עידן הזהב של ה-WWF בתחילת שנות ה-90 העלה על נס שני מתאבקים: יוקוזונה, שדמותו הייתה של מתאבק סומויפני, והקברן. במופע הבידור "רסלמניה 9" (1993) יוקוזונה זכה בתואר האליפות אחרי שהביס את ברט "היטמן" הארט. יוקוזונה החזיק בתואר רק דקות ספורות, שכן אז הגיח לזירה האלק הוגאן ותוך זמן קצר הביס אותו וזכה בתואר. בקרב החוזר שאורגן בין השניים השתמש מאמנו של יוקוזונה במצלמה שהתפוצצה להוגאן בפרצוף, על מנת לאפשר ליוקוזונה להחזיר לעצמו את התואר.
המתאבק "הקברן", שהיה לאחת הדמויות האהודות ב-WWF
בסדרת ההישרדות של 1993 הוקמה נבחרת "כל אמריקה", שמנהיגה הייתה דמות המתאבק לקס לוגר, אשר כבר קרא תיגר על יוקוזונה באירוע אחר. בנבחרת היו גם "הקברן" וצמד האחים ריק וסקוט סטיינר. מולם הוצבה נבחרת הזרים, שכללה את יוקוזונה, לודוויג בורגה וצמד מתאבקים קנדים - הקוובקים. באותו קרב נראה שאי אפשר היה לעצור את יוקוזונה עד ש"הקברן" נכנס לפעולה. הוא הצליח לשרוד את מהלך הסיום של יוקוזונה, בו הוא קופץ במלוא משקלו על יריבו, והצליח להפיל את יוקוזונה מחוץ לזירה. יוקוזונה ניסה לעצור בכל דרך את "הקברן" אך נכשל. לבסוף שניהם נפסלו מהקרב, לאחר שעברו את רף הזמן המותר לשהייה מחוץ לזירה.
בעקבות אירוע זה הוחלט לקיים קרב ב"רויאל ראמבל" של 1994, בו המפסיד "ימות" ויוכנס לארון מתים. על פי התסריט, "הקברן" ניצל את פחדו של יוקוזונה מפני ארונות מתים כדי לשלוט בקרב, אך כאשר נראה שהוא הוליך להביסו, התכנסו המתאבקים ה"רעים" שהתאחדו כנגד "הקברן" ולבסוף הכניסו אותו לתוך ארון המתים. סיפור העלילה גרס ש"הקברן" אכן מת, אך נשמתו נשבעה לנקום. במציאות, "מותו" של הקברן שימש כתירוץ למתאבק שגילם אותו, מרק קלאווי, להחלים מפציעה.
כעבור חצי שנה החלה ה-WWF להקרין פרסומות לקראת חזרתו של "הקברן". לבסוף הוא שב לקרב נגד יוקוזונה, שפורסם על ידי ה-WWF כ"קרב נקמה". גם זה היה קרב "ארון מתים", אך הפעם יוקוזונה סיים בתוך הארון. קרב זה סיים את דרכו של יוקוזונה ב-WWF תחת התדמית הנוכחית של מתאבק הסומו היפני (מאוחר יותר חזר יוקוזונה כשותפו של אוון הארט)
"הקברן" ויוקוזונה סימנו עידן של פופולריות ויצירת סמלי תרבות חדשים עבור הWWF. "הקברן" עצמו נחשב לאחד המתאבקים הפופולרים ביותר בקרב המפעל עד היום. בנוסף ל-5 תארי אליפות ו-6 תארי זוגות שברשותו, דמותו של "הקברן" מחזיקה בשיא ייחודי: מאזן של 0-15 בקרבות "רסלמניה".