פיזור רוך.
החיבוקים הם דבר מתמיד בין תומאס ואימו. הם אוהבים המון, ושמים לב לכך. בנוסף, הם מאוד מאחודים. בזמן הרעיון, היו בניהם כל סוגי הפינוקים והם הסתכלו אחד על השני בהרבה אהבה.
מהי המתנה הכי טובה שהעניק לך תומאס?
מריה: האמת, הכי מוצא חן בעיניי כשהוא מביא משפטים כתובים, שאני שמה על המקרר או שומרת בשידה.
תומאס: את זוכרת? על אחת כתבתי "אם את היית הירח, ואני השמש, יחד הינו יוצרים את ליקוי האהבה". (הנחות משותפות, ואמא אחת מתה מאהבה). פעם אחת הכנסתי פתק במכונית צעצוע ושלחתי לה. היה כתוב שם "אני אוהב אותך מאוד". (הרגע התעלפת מרוב אהבה? את לא היחידה).
- תומי, גבר חשבת איך לחגוג את יום האם?
תומאס: כן! (ערמומי). עם טוסט (צחקוקים). לא, שקר. כבר חשבתי על מתנה, אבל אני לא יכול לומר, כי זו הפתעה.
אדמה רכה
ראיתי את פרנסז'ה ב'נשואים עם ילדים' ואמרתי:'אמא, אני רוצה להיות שחקן'. אז לקחו אותי לאודישן, ובהתחלה לא רציתי ללכת כי מתתי מבושה. אבל אחר כך זה התחיל למצוא חן בעיניי". אימו מספרת שהוא התחיל להגיד לה שהוא רוצה להיות מפורסם, ולמרות שהיא ניסתה לשכנע אותו שהוא כבר מפורסם במשפחה, תומי התעקש שהוא רוצה להופיע בטלוויזיה. כיוון שקוצר הרוח גדל מיום ליום, התחילו לקחת אותו לאודישנים עבור פרסומות, ובאחד מהם הוא פגש בכריס מורנה. הם נפגשו וזו הייתה כמו אהבה ממבט ראשון, של שניהם" מספרת מריה דל כרמן. אף אחד במשפחה לא היה מוכן עבור התהילה, אבל היום היא כבר מאוד ברורה להם. "כשאני רואה אותו משחק, אני נורא מופתעת. ועכשיו אני לא יכול להפסיק להסס אם, כאשר הוא בוכה בגלל משהו, הוא בוכה באמת או שהוא משחק" אומרת, משועשעת, אימו של תומי. פניה מוארת כאשר היא רואה כיצד תומי מתנהל בערוץ, עם חבריו לעבודה. עושה מאמץ כדי שההתרגשות לא תגבור עליה. מריה דל כרמן מסכמת: "תומאס מעורר תחושות יפות אצל האנשים שסובבים אותו. הוא כמו אדמה רכה: אם הוא שמור טוב, הוא מניב פירות נפלאים".
תומאס רוס: הפך לשחקן בגלל פרנסז'ה.
הוא נדבק בחיידק המשחק כשצפה ב"נשואים עם ילדים". היום הוא מגלם את הבן של ניקולאס ואסקס ב"כמעט מלאכים" (טה לה פה).
בעל מראה יפה, עיניים כחולות... מספיק המידע הזה כדי לחזות שתומאס רוס הוא הגלאן הפוטנציאלי של שנת 2020. מקרה של פקונדו ארנה גמדי: "הרעיון היה שלי, ידעת? אני אמרתי להורים שלי שאני רוצה להופיע בטלוויזיה. רציתי לעבוד עם פרנסז'ה. הפעם הראשונה שראיתי אותו הייתה ב"נשואים עם ילדים". הוא הצחיק אותי כל כך שאמרתי להורים שלי שאני רוצה להיות כמו פרנסז'ה", בעל רצון עז. הקול והגובה מעצבים אותו. הוא בן שמונה, אבל בעל שכנועים של מבוגר. אותם השכנועים שבזמן ששתלו אותם על המסך הביאו את כריס מורנה לצרף אותו לקאסט של סדרת הילדים-נוער "כמעט מלאכים" (טה לה פה).
תומאס הוא משהו יותר מהבלונדיני הטיפוסי מהפרסומות. למרות שהוא לא למד משחק, אפשר לראות אותו מדיי ערב מגלם מצויין את תפקידו ב"כמעט מלאכים" ככריסטובל באואר, הבן של ניקולאס ואסקס על המסך. ילד שסובל מהפרידה של הוריו וששורר במצוקות בסצנות שלו בהן הוא נתקף בהתקפי אסטמה.
תומאס נולד בסן איסידרו, ב-1 במרץ בשנת 1999, את צעדיו הראשונים בטלוויזיה עשה בפרסומות. בעזרת פניו "מכר" עוגיות עבור קנדה, אבקת מרק (קנור) עבור גרמניה ועוד כמה מוצרים עבור איטליה ואורוגוואי. "באחד האודישנים הייתי צריך להתאמץ ולעשות עוד כמה דברים נוספים, אבל לא נסעתי לכל הארצות האלה. אני רוצה לנסוע למיאמי ולמאר דל פלטה", מספר באופן נלהב בהשוואה שלו לבן השני של מהנדס ומייעצת פסיכולוגית שגרים בדון טורקואנטו עם סנטיאגו, אחיו בן ה-11.
עבודתו הראשונה בטלוויזיה הייתה ב"אלמה פירטה" עוד פרויקט של כריס מורנה. שם הוא גילם את תפקידו של ניקולאס ואסקס כשהיה קטן, אותו הוא שב לפגוש ב"כמעט מלאכים". מספר אביו באופן של בדיחה שבבית הספר תומאס שנא לשחק. "יום אחד לא רציתי ללכת כי התביישתי להיות מול קהל. אחר כך השתנתי", מבהיר רוס, אוהד של סן לורנסו ו"קצת עצלן בזמן שצריך ללמוד את הטקסטים".
הכוכב של בית הספר, לתומי היה עד לפני חודש סדר יום עמוס לגילו. הוא יצא מבית הספר (לומד בכתה ג'), מגיע לצילומים ולכל זה מתווסף לו תיאטרון גראן רקס, שבו בין קפיצות וריקודים הוא היה המעודף מבין הקטנים. "בבית הספר שלי חלק מהילדים מקנאים, אבל אני לא מעניק להם חשיבות. פעם הייתי חותם המון חתימות, עכשיו לא כל כך. והיו לי מספר חברות, אבל הן נפרדו ממני. עם אחת הייתי שנתיים. אני חושב שהיא אמרה לי שהיא אהבה אותי מתוך רחמים". תומאס לא מפסיק להיות המרכז של כיכר פלמנטרית, שאליה מתקרבות בנות, בנות העשרה שמצלמות אותו.
הוא הוזמן לפני חודשים אחדים לסוסנה חימנס לתוכניתה ("הגשמתי חלום, עכשיו הייתי רוצה להגיר את פרנסז'ה ולהגיד לו שאני מאמין בו ללא סוף במשחק", מספר בחינניות, לרוס אין עוד התנסות רבה, אבל עם תדמית כמו שלו, הוא עוד יצבור התנסות. לנהל דיאלוג זה מה שהכי פחות קשה לו ואין רגע שבו הוא לא מעניק נקודות מבט מעניינות לסגנון של "אגראנדאדיטוס", בתרגום חופשי, ערבויות. (תוכנית בערוץ 13 הארגנטינאי). "מלבד סוסנה, אני רודף של פלישות וריקוד עד לחלום. את ריאל, לדוגמא, הכרתי בתיאטרון. אהבתי את זה שהוא אימץ שני ילדים", אומר.
"מאחד עד עשר, אני שם על המשחק ארבע, חסר לי עוד הרבה", אומר באופן צנוע ולא מפסיק לדבר ישירות לרשמקול. "ניקו (ואסקס) אומר לי שאני מיני בנחה, שאני דומה לבנחמין רוחאס כשהיה קטן. הדבר היחיד שאני יודע זה שאם לא הייתי שחקן, אז הייתי רוצה להיות שחקן. אין דבר אחר עבורי. נו טוב, אני מסתפק בלהיות רגע האליל שלי: ה'חתולה' פרננדס".
קרדיט לאתר הישראלי של תומאס רוס
|
