החיד"א כותב עליו בספר שם הגדולים:" מהר"ר שמואל אלבז,איש אלוקים קדוש היה מתבודד בכנישתא (בית הכנסת) דבי ג'ובר בעיר הנקראת עד היום ג'ובאר,ורוב פרישותו מדרכי העולם הזה,קורין לו רב שמואל אבוחצירי,ושמעתי מזקנים עזוזו ונפלאותיו שהציל לישראל מכמה צרות,וגם במכתב הן כל יקר ראתה עיני פעולותיו להצלת ישראל זי"ע,עכל"ה.

הסיפור הידוע עליו ,שעל שם סיפור זה נקרא שמו אבו- חצירא ,ופירוש חצירא בלשון ערבית הוא מחצלת,רבי שמואל היה חי בעיר  הקודש ירושלים  בזמן מהרח"ו,ונקרא שמו רבי שמואל אלבז.היה הוא איש צנוע ונסתר מעשיו מפני ההמון,הוא התמיד בתורה ולמד קבלה  .הקהילה שהיתה במצב קשה,לא יכלה לעמוד עוד בדוחק השעה,העוני והסבל של היהודים  היה בלתי נסבל.לאחר שנפל על רבי שמואל הגורל,הוצרך לנסוע לאסוף כספים לטובות העניים.

אך לרבי שמואל לא היה די כסף לעלות על האוניה,הוא נשאר בנמל כאשר האניה החלה להפליג,פרש מחצלת  על גלי הים והתיישב עליה,וכך נסע בעקבות האניה עד שהגיע לעיר קושתא.שם פעל לטובת בני עירו.ע"פ המקובל רבי שמואל אביחצירא קבור בג'ובאר שעל יד דמשק.

לא ידוע מה גרם למשפחת אביצירא לנדוד מהעיר ג'ובאר למרוקו,אך בהתחשב בזה שבני משפחתו קיבלו את חינוכו של איבהם ,ראו בני המשפחה לנכון לעבור לארץ  בה יוכלו לעבוד את הקב"ה בצנעא ובקדושה,  מבלי להתבלט.