אקולוקו, מידע על צמחים

תפוח אדמה
תפוח אדמה (בראשי תיבות: תפו"א) הוא מין של צמח ממשפחת הסולניים שפקעותיו אשר התפתחו מגבעולים תת-קרקעיים משמשות למאכל. זהו הגידול השני בחשיבותו התזונתית אחרי הדגנים. לתפוח האדמה אין כל קשר בוטני לבטטה, המכונה גם "תפוח אדמה מתוק".

חיטה
חיטה היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם. חיטה הוא הגידול השני הנפוץ ביותר בעולם אחרי תירס ולפני אורז.

מינים תרבותיים של חיטה הינם מרכיב המזון העיקרי בתרבויות רבות, במיוחד באזור הים התיכון. החיטה היא גם אחד משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל.

מגוון אופני ההכנה והמאכלים המבוססים על החיטה הוא רב. השימושים העיקריים של החיטה מבוססים על הקמח שלה. טחנות קמח טוחנות את זרעי החיטה ומכינות מהם קמח - שממנו מכינים לחם, עוגות, פשטידות, אטריות ומוצרי בצק אחרים. החיטה משמשת כיום גם כמקור למספוא, לייצור שמן חיטה לצרכים רפואיים, לייצור בירה, ובמידה מוגבלת כיבול לצורך יצירת דלק לתעשייה.

תירס
תירס הוא צמח ממשפחת הדגניים שמקורו במרכז אמריקה, שם נאכל במגוון צורות במשך מאות שנים והופץ לכל העולם עם גילוי יבשת אמריקה במאה ה-15. תירס הוא הגידול הנפוץ ביותר בעולם ואחריו חיטה ואורז.

צמח התירס הוא חד-שנתי ומגיע לגובה של כ-2.5 מטר. התירס משמש למאכל לאחר בישול או צלייה, להכנת פופקורן, קורנפלקס, קמח תירס, עמילן תירס, שמן,אלכוהול ולמאכל בהמות. תירס למאכל משווק בקופסאות שימורים או בחבילות של קלחי תירס, וכן באריזות המכילות גרגרי תירס קפואים.

התירס נזרע בסוף החורף ונקצר בקיץ הוא זקוק לאספקת מים שוטפת ולאקלים חם.
בעזרת צמח התירס נעשו כמה מהתגליות החשובות ביותר בגנטיקה. הגנום של התירס עשיר במוטציות, דבר המתבטא במגוון צבעי גרעיני התירס כגון: אדום, שחור, לבן ועוד. הראשונים לגדל תירס היו שבט המאיה ועוד שבטים אינדיאנים באותו אזור. האינדיאנים אף האמינו שהאדם עשויי מתירס.

חמנייה
חמנית קרויה בעברית גם חמנייה היא סוג צמחים הנמנה עם משפחת המורכבים.
החמנייה גודלה על ידי האינדיאנים בצפון אמריקה למאכל ולשמן והובאה על ידי הספרדים לאירופה בתחילת המאה ה 17 שם הופצה כצמח גן לנוי, למאכל ולמרפא.

כיום משמשמת החמנייה בעיקר לשמן ומגודלת באזורים נרחבים בעולם: במזרח אירופה, בדרום וצפון אמריקה, בדרום אפריקה, באוסטרליה ובספרד. בנוסף, קיימים זנים מיוחדים המגודלים לפיצוח (מאכל גרעינים) באזור הים התיכון.

הגבעול של החמנייה גלילי, שעיר וגס, והולך ונעשה דק כלפי מעלה. עלי הכותרת של החמנייה רבים ומגיעים למספר של 20 – 30. החמנייה מתפשטת בתהליך הנקרא האבקה ומבוצע בעיקר על ידי דבורים. החמניה מפורסמת בתכונת ההליוטרופיזם שלה אשר הקנתה לה את שמה בשפות שונות. תכונה זו מתאפיינת בכך שהתפרחת, עוקבת אחר תנועת השמש עד לשלב שבו הפרח בוגר ומוכן לתהליך של האבקה.

גפן
הגפן היא שיח מטפס ממשפחת הגפניים. קיימים מאות זנים שונים של גפנים הנחלקים לאלפי וריאציות שונות. פרי הגפן הוא הענב, המשמש הן כפרי מאכל והן להכנת יין. הגפן מלבלבת ופורחת בתחילת האביב. ענפיה הצעירים נקראים זמורות, והם צומחים במהירות רבה (לעתים עד לאורך של 4.5 מטרים בעונה - כ-3 ס"מ ליום). צבעם ירוק בהיר והם מתעצים בסוף הקיץ. הזמורות מחולקות לקטעים שביניהם "עיניים" מהם יצאו עלים, וזמורות משנה או פרות. מסוף כל קטע צומחת קנוקנת - ענף מנוון המשמש לטיפוס. פרחיה זעירים, ערוכים באשכולות. הם מאובקים על ידי הרוח.

הגפן מתחילה להניב פרי בשנה השלישית או הרביעית לנטיעתה. הקטיף הנקרא בציר נמשך כמעט כל הקיץ, בהתאם לזן ולאזור. מטע הגפנים נקרא כרם.
מולדת הגפן במערב אסיה עד הודו משם עברה למזרח התיכון ולאירופה. מינים מבויתים של גפן קיימים עוד משחר ימי האנושות.

תפוח תרבותי
תפוח הוא סוג במשפחת הוורדיים המונה 30 - 35 מינים. הוורדיים כוללים עצים נמוכים או שיחים ,נשירים. אחד המינים בסוג, תפוח תרבותי, מניב את אחד מפירות המאכל הנפוצים בעולם - תפוח העץ.

כיום קיימים בעולם יותר מ-7500 זנים של תפוחים מתורבתים השונים זה מזה בצבע, בטעם, במרקם, בצורה, באקלים אליו הם מותאמים, ובעמידותם למחלות. ככלל התפוחים כיום מתוקים יותר מהזנים הקדומים. בצפון אמריקה נפוצים תפוחים מתוקים חמצמצים בעוד שבאסיה התפוחים המועדפים הם מתוקים במיוחד.

אורז
אורז הוא צמח המשמש כמזון ליותר ממחצית אוכלוסיית העולם. גידול אורז מתאים במיוחד למדינות עניות שכן — למרות שגידולו מצריך עבודה רבה ומים רבים להשקיה — ניתן לגדל אותו למעשה בכל מקום, גם בצלע הר תלול. אורז הוא הגידול השלישי בכמותו ובתפוצתו בעולם, אחרי תירס וחיטה.

בַּנָּנָה
בַּנָּנָה היא צמח טרופי דמוי עץ השייך למשפחת המוזיים.
הבננה מוגדרת מבחינה בוטנית כ"עשב" משום שאין לה גזע מעוצה כמו לעצים רגילים. "גזע" הבננה הוא למעשה גבעול מעובה המורכב משכבות קונצנטריות של גלדים רבים, בדומה לבצל. בעברית הוא קרוי גזעול, (מהמלים "גזע" ו"גבעול".)

פירותיה המוארכים של הבננה מכונים "אצבעות" וגדלים בקבוצות צפופות שמכונות "כפות". הכפות מסודרות לאורך שדרה ויוצרות אשכול. צבע קליפת הפרי משתנה מירוק לצהוב עם ההבשלה כאשר במקביל מתפרק העמילן והופך לסוכר. בשלב סופי הופך צבע הקליפה לחום ולשחור עד שהפרי אינו ראוי לאכילה.
טעם הפרי תלוי בזן. רוב הזנים מתוקים, אך קיימים זנים חמצמצים.

קקאו
קקאו הוא עץ קטן (גודלו בין 4.5 ל-7.5 מטרים) וירוק עד ממשפחת החלמיתיים. מוצאו מאמריקה הדרומית וממרכז אמריקה. כיום הוא מגודל בכל האזורים הטרופיים. זרעיו של עץ הקקאו משמשים להכנת אבקת הקקאו המשמשת כאחד ממרכיבי השוקו והשוקולד.

פלפל
פלפל הוא השם העממי של זני פלפלת שונים.
המילה פלפל משמשת בדרך כלל לציון הפרי הנאכל של הפלפלת. אין קשר בין הירק פלפל לפלפל שחור או פלפל לבן. לזנים שונים של פלפל ניתן שם ייחודי, כמו למשל פלפל צ'ילי לזנים חריפים וגמבה לזנים מתוקים.

פירות הפלפל הם עגולים או מאורכים בצבע אדום, צהוב, כתום, סגול, ירוק בהיר או ירוק כהה. מקורו של הפלפל הוא בדרום אמריקה, ולאחר מכן הובא לאירופה ולשאר העולם. בתחילה שימש הפלפל כצמח נוי וכצמח מרפא, ורק מאוחר יותר החלו להשתמש בו למאכל.. הפרי הבשל מכיל קצת יותר מ-90% מים, כ-5% פחמימות וויטמינים רבים, כגון ויטמין A, ויטמין C וויטמין B. ל-100 גרם פלפל יש כ-20 עד 25 קלוריות, ומשום כך הוא שמיש בדיאטות שונות.
התבלין פפריקה עשוי מפלפל אדום (מתוק או חריף) יבש שנטחן.

צבר מצוי
צבר מצוי הוא אחד ממיני הקקטוס. הוא מכונה בישראל סברס וילידי הארץ אף שאלו ממנו את שמו והם מכונים צברים, קרי מחוספסים וקוצניים מבחוץ אך רכים ומתוקים מבפנים, כמו פרי הצבר העסיסי. הצַּבָּר נקרא כך משום שהוא צובר את המים שהוא יונק והוא מכיל כמות גדולה של נוזלים המזינה אותו לזמן רב.

אבטיח
אבטיח הוא מין של צמח שרוע חד-שנתי באותו שם ממשפחת הדלועיים שפירותיו משמשים למאכל. מוצאו של האבטיח באפריקה המשוונית והדרומית. חוקר הארצות דייוויד ליווינגסטון תיאר אותו לראשונה במדבר קלהארי. אף על פי שהאבטיח התרבותי אוגר כמות מים גדולה בפירותיו, הוא גדל ללא השקיה בתנאי בעל. פרחי האבטיח גדולים ובודדים וצבעם צהוב בהיר. הפריית האבטיח נעשית על פי רוב על ידי חרקים - בעיקר דבורים.

פרי האבטיח הוא ענבה גדולה המכילה זרעים רבים. משקל הפרי מגיע עד 20 ק"ג ורובו (כ-92%) עשוי מים. צבע הפרי ירוק מבחוץ ואדום או ורוד מבפנים. לעתים ניתן גם למצוא אבטיח עם ליבה צהובה. טעמו של הפרי מתוק והוא עסיסי.

שמפיניון
שמפיניון הוא השם המסחרי של פטריית הפקועה הדו נבגית התרבותית. הפקועה היא פטרייה הגדלה בטבע על הקרקע במקומות בהם הקרקע מועשרת בדשנים טבעיים ועל ערימות קומפוסט. פטריית השמפיניון היא זמינה וזולה, נוחה לגידול ומתרבה במהירות על מצע גידול, ובחדרים מבוקרי אקלים. ניתן להשיגה בגדלים שונים. הגודל הוא פונקציה של משך הגידול וההבשלה.

גידולה התרבותי של פטריית השמפיניון החל בסביבות פריס, במרתפים טחובים ואפלים ובמנהרות חשוכות במאה השבע עשרה ומאז הלך והתעצם העניין המסחרי בה, וכיום היא הפטרייה הנצרכת ביותר מבין פטריות המאכל.

במבוק
חזרן (במבוק) הוא שם כולל לתת-משפחה של צמחים ירוקי עד רב שנתיים במשפחת הדגניים. כמה מסוגי החזרן הם ענקיים, ומהווים את סוגי הדגנים הגדולים ביותר. החזרן נפוץ בסוגי אקלים שונים, מהרים קרים ועד אזורים טרופיים חמים.

מקור שמה של המילה במבוק הוא בשפות המלאית והאינדונזית. חזרן משמש כחומר בנייה אקולוגי מצוין מאחר והוא חזק, זמין וגדל מהר. כמו כן, במבוק הוא מזונם הבלעדי של דובי הפנדות.

קנה סוכר
קנה סוכר הוא סוג של צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הדגניים. גבעוליו של קנה-הסוכר הם קנים גבוהים, המגיעים עד לגובה של 7 מ' בקירוב, והם מלאים ופרוקים לפרקים. הם נושאים עלים ארוכים ורחבים יחסית, ובקרקע יש להם קני-שורש.

עם הסוג קנה-סוכר נמנים כ-12 מינים, שרובם גדלים באזור הטרופי של חצי-הכדור המזרחי. המין החשוב ביותר בסוג זה הוא קנה-הסוכר התרבותי. מצמח זה מפיקים כיום יותר ממחצית כמות הסוכר הנצרך בעולם כולו, והוא עולה אפוא בחשיבותו על סלק הסוכר. ארצות גידולו העיקריות הן הודו וברזיל. גידול קנה-הסוכר החל כבר בימי קדם, ולראשונה, הפיקו ממנו סוכר בהודו ובסין.

רק בסוף המאה החמישית לספירה הועבר גידולו מערבה, לפרס ולארצות הים התיכון, ועם גילוי אמריקה, גם לעולם החדש. במלאת לצמחי קנה-הסוכר התרבותי שנתיים, אפשר לקצור את יבולם במשך שלוש שנים רצופות, ואז יש לחדש את המטע, אם על ידי זריעתו מחדש ואם על ידי שריפת הקנים. לאחר שנשרפו, מוציאים קני-השורש קנים חדשים. החלק התחתון של ה"קנה" הוא העשיר ביותר בסוכר.