מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רובסון דה סואזה (בפורטוגזית: Robson de Souza; נולד ב-25 בינואר 1984) הידוע בשם רוביניו, הוא כדורגלן ברזילאי המשחק בעמדות החלוץ והקיצוני בקבוצת סנטוס ובנבחרת ברזיל.
[עריכה] קריירת המועדונים
רוביניו נולד בפרקואה ביטרו, שכונה ענייה בסאו ויסנטה שבסאו פאולו, והתחיל לשחק שם כדורגל כבר מגיל צעיר. בהיותו בן 6, הוא הצטרף ל"ביירה-מאר", אקדמיית כדורגל מקומית; קבוצתו זכתה באליפות כבר בשנה הראשונה שלו. אחד משותפיו לקבוצה באותו זמן היה מרסלו, אחד מחבריו של רוביניו לעתיד בקבוצת ריאל מדריד. בשנת 1993, בהיותו בן 8 בלבד, רוביניו החל לשחק בליגת כדורגל האולמות המקומית. מאוחר יותר הוא הצטרף למערכת הנוער של סנטוס, שבאותו זמן הייתה תחת פיקוחו של הכדורגלן הברזילאי האגדי פלה.
בשנת 2002, בהיותו בן 17, רוביניו חתם על החוזה המקצועני הראשון שלו עם סנטוס. הוא ערך 24 הופעות במהלכן כבש תשעה שערים בעונתו הראשונה בקבוצה הבוגרת, שבה זכתה הקבוצה באליפות ליגת העל הברזילאית. הוא העפיל לגמר גביע ליברטדורס 2003 עם סנטוס, אך הפסיד עימה בגמר לבוקה ג'וניורס.
יכולתו הטובה גרמה להצעות לקנייתו מצד מספר מועדונים אירופיים בקיץ 2004, שנה בה זכה בפרס כדורגלן השנה בברזיל, אך רוביניו נשאר לבסוף בסנטוס לאחר שהנהלת המועדון הברזילאי סירבה לכל ההצעות. עם זאת, יכולתו נפגעה בעונת 2004/2005 לאחר שאימו, מרינה דה סילבה סואוזה, נחטפה על ידי פושעים מזוינים בפרייה גראנדה ב-6 בנובמבר 2004, ושוחררה ללא פגע שישה שבועות לאחר מכן לאחר כופר ששולם.[1] הוא הבקיע ארבעה שערים בלבד בשמונה משחקי ליגה, אך ערכו המשיך בכל זאת לגדול לקראת סיום העונה, וסנטוס התקשתה יותר ויותר לשמור על שחקנה המוביל. ביולי 2005 הקבוצה הספרדית הבכירה ריאל מדריד החתימה את רוביניו תמורת 24 מיליון אירו, בתום מאבק ממושך עם סנטוס.[2]
רוביניו שיחק לראשונה בליגת העל הספרדית ב-28 באוגוסט 2005 בניצחון 1-3 על קאדיז, כאשר נכנס כמחליף בדקה ה-49 במקומו של תומאס גראבסן. הוא שיחק 37 פעמים והבקיע שמונה שערים בעונתו הראשונה בריאל.
רוביניו משחק עבור מנצ'סטר סיטי
בפתיחת עונת 2006/2007 ירד מעמדו של רוביניו תחת מאמן ריאל החדש פאביו קאפלו, שדגל בסגנון משחק שלא תאם את סגנון משחקו של רוביניו, ובעקבות כך הוא מיעט לקבל דקות משחק בחלק גדול מהחודשים הראשונים של העונה.[3] רק לאחר פגרת החורף, רוביניו החל להשתלב בהרכב הפותח, וכבש שערים חשובים עבור קבוצתו במאבקי הצמרת שלה. הוא קיבל אישור מפיפ"א להיעדר ממשחק אימון של נבחרת ברזיל, ויכל לקחת חלק במשחק האחרון של ריאל מדריד ב-18 ביוני 2007 מול מיורקה. ריאל ניצחה 1-3 וזכתה באליפות, שהייתה השלישית בקריירה שלו. רוביניו אף סיים במקום התשיעי בבחירת כדורגלן השנה באירופה לשנת 2007.
רוביניו כבש 11 שערים ובישל 14 שערים נוספים עבור ריאל מדריד בעונת 2007/2008. בעונה זו הוא קיבל חופש ביטוי רב יותר בקבוצה תחת אימונו של ברנד שוסטר, שתמך בכדורגל התקפי. הוא סייע לקבוצה לזכות באליפות השנייה ברציפות. עם זאת, בסיום העונה הוא רצה לעבור לצ'לסי, ובעקבות התנהלות הקבוצה הסתכסך עם שוסטר ועם ראשי ריאל.[4]
ב-1 בספטמבר 2008, ביום האחרון של עונת המלפפונים של הפרמייר ליג, רוביניו עבר למנצ'סטר סיטי תמורת 42.5 מיליון אירו (32.5 מיליון לירות שטרלינג). ההעברה הייתה היקרה ביותר בתולדות הסיטי, והחמישית היקרה בכל הזמנים.[5] ההעברה התבצעה באותו היום שבו נרכש המועדון על ידי קבוצת הרוכשים "אבו דאבי יונייטד".[6] נשיא ריאל מדריד, רמון קלדרון, אמר שריאל מכרה את רוביניו מסיבות מוסריות וספורטיביות, על אף הקשיים שהערימה בשחרורו מהקבוצה.[7] מאמן מנצ'סטר, מארק יוז, הגיב למהלך: "אני מאוד נלהב לזכות בהזדמנות לעבוד עם כישרון ענק כמו רוביניו".[7]
רוביניו הבקיע את שערו הראשון בפרמייר ליג בהפסד 3-1 לצ'לסי ב-13 בספטמבר 2008. מאוחר יותר הבקיע שלושער במשחק נגד סטוק סיטי. הוא ענד לראשונה את סרט הקפטן של מנצ'סטר סיטי במשחק מול האל סיטי. מעת הגעתו לקבוצה הוא ביסס את מעמדו כשחקנה המוביל: בשנת 2008 הוא כבש 11 שערי ליגה במדיה, שהציבו אותו כמלך השערים שלה, ואף במיקום גבוה בדירוג מלכי השערים של הליגה. אף על פי כן, בשנת 2009 חלה ירידה ביכולתו, והוא לא כבש אף שער במשך שלושה חודשים רצופים. רצף זה נפסק כאשר הבקיע שער במשחק מול וסט ברומיץ' אלביון.
רוביניו לא הרבה לקבל דקות משחק במדי מנצ'סטר סיטי בעונת 2009/2010, ובעקבות כך מתוך רצון להשתתף במונדיאל דרום אפריקה 2010 במדי נבחרת ברזיל, הושאל לסנטוס בחלון ההעברות בינואר 2010.
[עריכה] נבחרת לאומית
רוביניו ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הלאומית של ברזיל במשחק גביע הזהב של CONCACAF ב-13 ביולי 2003, שבו ברזיל הפסידה 1-0 לנבחרת מקסיקו.
בגביע הקונפדרציות בשנת 2005 כבש רוביניו שני שערים לזכות ברזיל, בניצחון 0-3 על נבחרת יוון ובתיקו 2-2 עם נבחרת יפן, ובכך היה המבקיע השלישי המצטיין של הנבחרת. הוא זכה עם ברזיל בטורניר בזכות ניצחון במשחק הגמר על נבחרת ארגנטינה.
רוביניו שותף בארבעה מחמשת המשחקים של נבחרת ברזיל במונדיאל 2006 כמחליף, אך לא כבש שערים. עם זאת, הוא שימש שחקן מוביל של הנבחרת בקופה אמריקה 2007 שנה מאוחר יותר, שבו היא זכתה. הוא כבש את כל ארבעת השערים של נבחרתו בשלב הבתים של הטורניר, באמצעות שלושער בניצחון 0-3 על נבחרת צ'ילה ושער בבעיטת עונשין בניצחון 0-1 על נבחרת אקוודור. הוא הבקיע שני שערים נוספים בניצחון 1-6 של ברזיל על צ'ילה ברבע הגמר. הוא כבש שישה שערים בטורניר ובכך סיים כמלך השערים שלו, בנוסף לזכייתו בתואר השחקן המצטיין של הטורניר. רוביניו ענד פעם אחת את סרט הקפטן במשחק ידידות מול נבחרת אלג'יריה, בעקבות העדרותם של לוסיו וז'ילברטו סילבה.
בגביע הקונפדרציות 2009 זכה רוביניו עם ברזיל בטורניר בפעם השנייה ברציפות. הוא כבש בטורניר שער אחד, ובמשחק הגמר שלו, מול נבחרת ארצות הברית, נכנס כמחליף וסייע לנבחרתו לחזור מפיגור 2-0 ולנצח 3 - 2.
[עריכה] סגנון משחק
בזמן ששיחק בסנטוס, רוביניו הציג טכניקת משחק טובה, וסגנון משחקו ההתקפי דמה לזה של פלה, כוכב הקבוצה משנות ה-50 עד שנות ה-70.[8] כמו כן, סגנון הכדורגל שלו ניכר כשמח, והוא העיד כי סגנון משחקו הושפע מהיותו שחקן כדורגל אולמות בילדותו, שהקנה לו יותר גמישות. מהלך מועדף עליו הוא העברת הרגליים מצד לצד מעל הכדור מבלי לגעת בו ובכך לפרוץ לצדדים, תנועה המכונה "פדאלדה".[8] בצעירותו הוא אף הושפע מזיטו, קפטן סנטוס לשעבר.
רוביניו לא התאים להרכב של המאמן פאביו קאפלו בריאל מדריד ובעקבות כך מיעט לשחק בתחילת עונת 2006/07,[3] אך בהמשך פיתח כישורי הובלת כדור במרכז המגרש והסתגל לעמדת החלוץ המרכזי.
רוביניו נחשב לכזה שמסוגל להנהיג את קבוצתו, ולעזור בפיתוחם של שחקני קבוצתו. כך, למשל, בעת הגעתו למנצ'סטר סיטי נתלו בו ציפיות שיקדם שחקנים ברזילאים נוספים המשחקים בקבוצה, ג'ו ואלאנו.[9] אף על פי שהתקשה להסתגל בתחילה לסגנון הכדורגל האנגלי המהיר ובעל ההגנות החזקות, הוא הצליח בסיטי.[10]
[עריכה] סטטיסטיקות מועדונים
נכון ל-13 בספטמבר 2009[11][12]
| מועדון |
עונה |
ליגה |
גביע |
יבשתי |
סך הכול |
| הופעות |
שערים |
הופעות |
שערים |
הופעות |
שערים |
הופעות |
שערים |
| סנטוס |
2002 |
30 |
10 |
? |
? |
? |
? |
30 |
10 |
| 2003 |
32 |
9 |
? |
? |
14 |
4 |
46 |
13 |
| 2004 |
37 |
21 |
? |
? |
8 |
4 |
45 |
25 |
| 2005 |
12 |
6 |
? |
? |
9 |
6 |
21 |
12 |
| סך הכול |
111 |
46 |
? |
? |
31 |
14 |
142 |
60 |
| ריאל מדריד |
2005/2006 |
37 |
8 |
6 |
4 |
8 |
0 |
51 |
12 |
| 2006/2007 |
32 |
6 |
2 |
1 |
7 |
1 |
41 |
8 |
| 2007/2008 |
32 |
11 |
2 |
0 |
6 |
4 |
40 |
15 |
| סך הכול |
101 |
25 |
10 |
5 |
21 |
5 |
132 |
35 |
| מנצ'סטר סיטי |
2008/2009 |
31 |
14 |
0 |
0 |
10 |
1 |
41 |
15 |
| 2009/2010 |
2 |
0 |
1 |
0 |
0 |
0 |
3 |
0 |
| סך הכול בקריירה |
245 |
85 |
11 |
5 |
62 |
20 |
318 |
110 |
- סנטוס
- ריאל מדריד
- נבחרת ברזיל
- אישיים
