|
פיק זורו ורובין :
לכל מנהל באתר יהיה פיק משלו , וזה הפיק של המנהלת רובין .
הפיק :
הבוקר היה חם , השמש חיממה את זורו הישן  .
רובין ישבה על כיסא שעמד לא רחוק מהסייף הישן .
לרגע רובין סובבה את הראש והתחילה לחקור את העננים שכבר הספיקו להתחלף , אחרי כמה שניות היא העבירה את מבטה על זורו .
רובין סגרה את הספר וקמה , היא לא הספיקה להבין מה קורה ומהצד עף אליה הקפטן עם חיוך מאוזן לאוזן בצעקה : " רובין ! " , לופי נחת ליד רובין ואז אמר : " הגענו לאי ! " מאחורי הקפטן הצורח נראתה נאמי עם חיוך " רובין את יורדת איתנו לאי ? " היא שאלה ,
רובין : " לא נאמי סאן " ,
זורו שגם התעורר מכל הרעש קם ושאל : " מה קרה ? "
לופי : " הגענו לאי ! "
זורו : " אני נשאר על הספינה אני רוצה עוד לישון .. "
כולם ירדו מהספינה חוץ מרובין וזורו שנשארו .
רובין התישבה והתחילה לקרוא את הספר שלה , זורו מעט חקר את הסביבה ואחרי זה התישב על מקומו האהוב ועצם את עיניו , אבל הוא לא הצליח להירדם בגלל שכעבור 3 דקות הוא קלט את הפנים של רובין מולו . הפנים של רובין היו כל כך קרוב אל זורו שהוא התחיל להסמיק  .
" מיסטר סייף .. "
זורו פתח את העיין השמאלית שלו ושאל : " מה את רוצה ? "
רובין : " מיסטר סייף , אתה יכול לבוא איתי לעיר ? "
זורו : " היית צריכה לרדת עם האחרים "
רובין : " כן , אבל הם כבר רחוק אני לא ימצא אותם ! "
זורו : " מי ישמור על הספינה ? "
רובין : " לא צריך לשמור אף אחד לא יצליח למצוא את הספינה היא רחוק מהעיר ".
זורו קם , סידר את החרבות שלו ואז משך את רובין למטעה .
רובין וזורו ירדו מהספינה .
רובין המשיכה ישר עד שלא קלטה חנות בגדים , היא תפסה את היד של זורו ומשכה אותו לבפנים .
רובין ישר רצה לבגדים , זורו התישב על אחד הכיסאות והתחיל לעקוב אחרי רובין .
רובין הייתה עסוקה בבדיקת החולצות , היא לא סמה לב לאיך שזורו מיסתכל עליה .
רובין קנתה בערך 11 חולצות , ועוד כמה שמלות וגם כמה חצאיות ומכנסיים ,וכמובן זורו היה צריך לסחוב את הבגדים .
זורו ורובין נכנסו לעוד כמה חנויות .
בדרך רובין עיבדה את זורו .
רובין בהתחלה חיפשה את זורו , אבל אחרי זה היא קלטה סיפריה ענקית שעמדה מולה , רובין בלי להרהר ניכנסה לספריה .
היא עברה בין כל המדפים , שחלקם היו ריקים . רובין כבר בחרה לעצמה כמה ספרים ישנים , ואת חלקם היא כבר ראתה אצל המורה שלה לשעבר , היא אפילו הייתה בטוחה שלא יהיה לה עוד צ'אנס בחיים לראות אותם .
רובין התישבה על הספסל שעמד לא רחוק מהחלון , ומבחוץ נשמעו צעקות ורעש , אבל רובין לא כל כך התענינה מה קורה בחוץ היא הייתה בטוחה שהקפטן פשוט רב עם מישהו .
לפתע מבחוץ עף משהו ושבר את חלון הסיפריה , אחרי זה נשמעו צעקות " תתפסו את הפיראטים ! "
לרגע רובין סובבה את ראשה מהספר בישביל לבדוק מה קרה , היא היסתכלה על החלון השבור ואחרי זה חזרה לקריאה שענינה אותה יותר ממה שקורה בחוץ .
כשהתקרה התחילה להשבר וחתיכה נפלה לרובין על הספר רובין נשמה נשימה עמוקה , סגרה את הספר וקמה . בלי להתיחס לפניקה , רובין סמה את הספר על השולחן של הספרן - הספרן עצמו נעלם לאנשהו , בטח בגלל כל המהומה . רובין הבינה שהסיפריה עומדת להתפרק , ובגלל זה היא תפסה מהר את הספר שהכי עיניין אותה זה היה ספר על העתיקות .
רובין לא הצליחה לצאת מהסיפריה , בגלל שהקיר בצד האחר התפרק וחסם את היציאה , ואחרי זה קבוצת אנשים שהיו במהומה פשוט העיפו את רובין , בכל העשן ( בגלל הקיר ) , רובין הצליחה לראותה שיער ירוק שתפס אותה עם צעקה " הינה את ! " , הספר נפל מהידיים של רובין . זורו הניח את רובין שהיתעצבנה על הרצפה , ואז אמר : " הקפטן שלנו איכשהו נכנס לביית חיילים " זורו ניגב את מצחו המיזע בלי להבחין בפנים של הארכיאולוגית שלפתע הלבינו , ואחרי זה זורו הוסיף : " אנחנו צריכים ללכת הסיפריה עכשיו תתפרק ! " , בקיר שעמד לא רחוק מהם ניהיה סדק , ואז זורו תפס את רובין ומהר חתך את כל המחסום שעמד מולם , ויצא החוצה כשזורו ורובין היו כבר יחסית רחוקים מהסכנה , זורו עזב את רובין ,
" אתה .. " אמרה רובין בשקט " בגללך ספר מאוד נדיר , נשאר שם ! " , היא עמדה כמה שניות ואז הוסיפה : " אני חוזרת בחזרה ! "
זורו : " לא , אני יקח את הספרים שלך לבד חכי פה! "
זורו רץ בין כל האנשים וחזר במהירות לסיפריה .
רובין התישבה על הרצפה , ואחרי כמה דקות זורו חזר עם הספרים .
רובין חייכה ואז אמרה : " הולכים ? "
זורו : " הולכים " , זורו ורובין חזרו לספינה שאר חברי הקבוצה כבר חיכו להם שם .
נאמי : " איפה הייתם כל כך הרבה זמן ? "
זורו : " הצלנו ספרים ! " ,
בערב רובין באה לזורו " תודה " , היא אמרה ואז נתנה לו נשיקה בלכי , אבל זורו לא הסתפק בזה , כשרובין באה להסתובב זורו תפס אותה ומשך אליו , הוא נצמד לשפתיים של רובן ונישק אותה .
צ'ופר ואוסופ קלטו את זורו ורובין מתנשקים , הם רצו לעברם , ובדרך קראו לכולם , זורו פתח את העיין הימנית שלו , עזב את רובין , ואז חייך חיוך מרושע לסנג'י שכמעט לא מת מקנאה ! .
הסוף
|
