פיק זורו ורובין :
הצהריים היו חמים ושמש צרווה .
זורו כרגיל ישן , למרות שלא רחוק ממנו התווכחו בקול רעם סנג`י ולופי " לא אני אומר לך !!! , זה לא יכול להיות " אמר לופי ,
סנג`י : " בטוח שזה יכול ! "
לופי חשב כמה דקות ואז אמר : " אולי נשאל את אוסופ ? "
אוסופ שגם הצטרף לשיחה , ואז שלושתם התחילו להתווכח ולצעוק זה על זה , רובין שעד עכשו קראה בשקט בלי להפריע לאף אחד פתאום הציצה מהספר ושאלה : "על מה הוויכוח ? "
אוסופ ענה : " אני וסנג`י אומרים שזורו יכול להאבד אפילו בתוך שקית "
רובין : " בתוך שקית ? =.= "
לופי : " כן "
רובין צחקה ואמרה : " אין לי בעיה לבדוק ! , אני יביא שקית מהמטבח וישים אותה לזורו על הראש וכשהוא התעורר נראה מה יקרה ... "
אוסופ : " לופי , אם אני המנצח אתה מביא לי את ארוחת הצהריים שלך ! "
לופי : " בסדר ! , אבל אין מצב שזורו יאבד בתוך שקית , זה טיפשי אפילו בישבילו "
רובין הלכה למטבח ולקחה שקית , היא חזרה עם השקית והביאה אותה לאוסופ .
אוסופ בשקט התקרב אל זורו , ושם לו בעדינות את השקית על הראש , ואחרי זה קפץ מהר אחורה כדי שהוא לא יתעורר .
לופי התקרב אל זורו ואז צרח : " זורו !!! תקום !!! "
זורו שקם ולא הבין מה קורה התחיל לדבר בקול ישנוני : " מה ? מה קרה ? איפה אני ? O_O " הוא שמע ציחקוקים וקולות .
לאט לאט זורו התחיל להבין מה קורה , הוא התעצבן והוריד את השקית מהראש ,
לופי ואוסופ התפקעו מצחוק , וסנג`י התגלגל על הריצפה , בזמן שזורו חתך את השקית לחתיכות קטנטנות . ובצד עמדה רובין שצחקה .
זורו : " מה קורה פה ? "
אוסופ שבקושי הצליח לדבר מהצחוק ענה לו : " אוי , זורו ! איך יכולתה להאבד בתוך שקית ? , רק הכי טיפשים וגם כן הם לא " לפתע אוסופ שכח עם מי הוא מדבר , אבל הבוקס של זורו הזכיר לו .
זורו התקדם אל סנג`י שעדיין היה על הריצפה ושאל : " זה היה הרעיון שלך ? "
סנג`י וקם וענה : " לא זה היה הרעיון של רובין צ`אן "
זורו חשב לעצמו מעט ומרחוק הבחין ברובין .
הוא התקרב אליה ואז שאל : " לא היה לך יותר מה לעשות ? "
רובין : " אתה מדבר על השקית ? "
זורו ענה בקול עצבני : " כן , אני מדבר על השקית "
רובין : " אה , זה בגלל שלופי , סנג`י ואוסופ התווכחו אם אתה יכול להאבד בתוך שקית , ואני החלטתי לבדוק את זה , חוץ מזה זה גם היה מאוד משעשע לראות אותך במצב כל כך מוזר "
זורו : " חה , חה מאוד מצחיק " ( זה היה בציניות )
רובין התישבה על הכיסא שלה והתחילה לקרוא , למרות שחשבה על משהו אחר לגמרי .
אבל זורו לא נרגע , אפילו אם זאת רובין הוא היה חייב לנקום .
סנג`י הכין לרובין קפה וביקש מזורו להביא לה אותו , זורו חשב על רעין , הוא לקח את הקפה ושם לשם כמה כפיות מלח , ואז הביא את זה לרובין .
רובין טעמה מהקפה , והיא כמעט לא הקיאה , " מזה הגועל הזה " היא צעקה .
זורו משך בכתפיים , הוא הסתובב וחייך אבל למזלו רובין לא ראתה את זה .
רובין : " זורו ! זה אתה ?! "
זורו רצה לענות אבל הפריע לו הצעקה של נאמי : " אי , הגענו ליבשה ! "
כולם התחילו לשמוח , ובאמת מולם עמד אי גדול , כולו היה ג'ונגל .
זורו קפץ מהספינה ואמר : " באי הזה אין חיים " ,
אחריו קפצה גם רובין , היא סובבה את הראש ואז אמרה : " באי הזה אין חיים , אבל יכול להיות יש פה את מה שאני מחפשת , זה ניראה מקום מאוד עתיק " .
לופי גם ירד מהספינה ועזר לנאמי לרדת , אוסופ וצ`ופר החליטו להישאר בספינה .
לופי : " בואו נחפש אוכל , אולי יש פה בשר ? "
זורו : " כן לופי , נתפצל , ככה יהיה מהר יותר , הקבוצה הראשונה שתיצמא משהו תחזור לספינה " .
לפתע רובין נכנסה לדבריו ואמרה : " אם תזכור את הדרך ... "
לופי ונאמי נזכרו במה שהיה עם השקית התחילו לצחוק .
לופי : " זורו , אנחנו נתפצל ותיקח איתך את אחת מהבנות בגלל שבת חייבת הגנה מגבר "
נאמי : " אני לא רואה פה גברים ! "
זורו : " בסדר "
נאמי : " אני עם לופי ! "
רובין משכה בקתפיים והלכה אחרי זורו , זורו התקדם ישר אפילו בלי לחשוב לאן צריך ללכת .
בדרך רובין שאלה : " זורו אתה יודע לאן ללכת ? "
זורו : " את לא אמרת כלום , אז ביגלל זה אני חושב שאני הולך נכון " .
הוא הסתובב ורצה ללכת אבל אז רובין אמרה : " אנחנו באנו מישם ... "
~~~~~~~~~ אצל לופי ונאמי ~~~~~~~~~~
לופי התקדם מהר ונאמי אחריו , הוא טיפס על עץ גבוה ומלמעלה זרק לנאמי פירות .
נאמי : " מעניין מה זורו ורובין עושים ! "
לופי קפץ מהעץ ואז אמר : " אני חושב שהם נעבדו בגלל זורו " =]
נאמי ציחקקה ואז אמרה : " נקווה שהכל בסדר " .
~~~~~~~~~ חוזרים אל זורו ורובין ~~~~~~~~~~
רובין : " צריך ללכת לשם "
זורו : " לא לשם ! "
רובין : " איך אפשר להקשיב לך , אם אתה תמיד נעבד , אפילו בשקית נעבדתה ! "
זורו התעצבן ואז התחיל לצעוק על רובין : " אם אתם כל כך סתומים , בישביל לתקוע לי שקית בפנים זה בעיה שלכם "
רובין גם התעצבנה וגם התחילה לצעוק על זורו : " אתה אל תצעק עלי ! "
וככה הם צרחו זה על זה בארך חמש דקות , עד שמהשיחים לא נשמע צחוק מרושע .
זורו : " מי כאן ? "
זורו הוציא את אחת החרבות שלו , והיה מוכן למקרה .
מהשיחים יצאה נערה , אבל כמו שאומרים ה' נתן לה יופי , אבל שכח לתת לה שכל , היא יצאה עם עיניים סגורות והתחילה לצעוק : " היי , איפה אתם ??? , למה אתם בורחים ? "
" O.O , מה ? זה אויב או ליצן ? " אמרה רובין והתחילה לצחוק .
זורו : " תפתחי את העיניים ואז נדבר על קרב ... "
הנערה פתחה את העיניים והתחילה לצחוק , היא הסתקלה על זורו ואז אמרה : " קוואי ( חמוד ) "
רובין : " מי את ? "
הנערה ענתה : " אני קרוגורי , באתי לכאן בישביל לתפוס את שודדי כובע הקש ... , ואני רואה זה אתם " היא הוציאה כמה חודים ארוכים .
זורו : " חה , את חושבת שתנצחי אותי , אה סליחה אותנו עם כמה חודים ? "
קרוגורי ענתה : " לא , אני לא צריכה להרוג אותכם , אתם תעשו את זה לבד , חוץ מזה אני לא יכולה להרוג מישהו כמוך ! "
קרוגורי התקרבה אל זורו וניסתה לנשק אותו , אבל זורו דחף אותה ממנו .
זורו : " מה כל כך מיוחד בי ? "
רובין : " T_T גם אני לא מבינה את זה ! "
זורו הוציא את החרב השניה שלו ורץ לעברה , אבל קרוגורי אפילו בלי להתאמץ הצליחה להתחמק .
היא חייכה ואז אמרה : " קורוגורי ננדמו " ( זה מתקפה ) ,
והיא זרקה את אחד החודים על רובין אבל רובין עצרה את החוד והוא לא הספיק לבגוע בה , אבל לקרוגורי זה לא היה איכפת , היא חייכה ואז אמרה : " דגטסו " ( זה עוד מתקפה ) , החוד לא פגע ברובין , אבל טיפטף ממנו איזשהו חומר , כשהחומר הגיעה ליד של רובין , זה עשה לה פצע , אבל רובין החליטה לא להתיחס .
זורו כבר התעצבן מהשטויות של הקורוגורי הוא רץ ורצה לפגוע בה אבל היא נעלמה .
הם חזרו לספינה מותשים .
לופי : " היי , למה כל כך הרבה זמן ??? "
זורו : " איזה משוגעת אחת , ניסתה להרוג אותנו "
הוא הסתובב והבחין ברובין שהתעסקה בפצע ( אחרי שהחומר טיפטף לה על היד , זה עשה לה פצע גדול )
זורו הלך אל רובין התישב לידה ואז אמר : " היא פגעה בך ? "
רובין : " זה סתם סריטה "
לפתע רובין סמה יד על הלחי של זורו , אבל אחרי כמה שניות היא מהר הורידה אותה כאילו שלא קרה כלום .
זורו : " רו.. רובין "
רובין : " אני לא מרגישה לא כל כך טוב , אני אלך לחדר "
רובין קמה והלכה לחדרה , ובדרך היא חשבה על מה שהיא עשתה , רובין תמיד הרגישה משהו כלפי זורו אבל היא ניסתה לא להראות זאת , למרות שזה היה שקוף .
היא נשכבה על המיתה והסתובבה לקיר , לפתע היא שמעה קול שאמר : " מה קרה ? , למה את לא מקשיבה לי ? "
הקול בה מכל מקום , רובין קפצה מהר מהמיתה שלה ואז שאלה : " מי פה ? "
ואז היא שמעה את אותו הצחוק , כן זאת הייתה קרוגורי , היא צחקה ואמרה : " אני בתוכך סתומה , רק עכשיו סמת לב ? , כשהדגטסו שלי פגע בך , אני נכנסתי לתוכך "
רובין : " מה איך ? "
קרוגורי ענתה : " את זוכרת את החומר שפגע בך ? , זה היה דגטסו , אני אכלתי אחד מפירות השטן , אני אכלתי את דגטסו , הוא מאפשר לי לשלוט על אנשים , מה המילה האחרונה שלך ? "
רובין : " מה ? מה זאת אומרת ? "
קרוגורי : " נו מה את עד כדי כך סתומה ? כמה יש לך שאלות ? , אני אוהבת את זורו וזורו אוהב אותך מהיום את תיהיה אני עד שהוא או עוד מישהו לא יציל אותך " .
על הגוף של רובין השטלתה קרוגורי .
זורו עדיין עמר המום בחדר בלי להבין מה עבר על רובין .
זורו התישב ואז נירדם .
~~~~~~ כעבור שעתיים ~~~~~~~
לופי : " זורו , זורו תקום ! , ארוחת צהריים מוכנה "
זורו שבקושי פתח את עיניו אמר : " מה ? מה השעה ? "
לופי : " עכשיו השעה 3 וחצי בצהריים , בוא לאכול "
כשלופי נכנס לחדר האוכל הוא נזכר בוויכוח שהיה , ושהוא חייב את ארוחת הצהריים שלו לאוסופ , לופי שהתקרב אל סנג'י התחנן שלא יתן את ארוחת הצהריים שלו לאוסופ , אבל סנג'י ענה בגאווה : " הבטחה זאת הבטחה " , אבל לופי לא עזב את סנג'י עד שהוא שם גם לו אוכל .
בארוחת הצהריים היה שקט ,
קרוגורי לא ידעה איך מתנהגת רובין , והיא לא התנהגה כמוה ובגלל זה זורו הבין שמשהו לא בסדר .
אחרי הארוחה זורו התקרב אל רובין ואז שאל אותה : " רובין הכל בסדר " קרוגורי חייכה וענתה : " כן מצוין ... "
זורו חיבק אותה , ורובין התחילה להבין ששולטים בגוף שלה וניסתה להתנגד לכוח של קרוגורי , אבל היא לא הצליחה , קרוגורי הסתובבה וניסתה לנשק את זורו , אבל זורו הבחין באיזשהו חוד שהיה על הרצפה , הוא נזכר שכאלו חודים היו לקרוגורי , ואחד מהחודים האלו פגע ברובין . זורו תפס את רובין ( קרוגורי ) ואז אמר : " אני יודע שאת לא רובין ! "
קרוגורי חייכה ואמרה : " אני ? ברור שאני זאת רובין ... , מי אני כבר יכולה להיות ? "
זורו תפס את החוד שהיה על הרצפה ושרט את היד של רובין ( קרוגורי ) , פתאום רובין התחילה לחזור לעצמה , היא נפלה על הרצפה ועיבדה הכרה .
זורו החזיק את רובין חזק ולחש לה באוזן : " הכל יהיה בסדר , רק תחזרי לעצמך " .
אחרי כמה דקות רובין התעוררה , היא כבר הייתה עצמה , היא קמה ושאלה : " מה קרה ? , איפה אני ? "
כשהיא ראתה את זורו שמחזיק אותה , היא מעט הסמיכה . וזורו סם לזה לב , הוא התקופף ונישק את רובין .
נאמי ולופי הציצו מהצד ואז קראו לאוסופ סנג'י וצ'ופר .
זורו הבחין בשאר הקבוצה הנדחפת בדלת , הוא התעצבן , ולרגע עזב את רובין וצעק : " זה לא מופע פה ! "
כל הקבוצה ישר זזה לצד .
וזורו ורובין המשיכו להיות זוג ...
הסוף
