המינרל אבץ בצורותיו השונות

ישנם סוגי אבץ שונים, כגון: אבץ פיקולינאט (אבץ הקשור חרכיב אורנגי, חומצה פיקוליניט), אבץ ציטראט (אבץ הקשור לחומצה ציטרית = חימצת לימון), אבץ פולי-ניקוטינאט (אבץ הקשור לויטמין B3 = חומצה ניקוטינית), אבץ גלוקונאט (אבץ הקשור לחומצה גלוקורונית), אבץ כלוריד (אבץ הקשור למינרל כלור) הפחות יעיל מבחינת ספיגתו מדרכי העיכול ועוד...

אבץ אונדצילנתי

אבץ אונדצילנתי מתקבל לאחר הוספת תמיסה של אבץ סולפתי לתמיסה של נתרן אונדצילנתי. הוא מופיע כאבקה לבנה, לפעמים בגוון של קרם, הניתכת ב 114 – 118.

מסיסות. אינו נמס במים ובכוהל.

זיהוי . 1) שורפים 0.1 גרם ואת השריד ממיסים בחומצה מלחית מהולה. התמיסה מראה את התגובות של אבץ. 2 ממיסים 0.5 גרם בתערובת של 25 סמ"ק חומצה גופרתית מהולה ו- 20 סמ"ק מים וממצים באתר. אחרי הנדפת התמיסה האתרית נשאר שריד, המראה את התגובות של חומצה אונדצילנית.

התויה. באבץ אונדצילנתי משתמשים כנגד מחלות פטרתיות של העור, למשל, בין אצבעות הרגלים, בבתי השחי, במפשעה, באוזן ונגד הנגע המגוון. לרוב מורחים את המקום הנגוע במשחה המכילה 20

% אבץ אונדצילנתי ו- 5% חומצה אונדצילנתית. לאחר גמר הריפוי מפזרים על המקום שהתרפא ולפעמים גם בגרביים, אבקת זריה המכילה 10% - 20% אבץ אונדצילנתי 2% חומצה אונדצילנית והיתר טלק, כדי למנוע את הישנות המחלה.

המינרלים אבץ ונחושת

הריון העובר והמינרל אבץ

מינרל קורט אבץ - שווה את המאמץ

אבץ חמצני

אבץ חמצני מתקבל לאחר שריפת אבץ מתכתי באוויר או קליית אבץ קרבונתי. הוא מופיע כאבקה אמורפית לבנה או צהבהבה, חסרת ריח וטעם וחופשית מחלקיקים גסים. באוויר סופג האבץ החמצני רטיבות ופחמן דו חמצני ויש לכן לשמרו בכלי קיבול סגורים היטב.

מסיסות – אינו נמס במים או בכוהל, אולם נמס בחומצות מהולות או בבסיסים מהולים.

זיהוי – מצהיב לאחר חימום וחוזר לצבעו הלבן לאחר שהתקרר.

2) ממיסים אותו בעודף קטן של חומצה מלחית: התמיסה מראה את התגובות של אבץ.

התוויה: באבץ חמצני משתמשים בעיקר נגד מחלות עור שונות במשחות, אבקות זריה, אבקות נגד זיעה, לתינוקות ועוד. לרוב מערבבים אותו עם חומרים אחרים מאותו הסוג, למשל, טלק, עמילן, או חומצה בורית. לשימוש פנימי רושמים אותו רק במחקרים נדירים במנות של 0.1-0.3 גרם כנגד שלשול או עווית. כן רושמים אותו בפתילות נגד טחורים, המכילות 0.5-0.6 גרם אבץ חמצני ותמצית של הממליס.

תכשירים – הרקיחתה הבריטית מפרטת משחה המכילה 15% אבץ חמצני, מרח עם 25% קרם עם 32% וגלטינה עם 15%.

אבץ כלורי

אבץ כלורי נוצר אחרי המסת אבץ מתכתי בחומצה מלחית, אידוי התמיסה והתכת השריד שנשאר אחרי האדוי. הוא מתקבל בצורת מקלות לבנים או אבקה לבנה, הסופגת בקלות רטיבות מהאוויר. אבץ כלורי נתך ב- 260 ומשקלו הסגולי בערך 2.7.

מסיסות: מתמוסס בפחות מחלק אחד מים, אולם התמיסה המימית היא די דלוחה. לטיפות עיניים אסור בכלל להוסיף חומצה מלחית. אבץ כלורי מתמוסס גם ב- 2 חל. גליצרין ו- 1.5 חל. כהל.

זיהוי : מראה את התגובות של כלורידים ושל אבץ.

התוויה – בתמיסה מרוכזת פועל האבץ הכלורי כחומר צורב: בתמיסות מהולות רושמים אותו כתרופה צומתת. חוץ מזה מפיג גם האבץ הכלורי ריחות רעים היות והוא קושר את המימן הגופרי. בתמיסות 0.5% משתמשים באבץ הכלורי לשטיפות כנגד זוב לבן, בתמיסה 2%-4% כתרחיץ לפצעים וכיבים המעלים צחנה. בתמיסה 1% לרוב עם 2% אבץ סולפתי כמי פה ויש למהלה ב- 20 מל. מים לפני השימוש.

במקרים נדירים רושמים 0.2% לפעמים בתוספת של קוקאין הידרוכלורי, כטיפות עיניים. עפרון של אבץ כלורי. לא מהול במים, הוא חומר צורב ומורחים בו כיבים או פצעי זאבת (לופוס) לשימוש פנימי הוא אינו נרשם.

אבץ סולפתי (גפרתי)

אבץ סולפתי טהור מתקבל לאחר המסת אבץ מתכתי בחומצה גופרתית מהולה ומופיע בצורת גבישים שקופים, חסרי צבע וריח, בעלי טעם צומת ומתכתי. באוויר יבש הם מאבדים את חלק ממי הגביש: ב- 50 מעלות עד חמש מולקולות של מים.

מסיסות: נמס בקלות בפחות מחלק אחד מים, אולם אינו נמס בכוהל.

זיהוי: מראה את התגובות של אבץ ושל סולפטים.

התוויות: אבץ סולפתי אינו נרשם לשימוש פנימי. לכל היותר הוא ניטל במקרה של הרעלה, היות והוא גורם להקאה.

המנה במקרה של הרעלה היא 6.0 עד 2 גר', התגובה מתקבלת כעבור 10 עד 15 ד'. האבץ עדיף מהאפומורפין בזה שהוא אינו גורם לתופעות לוואי לאחר גמר ההקאה.

לשימוש חיצוני רושמים את האבץ כתרופה במחלות של הקרומים הריריים, כמו למשל בתמיסה של 1% כנגד דלקת לחמית העין ובמחלות הריריות של האף והשופכה (דלקןת כרוניות לרגלי זיוה). כמו כן משתמשים בתמיסה של עד 4% כגד מחלות עור, סרעפת (אימפטיגו), אקנה וכיבים בעור. לעיתים נדירות משתמשים בו בתמיסה ובמשחות כמי פה.

מאמרים נוספים על מינרלים

מאמרים על ויטמינים

תוספי מזון לספורטאים

תוספי מזון