רבי שלמה אבן דנאן (1848-1929)

מפאס

ר' שלמה נולד בפאס לאביו הצדיק ר' משה, ולאימו מרת חנה. מילדותו ניכרו בו כישרונות מחוננים של שכל זך ותפישה מהירה וזיכרון נפלא.

אביו נפטר עליו לפני היותו בן עשר שנים.

בגיל שש עשרה נכנס ללמוד "חכמת הרזים" והיה מקיים מצוות בדקדוק ומרבה במעשים טובים. בגיל שמונה עשרה התחתן עם אשתו סולטאנה וכן התחיל להורות שעורי תורה לצעירים, לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא. בן עשרים ואחת כבר צורף לבית הדין כדי להשתתף איתם בקביעת פסקי ההלכה במקרים מסובכים.

בשנת תרל"ה (1875) והוא בן עשרים ושבע, עלה לארץ ישראל, ושהה בה שלושים ושלושה יום.מסיבות שונות נאלץ לשוב על עקבותיו וחלומו להשתקע בארץ ישראל נגוז.

בשנת תרל"ח (1878) כשמלאו לו שלושים, התמנה להיות רב ראשי וראש אב בית דין בפאס, עיר הבירה של מרוקו. בית דינו היה מלא המונים הקרבים למשפט מבוקר עד ערב, ובכהונה זו החזיק יותר מחמישים שנה, עד סוף ימיו.

ר' שלמה היה נוהג להעתיר את כל פסקיו ולגנוז אותם למשמרת. בשנת תרס"א (1901) שלח להדפיס בירושלים את ספרו "אשר לשלמה", תשובות לשאלות שהגיעו מקהילות שונות בצפון אפריקה, מן הערים סאלי, צפרו, רבאט, ומן האיים גיברלטר. הנושאים: שכירות, נדוניות, משכנתאות, שלוחים, ערבונות, צוואות, סכסוכי שכנים, דיני אישות והלכות אורח חיים.

במקביל לעיסוקיו הרבניים היה שתדלן אצל השלטונות. הוא התייצב לפני מלכים ושליטים כדי להיטיב לאחיו. הוא התחבב על הקונסולים הצרפתים ולכן העניקה לו ממשלת צרפת תואר "אזרח כבוד", לאות הוקרה על עמדתו בשאלות פוליטיות מכריעות.

בשנת תרע"ט (1919) הוזמן ע"י ממשלת מרוקו לישב בראש בית דין גבוה ברבאט. הוא שימש בתפקיד זה שנתיים, ואחר כך חזר לעיר מולדתו – פאס.

בשנת תרפ"ט (1929) כ"ז בחשוון, מוצאי שבת, השיב את נשמתו לבוראו, כשסביב מיטתו נאספים משמנה וסלתה של קהילת פאס.

הלוויתו נערכה ביום ראשון, במעמד רבבות מיהודי פאס והערים האחרות, שרי ממשלה וכהני דת שבאו לחלוק לו כבוד.