ר' דוד קיים (אלקיים) היה אחד משלושת עורכיה של האנתולוגיה "שיר ידידות", שהפכה להיות המסורת המרכזית בשירת הבקשות של יהודי מרוקו. ר' דוד קיים היה יוצר ואמן ברוך כשרונות - צייר דיוקנאות, אמן גילוף עץ, אמן יודאיקה - עיטור כתובות וייצור חפצי קדושה - שופרות, חנוכיות, וכיו"ב. רוחב יריעה זו בא לידי ביטוי גם ביצירתו הספרותית. ר' דוד היה מודע מאד לענייני לשון וצורה והיה ידען ובקי לא רק בשפה העברית, אלא גם בערבית יהודית של מוגאדור, בערבית הספרותית של שירת הקצידה המוסלמית, באנגלית ובצרפתית, בשירה האנדלוסית ובשירה הערבית המרוקאית. ואכן אנו מוצאים בשירתו חידושים הן מבחינת הלשון והצורה והן מבחינת נושאי שירתו. לצד הקצידות שחיבר לכל השבתות בהן נאמרת שירת הבקשות - משבת בראשית ועד שבת זכור, הוא כתב גם שירים רבים הסובבים סביב החכמה ותנועת ההשכלה, שרעיונותיה העסיקו וטרדו את מחשבתו. בהיותו קנאי ללשון העברית, חיבר שירי הלל לשפה העברית וגם שלח ידו בכתיבה עתונאית. כתבותיו אודות החיים היהודיים בקהילתו פורסמו בעיתונים העבריים "הצפירה" (יצא בארץ) ו"היהודי"(יצא בלונדון).
ר' דוד, שנפטר בשנת 1941, הוא החוליה האחרונה בשרשרת של פייטנים נוספים שפעלו במוגאדור.
מתוך ספרו של אפרים חזן: השירה העברית בצפון אפריקה, עמ' 344
|
|
|
.bmp)
