צורבי תקליטורים כמכשיר ביתי קיימים בשוק כבר לא מעט זמן, אך רק בחודשים האחרונים מחירם ירד למחיר זול ונוח מאוד. נכון לכתיבת מאמר זה אפשר להשיג צורבים שמחירם כפול ממחיר כונן תקליטורים רגיל. צורבי התקליטורים מאפשרים להכניס על תקליטור אחד עד 900 מגה בייט של קבצים ומידע ומהווים אמצעי מצוין לגיבוי. הפעם נראה מדוע השימוש בטכנולוגיה הזו נחשב לכל כך קשה על ידי אנשים מסוימים.

הטכנולוגיה:

צורבי תקליטורים קיימים בשני סוגים עיקריים - צורבים חד פעמיים(CDR)וצורבים  רב פעמיים (CDRW)  . צורבים חד פעמיים מסוגלים לכתוב על דיסק אך לא מסוגלים למחוק ממנו ואילו צורבים רב פעמיים מסוגלים לעבוד עם סוג מיוחד של תקליטורים שעליהם ניתן לכתוב ואחר כך למחוק את המידע באופן רב-פעמי. כיום כל צורב הוא גם רב-פעמי.

צריבה מבוצעת על ידי קרן לייזר העוברת דרך שכבת הפלסטיק של התקליטור ויוצרת נקבים מיקרוסקופיים בשכבת המתכת המצפה את התקליטור מצדו העליון. שכבה זו עשויה מסגסוגות שונות - לכל חברה נוסחה משלה. כאשר כונן התקליטורים קורא את התקליטור, קרן הלייזר שלו מוחזרת מנקודות שבהן לא בוצע נקב ואינה מוחזרת מנקודות שבהן יש נקב וכך מתבצעת הקריאה. בטכנולוגיית הכתיבה הרב פעמים מצופה התקליטור בסגסוגת מתכתית מיוחדת, שמשנה את מצבה בחימום. צריבה במכשיר רב פעמי מתבצעת ע"פ אותו עקרון ומחיקה מתבצעת ע"י חימום שטח הדיסק באמצעות קרן לייזר מיוחדת הגורם לבקעים להעלם. לחומר הציפוי ישנו בלאי המאפשר לבצע מחיקה וצריבה כמה מאות פעמים בלבד ובנוסף הוא יקר יותר אך יתרונותיו גדולים.

חסרונותיה העיקריים של הטכנולוגיה הם רגישות המדיה ללכלוך ושריטות. יש להחזיק את התקליטורים בצדדים ולהיזהר שלא יפלו. שריטה קלה במשטח התחתון של הדיסק ניתנת לעיתים לתיקון ע"י המסה חלקית של שטח הפנים באמצעות נוזל מיוחד אך שריטה במשטח העליון לא ניתנת לתיקון כלל.

המחיר:

נכון לרגע כתיבת המאמר, מחירם של צורבים מתחיל בכ-230 ש"ח לצורב פשוט ועד כ- 900 ש"ח לצורב חיצוני.

המהירות:

מהירותם של כל התקני התקליטורים מבוססים על פקטור מהירות שנקבע לפני כעשרים שנה כאשר פותח מכשיר נגן התקליטורים הראשון. צורב קידוד המידע על גבי התקליטור נקבעה כאופטימלית לשמיעה אנושית כאשר המכשיר קורא 150 קילו-בייט לשניה מהתקליטור. מספר זה נקבע כ-"X1 " וכל מהירות גבוהה יותר היא מכפלה של המספר הזה. צורבים תקליטורים המהירים ביותר מסוגלים לצרוב תקליטור במהירות "כפול חמישים". מכיוון שנפח תקליטור בדקות השמעה של מוסיקה הוא 74 דקות ניתן לחשב כי צריבה במהירות "כפול אחד" תיקח 74 דקות לצריבת דיסק שלם ובמהירות כפול חמישים הצריבה תיקח כ-2 דקות.

צריבה בפועל לוקחת יותר זמן, ובמקרים מסוימים הרבה יותר זמן. כאשר צורבים דיסק של מוסיקה (או משחק) בעל כמה "מסלולים" (כמה שירים), יש זמן המתנה בין מסלול למסלול של כמה שניות שניות. בתום כל צריבה ישנו שלב "סיום הצריבה" שלוקח כמה שניות נוספות. לפני התחלת הצריבה המחשב מכין את כל הקבצים לצריבה וההכנה לוקחת זמן  רב יותר ככל שמספר הקבצים בצריבה גדול יותר. במקרים קיצוניים הפעולה עלולה להמשך רבע  שעה ואף יותר.  לעומת זאת, צריבה של מידע בנפח קטן יותר לוקחת פחות זמן - צריבה של קובץ בן 50 מגה בייט לוקחת כ-7 דקות  בכונן שמהירותו היא "X2". הכוננים של ימינו מגיעים למהירות של כפול 50, שמאפשרת לצרוב תקליטור שלם בזמן של כ – 4 דקות מההתחלה עד הסוף.

הדרישות:

כמו שאמרתי בפסקה הקודמת, בעת הצריבה המחשב מכין את הקבצים לצריבה וההכנה הזו דורשת מקום פנוי בדיסק והמקום הנדרש גדול יותר ככל שמספר הקבצים רב יותר. אם אין מספיק מקום פנוי בדיסק הקשיח שלך, הצריבה לא תצליח. בימינו הדיסקים הקשיחים גדולים והנפח הנדרש כמעט אף פעם לא מהווה בעיה, אבל אם יש לך מחשב ישן או שהצלחת למלא את הדיסק הקשיח בקבצים, זה עדיין עלול להפריע.

בצורבי התקליטורים הישנים (מהירות כפול 16 ומטה), היו מוגבלים בכך שהצריבה היתה צריכה להיות רצופה. המחשב היה חייב לספק לצורב את הנתונים לצריבה ללא הפסקה וכל עיכוב גרם לכישלון הפעולה. למשל, אם שומר המסך היה מופעל בזמן הצריבה, המחשב היה מתחיל "לחשוב" כדי להפעיל אותו וזה בדרך כלל היה מעמיס אותו מספיק בשביל לפגוע בצריבה. כיום, כל הצורבים מכילים טכנולוגיה המאפשרת לצורב לפקח על זרימת המידע ולהפסיק את הצריבה באמצע במידה והמחשב עמוס ולכן נפילות בצריבה הן נדירות ביותר. במידה ויש לך בכל זאת צורב ישן, חשוב שהמחשב יהיה מהיר כמה שיותר ושלא יופעלו בו תוכנות בו זמנית במקביל לצריבה כדי לא לתת למחשב "תירוץ" לדפוק אותה.

התוכנות:

קיים מבחר אדיר של תוכנות צריבה - כ-60 תוכנות שונות, אך רוב המשתמשים בוחרים בשתי תוכנות - EZ CD Creator  של חברת רוקסיו או תוכנה בשם Nero  של חברת Ahead.

תוכנת איזי סידי היא הנפוצה ביותר והיא מצורפת לרוב הצורבים. התוכנה חכמה, נוחה, ידידותית ואמינה למדי אך חסרונותיה בפשטותה. אפשר לבצע בה צריבה של מידע, שירים והעתקה של דיסקים אך לא הרבה יותר מכך.

תוכנת Nero  היא תוכנה זולה יותר ומקצועית הרבה יותר - היא מסוגלת לצרוב כמעט כל סוג של תקליטור שקיים. חסרונה הגדול נובע מיתרונה  - ­היא מכילה עשרות כפתורים ופונקציות ומקשה מאוד על אדם שאינו מומחה למחשבים.

ניתן למצוא גם תוכנות המסוגלות לעבוד עם כמה צורבים לשכפול מספר גדול של עותקים (גן עדן לפירטים) ותוכנת "דיירקט סידי" של רוקסיו המסוגלת לכתוב בשיטת "פקט רייטינג" המפרקת את המידע לחלקים וכך צורבת בזמן אמת ללא צורך לרכז את כל הקבצים בבת אחת.

צריבת קבצים:

אם ברצונך לצרוב קבצים שנמצאים אצלך (לצורך גיבוי או למשלוח לחבר, למשל) תוכל להשתמש בתוכנת איזי סידי בנוחות. הממשק שלה מזכיר את סייר של חלונות ואתה פשוט יכול לגרור קבצים ממקומם ולמקם אותם בעת המבנה הווירטואלי של התקליטור. הקבצים יכולים להיות מחלקים שונים של הדיסק הקשיח, מתקליטור, מהרשת או כל מקום אחד ואפשר אפילו למזג על דיסק אחד קבצי מחשב ושירים לשמיעה בנגן תקליטורים רגיל. לאחר סידור הקבצים בצורה הנוחה לך אתה מפעיל  את כפתור הצריבה והתוכנה בונה על התקליטור את המבנה שייצרת. לפני הצריבה ניתן לבקש מצב "טסט" שבו מבצע הצורב ניסיון צריבה ללא צריבה כדי לבדוק אם אין בעיה במבנה הקבצים שיגרום לבעיה בצריבה. הטסט הוא אמצעי נפוץ וקיים בכל התוכנות לבדיקה לפני צריבה. הפעולה היא מלאה ולכן לוקחת את מלוא הזמן שצריבה לוקחת. בסוף הצריבה כותב הצורב את טבלת התוכן של התקליטור המכונה "TOC" ­פעולה זו לוקחת כמה שניות נוספות.

צריבת שירים:

הפעולה דומה לצריבת קבצים - ניתן למשוך שירים מתקליטור שנמצא בכונן התקליטורים או קבצי צליל מסוג "wav" הנהפכים על ידי התוכנה לשירים שאותם ניתן יהיה להשמיע בנגן תקליטורים ביתי רגיל. התוכנות המודרניות יותר מסוגלות לצרוב מוסיקה גם ישירות מקבצי MP3.

העתקת תקליטורים:

כל תוכנות הצריבה מאפשרות גם לבצע העתקנה של דיסקים. בדרך כלל תמצא בתוכנה כפתור מיוחד בשביל זה. יש למקם את תקליטור המקור בכוונן התקליטורים הרגיל ותקליטור ריק בצורב. לאחר כמה שניות יזהו המכשירים את התקליטורים וכפתור ההעתקה יהפוך לפעיל. חשוב לזכור כי כל שריטה קטנה בתקליטור המקורי תגרום לעיכוב הצריבה ועלול לגרום לתקליטור המועתק להיות בלתי קריא ולכן כדאי לבדוק את התקליטור המקורי על ידי העתקת מלוא תוכנו לדיסק הקשיח לפני ההעתקה. אם ההעתקה לדיסק נכשלת, אז אפשר לוותר על הצריבה מכיוון שהעותק יהיה ככל הנראה בלתי שמיש. אם אכן נתקלנו בבעיה כזו, כדאי לנסות לקרוא את התקליטור בצורב עצמו. לצורבים יש יכולת טובה יותר להתגבר על שריטות ויכול להיות שזה יפתור את הבעיה. במקרה זה צריך לומר לתוכנת הצריבה שתקליטור המקור נמצא בצורב ולא בכונן אחר. אפשר גם לנקות את הדיסק השרוט, אך יש לכך טכניקה וחומרים מיוחדים וכאן לא המקום לדון בהם.

עלול לקרות לך מצב בו אתה מנסה להעתיק תקליטור אך המחשב פולט את התקליטור ומודיע כי אין מספיק מקום על תקליטור היעד. ישנן חברות היוצרות תקליטורים בעלי נפח מפוברק כדי להקשות על העתקת התוכנות.

קיימים בשוק תקליטורים מיוחדים בעלי נפחים גדולים מהמקובל. תקליטור רגיל הוא בנפח 700 מגה בייט, אך יש גם תקליטורים בנפח של 800 ואפילו 900 מגה בייט. תקליטורים כאלה הם קצת יותר יקרים ולא כל כונן ותוכנה מאפשרת לצרוב עליהם, אבל לפעמים זה שווה!.

תקלות:

הצורבים של היום אמינים יותר מהותיקים, אבל הם גם זולים יותר ולא נדיר למצוא צורב שנתקע מדי פעם בעת הצריבה או אפילו תוקע את המחשב כולו. למעשה, המערכת שמשמשת לתקשורת עם הצורב היא עדיין פרימיטיבית למדי ולכן צורב שנתקע יחייב בדרך כלל לכבות את המחשב ולהפעילו מחדש כדי להמשיך לצרוב.

תקלה נפוצה היא שדיסק שנצרב לא ניתן לקריאה בכוננים מסוימים. הדבר נובע מאי תאימויות קלות בין הכוננים ובדרך כלל אין מה לעשות. חשוב לבדוק את הדיסק בכמה מכשירים כדי לוודא אם הבעיה היא בכונן הקורא או שאולי הצורב פשוט מייצר דיסקים חריגים שאף אחד לא יוכל לקרוא בעתיד. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות הוא לצרוב כמה עשרות דיסקים בצורב מסוים שיקלקל לבסוף ואז אי אפשר יהיה לקרוא אף אחד מהדיסקים בשום מקום אחר...

תקלה נוספת היא שלעיתים בהעתקת דיסק מלא מידע, בדור שני או יותר של שכפול, המחשב מודיע שדיסק המטרה קטן מדי לצריבה. במקרה כזה בחר דיסק בעל נפח גדול יותר או וותר על הצריבה.