|
עד להופעה הראשונה של ראשי התיבות ארץ ישראל (א"י) באותיות עבריות עלהמטבעות משנת
1 בנובמבר 1927 הילכו בארץ מטבעות שונים העירבוביה כשערך המתכת במטבע קבעו את ערכה וסחירותה.
הפיאסטר (אוו הגרוש) היה שמו הפופולארי של עריך המטבע ששמר על שמו כמעט עד ימינו.
בשם זה נקראו בזמנים שונים מטבעות שונים ששימשו כהליך חוקי בארץ.
מהפיאסטר התורכי .דרך הגרוש המצרי. הגרוש הפלשתינאי מנדטורי .ואף הישראלי
בתקופת האימפריה העותומאנית הילכו בארץ כמטבע עובר לסוחר מטבעות שונים בהתאם לתקופת הטבעתו ומצבה של האימפריה העותומאנית כמטבע עובר לסוחר : נפוליוני זהב צרפתים. מטבעות זהב איטלקים . דולרי זהב אמריקנים. סוברנים אנגלים. והמטבע התורכי לערכיו השונים
כשכבש הצבא הבריטי את הארץ מידי התורכים בשנת 1917 לא שינה מצב זה בעיקרו במשך 10 שנים ולא היתה בארץ ישראל מטבע כסף המיוחדת לה
המטבע ששימש כהילך חוקי החל מ12 בדצמבר 1918 היה המטבע המצרי שהובא לארץ ע"י השלטונות הצבאים של כוחות הכיבוש שהגיעו ממצרים בפיקודו של הגנרל אלנבי
מתאריך 18 בינואר 1918 נאסר כליל השימוש בשטרי כסף תורכי כבהליך חוקי. והייחוס היה הגרוש המצרי לשערי החליפין בין המטבעות השונים.
בתאריך 1 ביולי 1920 הוחלף השלטון הצבאי בארץ ישראל בממשל אזרחי שקבע בהודעה לציבור כי החל מ-22 בינואר 1921 יהיו הליך חוקי בפלשתינה (א"י) המטבעות הבאים: מטבעות זהב. כסף או ניקל. ושטרי כסף מצריים וכן הסוברין הבריטי .
החל מתאריך ה-1 בינואר 1927 תחילתה של תקופה חדשה למטבע שבא בפעם הראשונה נכתבו באותיות עבריות ערך הכסף וכן המילים פלסטינה (א"י) .
בזה תמה תקופה של 10 שנים מאז כיבוש ארץ ישראל ע"י האנגלים משלטון התורכים ב-1917 ועד 1927 שבה נקבעה המטבע המקומי .
הכסף שהוטבע ניקרא פונט פלשתינה (א"י) כשכל פונט מתחלק ל- 1000 מיל.
משנת 1927 קבעה פקודת המטבע הפלשתינאי (א") כי בכל מקום בו ניזכרים פונט מצרי יפורש הדבר כאילונאמר פונט פלשתינאי וכל גרוש מצרי יקרא כאילו נקבעו 10 מיל פלשתינאי.
זו היתה תחילת דרכו של הכסף שהילך במחזור עד ועם הקמתה של מדינת ישראל.
בשנת 1928 פורסם בעיתונות המנדטורי כי חדלו מטבעות זהב מצריות אנגליות וכן שטרי כסף להיות הליך חוקי בארץ. והמטבע הפלשתינאי (א"י) היה להליך החוקי היחידי בארץ
| 
