מיטל נסיכת מחול המזרח, ריקודי בטן ובריאות

בשנים האחרונות ריקודי הבטן, כך נראה, זוכים סוף סוף להכרה הראויה להם.

נשים מכל גיל, מוצא ומשקל מוצאות בהם הנאה ושחרור, ועכשיו גם מודעים יותר

ספרות רפואית מקצועית בנושא עדיין אין ממש. עד היום נעשו רק עבודות רפואיות

ספורות על ההשפעה החיובית של ריקודי הבטן על כאבי גב, כאבים כרוניים, דיכאון,

חרדות, ירידה מנטלית (דמנציה), עמידות במצבי לחץ וחיזוק המערכת החיסונית.

לעומת זאת, הרפואה העממית מלאה בדיווחים על השפעתם החיובית של הריקודים

המזרחיים על מערכות שונות בגוף: הלב וכלי הדם, התנועה, העיכול, השתן, העצבים

חשיבות מיוחדת יש לתרומת ריקודי הבטן להריון, ללידה ולשיקום שאחריהם: אצל רקדניות בטן

הלידה מהירה יותר, בגלל היכולת הנרכשת שלהן להרפות את השרירים העמוקים, דבר שגם

מחליש את כאבי הצירים. הן גם פחות סובלות מקרעים בזמן הלידה, מבריחת שתן וצניחת

השלפוחית והרחם ומסימני מתיחה על הבטן ועל החזה אחרי הלידה. גם צורת השד שלהן

הנשים הרוקדות דיווחו שהפסיקו לסבול מעצירות, כתוצאה מהעלייה בתנועתיות של

המעיים וזירוז חילוף החומרים בעקבות הריקוד. כמו כן ניכר שיפור רב אצל מי שסבלה

מבריחת שתן. כל הנשים דיווחו על חיזוק השרירים, על עלייה במצב הרוח ועל הפחתת

אחד ההסברים לכך: ריקודי הבטן, כמו כל פעילות גופנית אירובית אחרת,

גורמים לעלייה ברמת הסרוטונין והנור-אדרנלין במוח – חומרים שאחראים על מצב הרוח

ועל חיזוק מערכת החיסון. הצעדים הרתמיים, תוך כדי סיבובי האגן, הכתפיים והחזה,

מגבירים את הפרשת הסרוטונין והורמונים טבעיים אחרים, וזה, כנראה, סוד

ההשפעה המיטבית של הריקוד על מצבי חולי. כך עולה סף הכאב, ומרגישים

הנאה ושיפור בהרגשה הכללית. לריקוד בכלל יש השפעה מיטיבה על הבריאות.

הוא משפר את זרימת הדם במוח, מונע מצבים של חוסר חמצן ועושה גירוי של המוח

דרך לימוד תנועות חדשות. מחקר שפורסם במגזין 'ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין'

לפני כשנתיים בדק תפקוד שכלי של נשים מבוגרות במשך חמש שנים.

המסקנה היתה שריקוד מאט את הידרדרות הזיכרון ומוריד סיכון לאלצהיימר.

נמצא גם שריקוד גורם לגירוי של מרכז ההנאה במוח. חוקרים מקנדה מצאו

שריקודי בטן מעלים את הרגשת ההנאה מסקס. בצ'כיה, למשל, מקיימים

סדנאות לריקודי בטן במחלקות האונקולוגיות בבתי החולים. בפילדלפיה קיימת

לריקודי הבטן יש את הייחודיות שלהם. אותן רעידות, לדוגמה, שהן חלק בלתי

נפרד מהריקוד, הן בעצם מסז' טבעי לכל חלקי הגוף החשובים של האישה,

כמו השד ואזורי הבטן. ההפרדה בין חלקי הגוף השונים בזמן הריקוד גורמת

לשיפור ניכר בקואורדינציה – דבר חשוב במיוחד בגיל המבוגר –

שלא לדבר על יתרונות הריקוד לחיזוק העצמות והשרירים ולמניעת

את ריקודי הבטן רוקדים בדיוק לפי אותו עיקרון של התעמלות לבניית עצם:

נשיאת משקל על הגפיים תוך כדי תנועות פיתוליות ויצירת עומסים על עצמות

בצורת תנודה. לכן ריקודי בטן יכולים לעצור בריחת סידן מהעצמות.

שתי נשים שהשתתפו במחקר וסובלות ממחלה דלקתית פרוגרסיבית עם

נוקשות מפרקים בידיים וברגליים דיווחו אף הן על שיפור ניכר במצבן בעקבות הריקוד.

פעילות גופנית יעילה לבריאות צריכה להיות הדרגתית, בין 15 ל-45 דקות,

שלוש-ארבע פעמים בשבוע. בריקודי בטן, שהם פעילות מאוד אינטנסיבית,

ריקודי בטן מומלצים גם על ידי אורתופדים, ובמיוחד למי שסובלים מבעיות יציבה

ומבעיות בגב התחתון. "בריקודי הבטן, להבדיל מהתרגילים הרגילים

שאנחנו עושים לחיזוק שרירי הבטן, אנחנו מפעילים גם את שרירי הבטן

בנוסף נעשית עבודה על הגמשה של המפרקים באזור המעבר בין עמוד השדרה

המותני והאגן, וכמובן גם על מפרקי הירך, שלהם תפקיד חשוב בכל נושא היציבה.

השילוב בין תנועות רתמיות מצד אחד ותנועות חדות מצד שני תורם מאוד

לחיזוק ולעיצוב המפרקים. ריקודי הבטן טובים לאגן, ליציבה, למפרק הירכיים

וגם לירכיים עצמן, משום שחלק גדול של שרירי האגן יורדים אל תוך הירכיים.

הבעיות האלה נובעות ברוב המקרים מההקשתה החזקה של עמוד השדרה קדימה.

על ידי חיזוק שרירי האגן אנחנו מנטרלים, מבטלים או מקטינים את ההקשתה הזו,

וכך גם את הלחץ על האלמנטים האחוריים בעמוד השדרה, ששם בדרך כלל מסתתרות

ברגע שאנחנו מיישרים את קטע הגוף התחתון, אנחנו נותנים מבחינה מכנית-פיזית

יותר מרחב ונפח מחיה לכל האלמנטים האחוריים בעמוד השדרה, חוט השדרה והעצבים.

גם למי שסובל מבעיות מפרקים זוהי פעילות מצוינת, במיוחד מהכיוון של שמירת

טווחי תנועה.ריקודי בטן בכלל הם חלק מהתפיסה שהגוף הוא כלי למרוד במוסכמות.

כי אז התנועה יושבת עליהן יותר יפה. בריקודי הבטן יש לגיטימציה לאישה

הדעה הרווחת היא שריקודי בטן מאוד קלים: עניין של קצת לנענע בחזה ובישבן וזה הכל.

אבל ריקודי בטן מאוד לא פשוטים, ונדרשים שליטה מלאה בגוף והרבה עבודה קשה,

התמדה ואימון כדי להניע כל איבר בנפרד ולשלב ביניהם יחד במהירויות שונות.

גם הסטיגמה של הריקוד ככזה שמטרתו לשעשע גברים היא בפירוש לא נכונה.

לריקודי הבטן היסטוריה ארוכה. בחברות המטריארכליות נשים רקדו עבור

נשים בטקסים ובמפגשים חברתיים: טקס חינה, טקס לידה, טקסי אבל וכדומה,

כשלכל טקס היה ריקוד משלו. בתקופות אחרות רקדו ריקודי בטן גם גברים וגם נשים.

*חשוב לציין שישנן מחלות מפרקים ועמוד שדרה שהריקוד יכול לגרום להחמרתן, כך למשל מחלות מפרקי ירכיים אחרי תנועות חוזרות או אפילו אחרי התנועה הבודדה שנעשתה בצורה לא נכונה. חשוב להוסיף שהריקוד מצוין לירכיים בריאות, למניעת מחלות מפרקים ועמוד השדרה אך צריך מאוד להיזהר לנשים עם מחלות ירכיים קיימות.