חשבוניית חרוזים
חשבוניית החרוזים משמשת ככלי לביצוע פעולות חשבון פשוטות כמו חיבור וחיסור. החשבונייה מורכבת משתי קבוצות של חרוזים. בכל קבוצה יש חמש שורות של חרוזים בצבעים שונים המשמשים לכתיבת מספר כשלהו.		תאור מספר בחשבוניית חרוזים לכל שורת חרוזים יש תפקיד בתאור המספר כך שכל שורה מצביעה על ספרת המספר, כולל אחדות, עשרות, מאות, אלפים ועשרות אלפים. למשל המספר 23,213 נכתב כמו בציור הבא:
פעולת חיסור עם חשבוניית חרוזים
כדי לתאר פעולת חיבור בחשבוניית חרוזים נעזר בדוגמה הבאה, נניח שעלינו לחסר בין שני המספרים הבאים: 25,678 - 35,909. נתאר את סדר הפעולות בשלבים.
שלב א - כתיבת התרגיל, נרשום את שני המספרים, כך שהמחוסר (35,909) נמצא למעלה והמחסר למטה, ראו הציור הבא:
כיצד פותרים פעולת חיסור בין שני מספרים עם חשבוננית חרוזים ?
כדי לפתור תרגיל חיסור בין שני מספרים באמצעות חשבוניית חרוזים, הדרך היא פשוטה וקלה מאד: המשימה היא להעביר את כל החרוזים של המספר התחתון (המחסר) לצד השמאלי של החשבונייה, כאשר על כל חרוז של המספר התחתון שמעבירים לצד השמאלי של החשבונייה, יש להעביר חרוז זהה מהצד הימני לצד השמאלי גם מהמספר העליון. לאחר שמסיימים את כל העברת החרוזים של המספר התחתון לצד השמאלי, התוצאה המתקבלת לפעולת החיסור מתוארת באמצעות החרוזים שנשארו בחלק העליון.
שלב ב'- נתחיל להעביר לצד השמאלי את ספרת האחדות (חרוזים הצהובים). נעביר חרוז צהוב אחד מהמספר התחתון לצד שמאל ונעביר חרוז צהוב אחד מהצד הימני לשמאלי במספר העליון.		נמשיך להעביר חרוזים צהובים מהמספר התחתון שמאלה ומהמספר העליון בהתאם, עד שלא ישארו חרוזים צהובים יותר במספר התחתון, התמונה תיראה כך:
עתה, עלינו להעביר את החרוזים הירוקים של המספר התחתון שמאלה, אך אין חרוזים ירוקים בצד הימני של המספר העליון, מה עושים ? פשוט מאד: מעבירים חרוז אפור אחד שמאלה המספר העליון, ואז מעבירים את עשרת החרוזים הירוקים שמתחתיו ימינה כמו בתמונה הזו:		עתה נעביר את כל 7 החרוזים הירוקים במספר התחתון שמאלה ונעביר גם 7 חרוזים ירוקים שמאלה במספר העליון, נקבל:
שלבים הבאים: המשיכו באותה הדרך גם עם יתר החרוזים. אם פעלתם נכונה תקבלו מצב זהה לציור הבא שבו כל החרוזים של המספר התחתון נמצאים בצד שמאל. תוצאה פעולת החיסור המתקבלת היא: 10,231            הדפסה

 

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

סמנו בעיגול מה לא מתאים
אַרְנָב	טַוָס	יֶלֶד
יֶלֶד	יַלְדָה	כַּף
עֵץ	נָחָש	צָב
חַיָט	נַעַל	נַגָר
מַחְשֵׁב	שֻׁלְחָן	כִּסֵּא
רוּחַ	גֶשֶׁם	קִיר
דִירָה	רַעַשׁ	בַּיִת
צִיּוּר	תְּמוּנָה	חַלּוֹן
חֲטִיף	מְלָפְפוֹן	עַגְבָנִיָּה
חִסּוּר	חָבִית	חִבּוּר

 

מִלָה וְהִיפּוּכָהּ
חַלָּשׁ
בָּא
בָּכְתָה
רַעַשׁ
עָבַד
יָרַד
חִסּוּר
רָטֹב
שֶׁקֶט   עָלָה   חָזַק   צָחֲקָה   נָח   הָלַךְ   יָבֵשׁ   חִבּוּר

 

 הדפסה

 

 

 

 

כִּתְבוּ אֶת תַּרְגִּילִי הַחֶשְׁבּוֹן הַבָּאִים ופִּתְרוּ אוֹתָם

1. עֶשֶׂר פָּחוֹת שָׁלוֹשׁ

2. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְעוֹד חָמֵשׁ

3. שָׁלוֹשׁ וְעוֹד תֵּשַׁע

4. שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה פָּחוֹת שֶׁבַע

5. שֵׁשׁ עַשְׂרָה פָּחוֹת חָמֵשׁ

6. אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וְעוֹד שְׁתַּיִם

7. אֶחָד עֶשְׂרֵה וְעוֹד אֶפֶס

8. אֶפֶס וְעוֹד עֶשְׂרִים

9.שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְעוֹד אַחַת

10. שֶׁבַע עֶשְׂרֵה פָּחוֹת שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה

 

 

 

 

 

 

 

 

ניקוד
תנועה	סימן	דוגמה	כתיבה ב- Windows (Caps lock לחוץ, סמן בכיוון עברית)
פתח	ַ	אַ	Shift &
קמץ	ָ	אָ	Shift *
חטף-פתח	ֲ	אֲ	Shift @
חטף-קמץ	ֳ	אֳ	Shift #
חטף-סגול	ֱ	אֱ	Shift !
חיריק	ִ	בִ	Shift $
צירה	ֵ	בֵ	Shift %
סגול	ֶ	בֶ	Shift ^
חולם חסר	ֹ	אֹ	Shift _
חולם מלא	וֹ	אוֹ	Shift _
קובוץ	ֻ	אֻ	Shift \
שורוק	וּ	אוּ	Shift +
שווא	ְ	גְ	Shift ~

 

 

עיצורים

עיצורים הם האותיות ללא ניקוד.

חלוקה לפי מקומות החיתוך בפה

העיצורים נעצרים במקומות שונים בחלל הפה:

-         בגרון: ה, א, ח, ר, ע

-         חיך: ג, י, כ, כּ, ק

-         שפתיים: בּ, ו, מ, פּ

-         לשון: ד, ט, ל, נ, ת, ר ("מגולגלת")

-         שיניים: ז, ס, שׁ, צ, שֹ

-         שפתיים+שיניים: ב, פ, ו

 

חלוקה לפי משך הגייה

עיצור פוצץ – זרם האוויר נעצר באחד מכלי הדיבור ואז מתפרץ החוצה בפיצוץ.

עיצור חוכך – האוויר יוצא בחופשיות (לאחר שפוגע באמצעי החיתוך בפה) וניתן להגותו זמן רב.

 

חלוקה לפי הקוליות

עיצור קולי – בזמן הגייתו מיתרי הקול רועדים. (אותיות: ג"ד עז"ר לנ"ו בי"מ)

עיצור אטום – בזמן הגייתו מיתרי הקול לא רועדים. (אותיות: ח"ש א"ת הכס"פ)

עיצור נחצי - ט, צ, ק – עיצורים אלה נהגים בלחץ.

 

 

תנועות

 

אימות קריאה

אמות קריאה הינן עיצורים הנחשבים כתנועות. עיצורים אלו הינם עיצורים שלא שומעים אותם! לדוגמא: נוצה. האותיות ו' והאות ה' במילה זו הינן אימות קריאה.

 

השוואים אְ

שווא נח

1.      תמיד בא בסוף מילה.

2.      בא אחרי תנועה קטנה.

3.      שני שוואים רצופים בסוף מילה תמיד שניהם נחים.

 

שווא נע

1.      תמיד בא בתחילת מילה.

2.      דין חטף כדין שווא נע (כל חטף הוא שווא נע).

3.      בא אחרי תנועה גדולה בלתי מוטעמת.

4.      השני מבין שני שוואים באמצע מילה.

5.      בא באות דגושה.

 

שווא מרחף

שווא בעל תכונות של שווא נע וגם תכונות של שווא נח.

בכדי לבדוק אם זה שווא מרחף, בודקים אם הוא מופיע אחרי תנועה קטנה, ואם בצורת המקור (פרטים בהמשך) מקורו בתנועה – אז הוא שווא מרחף (שוב, רק אם יש תנועה קטנה לפניו).

 

דרך פשוטה לבדיקה האם שווא הוא נח או נע

בכדי לבדוק אם שווא הוא נח או נע, יש לחזור לצורת המקור של המילה. אם בצורת המקור היה באות שבה יש את השווא – תנועה – אז השווא הוא שווא נע. אם במקור היה שווא או לא היה ניקוד כלל – אז השווא הוא נח.

צורת המקור בפועל – גוף נסתר באותו הזמן. (לדוגמא: אכלנו -> אכל)

צורת המקור בשם העצם – יחיד/רבים ללא תוספות. (לדוגמא: שופטים -> שופט, מאכלינו -> מאכלים)

 

הדגשים

דגש קל

יבוא באותיות ב.ג.ד.כ.פ.ת בלבד!!!

1.      בראש מילה.

2.      באמצע מילה אחרי שווא נח.

 

דגש חזק תבניתי

בא רק בתבניות מסוימות של הפועל ושם העצם.

בפועל (באות ע')

פִעֵל

פעַל

הִתְפַעֵל

 

בשם העצם (באות ט')

קִטֵּל

קַטָּל

קַטֶּלֶת

קִטַּלוֹן

קַטִּיל

 

שים לב – התבניות המופיעות פה אינן התבניות היחידות. ישנן גם תבניות נוספות. בכדי לזהות אם דגש הוא דגש חזק תבניתי, חייבים להתקיים שני התנאים הבאים:

1.      במילה מופיעות כל אותיות השורש.

2.      הדגש מופיע באות השנייה של השורש.

 

דגש חזק משלים

1.      בא כאשר מתבצע תהליך היבלעות או תהליך הידמות מלאה.

2.      אחרי ה' הידיעה (דוגמא – הבּית).

3.      אחרי מ' השימוש (דוגמא – קיבלתי חתול מסּבא).

4.      אחרי "שֶ" (דוגמא - התפוח שנּפל מהעץ).

 

תהליך ההיבלעות

זקן ß *זקננו ß זקנּו

בתהליך זה אחת האותיות שחוזרת על עצמה נשמטת ובמקומה בא דגש.

תהליך זה מתרחש כאשר באות הראשון מבין שתי אותיות זהות ברצף ישנו שווא נח. האות נבלעת בתוך האות שאחריה ובמקומה בה באות זו דגש חזק משלים.

 

תהליך ההידמות המלאה

נפל ß *ינפול ß *יפפול ß יפּול

בתהליך זה אחת האותיות מידמה לאות שאחריה ואז מתרחש תהליך נוסף שהוא תהליך ההיבלעות (הנ"ל).

כאשר אותיות מסוימות (לרוב האות נ') באות לפני אות כלשהי בשווא נח, האותיות מידמות לאות שאחריהן ואז מושמטות וזכרן מגיע דגש חזק משלים. מתבצעים כאן למעשה שני תהליכים – הידמות מלאה (האותה מידמה לאות שאחריה על כל תכונותיה) ולאחר מכן היבלעות (האות נבלעת באות שאחריה ו"לזכרה" יש דגש).

 

הברות ודגשים

הברות

כל מילה ניתן לחלק להברות. כל תנועה היא הברה אחת.

את ההברות ניתן לחלק לשני סוגים:

הברה פתוחה – מסתיימת בתנועה או באם קריאה.

הברה סגורה – מסתיימת בעיצור או בשווא נח.

 

דוגמאות:

נִי|צַּ|חוֹן: הברה ראשונה – פתוחה, הברה שנייה – פתוחה, הברה שלישית – סגורה.

אֶנְ|צִיקְ|לוֹ|פֵדְ|יַה: 1-סגורה, 2-סגורה, 3-פתוחה, 4-סגורה, 5-פתוחה.

 

טעמים

הטעם הינו מיקומה של ההדגשה בעת הגיית המילה. הטעם יבוא רק בהברה האחרונה של המילה או בהברה לפני האחרונה. הטעם מסומן ב- > מעל ההברה.

מלעיל – טעם שבא בהברה לפני האחרונה במילה (לדוגמא – פלאפון. אנו הוגים בהדגשה את ההברה "לֵא").

מלרע – טעם שבא בהברה האחרונה במילה (לדוגמא – סיפור. אנו הוגים בהדגשה את ההברה "פּוּר").