סקייטפארק

סקייטפארק בגן סאקר שבישראל

סקייטפארק בחיפה שבישראל

סקייטפארק במוצקין שבישראל

סקייטפארק בתל אביב שבישראל

סקייטפארק בפארק לכיש באשדוד שבישראל

סקייטפארק בוולנסיה שבספרד

סקייטפארק בקליפורניה שבארצות הברית

סקייטפארק הוא מתקן ספורט לשעות הפנאי שתוכנן ונבנה כך שהוא מתאים במיוחד לסקייטבורד וסקייטבורדינג. סקייטפארקים מתאימים גם לגלגיליות ולאופני פעלולים.

המתקנים העיקריים בסקייטפארק הם רמפות בצורת חצי צינור, רבע צינור, צינור מלא, מעקות, מדרגות, תיבות, פירמידות , משטחים משופעים ומקפצות, רמפות גבוהות, בריכות, אבני שפה וכדומה. סקייטפארקים יכולים להיות בבעלות פרטית או ציבורית ברשות הרבים. הכניסה לפארקים פרטיים מותנית בדרך כלל בתשלום. בארצות הברית ובאירופה פארקים פרטיים רבים הוקמו בתוך מבנים או תחת גג. רוב הפארקים הציבוריים הם ללא גג אך חלק מהפארקים הציבוריים בארצות הברית למשל הוקמו מתחת לגשרים של אוטוסטרדות כך שיש להם גג וגם נמצא להם שטח ציבור ללא תשלום שהשימוש הקודם בו היה לפעמים מפוקפק.

סקייטפארקים נבדלים בחומרי המבנה העיקריים מהם הם בנויים:

• בטון
• עץ
• מתכת ופלסטיק

 היסטוריה

סקייטפארקים החלו להבנות בארצות הברית בשנת 1976. הפארקים הראשונים היו בצורת בריכה או קערה, חצי צינור או צינור ונבנו בעיקר מבטון ללא גג ולא בתוך מבנה. רוב המתקנים הפרטיים נבנו במהירות ללא תכנון מתאים, כדי לנצל את הביקוש למתקני סקייטבורד ולהשיג רווח מהיר ולכן לא המשיכו לפעול לאורך זמן. השפל של תחילת שנות התשעים וההתאוששות של ענף הסקיטבורד שבאה לאחר שנות השפל הביאו לתכנון ובנייה זהירים כאשר סקייטפארקים מצליחים נבנו בשלבים של תכנון חלק מהסקייטפארק ובנייה תוך בדיקה שהסקייטפארק משתלב מצד אחד בסביבה ומצד שני המתקנים שלו מתאימים לספורט ומאפשרים שפע מסלולים והזדמנויות לסקייטרים. מיקום סקייטפארקים ציבוריים נעשה תוך שימוש בשטחים ובמקומות שאוכלסו ב"אלמנטים לא רצויים" כמו גשרי אוטוסטרדות. ההבנה בארצות הברית היא שסקיטבורדינג הוא ספורט מסוכן הדורש פעולה מצד הרשויות ובניית מתקנים בטוחים ומתאימים.

 בישראל

בישראל נבנה משטח גלגיליות ורמפת חצי צינור בבריכת גורדון בתל אביב בשנת 1979. המתקן בבריכת גורדון נסגר בשנת 1989. בשנת 1988 נבנתה רמפה חצי צינור בגובה 3 מטר ורמפה נוספת בגובה 2 מטר. בשנת 1989 נבנה סקייטפארק עבור חברה פרטית בתוך מבנה הסינרמה בשטח של 400 מטר מרובעים ובו הוקמו עשר רמפות שונות. המתקן בסינרמה נסגר כשלושה חדשים לאחר הפתיחה. סקייטפארק מבטון נבנה בגן סאקר בירושלים ומתקן קטן יותר מבטון בנהריה. בשנת 1990 הקים מועדון הסקיטבורד הישראלי סקייטפארק בספורטק בפארק הירקון בתל אביב ובו מתקנים ורמפות סקייטבורד מגוונים. בשנת 2002 הקים המועדון סקייטפארק ברעננה. בשנת 2003 בנה מועדון הסקייטבורד סקייטפארק עבור עיריית קריית מוצקין. הסקייטפארק במוצקין פעל כשנה ונסגר. חלק מהרמפות פורקו ומה שנשאר הועלה באש. שאר הסקייטפארקים בישראל הוקמו רק בשנים האחרונות. לאחרונה ניבנה בתל אביב סקייטפארק מבטון ביד אליהו, הוא פארק גלית, הגדול והמושקע ביותר שהוקם בישראל והוא מסמל את השינוי שעברו הרשויות המקומיות בהכרה בסקייטבורד כצורך של הקהילה.

 דיון

הקמה של סקייטפארקים בכלל וסקייטפארקים ציבוריים בפרט מבטאים מגמה כלל עולמית של קבלת תופעת הסקייטבורדינג, תופעה שזכתה ללגיטימיות רק בשנים האחרונות. קבלת ספורט הסקייטבורדינג החלה בארצות הברית ועברה גם לאירופה ולארצות אחרות. הסקייטבורדינג נעשה ספורט נפוץ ומקובל, בעיקר הודות לשידורי הספורט של ערוצי האקסטרים, התפוצה הרבה של משחקי מחשב ומכונות משחק כמו הסוני פליסטישן והשימוש הגובר באינטרנט בפס רחב המאפשר לכל המתעניינים להוריד ולצפות בתמונות ובסירטונים. הקמה של סקייטפארקים באזורים עירוניים היא לפעמים נסיון להפנות את הסקייטרים מהרחוב למקומות בטוחים ומוגנים יותר וכן נסיון למנוע נזק לחלקי מבנים המשמשים לסקייטבורדינג.

 סקייטפארקים בישראל

 סקיט פארקים שהכניסה אליהם ללא תשלום

• סקייטפארק בפארק שקמה בראשון לציון.
• סקייטפארק בגן סאקר בירושלים.
• סקייטפארק בשפך הגעתון בנהריה.
• סקייטפארק בשוהם.
• סקייטפארק בקצרין.
• סקייטפארק בכרמיאל.
• סקייטפארק בבת ים.
• סקייטפארק בקריית אונו.
• סקייטפארק גלית בתל אביב.
• סקייטפארק בוכמן במודיעין.
• סקייטפארק בקיסריה.
• סקייטפארק בזכרון יעקב

 סקייטפארקים בתשלום

• הספורטק בתל אביב, מועדון הסקייטבורד.
• מרכז מאיה בנתניה. מרכז מאיה.
• קריזי רולר, הרצליה.
• סקייטפארק בפארק לכיש באשדוד.
• סקייטפארק באילת.
• סקייטפארק בקיבוץ מעגן מיכאל.
• סקייטפארק בכניסה הדרומית לחיפה.