מגדולי חכמי ישראל במרוקו . חי בפאס , למד תורה מאביו ומרבי יהודה אבן עטר . רבי יעקב שימש
כדיין כארבעים שנה בפאס וכעשור במכנאס ובתיטואן . חיו היו קשים מתוך שישה עשר בנים שהיו
לו נותר בחיים רק בן אחד .
רבי יעקב אבן צור נודע כתלמיד חכם וכתב תשובות רבות שהופנו אליו ממרוקו ומחוצה לה . תשובות אלו נלקטו לספר השאו''ת המרכזי בפסיקת דייני מרוקו . ''משפט וצדקה ביעקב '' אהבתו העזה לשפה העברית
ניכרים בכל כתביו ובקובץ אגרותיו '' לשון לימודים '' . הוא הושפע מסגנונו של רבי יהודה אלחריזי .
וכתב פרוזה מחורזת בסגנון המאקאמות של ימי הבניים . שבה משולבים גם שירי שבח
במתכונת ספרדית .
כשרונו הספרותי בולט בפיוטיו הרבים . שקובצו בספר '' עת לכל חפץ'' הספר יצא באלכסנדריה
כ - 140 שנה לאחר פטירתו . והוא כולל כ - 400 פיוטים המתקשרים למעגל השנה ולמעגל
החיים . הקובץ כולל גם קינות והספדים על מות מכרים וידידים כגון רבי יצחק דילויה זצ''ל
ורבי יחיא ויזמאן זצ''ל מהעיר מראקש . מהם ניתן ללמוד רבות אודות הקהילות שבהן חי ופעל .