|
אונס\תקיפת מינית ממנהלת האתר:|
שלום ! נכון שזה נושא קצת מוזר לאתר הזה? אני בטוחה שכן . אבל .. תראו .. לכל הבנות והבנים שבאתר.. יש דברים שאתם צריכים לדעת . א. מזה תקיפה מינית ואונס .. או מעשה סדום. ב. השפעות של האונס. ג. עד מתי ניתן להגיש תלונה לפי חוק היתיישנות. ד. האם אתם אשמים או לא ?! ה. איך להימנע מזה. ו. אם זה קרה לכם מה לעשות ? ז. העונש של אינוס קטינה . כל זה אתם צרכים לדעת כדי להיתמודד אם הדבר הקשה הזה. אז שנתחיל ?!
מהי הטרדה מינית ? הטרדה מינית אינה תופעה חדשה, אולם שכיחותה ותשומת הלב אליה גדלו עם השתלבותן של נשים בשוק העבודה. ממחקרים שנערכו בישראל ובמדינות אחרות בעולם מתברר כי כל אישה שלישית נתקלת או תתקל בתופעה של הטרדה מינית מילולית או פיזית. קשה לעקוב אחר סטטיסטיקות של הטרדה מינית, כי רבות מהמוטרדות אינן מתלוננות. יש ולומר כי הטרדה מינית אינה שייכת בלעדית רק כלפי נשים, גם אם היא נפוצה יותר. ישנם מקרים בהם הטרדה מינית וניצול יחסי סמכות יופעלו כלפי גברים על ידי גברים או נשים אחרים. ישנם ארבע רמות של הטרדה מינית, הנבדלות זו מזו במידת חומרתן: הצקה מינית: אמירות, רמזים, והערות הרומזות ומתייחסות באופן ישיר לגוף המוטרד ולהתנהגות מינית. שוחד מיני: הבטחה מילולית או מעשית, גלויה או סמויה של שכר, תגמול או טובת הנאה כלשהי בגין שיתוף פעולה מיני מלא או חלקי. פיתוי מיני: פניה ישירה או בלתי ישירה אל המוטרד על מנת לקיים איתו מגע מיני מסוג זה או אחר. רמה זו כוללת הצעות, בקשות וגם נגיעות גוף מכוונות שאינן בתום לב. כפייה מינית: איום גלוי או מוסווה בפגיעה וענישה כלשהן כנקמה במוטרד בשל אי שיתוף פעולה מיני מלא או חלקי.
כאשר הפעולה עוברת מדיבורים למעשים, היא קרויה תקיפה מינית: תקיפה אלימה, פעולה גופנית או מינית תוך שימוש בכוח פיזי או פסיכולוגי. הצורה החמורה ביותר של תקיפה מינית היא האונס
מזה אונס ? בחוקי מדינת ישראל, אונס הוא החדרת איבר מאיברי גופו של אדם או החדרת חפץ כלשהו על ידי אדם לאיבר מינה של האישה, ללא הסכמתה החופשית. נקבע שמצב שבו החלו בני זוג לקיים יחסי מין בהסכמה, ותוך כדי כך דרשה האישה בצורה מפורשת לחדול מכך והגבר לא נענה לדרישה זו, גם זה אונס. קיום יחסי מין עם קטין מוגדר על פי החוק כאונס, אף אם הקטין רצה בו . סוג אחר של אונס, כרוך בגילוי עריות. בזמן האחרון חלה עליה דרמטית בדיווחים על התעללות מינית מצד קרוב משפחה מדרגה ראשונה, הורה, אח או בן. נראה שמקרים רבים, שהיו מטואטאים בעבר מתחת לשטיח, הולכים ומתגלים.
השפעות האונס על הקורבן: לאונס השלכות קשות על הבריאות הנפשית של הקורבנות. קורבנות אונס מדווחים על חרדות, סיוטים, דיכאון ותחושות של זיהום והשפלה, הנמשכים לאורך זמן. קורבנות אונס, תקיפה מינית והתעללות מינית נזקקים בדרך כלל לעזרה נפשית מסוג כלשהו. לעתים קרובות אדם שעבר אונס או התעללות מינית יסבול גם שנים רבות אחר כך מהשלכות פסיכולוגיות קשות, ובמיוחד אם אירוע ההתעללות ארע בילדות. בין ההשלכות האפשריות ישנם דיכאון, התקפי חרדה, ניסיונות התאבדות, דיסוציאציה (תחושת ניתוק מהגוף), הפרעות אכילה, התנהגות אובססיבית, פלאשבקים, בעיות זיכרון ובעיות ביצירת מערכות יחסים חברתיות, רומנטיות או מיניות. רבים מקורבנות האונס פונים לטיפול פסיכיאטרי, אולם לא תמיד יש צורך בכך ופעמים רבות גם טיפול פסיכולוגי יכול להועיל רבות. ישנן גם מספר טכניקות אלטרנטיביות לשיקום לאחר אונס.
האם המוטרד\ת אשמ\ה? אחד מטיעוני ההגנה של המואשמים בהטרדה מינית הוא, ערעור אופייה של המתלוננת ולמעשה, העמדתו למשפט. מנסים להוכיח שהמתלוננת שקרנית בדרך כלל .. מחפסים כל מני סטירות [שבדרך כלל נגרמות מכך שהמתלוננת לפעמים שוכחת פרטים ולא אומרת או משנה אותם קצת] בעדויות של המתלוננת הם מנסים להגיע למצב שהמתלוננת תגיד " לא חשבתי שזה חשוב להגיד את זה " ואז להגיד אם זה לא חשוב לך לדייק בעדות אז כנראה שכל התיק הזה לא חשוב לך .. חשוב ל-א לשקר בשום מצב בעדות.. להגיד כמה שיותר פרטים .. ולדעת דבר אחד.. אם אמרת לא.. אז הם אשמים . חוץ מזה, טענת הגנה אופיינית של המואשם בהטרדה מינית (או של סניגוריו) היא שמעשיו נגרמו בשל התנהגות פרובוקטיבית [ לא צנועה] של המוטרדת. למשל : לבוש לא צנוע .. רמיזות .. דיבורים על יחסים מיניים .. או שעשתה יחסי מין המון פעמים לפני. יש מצב גם שהמתלוננת באמצע האונס לא צעקה , לא ניסתה לברוח , או לא אמרה לף אחד.. מצב זה נובע מניתוק מהגוף.. המתלוננת למעשה מנסה להגן על עצמה בזה שהיא מנסה להיתעלם ממה שקורה .. ונכנסת לתוך עצמה.. ובכך מגנה על עצמה ממה שקורה ומהסביבה.. היא מנותקת מהסביבה.. ובכלל רק יום אחרי מבינה מה קרה . תמיד במשפט הסנגורים של הנאשמים שואלים למה לא ברחת ולמה צעקת.. הם יודעים על המצב של ניתוק מהגוף, אבל הם לא חושבים שאת יודעת מזה .. אז תדעי מה לענות להם.
העונש של אינוס קטינה: נושא אינוס קטינה בישראל מובא במסגרת סעיף 345 בחוק העונשין התשל"ז-1977, העוסק באינוס אישה. על פי סעיף זה, אדם הבועל (המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה) קטינה שטרם מלאו לה 14 שנים, אפילו בהסכמתה, דינו 16 שנות מאסר. כמו כן, אדם הבועל קטינה שטרם מלאו לה 16 שנים באחת או יותר מהנסיבות הבאות: 1.שלא בהסכמתה 2.בהסכמה אשר הושגה במרמה 3.תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האישה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית 4.תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה
מטופל בצורה חמורה יותר ודינו 20 שנות מאסר. כלומר, קטינה מתחת לגיל 14 מנועה על פי החוק הישראלי מלקיים יחסי מין. אי לכך, עבריין המקיים יחסי מין, גם בהסכמה, נשפט ל־16 שנות מאסר. עבריין אשר ניצל קטינה הקטנה מגיל 16 וקיים איתה יחסי מין על פי אחד הקרטריונים לעיל, גזר דינו חמור יותר. על פי גיל ההסכמה הישראלי, קיים חוק המאפשר לבנות 14 עד 16 לקיים יחסי מין כאשר טווח הגילאים מאפשר זאת. המפר מגבלות אלו, בתנאי שיחסי המין נעשו בהסכמה, גזר דינו חמור פחות ומהווה בעילה אסורה בהסכמה.
מהו מעשה סדום? מעשה סדום הנו המונח המשפטי בו נוקטים על מנת לתאר מין אנאלי או אוראלי. לפי סעיף 347 לחוק העונשין, מעשה סדום הנו "החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם." לפי אותו סעיף, כאשר הדבר נעשה בקטין מתחת לגיל 16, או שלא בהסכמה, או תוך ניצול יחסי מרות, הדבר מהווה עבירה פלילית
הגשת תלונה במשטרה : (חלק כתוב בשחור סמנו את הכתב ותיראו מה כתוב)
| | להתלונן במשטרה זוהי זכות – לא חובה. זכותך המלאה להתלונן כשם שזכותך להחליט לא להתלונן. לפנייך מידע לגבי ההליך הפלילי. תקיפה מינית והטרדה מינית הן עבירות פליליות. במדינת ישראל קיימים חוקים המגדירים עבירות אלו: בהליך הפלילי לוקחות חלק מספר מערכות: משטרה, פרקליטות ובית המשפט. המשטרה מנהלת את החקירה ואיסוף הראיות. המשטרה והפרקליטות פוסקות על פי כלל העדויות אם להגיש כתב אישום. במידה וכן, המדינה היא התובעת. בהליך זה את/ה עד/ה. חקירות מתבצעות בתחנות המשטרה 24 שעות ביממה, כך שניתן להגיע למשטרה מיד לאחר התקיפה, דבר העשוי לסייע באיסוף ראיות. אם החלטת להתלונן על עבירה שבוצעה בעבר, רצוי לפנות לתחנת המשטרה שבתחומה בוצעה התקיפה בשעות העבודה הרגילות (8:00-16:00). בתחנת המשטרה יש מערך שהוכשר לחקור בתחום עבירות מין. בהגיעך לתחנה יש לפנות לחוקר/ת עבירות מין. לכל אדם זכות על פי החוק לכבוד והגנת פרטיות, בצד זה בשל סוג הפגיעה, במהלך החקירה את/ה נדרש/ת לתאר בפרטי פרטים את האירוע. חשוב לספר הכל, לא להשמיט או להוסיף. לחקירה הביא/י עמך שמות של אנשים המכירים את האירועים, פריטים אישיים היכולים להיות ראיות כמו מכתבים, יומן, הקלטות, טלפון נייד וכו. פרוט ההליך המשטרתי × מתן פרטים אישיים. × מתן תאור ראשוני של האירוע. × מתן עדות מפורטת של האירוע. החוקר/ת כותב/ת כל פרט בשלב זה והמתלונן/ת חותם/ת. זכותך לוודא שאת/ה מצוטט/ת נכון. × בדיקה בבית חולים לאיסוף ראיות משפטיות במידה והגשת התלונה סמוכה לאירוע. × התוקף יוזמן או ייעצר לחקירה. במידה והתוקף אינו מוכר מתקיים הליך זיהוי הכולל: הרכבת קלסתרון וזיהוי על פי תמונה. בהתאם לצורך, עשוי להתקיים מסדר זיהוי, או ניסיון לאיתור החשוד בזירת האירוע. המשטרה עשויה לעצור או לשחרר את החשוד על פי צרכי החקירה. × עימות בינך לבין התוקף בפני חוקר/ת. במהלך העימות הנך מוגן/ת. החוקר/ת מצפה להבין במהלך העימות טוב יותר את מה שהיה. מפגש זה עשוי להיות קשה עבורך, אך מאפשר להטיח בתוקף את הדברים הקשים שעשה לך. המשטרה אינה מחייבת אותך בעימות. × בדיקה במכונת אמת למתלונן/ת ולחשוד במצב של חוסר ראיות. המשטרה אינה מחייבת בבדיקת פוליגרף. × השלמות חקירה בהתאם לצורך. זכויותיך במהלך החקירה: × זכותך ליצור קשר עם מלווה מוכר או מתנדבת ממרכז סיוע. × זכותך להיחקר בחדר נפרד בפרטיות. × זכותה של אישה להיחקר על ידי אישה. × נער/ה מתחת לגיל 16 ייחקרו על ידי חוקרת נוער בלבד. |
|
עד מתי ניתן להגיש תלונה? (חלק כתוב בכתב שחור סמנו את זה ותיראו מה כתוב) החוק הפלילי קובע פרק זמן מקסימלי שבמהלכו ניתן להגיש תלונה במשטרה עקב ביצוע עבירה. פרק זמן זה מכונה תקופת ההתיישנות שכן בסיום תקופה זו, העבירה "התיישנה" ולא ניתן עוד להגיש בגינה תלונה. אורך תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לעבירה בה מדובר. החוק הפלילי מבחין בין שלוש דרגות חומרה בעבירות פליליות (סעיף 24 לחוק העונשין, התשל"ז-1977): פשע - עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים. עוון - עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאורכה נע בין 3 חודשים ו-3 שנים (כולל). חטא - עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה בת פחות מ-3 חודשים.
החוק מתאים את תקופת ההתיישנות לדרגת החומרה של העבירות השונות (סעיף 9(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982): בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם - 20 שנים. בפשע אחר - 10 שנים. בעוון - 5 שנים. בחטא - שנה אחת.
מרבית עבירות המין הן פשעים ומיעוטן עוונות. לפירוט העונשים הקבועים לעבירות השונות בחוק, ענישה בעבירות מין. חריג להוראות שצוינו לעיל, מתייחס לעבירות מין שנעשו בקטינים. לעניין עבירת מין שבוצעה בקטין על-ידי בן-משפחה או על-ידי אחראי על קטין וחסר ישע, קובע החוק (סעיף 354 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977), סייג להתיישנות העבירה, לפיו יחל מניין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לקטין-הנפגע 28 שנים. בתוך כך, קובע ההסדר, כי אם חלפו 10 שנים מיום ביצוע העבירה – לא יוגש כתב-אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. בשנת 2004 נוסף סעיף 354(ג) לחוק העונשין כתיקון פרי יוזמת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל. הסעיף קובע סייג להתיישנות עבירת מין שבוצעה בקטין שלא על-ידי בן-משפחה או אחראי, ולפיו יחל מירוץ ההתיישנות ביום שמלאו לקטין 18 שנים במקום ביום ביצוע העבירה. בדומה להסדר הקיים לגבי עבירת מין שבוצעה בקטין על-ידי בן-משפחה או אחראי, גם הסדר זה קובע, כי אם חלפו 10 שנים מיום ביצוע העבירה – לא יוגש כתב-אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. להלן טבלה המסכמת את החריגים שצוינו: התיישנות עבירת מין שבוצעה בקטין ע"י קרוב משפחה | התיישנות עבירת מין שבוצעה בקטין ע"י מי שאינו קרוב משפחה ושמלאו לו 15 שנים | 1. ניתן להגיש תלונה עד 10 שנים מיום ביצוע העבירה ללא כל צורך באישור מיוחד. 2. אם עברו יותר מ- 10 שנים מאז ביצוע העבירה, נדרש אישור היועץ המשפטי לממשלה (אבל המשטרה צריכה לחקור קודם בכל מקרה). | 1. ניתן להגיש תלונה עד 10 שנים מיום ביצוע העבירה ללא כל צורך באישור מיוחד. 2. אם עברו יותר מ- 10 שנים מאז ביצוע העבירה, נדרש אישור היועץ המשפטי לממשלה (אבל המשטרה צריכה לחקור קודם בכל מקרה). | 3. תקרה: פשע: גיל 38 (תקופת התיישנות בת 10 שנים המתחילה בגיל 28) עוון: גיל 33 (תקופת התיישנות בת 5 שנים המתחילה בגיל 28). | 3. תקרה: פשע: גיל 28 (תקופת התיישנות בת 10 שנים המתחילה בגיל 18). עוון: גיל 23 (תקופת התיישנות בת 5 שנים המתחילה בגיל 18). |
|
אם זה קרה לי .. מה לעשות? (חלק כתוב בכתב שחור סמנו את זה ותיראו מה כתוב) סיוע וטיפול נפשי | | אונס ותקיפה מינית הם טראומה. כמו כל טראומה, הם מאופיינים בתופעות פיזיות ונפשיות המקשות על חיי הנפגע/ת. בכדי להפחית את עוצמתן של תופעות אלו ולהתמודד עם הכאב ואף לטפל בו, המרכז מציע סיוע מעשי ונפשי קצר טווח וארוך טווח לנפגע/ת תקיפה מינית ולקרובים לה/ו באמצעות:  הפעלת קו סיוע לנשים 24 שעות ביממה. 1202 מכל טלפון בארץ
הפעלת קו סיוע לגברים. 1203 מכל טלפון בארץ הפעלת קו סיוע לגברים ונערים דתיים. 02-5328000 פגישות אישיות עם נפגעות/ים להגשת סיוע מיידי. ליווי נפגעות/ים לבתי חולים, למשטרה, לפרקליטות ולבתי המשפט. הפעלת קבוצות תמיכה לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. הפניה לטיפול על פי בקשת הפונה. המרכז אינו מרכז טיפולי, אולם מפנה למטפלות ומטפלים המתמחים בטיפול בנפגעות/י תקיפה מינית. המרכז אף עורך הכשרות למטפלים ומטפלות בתחום הפגיעה המינית. קבוצות תמיכה למרות השינוי שחל בעשורים האחרונים בהתייחסות החברתית לנפגעות תקיפה מינית, עדיין חוות נשים רבות תחושות בידוד, תיוג ואשמה. אחת הדרכים היעילות להתמודדות עם תחושות אלה היא השתתפות בקבוצות תמיכה. טיפול קבוצתי מאפשר מרחב בטוח בו ניתן לעבוד על הפגיעה והשלכותיה ולדבר עם נפגעות אחרות הנמצאות בשלב דומה של עיבוד הטראומה והפגיעה. המפגש עם משתתפות אחרות בקבוצה מאפשר לראות את הדמיון בתחושות האשמה והבושה, ולקבל לגיטימציה לדרך ההתמודדות של כל אחת. למפגש זה ערך רב בשל הפוטנציאל להעצמה באמצעות התמיכה בחברות אחרות ולהגברת מערך התמיכה. מרכז סיוע תל-אביב מקיים סוגי קבוצות שונים במטרה להגיע לאוכלוסיות יעד רבות ככל האפשר, הנזקקות לשירות המוצע: קבוצות לנפגעות בילדות/ גילוי עריות. קבוצות לנפגעות בבגרות. קבוצות לבני משפחה ולנפגעים משניים. קבוצות לנערות נפגעות תקיפה מינית. קבוצות לגברים נפגעי תקיפה מינית יחידת ההנחיה כוללת שתי מנחות, עובדות סוציאליות קליניות או פסיכולוגיות בעלות הכשרה בהנחיית קבוצות וניסיון בעבודה עם נפגעות תקיפה מינית. העבודה בקבוצה נעשית באוריינטציה טיפולית פסיכו דינאמית פמיניסטית המדגישה את ההקשר החברתי של שליטה גברית וניצול נשים, שנועדו לשמר את ההבדלים התרבותיים-פטריארכאליים בין נשים וגברים. ההנחיה יוצרת אוירה שוויונית, בה הפונה היא שותפה לטיפול, היא הסמכות לגבי מה ארע בעברה, מה עוזר בטיפול והאם הטיפול מתקדם כפי שהוא אמור. המנחות מכוונות לכוחות החיוביים של הנפגעות, ומדגישות הסתגלות והישרדות במקום פתולוגיה. תהליך ההעצמה מתרחש באפשרות להיעזר וגם לעזור תוך לימוד דפוסים בריאים של נתינת תמיכה. כך יש סיכוי לשיקום ההערכה העצמית הפגועה מדימוי עצמי פסיבי של מקבלת טיפול, לדימוי אקטיבי של מסייעת.
|
|
|
|
|
