|
מושגים נפוצים - מחשבה נוספת.
חדש >
סכסוך
האם יש סכסוך בינינו לבין הערבים לסוגיהם?
הסכסוך הישראלי-ערבי, הסכסוך הישראלי-"פלשתיני", הם ביטויים נפוצים.
האם יש סכסוך בינינו לבינם או שמדובר בתופעה מסוג אחר?
מהו סכסוך?
סכסוך הוא מחלוקת על נושא מסוים ומוגבל. רכוש, כסף, חוזה מסוים, וכדומה.
בתי משפט בכל העולם דנים במליוני סכסוכים כאלו.
גם בין מדינות גובלות יתכנו סכסוכים, אך גם הם מוגבלים לתחום ברור ומוגדר.
שטח מסוים, זכויות מים, זכויות דיג, וכדומה.
סכסוכים אלו נפתרים במשא ומתן, לעיתים גם במלחמה, ואף מושארים כפי שהם.
סכסוך קיים בין שני גופים המכירים אחד בזכותו של השני,
רק שיש לאחד מהם או לשניהם, תביעה לגבי נקודה מסוימת ומוגבלת.
מה שקיים בינינו לבין הערבים איננו סכסוך, ואינו מזכיר את המושג סכסוך.
כאשר הצד השני דורש את כל מה שיש לך, הוא דורש את השמדתך.
הוא לא מסוכסך איתך, הוא רוצה לחסל אותך.
האם נכנה את השואה, הסכסוך הנאצי-יהודי?
האם נכנה את כיבוש פולין, הסכסוך הגרמני-פולני?
האם נכנה את ההשתלטות על אוקראינה, הסכסוך הסובייטי-אוקראיני?
היחסים הקיימים בינינו לבין הערבים הם של רוצח ערבי וקורבן יהודי,
למזלו של הקורבן היהודי הוא החזק יותר, מה שמונע את הפיכתו לקורבן תמיד.
הערבים מנסים להשמיד אותנו בכל דרך אפשרית,
ה"סכסוך" הוא הזרוע הפוליטית של מטרת ההשמדה.
לסיכום: המושג "סכסוך" הוא עוד מושג של תרבות השקר השמאלנית.
דעה
מהי דעה?
רבים נוהגים לאמר "זוהי דעתי" כשהם בטוחים שדבריהם אכן מביעים דעה.
נבדוק, האם כל מי שטוען כך, אכן מביע דעה או שהטענה "זוהי דעתי", היא סתם משפט סיום לקבוצת משפטים אקראיים.
א. ללא ידיעה, אין דעה:
קודם לגיבוש דעה בנושא מסוים, יש צורך להכיר את הנושא ברמה סבירה, רמה סבירה ביחס לעומק הדעה אותה אתה חושב להביע.
למשל, על מנת להביע דעה על הנושא "עונש מוות כן או לא?", יש צורך בידע אפסי,
על מנת להביע דעה על הנושא "הטקטיקה הצבאית של נפוליאון", יש צורך בידע רחב.
ב. בחינת המידע:
יש לוודא כי הידע הנמצא ברשותך הוא נכון ומדויק. העובדות הן עובדות אמת.
ככל שהנושא קשור יותר לאינטרסים או לאידיאולוגיות, כמות השקרים, וההטעיות, גדולה יותר,
מה שדורש ממך עירנות רבה, תשומת לב לפרטים, כושר הבחנה בין תעמולה לבין מידע, וכו'.
ג. ניתוח המידע:
הבחנה בין עיקר לטפל.
סידור המידע - זמנים, סיבה ותוצאה, מהלכים, וכדומה.
זיהוי המידע השייך לנקודה עליה אתה רוצה להביע דעה.
ד. קביעת הדעה:
רק לאחר שביצעת את שלושת השלבים הקודמים, יחל שלב גיבוש הדעה וקביעתה.
הכלים העומדים לרשותך לצורך כך הם: היגיון, ונסיון.
השפעות היכולות להטעות אותך: לחץ חברתי, שטיפת מוח, אינטרסים, אגו. הכר בהשפעות אלו ונטרל אותן.
ה. העמדת הדעה במבחן:
גיבשת דעה, קבעת דעה, זה לא מספיק. עליך להעמידה במבחן על מנת שתוכל להיחשב כדעה.
מבחן אישי: אם אתה מסוגל, בחן את עצמך, את דעתך. סרוק את מרכיביה ושאל את עצמך שאלות קשות,
תקוף את דעתך מכל כיוון אפשרי ונסה למצוא תשובות היגיוניות וסבירות לכל שאלה ובעיה שגילית.
מבחן חיצוני: בחן את עצמך מול אדם שדעתו שונה משלך. השב לשאלותיו ולבעיות שהוא מעלה, באופן עניני.
אם אינך מסוגל להגן על עמדתך, להשיב על שאלות בצורה ענינית והגיונית, הרי שהדעה שגיבשת היא מוטעית.
חזור אחורה וגבש את עמדתך מחדש.
אם עמדת במבחנים, הרי שיש לך את הזכות לאמר "זוהי דעתי". יש לך דעה!
שלום
המושג השגור ביותר בפיהם של פוליטיקאים, אנשי ציבור, תקשורת, ו.......אזרחים.
האם אלו המשתמשים במושג החשוב הזה כל כך הרבה, גם מבינים את מהותו, יזהו אותו אם יתקלו בו?
פוליטיקאים ואזרחים רבים מוכנים לשלם בעבורו מחיר יקר, כולל סיכון חייהם של מליוני יהודים.
האם אדם סביר יהיה מוכן לשלם עבור סחורה שאינו מכיר את טיבה, ואינו בטוח בקבלתה? ברור לכולנו שלא.
אך מיד תבינו שאין זה כך כאשר מדובר בסחורה ששמה שלום.
נסה להגדיר לעצמך את המושג שלום, בקש מאחרים להגדיר אותו. התשובות שיתקבלו יראו כך:
"אין מלחמה", "יש הסכם", "לא יורים", "אפשר לנסוע למדינת האויב לשעבר", "יש מסחר, שגרירים..", וכדומה.
כל התשובות, כל אחת לחוד וכולן ביחד, אינן מגדירות את המושג שלום.
התשובות הן תיאור של אירועים או של חוסר אירועים (כמו "לא יורים"), שיכולים להתרחש גם בנסיבות אחרות.
כל האירועים וחוסר האירועים, יכולים להתקיים גם מבלי שיהיה שלום. (דוגמה: ארה"ב-ויאטנם).
מכאן, כל התיאורים המקובלים אינם מגדירים שלום, הם מגדירים הסכם שלום, את הנייר !!
"אין מלחמה", "לא יורים" - קיים גם בזמן הפסקת אש, ובין מלחמות.
"יש הסכם", "מסחר, שגרירים..." - כל אלו הם מעשים הפיכים. ברגע אחד ניתן לקרוע את ההסכם והכל מסתיים.
הפוליטיקאים נוהגים להבטיח לציבור כי הם יביאו את השלום.
אני יכול להבטיח לכם שכל פוליטיקאי הטוען זאת הוא נוכל !!
מה עושה נוכל מן הישוב, מבטיח לכל אדם את מה שהוא הכי רוצה, על מנת להשיג את מטרתו. את הבטחתו הוא איננו מתכוון לקיים.
הפוליטיקאי המבטיח להביא את השלום, מבטיח הבטחה שאפילו אם יתאמץ לקיימה, לא יצליח לעולם. הבטחתו היא הבטחת שקר מיסודה.
להסכם שלום דרושים לפחות שני צדדים, למלחמה מספיק צד אחד.
האם הפוליטיקאי המבטיח, יכול להתחייב בשם הצד השני שהוא לעולם לא יפתח במלחמה? בודאי שלא !!
וללא התחייבות כזו, הבטחתו של הפוליטיקאי היא שקר. הפוליטיקאי מבטיח משהו שאינו תלוי בו.
עם
עם מוגדר במילון אבן שושן כ:
''קבוצת אנשים עם מוצא (עבר) משותף, עם היסטוריה משותפת (עבר והווה), עם שאיפה להגדרה עצמית,
עם שפה משותפת ותרבות משותפת ועם (ברוב המקרים) זיקה לטריטוריה מסוימת"
זוהי גם התשובה שנקבל מרוב הנשאלים שיתעצלו לחשוב בעצמם ויסתפקו בהעתקה מהמילון.
הבה נבדוק אם הגדרת המילון עומדת בהבטחתה, ומגדירה עם כפי שמצופה ממילון.
"מוצא (עבר) משותף" - מקום מסוים? אירוע מסוים?
"היסטוריה משותפת" - כמה זמן זה היסטוריה, שבועיים, שנה, 30 שנה, 400 שנה.....?
"שאיפה להגדרה עצמית" - כל קבוצה שתרצה עצמאות? שכונה, עיר, משפחה...?
"שפה משותפת" - הספרדים והארגנטינאים אותו עם? אנגלים ואמריקאים אותו עם?
"תרבות משותפת" - מה זו תרבות, אוכל, לבוש, מוסיקה...? האם אלו הופכים קבוצה לעם?
אקח כדוגמה, כנופיית פשע, ואראה שהיא עומדת בהגדרת המילון למושג עם.
לחברי הכנופיה יש עבר משותף, הם כולם נולדו באותה השכונה, באותו הרובע. ההיסטוריה שלהם נמשכת עד היום.
כולם דוברים כמובן את אותה השפה, שואפים לעצמאות ולשליטה מוחלטת בטריטוריה שלהם.
תרבותם של אנשי הכנופיה כוללת קודי לבוש, התנהגות, נימוסים, ואף קוד דיבור יחודי לשמירת סודות.
ניתן באותה הדרך לארגן אלפי עמים בתוך כל עם שנבחר.
שיוויון
המושג שיוויון נישא ברמה, הוא מוזכר בכל משפט שני כמעט, ע"י כל אדם המחשיב את עצמו לנאור.
"שיוויון זכויות לנשים", "שיוויון בין אזרחים", "שיוויון הזדמנויות", וכו'.
האם יתכן שיוויון בין בני אדם באמת?
האם העשיר ישווה לעני, הגבר לאשה, השחור ללבן, הילד למבוגר, המשכיל לאנלפבית, החלש לחזק?
האם תפסיק להיות מושפע ממראה חיצוני, מבטא, התנהגות, שפה, מחוות, הכרות, וקירבה, אל האדם העומד מולך?
ללא כל ספק שזוהי דרישה בלתי אפשרית ובלתי אנושית.
על מנת שיהיה סיכוי לשיוויון חובה שבני האדם יהיו חסרי רצונות ורגשות כלשהם, על מנת לנטרל את השפעתם המפלה,
ומכיוון שדרישה זו היא בלתי אפשרית בעליל, הרי שלעולם לא יהיה שיוויון בין בני אדם.
וזאת מבלי להתייחס עדיין ליתרונות הבסיסיים שיש לעשיר לעומת העני, למשכיל לעומת ההדיוט, לחזק לעומת החלש.
המקסימום שניתן לשאוף אליו הוא לאפליה מועטה ככל האפשר. שיוויון היא אוטופיה בלתי ניתנת להשגה.
|
.jpg)
.jpg){kind=small}
.jpg)
.jpg)
.jpg)
