|
אינויאשה:
(עברו שנתיים מאז תחילת הסע של החבורה- הם התבגרו וגדלו ורשומתייהם עוד יותר)
בוקר- זה היה יום הולדת של קגומה!
אמא של קגומה: בוקר טוב קגומה..
קגומה: אמא? רהה כה נכון אני חייבת לחזור לאזור הפיאודלי!
[קגומה קמה במהירות ורצה למטה כדי להכין את הדברים]
סותה:אחות גדולה..
קגומה: מה סוטה?
סותה: את עוד פעם חוזרת לאזור הפיאודלי? [הוא השפיל מבטו למטה בעצב]
קגומה: סוטה?, אל תדאג ברגע שנסיים לאסוף את רסיסי אבן 4 הנשמות אני אחזור לאזור הפיאודלי פחות ואשאר בבית יותר אל תדאג.. [היא חייכה מן חיוך מעודד וחזרה לאריזת התיק].
ליד הבאר-
קגומה: אני אחזור מהר כשאוכל [חשבה לעצמה: עם אינויאשה אני לא אוכל לחזור מהר כ"כ (ונאנחה)].
להתראות!
סוטה, אמא של קגומה,וסבא שך קגומה: להתראות!
באזור הפיאודלי-
[אינויאשה עמק ליד הבאר וחיכה לבואה של קגומה]
קגומה: [היא טיפסה במעלה הבאר] אה אינויאשה, חיכת לי?
אינויאשה: מה לקח לך כ"כ הרבה זמן???
קגומה: קמתי מאוחר וישר ארזתי את התיק ו.. [מחפשת בתיק ומוציאה את החטיף האהוב על אינויאשה] הבאתי לך את זה..
אינויאשה: [מזיל ריר וחוטף את החטיף] אני אסלח לך הפעם..
קגומה: [בחיוף מעוייף], איפה מירקו, שיפו ושאנגו וגם קיררה?
אינויאשה: [בזמן שאוכל את החטיף] הם חזרו לכפר של שאנגו שיפו הלך לבקר את קבר אביו שם, כמובן שמירקו לא יבזבז שנייה בלי להיות עם שאנגו לבד ואז הוא הלך איתה, כמובן גם קיררה.
קגומה: אני מבינה אז הכנראה אנחנו לבד..
אינויאשה:אה הא [הנהן בראשו והמשיך לאכול]
קגומה:[חשבה- אוי אינויאשה הזה כל מה שיש לו בראש זב רק אוכל-(נאנחה)].
(אינויאשה וקגומה היו בדרך הם המשיכו ללכת לכיוון הכפר אבל הלילה נפל עליהם, לילה ללא ירח- בו אינויאשה הופך לבן אנוש).
אינויאשה: כדאי שנשאר כאן הלילה.
קגומה: צריך להדליק מדורה אני אלך לחפש עצים. [היא רצה בהתלהבות לתוך היער].
אצל חבורתו סשומארו קר לי נוכל לעצור ולהדליק מדורה?
(סשומארו עומד ועוצר ושותק)..
ג'אקן: עזוב אדון סשומארו אל תתייחס לשטויות ילדותיות, תהיי בשקט רין לאדון סשומארו אין זמן לשטויות שלך.
סשומארו:ג'אקן לך עם רין לחפש עצים נעשה עצירה ללילה ובבוקר נמשיך ללכת בלי תירוצים [ חשב- אני חייב למצוא את נאראקו ולחסלו!!]
רין: תודה לך לאדון סשומארו[ היא לא חיכתה וכבר רצה למצוא עצים].
ג'אקן: היי רין חכי לי!!
רין: אדון ג'אקן תמהר או שתישאר מאחור.
(בינתיים קגומה מחפשת אחר עצים להסקה ואינויאשה מחכה לה שתשוב..)
אינויאשה: [חשב- אוי איפהקגומה החושך כבר ירד ואני כבר בן אנוש, נקווה שלא נפגוש אף שד כי אני לא בטוח שאוכל להגן על קגומה]..
קגומה: איפה אני אמצא עצים [מביטה לשמיים] הלילה כבר יורד כדאי שאמהר..
רין: קגומה?
קגומה: רין? [אם היא כאן זה אומר שגם... לא יכול להיות!]
רין: שלום קגומה.. קרה משהו?
קגומה: לא כלום [בחיוך מויף].
סשומארו: רין בואי נלך נמצא עצים במקום אחר!
רין: אה כן. להתראות קגומה.
קגומה: להתראות [חשבה- זה היה רגע מפחיד אם אינויאשה היה בא איתי והיה פוגש בסשומארו בדמותו האנושית אינויאשה אבוד..]
[סשומארו לא הספיק להתרחק..]
פתאום הגיע שד ענק וניסה לתקוף את קגומה
השד: רסיסי האבן, תני לי את רסיסי האבן!
סשומארו:[ הסתובב והסתכל, מהמקום שעמד לא רחוק מקגומה ראה ששד בא לתקוף אותה הוא עמד ולא עשה כלום!]
קגומה: [צעקה] אינויאשה!! [ פתאום הרגישה שמישהו מדריך אותה- תסמכי על כוחך הושיטי ידיים לכיוון השד והתרכזי. קגומה- מה? הרוח- פשוט התרכזי.
בלי לחשוב פעמיים הושיטה קגומה ידיים לכיוון השד ופתאום יצא מיוחד מידיה מן מחסום שמיד השמיד את השד!]
רין: [הסתכלה] מדהים! אדון סשומארו ראית?
סשומארו: [מה היה הכוח הזה האם הנערה הזאת כוהנת חזקה יותר משחשבתי?] למי אכפת בואו נלך! [ מיד חש סשומארו גוף אנשי שמתקרב לקגומה]..
קגומה: אינויאשה!
אינויאשה: קגומה את בסדר? [הוא ראה את סשומארו והביט במבט עצבני ואמר] סשומארו!
סשומארו: [הסתובב] אינויאשה.. האם זה את אחי הקטן השד למחצה? חה חה אל תתגרה בי את פגיע יותר אני אהרוג אותך.
אינויאשה: את פגעת בקגומה? אם כן אהרוג אותך!
קגומה: אינויאשה אף אחד לא פגש בי [ חשבה- חוץ מזה אם תתגרה בו הוא יהרוג אותך עכשיו שאתה בן אנוש אתה חלש יותר!].
אינויאשה: הא? [אמר בפליאה].
סשומארו: הנערה הזאת השמידה את השד בידיה! קגומה!
קגומה: אה? מה?
סשומארו מי את?
קגומה: מה? למה אתה מתכוון?
סשומארו: מי את? מה את?
קגומה אני קגומה אני.. אני..
אינויאשה: היא כוהנת!
קגומה: אינויאשה? [ חשבה- הוא אמר שאני כוהנת... זה אומר שהוא משלים עם זה סופסוף שאני לא רק ההתגשמות של קיקיו]..
סשומארו: אינויאשה את הולך לך שוב עם כוהנת בת אנוש שתסכן את חייך.
אינויאשה: תסכן את חיי?
סשומארו: אחת הרגה אותך וההתגשמות שלה חזרה להגשים את רצונה. היא לא תהרוג אותך לפניי..
אינויאשה: מה? זה שטויות קגומה לעולם לא תהרוג אותי!
קגומה: הוא צודק על מה הוא מדבר? אני לעולם לא אהרוג את אינויאשה לעולם! אולי קיקיו עשתה זאת בעבר אבל אל תשכח אני קגומה! לא קיקיו קגומה! ובחיים לא אהיה קיקיו!
אינויאשה: קגומה.. [חשב- נכון! היא קגומה והיא לעולם לא תהיה קיקיו. כי היא.. היא.. קגומה!].
רין: [ רין שהייתה משותקת פתאם צעקה] אדון סשומארו!!!!
סשומארו: רין?
רין: נלך עכשיו בבקשה סשומארו!
ג'אקן: שתקי מיד אל תפריעי לסשומארו להרוג את שני בני האנוש האלה!
רין: סשומארו הפסק בבקשה.. מתתי ע"י שהייתי חסרת הגנה בבקשה אל תהרוג את אינויאשה וקוגמה שהם חסרי הגנה [היא התחלה לדמוע] בקשבה..
סשומארו: [חשב- מה? היא רוצה שאחוס על יל חייהם.. (חייך חיוך קטן לעצמו והתחיל ללכת)]
רין: תודה לך אדון סשומארו..
סשומארו: [עצר והסתובב] אינויאשה! שלא תחשוב שסיימתי איתך..
אינויאשה: שאחזור לצורתי אחסל אותך סשומארו!
רין סשומארו וג'אקן הלכו, ואינויאשה וקוגמה חזרו למחנה שלהם..
קגומה טיפלה במדורה בזמן שאינויאשה ישב והסתכל..
קגומה: יש לנו מספיק עצים בכדי להחזיק במדורה עד הבוקר..
[היא עמדה והתיישבה ליד אינויאשה]
אינויאשה: [אני עדיין בן אנוש אני שונא את הזמן הזה, אם רין לא הייתה עוצרת אתה סשומארו היינו מתים.. אבל אני לא מבין איך קרה שהוא הקשיב לה ולא אומר לה דבר בדרך כלל הוא היה מי שהיה מזלזל בהחלטותיו מאוד..]
קגומה:קר לי!! [אמרה מכווצת]
אינויאשה: לבשי את זה כדי לא תצטנני עוד פעם [ אמר ושם עלייה את הקימונו שלו]
קגומה: תודה אינויאשה..
[ הם הביטו אחד בשני לרגע והסמיקו ביותר.. פתאום חזרו מהחולם למציאות והפנו את מבטם.. אינויאשה שם ידו על קגומה..]
קגומה: אינויאשה..
אינויאשה: [הוא אחז בקגומה וחיבק אותה חזק] דאגתי לך שסשומארו היה יכול להרוג אותך דאגתי לך מאוד.
קגומה [חיבוק אותו בחזרה] גם אני דאגתי לך.. אם סשומארו היה הורג אותך.. אוי.. [היא התחלה לדמוע]
אינויאשה :ניגב את הדמעות שלה] קגומה..
קגומה: כן.. אינויאשה..
קגומה: [חשבה- האם זאת הצהרת אהבה? או הוא אומר לי שהוא יגן עלי תמיד? זה לא משנה כל עד.. כל עוד אני איתו..] אינויאשה תזכור אותי תמיד איפלו.. איפלו אם תהפוך לשד אמיתי תזכור אותי?
אינויאשה: קגומה.. [הוא חיבק אותה חזק יותר] כן אני אזכור אותך לא משנה מה!
(בלילה גם קגומה וגם אינויאשה נרדמו אך פתאום קגומה התעוררה לא ממש קגומה אלה קגויה- נסיכת הלילה והירח..
קגומה המהופנטת את החץ והקשת שלה והתחילה ללכת לכיוון המפל. היא הלכה בתוך המים עברה דרך המפל ונכנסה למערה, שם היו פזורים על כל המערה כתבים ביפנית עתיקים שאם כוהנת אומרת אותם אז קגויה יכולה לחזור לחיים)
קגומה: [אמרה מהופנטת- כמובן שתרגמתי] " אם בלילה אחזור אשלוט גם בו ובבוקר אחזק את נשמת אפי, כל שיעלה על כוחי אשתווה לו. ואני הכוהנת המחזיקה בכוחות הנסיכה משתחררת אותם לעולם לעד" [באותה שנייה שקגומה סיימה להגיד את הכשף פרצה רוח מתוך פייה וברחה לתוך החשכה..]
בבוקר-
אינויאשה: [אינויאשה קם וראה שקגומה לא נמצאת..] קגומה? [הוא צעק] קגומה??? [הוא החל לרחרח ולחפש אחר ריחה, הוא מצא אותה שרואה מעולפת בתוך מערה מאחורי המפל] קגומה?
קגומה: אינויאשה? מה? מה קרה פה?
אינויאשה: זה מה שאני שואל מה קרה לך איך הגעת לפה?
קגומה: אני.. אנילא.. [פתאום היא נזכרה] היא חזרה!!
אינויאשה: מי חזרה?
קגומה: קגויה.. היא .. גרמה לי להגיד כישוף מוזר שהיה כתוב על קירות המערה [היא הסתכלה בקירות וראתה שהם נעלמו] הם נעלמו! היא יצאה ממני..
אינויאשה: לא יכול להיות הרי מירקו שאב אותה עם "חור הרוח" לא יכול להיות שהיא ברחה משם..
קגומה: אל תאמין לי אם אתה לא רוצה אבל אני יודעת מה עשיתי ומה ראיתי.. זה הכל באשמתי.. זה הכל באשמתי!!!
אינויאשה: היה לך חולם רע בואי נלך לכפר של מחסלי השדים. שיפו ישמח לראות אותך..
קגומה כן נלך.. [חשבה- כנראה שזה היה באמת חלום רע..]
בכפר מחסלי השדים-
(נשמע קול סטירה)
אינויאשה: מה כבר? לא הגענו עדיין והוא מנסה לגעת בה הסוטה הזה!
קגומה: בוא נמהר זה לא נשמע טוב..
שאנגו: אמרתי לך שאם תנסה לגעת לי שוב בישבן ואני אסטור לך חזק יותר!
מירקו : הההאאא [הוא צחק מכאב].
שאנגו: אינויאשה וקוגמה..
שיפו: קגומה! [קיפץ ישר לזרועות קגומה]
קגומה שיפו..
אינויאשה: אז מה יש לאכול?
קגומה: אוי אינויאשה אכלנו לפני רגע!
אינויאשה אני מה את רוצה? אני רעב שוב!
קגומה אוי [נאנחת]
מירקו ואינויאשה: [לא הבינו במה מדובר]
[הבנות עמלו והכינו את הארוחה]
בזמן אוכל-
אינויאשה: מממ.. תגידי קגומה..
אינויאשה: מה?
אינויאשה: אפיה הדבר הצהוב הזה?
קגומה: אתה מתכוון לנודלס?! [היא אמרה בעצבים]
אינויאשה:[הוא הגיש לה אתה הצלחת ואמר] אפשר את זה במקום? זה לא טעים בכלל יש לזה טעם של..
קגומה: [זועמת] אינויאשה!, את יודע כמה אני ושאנגו עבדנו על האוכל הזה?
אינויאשה: כנראה לא מספיק..
קגומה: אינויאשה!!!
אינויאשה:[עשה פרצוף מפחוד].
קגומה: שב!! שב, שב, שב, שב ,שב!!!!!!!!!
אינויאשה:[עמוק ברצפה] למה קגומה? למה?
מירקו: טיפש..
שיפו:[ הניד ראשו לחיוב].
אינויאשה:[מבט עצבני] מה?!
[שאנגו צחקה והלכה לדבר עם קגומה]
שאנגו: קגומה! חכי לי..
קגומה: שאנגו..
שאנגו: קרה משהו קגומה?
קגומה:את חושבת שקגויה יכולה לחזור?
שאנגו: את לא זוכרת שמירקו שאב את קגויה בחור הרוח שלו אז למה את דואגת?
קגומה: כי אתמול בלילה.. אני הרגשתי אותה..
שאנגו: את קגויה?
קגומה: כן.. היא הייתה בתוכי משהו ממנה נשאר בי ובלילה היא יצאה..
שאנגו: אבל איך?
קגומה: אני לא ממש זוכרת את כל הפרטים רק עולה לי.. שהיינו בהערב שאמתי מן תיפלה ואז הרגשתי רוח יוצאת ממני..
שאנגו: כדאי שנבדוק את זה..
קגומה: אבל..
שאנגו: קגומה?
קגומה: אני.. אני חייבת לחזור לביתי לזמן שלי אני.. אני חייבת להתרחק מכאן לזמן מה..
אינויאשה: [קפץ מיד ששמע שקגומה עוזבת]
את לא יכולה לעזוב את את..
קגומה: [התקרבה אליו] אני מה? כל רסיסי האבן נאספו לאבן לאבן סופסוף משאלתך תתגשם את לא צריך אותי.. חוץ מזה אינויאשה.. אני לא שייכת לכאן! [את משפט זה אמרה בקול קודר כמו של קיקיו היה]
אינויאשה: [הוא היה המום הוא לא יכל להוציא מילה מפיו הוא רק הביט בקגומה המתרחקת ושתק, הוא הוריד את ראשו את ראשו למטה והלך בכיוון השני.. חשב: האם זה היה הרגע האחרון שלי בחברת קגומה? היא, היא נשמעה כמו, קיקו בידוק כמו קיקיו]
בעולם של קגומה-
קגומה: סבא בוא מהר!!
סבא: מה קרה קגומה?
קגומה: אני צריכה עזרה לצאת מהבאר!
סבא: טוב שנייה אני קורא לעזרה..
קגומה: אוי סבא..
[פתאום מאחורי קגומה מופיע אינויאשה]
קגומה: אינויאשה??? מה את עושה כאן?
אינויאשה: בואי חוזרים!
קגומה: אמרתי שאני לא שייכת לכאן יותר תבין את זה! המקום הזה משחק לי יותר מיד בנשמה ובראש שלי אני.. אני מבובלת!
אינויאשה: את שייכת גם לשם וגם לכאן! [אמר בעקשנות ברגע שתפס בכתפה של קגומה]
קגומה: [העיפה את ידו] אמרתי תעזוב!!
[היא עלה בבאר וצעקה]
אינויאשה שב!!
אינויאשה: קגומה חכי איה! [הוא עבר לצד השני]
קגומה: ואל תחזור! [היא החלה לדמוע וחשבה- אני לא יכולה להיות מי שהוא רוצה אני לא יכולה להיות קיקיו תבין את זה אינויאשה אני לא קיקיו ולעולם לא אהיה]
סבא: קדימה קגומה למה את מחכה?
קגומה: אה כן..
בארוחת ערב-
סותה: אחות גדולה?
קגומה כן סוטה?
סותה: איך זה שאת לא בעולם השני?
קגומה: [במבט קודר] יש לך בעיה עם זה שאני פה? זה הבית שלי אהיה כאן כמה שאני רוצה!
סותה:[מפוחד] בסדר בסדר! איך את רוצה..
סבא: קגומה?
קגומה: כן סבא
סבא: תגידי קרה משהו עם אינו...
אמא: סבא שמת לב שהפרח ששתלתי בגינה פרח?
סבא: [במבט שלא תבין כלום] קרח?
אמא: כן.. כן פרח.
קגומה: סיימתי [הרימה את הצלחת והלכה לחדר]
בחדר-
קגומהשכבה על המיטה וחשבה
קגומה: האם זה היה נכון לחזור?, אני חייבת לחזור עכשיו ברגע זה!
[קגומה ארזה את התיק שלה ורצה]
אמא: קגומה לאן את הולכת בשעה כזאת?
קגומה: [בזמן שהיא רצה] חזרה לאזור פיאודלי.
בבאר-
קגומה: קדימה[ קפצה לתוך הבאר ועברה לצד השני]
באוזר הפיאודלי- היה כבר לילה החבורה חנתה ביער וכרגלו אינויאשה הלך לטייל בכדי לחשוב
אינויאשה: חשב- קגומה! למה את כועסת עלי? למה את כ:כ שונה מקיקיו? למה את למה את גורמת לי להתגעגע פחות לקיקיו?. לפני שקגומה הלכה דיברה אלי בידוק כמו שקיקיו דיברה אלי רק שה כרנו בצורה קודרת מיד, למה את לא חוזרת?
ליד הבשר באוזר הפיאודלי- קגומה יצאה
קגומה- טוב עכשיו אני צריכה למצוא אותם. למירקו יש רסיסי אבן אנסה לאתר אותו, הא!
[פתאום הרגיהש במשהו- חשבה- רסיסי אבן, אני חייבת לגלות של מי].
(קגומה רצה בכדי למצוא את מיקום הרסיס, היא לקחה בדרך חץ וקשת שמצאה ליד גוויות של חיילים שלא ממש אהבה לראות. פתאום חה ברסיס מתקרב היא נעמדה במקום מסתכלת לכל הכיוונים פתאום משהו חתך אותה ופצע את ידו)
אצל אינויאשה-
אינויאשה: אני מריח דם! של.. לא! [הוא החל לרוץ בכל יכולתו עקב אחרי הריח]
אצל קגומה-
קגומה: קהואקו! חכה את יכול להתגבר על נאראקו!
נאראקו: בתוך מוחו של נאראקו- תהרוג את קגומה! תהרוג אות! תהרוג!
קוהאקו: [אמר מהופנט] תמותי! ו[ושלח עלייה את נשקו]
אינויאשה: [הוא חסם את הנשק ונתן אגרוף לקוהאקו] קגומה את בסדר?
קגומה: אינויאשה! אה כן אני בסדר. אינויאשה תזהר!
(קהואקו בא לתקוף אותו).
אינויאשה: יש לך מזל שאני לא יכול להרוג אותך [הוא תקף אותו בחזרה]
(הם רבו עד שאנגו, מירקו, קיררה ושיפו הגיעו למקום)
שאנגו: [המומה] קו.. קוהאקו!!
קוהאקו: [חשב- מי זאת? מי זאת הבחורה הזאת למה אני לא יכולה לשכוח את פניה?- הוא תפס את ראשו בכאב] לכי מכאן!
אינויאשה: מה?
שאנגו: קוהאקו..
קגומה: [חשבה- הוא לא זוכר אותה אבל הוא עדיין לא רוצה לפגוע בה. שאנגו..
קוהאקו: [הוא מתעשת] תמותי!
שאנגו קוהאקו הפסק!
אינויאשה: תפסיק כבר פרחח שכמותך [הוא הכה בו]
(פתאום קאגורה הופיעה ולקחה את קוהאקו איתץה9
שאנגו: [צעקה] קוהאקו!!!. קו.. האקו..
אינויאשה: קגומה!
קגומה: [ידה דממה] אני בסדר.. זה רק שריטה.
שאנגו: [היא ניגשה אל קגומה] אני מצטערת [והחלה לחבוש את ידה]
קגומה: שאנגו.. זה לא אשמתך!
שאנגו:זו כן אשמתי אם הייתי ורגת את קוהאקו לפני.. הכל לא היה קורה!
קגומה: [אמרה בתקיפות] אם היית הורגת את קוהאאקו היית מרגישה טוב יותר?!
שאנגו: קגומה..
קגומה: אם היית הורגת אותו היית מרגישה גרוע יותר.. [אמרה פתאום ברכות] אנחנו נמצא דרך להציל את אחיך..
שאנגו: קגומה.. תודה לך קגומה..
במחנה: כולם ישנים פרט לקגומה ואינויאשה.. קגומה הולכת לטיול ואינויאשה מצטרף ליה בכדי לא להשאיר אותה לבד.
בזמן שהם הולכים: הייתה שתיקה מאוד מביכה, קגומה פתאום בידו של אינויאשה והם הגיעו לגבעה שממנה רואים את הירח בברור..
אינויאשה: [אמר במבוכה] איך היד שלך קגומה?
קגומה : אני בסדר תודות לך..
אינואשה: אם הוא היה עושה לךש משהו הייתי הורג אותו.. הייתי הורג אותו!!!
קגומה:אינויאשה.. אבל אני בסדר.. אם לא היית בא לא הייתי בחיים..
אינויאשה: [חיבק אותה חזק מאוד] אל תדאגי זאת אני תמיד אהיה לצידך.
קגומה: מה? [היא הביטה בעיניו במבוכה].
אניויאשה: שתישארי לצידי תמיד לא משנה מה?
קגומה: אני מבטיחה שאשאר איתך תמיד!
הם חזרו למחנה- קגומה הלכה לישון ואינויאשה חב על דברים רבים.
אינויאשה: חשב-כשחיבקתי את קגומה הרגשתי בםחד שלה שנעלם, היא חששה לחייה
היא לא ידעה שאבוא. היא חשבה שאתן לה למות.. למה קגומה מה קרה לך?
בינתיים אצל נאראקו וקגויה-
נאראקו: מה רצונך?
קגויה: אינויאשה! אני רוצה לחסל אותו.
נאראקו ומה את רוצה שאני אעשה עם רצונך?
קגויה: באתי להציע שיתוף פעולה רק יחד נוכל לחסלו..
נאראקו: מעניין.. אני מקבל את הצעתך. אבל..
קגויה: [עשתה מבט חושד]
נראראקו אם תעזי לבגוד בי אהרוג אותך ללא רחמים!
קגויה: כרוצונך אדוני.
נאראקו: עכשיו קחי את הנשק הזה [הוא נתן לה חרב דומה למה הייתה לה רק שעושה מחסום] השתמשי בחרב לחסל את אינויאשה וחזרי אלי רק שתסיימי!
קגויה: כן אדון נאראקו [היא נעלמה]
נאראקו: קאגורה!
קאגורה: [עכשיו קאגורה הבינה שלא תוכל להשתחרר יותר מנאראקו וחילטה לחיות תחת שלטנו] כן אדון נאראקו.
נאראקו: מצאי אותה וראי מה היא עושה..
קאגורה: כן אדוני.. [עפה עם נוצה שלה]
נאראקו: חשב- אני לא סומך עלייה. (העלה חיוך ממזרי) נרה מה היא מתכננת ואחרי שהיא תהרוג את אינויאשה אהרוג אותה.
בבקור אצל החבורה-
[קגומה ושאנגו התרחצו במים בזמן שאינויאשה מירקו ושיפו ישבו בבקתה של קאדה].
אינויאשה: קאדה אני צריך שתספרי לי כל מה שידוע לך על הנסיכה קגויה.
קאדה: הנסיכה קגויה?, כן היא נסיכת הלילה והירח היא נשלחה לריח אחרי שהקיסר לא מילא את משימותיה. סיפרתם לי שהיא חזרה והיא נשאבה בחור הרוח של מירקו ואז איך היא חזרה עוד פעם?
מירקו: אני לא יודע איך היא יצאה מחור הרוח שלי הרי זה בלתי אפשרי לצאת משם..
מסתבר שחלק ממנה היה בתוך קגומה כל זמן הזה השתמש בכוחות הכוהנות שלה בכדי לחזור..
אינויאשה: לא משנה איך היא חזרה ואנחנו נצטרץ לעצור אותה!
קאדה: [קצה והחזיקה בגדים של כוהנת] אני אלך לת לקגומה את הבגדים האלה, הבגדים שלה התלכלכו מדם..
אל קגומה ושאנגו-
קגומה: אוי הייתי צריכה את זה.. קאדה?
קאדה: קחי את הבגדים האלה ילדתי אכבס את בגדייך ואחזיר לך אותם, הם מלולכים בדם.
קגומה: כן.. תודה קאדה. [ היא התלבשה- ונראתה כמו קיקיו] שאנגו בואי נחזור לבקתה..
שאנגו: כן [חשבה בדרך- קוהאקו איפה אתה? אתה בסדר?]
בבקתה-
(קגומה נכנסה בבגדי כוהנת עם שאנגו)
אינויאשה: [הוא הביט בה במבט המום] קגומה..
קגומה: אינויאשה? קרה משהו? זה לא פעם ראשונה שאתה רואה אותי בבגדים של קיקיו.. [אמרה ת המשפטי האחרון בצורה קצת מבואסת קצת רגוזה..]
אינויאשה: [חשב- היא דומה לקיקיו] כלום! [אמרה והסמיק]
שאנגו: [צחקקה]
מירקו: נצטרך למצוא את קגויה ולהרוג אותה שוב.. [חשב- איך היא יצאה מחור הרוח שלי? מה קרה כאן? כנראה אצטרך לבקר שוב אצל מורי אולי הוא ידע משהו..]
קגומה: כן את צודק אבל נשאר כאן ללילה טוב? [והפנתה את מבטה לאינויאשה- עשתה מן מבט חמוד ומצמצה בריסים שלה בכדי לשכנעו].
אינויאשה: בסדר, בסדר נשאר ללילה אבל בבוקר לא אכפת לי כלום נמשך בדרכנו!
[אמר ללא ברירכה- חשב- היא מפחידה שהיא עושה את המבט הזה!]
בלילה-
אינויאשה: [הוא ישב עם קגומה על הגג וחשב- קיקיו.. לאן נעלמת?]
קגומה: [ראתה את אינויאשה שקוע במחשבות] אה אינויאשה?
אינויאשה:מה? [ענה ברגזנות]
אינויאשה: מה קרה לך???? [ענתה ברגזנות]
אינויאשה: [השפיל מבטו ואמר בשקט] אני בסדר גמור.. [הסתכל בקגומה במבט חולמני ואמר] תודה לך קגומה.
קגומה: [ליבה החל לפעום בחוזקה- היא הפנה מבטה בהסמקה] אני שמחה.
[הפנתה מבטה חזרה אל אינויאשה וחייכה]..
אינויאשה: גם אני שמח [וחייך].
בבוקר-
(קגומה ואינויאשה התעוררו אחד ליד השני שראשה של קגומה היה על אינויאשה- מירקו ושאנגו ישנו על קיררה- כל הזוגות הראו רגשותיהם בלילה הזה אבל האם זה מה שיעזור להם בקרב שמצפה לה?)
אינויאשה: בוקר טוב קגומה [הוא אמר בנעימות]
קגומה: בוקר טוב אינויאשה, לא ישנתי ככה טוב כבר המון זמן! [אמרה וחייכה]
שאנגו: [מסתכלת על קיררה בדאגה] קיררה הכל בסדר?
שיפו: מה קרה?
שאנגו: אני דואגת לקיררה לא הפסיקה לילל מכאב כל הלילה.
קגומה: קרה לה משהו אולי בזמן שהייתם בכפר מחסלי השדים?
שאנגו: יכול להיות ראיתי שהיא הלכה עם מיוגה למערה של הכוהנת מידוריקו ומאז היא מתנהגת מוזר כאילו כואב לה.
מירקו:אולי נלך לג'יננג'י אולי יש לו תרופה בשבילה..
שאנגו: כן כדאי אלך איתה..
מירקו: אבוא איתך, אינויאשה וקגומה תמשיכו לחפש רמזים למיקומה של קגויה אנחנו לא נאחר לחזור, שיפו תרצה לבוא איתנו?
שיפו: אני צריך לשמור שאינויאשה וקגומה לא יריבו [אמר בפוזה בוגרת]
קגומה: [צחקקה] זה בסדר שיפו אנחנו נסתדר, תלך ותחזרו מהר..
(שיפו, שאנגו, מירקו וקיררה יצאו לדרך)
אינויאשה וקגומה: להתראות!
שאנגו: [אחרי שהתרחקו מספיק אמרה] אני קצת חוששת להשאיר אותם לבד.
מירקו: יש לי הרגשה שהם יסתדרו טוב מאוד בלעדינו. [אמר ועשה חיוך קטן שובב..]
אצל קגומה ואינויאשה-
קגומה: אוי אינויאשה אני רעבה.
אינויאשה: כן גם אני בואי נלך למצוא משהו לאכול..
(פתאום קגויה מופיעה)
אינויאשה: קגויה!
קגויה: אינויאשה לא השתנת מהפעם האחרונה שנפגשנו רק שאתה נראה יותר פטטי..
אינויאשה: [עשה פרצוף זועם] מה את רוצה מכשפה?
קגויה: מכשפה הא? לרוב קוראים לי נסכיה, הנסיכה קגויה!
אינויאשה: קגומה הישארי במקום בטוח שלא תתפוס אותך עוד פעם.
קגויה: אל תדאג שד למחצה קטן [אמרה וחייכה] הפעם אני רוצה אותך כשמרתי
[אמרה והחלה ושלפה את החרב שקיבלה מנאראקו].
בינתיים אצל שאנגו ומירקו שהגיעו לג'יננג'י-
שאנגו: אתה יודע אולי מה קרה לקיררה?
ג'יננג'י:זה לא דבר שאומר להיות בעיה היא הורעלה על ידי צמח רעיל היא תיקח תרופה תנוח קצת ותחזור לתפקוד מלא!
מירקו: שאנגו את מרגישה את זה?
שאנגו: כן ברוח אפלה, אתה חושב שזה נאראקו?
מירקו: לא נתקלנו ברוח אפלה הזאת פעם אבל היא לא של נאראקו! היא של.. קגויה!
שאנגו: מה?!
מירקו: חייבים לחזור לאינויאשה וקגומה אולי הם צריכים עזרה..
שאנגו:אני חייבת להשאיר עם קיררה היא לא מוכנה לקרב!
ג'יננג'י: זה בסדא תשאירי אותה כאן אני אשמור עלייה ואשלח אותה ברגע שתרגיש טוב.
שאנגו: תודה לך ג'יננג'י על הכל!
מירקו: בואי שאנגו חייבים למהר.
שאנגו: כן
(הם החלו לרוץ לעבר קגומה ואינויאשה).
אצל קגומה ואינויאשה-
קגויה ואינויאשה נלחמים.
קגויה: [היא פוגעת באינויאשה בבטנו ועושה בה חור] חבל אינויאשה שאהפוך אותך לשד מלא תהפוך להיות משרתי חבל שתהיה פצוע! תוותר עכשיו ואחוס על חייך!
אינויאשה: אני מעדיף למות מאשר לביות משרתל שלך, אבל עדיין להיות שד מלא אהיה לא בזכותך!
קגומה: [צועקת לאינויאשה] אינויאשה החזק מעמד!
אינויאשה:אני אהיה בסדר קגומה, היא זאת שלא תהיה בסדר!
(מירקו ושאנגו מגיעים)
שאנגו: קגומה!
קגומה: שאנגו מירקו. איפה שיפו וקיררה?
שאנגו הם נשארו עם ג'יננג'י כי חשנו ברוח האפלה!
מירקו: מה מצבו של אינויאשה?
קגומה: לא כ"כ טוב הוא פצוע ומתחיל להתעייף, וקגויה אמרה שהיא תהפוך אותו לשד מלא ותיקח אותו להיות משרתה!
שאנגו: אלב תראו [היא הצביעה על קגויה] היא לא משתמשת במראה רק בחרב!
קגומה: הא? נכון זה דבר טוב לא?
מירקו: [אומר שהוא מביט] זה טוב כי אני כמעט בטוח שאין לה הגנה מלאה כמו שהיה לה פעם, היא משתמשת רק בחרב כך שהיא מרכזת את האנרגיה שלה בדבר אחד ולא בכמה אז זה הגיוני של חרב כוח חזק!
קגומה: [חשבה- אז זה לא טוב!] אינויאשה הזהר מחרב!
אינויאשה: מהחרב? אני אשבור אותה עוד לפני שתוכל לחשוב להשתמש בה שוב!
קגויה: זה מה שאתה חשבת?!
אינויאשה: מה?!
(פתאום יוצא מקצה החרב כדור אור חזק שהולך וגדל, ונהיה גדול יותר מאינויאשה, פתאום הכדור עוטף את אינואשה ותופס בידיו ורגליו)
קגומה: אינואשה!!!!
אינואשה: מה זה התעלול הזה?
קגויה: התעלול הזה הוא מה שיהפוך אותך לשד מלא ויחסום כל מני הפרעות כמו בפעם הקדומות [היא מסתכלת על קגומה].
קגומה:[נהבלת וחושבת- עכשיו אין לי דרך להגיע אליו!]
(הברקים בתוך בכדור יורים בו ומושכים ממנו לאט לאט את השד שבו כדי שהחלק האנושי שבו לא יברח ויוכל להאיכל ע"י קגויה)
קגומה: [היא רצה לכיוון הכדור]
מירקו: קגומה!
שאנגו: קגומה! לא!
קגומה: [היא מכה בכדור } אינויאשה!!! אינואשה!!
אינויאשה: [הוא מביט בקגומה]
קגומה: אינויאשה אל תוותר אתה שומע אותי אך תיתן לה לנצח אותך! [היא מסתכלת לעיניו ובוכה]
(הברק האחרון הכה בו ושנייה לפני שהשד בו יוצא)
קגומה: אינויאשה!! לא!!! אינויאשה!!! [היא צועקת תוך כדי בכי]
אינויאשה: [צועק בזמן שהברק פוגע בו] ק-ג-ו-מ-ה!!!!!!!!!!
קגומה: אינויאשה!!!!
אינויאשה: [שנייה לפני שהשד שבו יוצא] קגומה אני- אוה.. אוהב אותך!
(ואז השד נופל- אינויאשה מחולק לשניים חלק אנושי וחלק שד- החלק האנושי חסר הכרה בעוד חלק השד חוזר להכרה אך אינו מכיר את חבריו)
קגומה: [מתקרבת לאינויאשה השד- והצועקקת לשאנגו] תביאו בבקשה את החלק האנושי שלו! אנחנו חייבים אותו בכדי להחזיר את אינויאשה לצורתו האמיתית.
שאנגו: כן! [היא ומירקו שוברים את הכדור שנחלש ולוקחים את החלק האנושי של אינויאשה]
קגויה: [נעלמה] אני אחזור לקחת את משרתי אח"כ לאחר שיהרג אותכם!
(אינויאשה השד בעל פרצוף זועם איינו מכיר את קגומה)
קגומה: [ מתקרבת לאט לאט לאינויאשה השד- המשפט "אני אוהב אותך" שאינויאשה אמר לה לנפי רגע עוד מהדהד לה בראש] אינויאשה את זוכר אותי נכון? אינויאשה? אינויאשה השד: [בא לתקוף את קגומה- הוא תפס אותה בזרועות דחף לרצפה ובא לשסע בה את ציפורניו- אך פתאום משהו בו החל לפעום והוא ברח].
קגומה: אינויאשה!! אינויאשה!!!!
מירקו: הוא נעלם..
קגומה: אני הולכת למצוא ותו!
שאנגו: נבוא איתך.
מירקו: לא ,שאנגו זה דבר שרק קגומה יכולה לבצע, להחזיר את אינויאשה למצב הרגיל, בהצלחה!
קגומה: תודה [ היא לא לקחה את החצים והקשת שלה]
שאנגו: קחי את הנשק שלך, אולי תצטרכי אותו!
קגומה: [שמה יד על לב] על מה שאני צריכה נמצא כאן, הלב שלי.
(היא יצאה לדרך החלה לחפש אחר אינואשה היא הלכה לאן שליבה כיוון אותה- פתאום היא ראתה על עץ את אינויאשה יושב וחושב)
קגומה:[היא התקרבה לאט] אינויאשה..
אינויאשה השד: [הוא היה עדיין ממלא אבל איך שהוא נשאר בו משהו מאינויאשה השד למחצה- הוא קפץ ונחת מול קגומה, במבטט זועם] מי את?
קגומה: [התעצבה במצקת שאינויאשה לא זוכר אותה אבל מיד חייכה ואמרה] חברה!
אינויאשה: ין לי חברים! [צעק עלייה בכעס]
קגומה: יש לך אותי אני חברה שלך! [היא הוציאה מתיקה החטיף האהוב על אינויאשה ונתנה לו אותו]
אינויאשה: ני אהרוג אותך! [ הוא אמר בכעס והכוונה להרוג אותה, אך יד שהוא לא יכול].
קגומה: אני יודעת אבל אני עדיין נשארת איתך! [היא חייכה אליו- למרות שידעה שהוא באמת יכול להרוג אותה נזכרה במשפט שאמר לה "אני אוהב אותך" וידעה הוא עדגיין מרגיש כך עמוק בפנין אפילו השד שבו.]
אינואשה: מה את חייכת?! אני רציני אני אהרוג אותך! [הוא מרים את ידו ומכין ציפורניים]
קגומה: [היא מחבקת אותו- ודמועת] אם אמות אני מעדיפה למות מאושרת בידייך!
אינויאשה: [חיבק אותה חזק- הוא לא הבין מהי ההרגשה הזאת שציפה אותו הרגשה של חום אושר]
קגומה: אני שמחה אינויאשה!
אינויאשה: ה! [משהו בו החל לפעום עוד פעם]
קגומה: שאני איתך!
אינויאשה: קגומה.. [הוא מחבק אותה חזק יוק]
קגומה: יאנויאשה, אני אוהבת אותךם כמו שאתה, שד למחצה. השד למחצה שבו התאהבתי! בבקשה חזור למה היית, [היא בוכה] בבקשה חזור!
אינויאשה: [[משהו בו שוב פועם חזק יותר וקורא לה- קגומה, קגומה עזרי לי לצאת!]
(פתאום החלק האנושי שנמצא עם שאנגו ומירקו הופך לכדור אור קטן ועף לכיוון של אינויאשה וקוגמה, שאנגו ומירקו מתחילים לעקוב אחרי האור הזה.
האור הזה נכנס לגופו של אינויאשה [כל התהליך הזה קורה הבזמן שקגומה ואינויאשה מחובקים])
קגומה: אינויאשה חזור למה שהיית!
אינויאשה: [פתאום הוא חוזר לצורת השד למחצה] קגומה..
קגומה: אינויאשה!
אינויאשה: [הוא מתעלף] תודה לך קגומה..
(שאנגו ומירקו מגיעים ולוקחים אותו לכפר של קאדה)
בתוך הבקתה- אינויאשה שוכב חבר הכרה וקגומה יושבת לידו ומביטה בו.
אינויאשה: [הוא מתעורר] קגומה?
קגומה:אינויאשה? התעוררת!
אינויאשה: הוא מתיישב.
קגומה: הזהר איניואשה אתה עדיין חלש מכדי להתאמץ! הא?
אינויאשה: [הוא מחבק אותה] את היית אותי כשהרגשתי בודד, בכית בשבילי ובגללי..
למה עשית את כל זה קגומה? אחרי כל מה שעשיתי לך..
קגומה:[חשבה- אינויאשה..] האם זה ישנה?
אינויאשה: קגומה.. את לא פחדת?
קגומה: למה?
אינויאשה: הייתי יכול להרוג אותך..
קגומה:פשוט ידעתי שלא תהרוג אותי..
אינויאשה: קגומה.. [חשב- קגומה.. איך הלב שלך טהור כ"כ? איפלו יותר מקיקיו.. לא את לא קיקיו ואת קגומה!]
(קאדה מירקו ושאנגו נכנסו)
קאדה: אני רואה שאתה מרגישה יותר טוב.
אינויאשה: כן..
קגומה: אבל את עדיין צריך לנוח!
(נשמעה שאנגו של קיררה- כולם פרט לאינויאשה וקוגמה יצאו החוצה לברך את בואה ל קיררה)
שאנגו: את מרגישה יותר טוב קיררה אני רואה!
שיפו: כן התרופה שג'יננג'י נתן לה עזרה לה מאוד!
בלילה- אינויאשה מקגומה עומדים על אותו צוק כמו שעמדו לפני הקרב, כמובן כולם הציצו לראות על מה הם מדברים..
קגומה: אינויאשה..
אינויאשה: תודה לך קגומה שהיית איתי.
קגומה: כבר אמרתי לך שאהיה איתך תמיד! אינויאשה אתה יקר לליבי מוד ולא אתן לשום דבר פגש בך.. אני אעמוד לצידך לא משנה מה!
(כולם התפלאו לשמוע שקגומה אומרת זאת בחפשיות כזאת אבל נשארו להמשך השיחה)
אינויאשה: קגומה.. אני.. [הוא התקרב אליה קירב את שפתיו אל שלה]
קגומה: [היא קירבה את שפיתה אל שלו הם התנשקו!]
(כולם חייכו ואמרו: סופסוף - ונשמו ולרווחה, פתאום מירקו ושאנגו הביטו אחד לשני בעיניים במבוכה וחזרו להסתכל)
אינויאשה: קגומה אני..
קגומה: [היא חיבקה אותו] ששש... אל תאמר דבר, אני רק רוצה שנשאר ככה לתמיד!
אינויאשה: [הוא חיבק אותה בחזרה] גם אני.. לתמיד!
(פתאום שאנגו אמרה בלחש- בואו ניתן להם עוד קצ פרטיות- והם הלכו..
הם לא ידעו אף אחד מהם שקיקיו עמדה והשקיפה מהצד וראתה הכל..]
קיקיו: חשבה- אינויאשה.. מצאת לך מישהו שתמלא את החור שעשיתי בליבך.. [חייכה חיוך ממזרי לעצמה] ממזר שכמותך.. [והלכה למקום לא נודע]..
אצל נאראקו-
נאראקו: טיפשה!
קגויה: סלח לי אדון נאראקו עשיתי מה שביכולתי..
נאראקו: אמרת לי שתהרגי את אינויאשה!
קגויה: לא ניתן להחליש אותו כל דבר שנעשה רגשותיו אל הנערה הטיפשה יחזקו אותו. בכדי להרוג אותה והיא צריכה למות!
נאראקו: וזה מה שתעשי!
קגויה: כן אדון נאראקו! (היא הולכת וחושבת- אחרי ימות אתה תצטרף אליו! ממזר!)
בבקור-
קאדנ: טוב חב'רה איך ישנתם?
(כולם התעוררו)
קגומה:[פיהקה]
מירקו:הלילה עבר בשלום..
שאנגו: בהתחשב בכך שקגויה חזרה.
אינויאשה:ונסיתה להפוך אותי למשרת שלה שאני אמצא אותה ואני אהרוג אותה עוד לפני שתשים לב בכלל! [אמר ברוגז ובהחלטיות]
מירקו: אך טוב ליבה וחמימותה של קגומה הצילו אותך
אינויאשה: כן.. כנראה שאני חייב לה את חיי [הוא קורץ לקגומה]
קגומה: [הסמיקה]
(כולם ישבו סביב המדורה בבקתה של קאדה)
קאדה: הבנתי דבר מאוד חשוב בלילה אמש.
כולם: הא? [הרימו עיניהם]
קאדה: אחרי שתאספו ותאחדו את רסיסי אבן 4 הנשמות לבן אחת יהיה צורך בשומרת חדשה לאבן..
קגומה: אז מה זה אומר?
קאדה: שאת קגומה! כגלגול של קיקיו אחותי הגדולה את תחויבי לשמור על האבן טהורה ורחוקה מכל יד אפלה!
קגומה: מה? אבל.. אבל אני.. [חשבה- אני לא יכולה להישאר פה יש לי חיים אחרים לגמרי בצד השני של הבאראני לא יכולה!!! -היא קמה ורצה החוצה]
אינויאשה: קגומה! [היא קם איתה ויצא החוצה אחריה]
(היא החלה לרוץ לכיוון הבאר וישבה לידה והחלה לבכות)
קגומה: [בתוך כדי בכי] אני לא בקשתי להיות הגלגול של קיקיו!
אינויאשה: קגומה..
קגומה:אני לא יכולה להשיאר כאן יש לי חיים אחרים בצד השני של באר הזאת! האם הם לא נחשבים?
אינויאשה: [הוא חיבק אותה] קגומה.. אני צריך אותך לצידי תביני זאת!
קגומה: אינויאשה.. [השתחררה מחיבוקים] אני חייבת לדבר עם קאדה!
[היא חזרה לתוך הבקתה]
קאדה: נרגעת ילדתי..?
קגומה: לא אעשה זאת!
קאדה: מה?..
קגומה: לא אשמור על האבן שנאחד אותה מחדש! לא אעשה זאת! [אמרה בפרצוףאטום מלא כעס]
קאדה: אבל ילדתי את חיבבת!
קגומה: לא בקשתי את תפקיד זה! לא אוכל למלא תפקידה של קיקיו!
קאדה: קגומה.. קיקיו נעלמה ואני זקנה מכדי לשמור עלייה, בגלל שאת גלגול של קיקיו את..
קגומה:לא ביקשתי להיות היא! [צעקה] אני אני, אני קגומה! אני אולי נראית כמוה אבל אני שונה ממנה! רצונותיה סם לא רצונותיי, תפקידה כשומרת האבן הוא לא חובה תפקידי מצאי לך אדם מתאים לזה! [היא החלה לצאת מהבקתה]
קאדה: חכי קגומה, האבן בוחרת בשומר שלה.
קגומה: [נעצרה וסובבה את ראשה לכיוון קאדה] היא בחרה בקיקיו לא בי! [והלכה]
קאדה: קגומה..
שאנגו: קגומה...
מירקו: הרגעי קאדה... היא תירגע ותחזור..
קאדה: אבל היא חייבת
מירקו: קאדה הביני אותה הרי מרגע שהיא באה לאזור הזה היא נאבקת על זהותה כקגומה ולא קיקיו, לבקש ממנה לשמור האבן בגלל שקיקיו עשתה זאת רק יקשה עלייה.. צריך לתת לה קצת זמן..
שאנגו: מירקו..
קאדה: כנראה שכן.. היא תצטרך להתרגל לרעיון שכנראה לא תחזור יותר לעולמה..
אצל אינויאשה וקגומה- יצאו לטיול כדי שקגומה תוכל לחשוב..
קגומה: אינויאשה..
אינויאשה: מה?
קגומה: כנראה שכדאי שתתרגל לרעיון שאהיה כאן הרבה..
אינויאשה: זה לא מפריע לי..
קגומה:[היא הורידה מבטה] לפני שתפקידי כשומרת האבן יתחיל נצטרך לאחד אותה!
אינויאשה: נשמיד את נאראקו וניקח את שאר האבן.. [חשב- נאראקו ישלם על מה שעשה לי ולקיקיו. אבל עכשיו זה לא זמן לחשוב על קיקיו עכשיו אני עם קגומה...]
קגומה: נחזור..
(הם הלכו לבקתה)
בלילה- כולם ישנים ופתאום אינויאשה מתעורר
אינויאשה: [הא? [הוא מרחרח באוויר]
קגומה אינויאשה? [התעוררה] מה קרה?
אינויאשה: נאראקו! [הוא קם במהירות ממקמו ויצא החוצה] ממזר שכמותך צא מהמחבוא!
מירקו: אינויאשה..
אינויאשה: זה נאראקו, הוא בא בכדי למות!!!!
שאנגו: [החליפה מהר לבגדי מחסלי השדים שלה ויצאה החוצה] קאדה הישארי בפנים לא נרצה שתפגעי. [היא מיהרה לכיוון מירקו] מירקו איפה נאראקו?
מירקו: מתחבא!
קגומה: אני חש ברסיסים!
אינויאשה: איפה?
קגומה: המון רסיסים והם מגיעים משם! [היא הצביעה לכיוון קרחת היער]
(כולם מיהרו לשם לקרב הסופי והאחרון שיקבע מי יחיה רק מנצח אחד יצא מכאן)
אינויאשה: נאראקו: נאראקו חתיכת ממזן באת בכדי למות! [אינויאשה רץ לתקוף אותו]
נאראקו: [הוא חמק את אינויאשה] לא אינויאשה באתי בכדי לקחת מה שאני צריך!
אינויאשה מזה?
נאראקו: את רסיסי האבן ואת גופה של קגומה!
קגויה: [הופיעה משום מקום] בשבילי כמובן!
אינויאשה: מה?
קגומה: קגויה!
מירקו: ממזרים שכמותכם!! חור הרו...
שאנגו לאאא מירקו! עצור!!!
קגומה: אם תשתמש בחור הרוח שלך הדבורים הארסיות ישרבו ותוכל למות!
מירקו: חתיכת ממזר!
אינויאשה: אני אשמיד אותך את שניכם ולא יישאר משניכם שריד אחד!!
(השנים נלחמו נרארקו ואינויאשה, ומירקו שאנגו וקגומה מלחמו בקגויה)
קגומה: זה על שניסית להרוג אותי ואת אינויאשה! [היא ירתה בחץ] צא!!!
שאנגו: זה על סיכנת את חיינו! בומרנג!!!!
מירקו: זה סופך! חור הרוח!!!!!
קגויה: לאאא!!!!!!!!!! {היא נשאבה לתוך חור הרוח]
נאראקו: חלשלושית!
אינויאשה: אל תוריד את העיניים שלך מהיריב! [הוא תוקף אותו]
נאראקו: חתיכת ממזר סופך מגיע!!!!
אינויאשה: מהר שאנגו תזרקי את הבומרנג שלך, וקוגמה תירי את החץ הכי חזק שלך!
שאנגו: זה על שהרגת והשתמשת באחי!!! בומרנג!!!!
קגומה: זה על שסיכנת את חברי! צא!!!
אינויאשה: תמות!!! צ-ל-ק-ת ה-ר-ו-ח-!-!-!-!
(היה פיצוץ גדול ופתאום!)
מירקו אהה! [חור הרוח שלו השתגע והחל לשאוב כל מיני דברים!]
שאנגו: מירקו!! [היא רצתה ללכת אליו]
קגומה: [היא תפסה את שאנגו] לא שאנגו גם את תשאבי!
שאנגו: ומה את רוצה שאעשה? [היא החלה לבכות] אעמוד כאן ואראה את האדם שאני אוהבת מת מול עיניי ולא עשיתי כלום?!
קגומה: שאנגו.. [היא שיחררה את אחיזתה]
שאנגו: [היא רצה אליו ועמד מאחוריו ואחזה בו]
מירוק: לכי מכאן שאנגו תיעלמי איתי!
נאראקו: חה חה חה [את תמות מהר יותר מחשבת]
מירקו: ממזר! שכמותך אהה!! {הוא צרח מכאבים]
אינויאשה:מהר מירקו שאב את נאראקו!
קגומה: אבל אינויאשה.. הדבורים הארסיות
אינ ויאשה: זו ההזדמנות שלנו להרוס את נאראקו ומירקו יכול להינצל חייבים לקחת את הסיכון הזה!
קגומה: כן.. [היא צעקה] מירקו שאב אותו!
מירקו שאנגו, מה אעשה?
שאנגו: תקשיב להם תשאב שותו.. אני אהיה איתך לא משנה מה יקרה!
מירקו: שאנגו.. [הוא הסתכל על נאראקו] טוב הנה זה בא "חור הרוח!!!!"
נאראקו: אתה תמות הרבה לפני ש.. [הוא הוציא את הדבורים הארסיות]
קגומה: [היא הושיטה ידיה לפנים ויצרה כדור אור ענק שלח את כל הדבורים הארסיות של נאראקו, היא כיווצה את ידיה וכך גם דבורים הושמדו] ירקו עכשיו!!!
נאראקו: חתיכת..
מירקו: הנה זה בא! חור הרוח!!!
נאראקו לאא!!!!! [הוא נשאב]
אצל קאדה- מירקו מעולף.
שאנגו: הוא יהיה בסדר?
קאדה: כן הוא רק מותש הוא ינוח קצת והוא יהיה בסדר גמור! אני מציעה שתישארי איתו למקרה שיתעורר..
שאנגו: כן.. [חשבה- לפחות חור הרוח שלו נעלם יחד נאראקו]
(קאדה יצאה החוצה והשיארה את שניהם לבד והלכה לדבר עם קגומה- אינויאשה הלך איתן..)
קאדה: קגומה.. הנה שני החלקים.. אחד שאספתם מנאראקו ואחד שהיה לכם..
קגומה: אינויאשה.. צריך את רסיסים שיש אצל קוגה..
אינויאשה: כן אני כבר מחכה לחתוך את קוגה עם הטברים שלי!
קגומה: ויש את של קוהאקו..
אינויאשה: מה נעשה איתו?
קגומה: נצטרך לדבר עם שאנגו הכדי שכהיא תהיה מוכנה נצטרך לקחת ממנו את הרסיס..
קאדה: קגומה שתאחדו את האבן..
קגומה אני אשמור על האבן! אקבל עלי את תפקידה של קיקיו..
ברשותך אני הולכת לטיול לבד.. אינויאשה אני מבקשת ממך שתשיג את הרסיסים מקגוה.. אבל לא תהרוג אותו!!
אינויאשה: שיהיה.. [הוא כבר קיפץ ונעלם..]
קגומה: [היא הלכה לתוך היער]
(קיקיו הופיע לפנייה)
קגומה: קיקיו?
קיקיו: ילדה.. את עומדת לקבל את תפקידי כשומרת האבן!
קגומה: אני לא ביקשתי זאת קאדה אמרה לי שאני חייבת!
קיקיו: אין לי מקום יותתר בעולם הזה נכון?
קגומה: קיקיו.. מה את..... מה את מנסה להגיד?
קיקיו: קגומה.. את הגעת לכאן בכדי לסיים את משימתי.. לשמור על האבן וטהר אותה מכל רע, לבך טהור מספיק בכדי לטהר את האבן..
קגומה: אבל אני..
קיקיו: אך נשמתך אינה שלמה..
קגומה: כי חלקה אצלך! אל תשכחי שלקחו ממני חלק נשמתי בכדי להחזיר אותך לחיים!
קיקיו: אין לי ברירה אלה להחזיר לך את נשמתך!
קגומה: אבל קיקיו זה אומר שאת לא תהיי יותר בסביבה.. אבל מה עם אינויאשה?! חשבת עליו הוא יהיה אומלל כשתעזבי!
קיקיו: לא אומלל כמו שאת חושבת!
קגומה: למה את מכוונת?
קיקיו: ראיתי אתכם בלילה ההוא..
קגומה: [חשבה- ראית אנחנו?]
קיקיו: ראיתי איך הוא מסתכל עליך קגומה.. אותו דבר מבט שהיה מסתכל עליי אך מעט שונה.. את שינית אותו! עשית אותו מקשה ורגזן לך יותר!
קגומה: לפחות תיפרדי ממנו, תגידי לו למה את עוזבת [אמרה בתקיפות]
קיקיו: לא אכול! [הגיבה ברגוז] הפרידה תהיה קשה יותר אם אראה אותו עוד פעם!
קגומה: קיקיו..
קיקיו: ועכשיו... [הוא הרפתה את גופה ושלחה את הנשמות החוצה.. היא שלחה החוצה את נשמתה של קגומה והיא נעלמה]
קגומה: קיקיו... [הנשמות חדרו אליה במהרה והיא התעלפה..]
אצל אינויאשה- הוא מצא את קוגה משותת עם 2 משרתיו..
קוגה: מה אתה רוצה פרצוף כלב?
אינויאשה: יש לך מזל שקגומה אמרה לי לא להרוג אותך אלה להחזיר את הרסיסים!
קוגה: אה?
אינויאשה: עכשיו תן לי אותלם!
(היה קרב לא קטן... שבסופו אינויאשה וקוגה היו פצועים אך אינויאשה השיג את הרסיסים- הוא חזר לבקתה..)
אינויאשה: איפה קגומה?
קאדה: היא לא הייתה איתך?
אינויאשה: אה? קגומה?
(קגומה הייתה מטושטשת)
אינויאשה מה קרה?
קגומה: היא נעלמה לתמיד! [אמרה כשהיא רועדת]
קאדה: מי נעלמה?
קגומה: קיקיו!
אינויאשה: מה?
קגומה: היא וויתרה על שאר נשמתי בכדי שאוכל להגן במלוא עוצמתי על האבן!
אינויאשה: חשב- קיקיו! את עשית זאת בכדי שקגומה תצליח לשמור על האבן..
קאדה: [חשבה- אחות הגדולה את סופסוף חופשייה מחיים האלה, תנוחי על משכבך בשלום... אחות גדולה] מהר היכנסי פנימה ותנוחי!
קגומה: [היא שכבה על המיטה] שאנגו..
שאנגו: כן קגומה..
קגומה: נשאר לנו עוד רסיס אחד.. [אמרה בעצב]
שאנגו: אין ברירה.. חייבים לאחד את האבן..
קגומה: שאנגו אם את לא מוכנה נוכל לחכות..
שאנגו: זה יכאב לי מאוד אבל אני חייבת לתת לקוהאקו מנוחה!
קגומה: מירקו התעורר?
שאנגו: [הזיזה ראשה ללא]
קגומה: את עוד תראי הוא יתעורר בקרוב.. עכשיו לכי לישון שינה טובה את צריכה לנוח אחרי הקרב עם נאראקו..
שאנגו: כנראה שאת צודקת [חשבה- מחר השקם בבקור אצטרך לקחת את הרסיס מקהואקו, אני חייבת להפסיק את הכאב שלו- היא דמעה, ונרדמה]
בבקור- כולם התעורררו כולל מירקו שהרגיש עדיין מטושטש וגילו ששאנגו הלכה..
קגומה: אוי לא!
אינויאשה: היא הלכה..
קגומה: לקחת את הרסיס האחרון!
אינויאשה: חייבים למצוא אותה!
קגומה: לא, אינויאשה..
אינויאשה: קגומה!
קגומה: היא חייבת לעשות זאת לבד.. רק ככה היא תוכל לעשות..
(שאנגו מגיעה מלאה דם ופציעה..)
קגומה: שאנגו.. [היא רצה לכיוונה]
שאנגו: הוא עדיין לא זוכר.. הנה הרסיס האחרון..
קגומה: עזבי זה עכשיו..
שאנגו: [פרצי בבכי] זהו זה, זה נגמר הסבל שלו נגמר!
מירקו: [צלע קצת אל שאנגו] שאנגו...
שאנגו: מירקו! התעוררת [היא רצה אליו וחיבקה אותו]
מירקו: שאנגו..
(כאן הסיפור בערך נגמר- קגומה איחדה בעזרת כוחה את האבן ושמרה עלייה אך היה לה ביקור קטן אצל משפחה...)
קגומה:אמא, סבא, סותה..
אמא: קרה משהו ילדתי?
קגומה: [היא הראתה להם את האבן] אתם רואים את האבן הזאת.. אני צריכה לשמור עלייה ולטהר אותה בגלל שאני גלגול של הכוהנת ששמרה עלייה לפני 50 שנה!
סבא: ואוו זו האבן האמיתית?!
קגומה: העניין הוא.. [היא החלה לבכות] אני.. אני לא אחזור לכאן יותר!
סותה: מה?? אחות גדולה אבל את זה הבית שלך!
קגומה: אני יודעת אבל אני חייבת! אבל אני אנסה לבוא מיד פעם.. רק שזה יהיה קשה מכיוון שיש הרבה שדים בצד השני שאני צריכה להגן על האבן מפניהם..
אמא: [היא החלה לבכות קלות] אם זה מה את צריכה לעשות ועשיזאת..
[היא חייכה] אנחנו שלושתנו גאים בך בכל דבר שתעשי!
קגומה: תודה אמא..
ליד באר-
קגומה: כנראה שזאת הפעם אחרונה שנתראה.. אני אוהבת את כולכם!
סותה: [בוכה קצת] אחותי גדולה..
קגומה: כן סותה..?
סותה: תבטיחי לי שתחזרי..
קגומה: אני מבטיחה שאנסה..
קגומה: להתראות לכולם אתגעגע אליכם מאוד! [היא פרצה בבכי] אבל הגיע הזמן ללכת.. להתראות!!! [והיא קפצה לבשר בפעם האחרונה..]
עברו עוד שנתיים- אם אתם לא בטוחים אם קגומה הצליחה לחזור מדי פעם לעידן שלה אז היא הצליחה והיא ביקרה שם מעט בגלל תפקידה..
אינויאשה והיא התחתנו ונולדו להם 2 ילדים בן ובת שמותיהם לא רלוונטים. שאנגו ומירקו גם נישאו ועברו לכפר של קגומה ואינויאשה וגם להם נולד בן.
לצער כולם קאדה נפטרה מזקנה.. וקוגמה ואינויאשה מונו למנהיגי הכפר..
החיים שלהם היו ממש לא שקטים- אינויאשה, קגומה, מירקו ושאנגו לחמו זה לצד זה בכדי להגן על האבן..
אם תהיתם למה אינויאשה לא משתמש באבן כדי להפוך לשד מלא או לבן אנוש הוא פשוט לא רצה להיות שד מלא כדי לא ישכח את אהובתו קגומה, ולבן אנוש כדי שיוכל להגן עלייה ופשוט אהבתם טיהרה את האבן..
אצל סשומארו- הוא עדיין שונא את אינויאשה זה לא ישתנה בחיים, הוא עדיין מסתובב עם רין וג'אקן מחפש דרכים להשיג את הטסאיגה..
<=סוף=>
| 
